צורת הדף: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:11, 15 באוגוסט 2024

צורת הדף הוא הכינוי לעימוד קבוע שנדפסו בו דברי תורה. צורת הדף מסייעת רבות לזכירת הלימוד.

צורת הדף של הגמרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי הורה לרב אהרן מנדלסון בעל חברת ספרי ישראל שפיתח תוכנה לסידור הש"ס, להשאיר את אותיות הדיבור המתחיל של רש"י בכתב עגול כמו בש"ס וילנא המקורי ולא לשנותם לכתב מרובע^[1].

צורת הדף של התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר התניא נדפס לראשונה בכ' בכסלו תקנ"ז, וביום כ"ו בכסלו הגיעו העותקים הראשונים אל אדמו"ר הזקן. ההדפסה הייתה בצורת הדף של טקסט פשוט לכל גודל הדף. בצורה זו נדפסו כל הכ-7000 ספרי התניא שהודפסו עד היום (תשפ"א).

ישנם שני מהדורות שלא נדפסו לפי צורת הדף זו.

מהדורת תל-אביב[עריכה | עריכת קוד מקור]

מהדורה אחת נדפסה על ידי החסיד ר' פנחס אלטהויז בתל אביב בשנת תש"ג, שסדר מחדש את צורת הדף של התניא. לאחר הדפסה זו הגיע הרב אלטהויז ל-770, שאל אותו הרבי (היה זה לפני שקיבל את הנשיאות), מנין היה לו את ה"ברייטקייט" [=נועזות, אומץ] לסדר מחדש את ספר התניא? ר' פנייע ענה לו בשובבות, שעל כל טעות שתהיה במהדורה זו, הוא יביא לרבי דולר. לאחר כמה זמן, שאל ר' פנייע את הרבי כמה עליו לשלם לו. הרבי ענה לו שדוקא לא הרבה ("נישט צופיל")...

מהדורת תוניס[עריכה | עריכת קוד מקור]

המהדורה השניה, נדפסה על ידי הרב ניסן פינסון באי ג'רבה שבתוניסיה, בשנת תשכ"ח, וזו - בשונה מהקודמת - הייתה בהוראה ישירה מהרבי.

היה זה לאחר שמונה שנות פעילות של הרב פינסון בתוניס, והוא סבל רבות ברדיפות מן השלטונות, שצותתו לו לכל שיחת טלפו שמו אותו תחת מעקב צמוד, וסירבו לחדש את דרכונו. הרב פינסון גם סבל מן הערבים שפרעו ברחובות העיר, ואף פעם ניסו להעלות באש את בית הכנסת^[2].

באחת הפעמים שנסע הרב פינסון ל-770 לשאוב כוחות, הורה לו הרבי להדפיס את התניא בג'רבה, ולסדר מחדש את כל האותיות. הרב פינסון נרתם מיד לעבודה, והדפיס את התניא בבית דפוס ג'רבאי עתיק. הרבי התעניין בפרטי הדפוס ואף קבל את העמודים הראשונים להגהה אצלו. דפים אלו נשארו על שולחן הרבי למעלה מעשרים שנה (!).

בספר זה נדפסו שני דפי שער, הראשון רגיל ללא יותר מדי עיטורים; והשני מעוטר ביותר בסגנון תוניסאי (ראה תמונה). גם בדפוס זה, נפלו כמה טעויות של 'הבחור הזעצער' - הבחור המסדר את האותיות לדפוס. לדוגמה, באחד מדפי שער היחוד והאמונה נכתב למעלה "שער היחוד והיראה". הרבי הורה להשאירם כמו שהם ולא לתקנם.

לאחרי שהודפס התניא, הופסקו הרדיפות על הרב פינסון^[3].

צורת הדף של הסידור[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"ח, הודפס לראשונה "סידור תהלת ה'" על ידי הרבי. לאחר מכן, היו מספר הדפסות נוספות של אותו סידור ללא שום שינוי.

פעמים מספר רצו לערוך שוב את הסידור, ולהגיהו מטעויות שלא הספיק הרבי לתקנם בהדפסתו הראשונה ("לא הספיק הזמן להגיהו כדבעי"). כאשר שאלו על כך את הרבי, ענה שאין לתקן ולשנות בגוף טקסט הסדור, אלא באם רוצים, אפשר לציין בהערה בשולי הגליון^[4].

צורות קבועות נוספות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישנם עוד צורות הדף קבועים ויסודיים בספרי היהדות והחסידות. ביניהם:

השיחות של הרבי, מודפסים בשני טורים, ותחתיהם בהפרדת שורה - מודפסים הערות שוליים, עם מראי מקומות והוספות. לעומתם המאמרים, נדפסים בעמודה אחת.

הערות שוליים

↑ שבועון כפר חב"ד גליון 578 עמ' 15
↑ קודם כל, ניסו לשרוף את המזוזה, אך בנס היא לא נשרפה. כשראו זאת הערבים נמלטו מן המקום בבהלה, וכך ניצל הרב פינסון.
↑ על פי בית משיח (שבועון) גליון 1210.
↑ הרבי הורה: לא להכניס שינויים בסדור תהלת ה' באתר

[1] שבועון כפר חב"ד גליון 578 עמ' 15

[2] קודם כל, ניסו לשרוף את המזוזה, אך בנס היא לא נשרפה. כשראו זאת הערבים נמלטו מן המקום בבהלה, וכך ניצל הרב פינסון.

[3] על פי בית משיח (שבועון) גליון 1210.

[4] הרבי הורה: לא להכניס שינויים בסדור תהלת ה' באתר

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:צורת הדף.jpg|250px|ממוזער|צורת הדף של ה[[תלמוד בבלי]].]]
 '''צורת הדף''' הוא הכינוי לעימוד קבוע שנדפסו בו דברי תורה. צורת הדף מסייעת רבות לזכירת הלימוד.
+==צורת הדף של הגמרא==
+הרבי הורה לרב [[אהרן מנדלסון]] בעל חברת ספרי ישראל שפיתח תוכנה לסידור הש"ס, להשאיר את אותיות הדיבור המתחיל של [[רש"י]] בכתב עגול כמו בש"ס וילנא המקורי ולא לשנותם לכתב מרובע{{הערה|שבועון כפר חב"ד גליון 578 עמ' 15}}.
 ==צורת הדף של התניא==
@@ שורה 18: / שורה 21: @@
 באחת הפעמים שנסע הרב פינסון ל-770 לשאוב כוחות, הורה לו הרבי ל[[הדפסת התניא|הדפיס את התניא]] בג'רבה, '''ולסדר מחדש את כל האותיות'''. הרב פינסון נרתם מיד לעבודה, והדפיס את התניא בבית דפוס ג'רבאי עתיק. הרבי התעניין בפרטי הדפוס ואף קבל את העמודים הראשונים ל[[מוגה|הגהה]] אצלו. דפים אלו נשארו על שולחן הרבי למעלה מ[[עשרים]] שנה (!).
-בספר זה נדפסו שני דפי שער, הראשון רגיל ללא יותר מדי עיטורים; והשני מעוטר ביותר בסגנון תוניסאי (ראה תמונה). גם בדפוס זה, נפלו כמה טעויות של 'הבחור הזעצער' - הבחור המסדר את האותיות לדפוס. לדוגמה, באחד מדפי [[שער היחוד והאמונה]] נכתב למעלה "שער היחוד '''והיראה'''". הרבי הורה להשאירם כמו שהם ולא לתקנם.
+בספר זה נדפסו שני דפי שער, הראשון רגיל ללא יותר מדי עיטורים; והשני מעוטר ביותר בסגנון תוניסאי (ראה תמונה). גם בדפוס זה, נפלו כמה טעויות של '[[הבחור הזעצער]]' - הבחור המסדר את האותיות לדפוס. לדוגמה, באחד מדפי [[שער היחוד והאמונה]] נכתב למעלה "שער היחוד '''והיראה'''". הרבי הורה להשאירם כמו שהם ולא לתקנם.
 לאחרי שהודפס התניא, הופסקו הרדיפות על הרב פינסון{{הערה|על פי [[בית משיח (שבועון)]] גליון 1210.}}.
 ==צורת הדף של הסידור==
-בשנת [[תש"ח]], הודפס לראשונה "[[סידור תהלת ה']]" על ידי הרבי. לאחר מכן, היו עוד כמה הדפסות של אותו סידור ללא שום שינוי.
+בשנת [[תש"ח]], הודפס לראשונה "[[סידור תהלת ה']]" על ידי הרבי. לאחר מכן, היו מספר הדפסות נוספות של אותו סידור ללא שום שינוי.
 פעמים מספר רצו לערוך שוב את הסידור, ולהגיהו מטעויות שלא הספיק הרבי לתקנם בהדפסתו הראשונה ("לא הספיק הזמן להגיהו כדבעי"). כאשר שאלו על כך את הרבי, ענה שאין לתקן ולשנות בגוף טקסט הסדור, אלא באם רוצים, אפשר לציין ב[[מראי מקומות|הערה]] בשולי הגליון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75581 הרבי הורה: לא להכניס שינויים בסדור תהלת ה'] באתר {{אינפו}}}}.
-==עוד צורות קבועים==
+==צורות קבועות נוספות==
 ישנם עוד צורות הדף קבועים ויסודיים בספרי היהדות והחסידות. ביניהם:
-*[[תלמוד בבלי]] - הגמרא, נדפסה כשהתלמוד עצמו במרכז הדף; [[פירוש רש"י]] בצד הפנימי שלו; ו[[פירוש התוספות]] בצדו החיצוני.
 *[[ליקוטי שיחות|השיחות]] של הרבי, מודפסים בשני טורים, ותחתיהם בהפרדת שורה - מודפסים הערות שוליים, עם [[מראי מקומות]] והוספות. לעומתם ה[[מאמרים]], נדפסים בעמודה אחת.
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:מושגי יסוד]]