עין הרע – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – " " ב־" "
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(8 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''עין הרע''' הוא כאשר אדם מביט בעין צרה על הצלחתו של חבירו, ובכך מעורר עליו את מדת הדין.
'''עין הרע''' הוא כאשר אדם מביט בעין צרה על הצלחתו של חבירו, ובכך מעורר עליו את [[מדת הדין]].


==גורמים==
==גורמים==
ישנם כמה דברים המוזכרים בספרי [[חז"ל]] הגורמים לעין הרע, אשר יש להמנע מהם:
ישנם כמה דברים המוזכרים בספרי [[חז"ל]] הגורמים לעין הרע, אשר יש להמנע מהם:
*ספירה של יהודים{{הערה|כפי שארע בימי [[דוד המלך]], שספר את ההודים והתחילה [[מגפה]].}} שלא על ידי דבר אחר (כ[[מחצית השקל]]), וכן של שאר דברים ([[כסף]] ועוד.).
*ספירה של יהודים{{הערה|כפי שארע בימי [[דוד המלך]], שספר את היהודים והתחילה [[מגפה]].}} שלא על ידי דבר אחר (כ[[מחצית השקל]]), וכן של שאר דברים ([[כסף]] ועוד.){{הערה|עיין ערך [[מניין בני ישראל]].}}.
*לעלות אב ובן ל[[קריאת התורה]] ברציפות.
*לעלות אב ובן ל[[קריאת התורה]] ברציפות.
*[[אוכל|אכילה]] ללא [[נטילת ידים]]{{הערה|זהר חדש מדרש רות.}}. ועל זה אומר הפסוק{{הערה|משלי כ"ג ו'.}}{{ציטוטון|אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן}}.
*[[אוכל|אכילה]] ללא [[נטילת ידים]]{{הערה|זהר חדש מדרש רות.}}. ועל זה אומר הפסוק{{הערה|משלי כ"ג ו'.}}{{ציטוטון|אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן}}.
שורה 21: שורה 21:
*[[שרה אמנו]] הכניסה עין הרע בעוברה של הגר, וגרמה להפלתו{{הערה|[[רש"י]] בראשית ט"ז ה, על הפסוק "ובינ'''י'''ך - בלשון נקבה, שהתייחסה להגר ונתנה בה עין הרע.}}.
*[[שרה אמנו]] הכניסה עין הרע בעוברה של הגר, וגרמה להפלתו{{הערה|[[רש"י]] בראשית ט"ז ה, על הפסוק "ובינ'''י'''ך - בלשון נקבה, שהתייחסה להגר ונתנה בה עין הרע.}}.
*[[רבי אליעזר]] אומר ב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ב' משנה י"א.}}:{{ציטוטון|עין רעה... מוציאין את האדם מן העולם}}.
*[[רבי אליעזר]] אומר ב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ב' משנה י"א.}}:{{ציטוטון|עין רעה... מוציאין את האדם מן העולם}}.
==עין הרע דרך חוש הראייה==
*הציווים בתורה האוסרים לעשות אלילים, ופסלים{{הערה|שמות כ, ג. דברים כז, טו.}} שוללים אפשרות יניקה מרוח בטומאה דרך חוש הראיה וקבלת עין הרע לבני ישראל{{הערה|רקאנטי פרשת קדושים.}}.
*אם צדיק מקלל ומביט בעין הרע על משהו מסויים, צריך צדיק אחר לבטל את אפשרות ההזק{{הערה|רקאנטי פרשת קדושים.}}.
*[[בלעם]] ניסה להזיק לישראל בחוש ראייתו ולהפעיל כנגדם עין הרע, [[משה רבנו]] הצילם{{הערה|רקאנטי פרשת קדושים.}}.
*[[אליעזר עבד אברהם]] סירב להיכנס לביתו של [[לבן הארמי]] לפני שלבן פינה את הבית מפסלים כדי לא להינזק מעין הרע דרך רוח הטומאה של הפסלים{{הערה|רקאנטי פרשת קדושים.}}.


==התייחסות הרבי==
==התייחסות הרבי==
שורה 39: שורה 44:


===סיום הרמב"ם===
===סיום הרמב"ם===
לפני סיום הרמב"ם בפעם הראשונה, שאל ה[[פני מנחם]] (האדמו"ר מגור) את הרבי, למה עושים בפרסום הרי ידוע שלוחות שניות שנתנו בפרסום - נשברו, משום עין הרע. ואם כן אולי כדאי לעשות את הסיום בצנעא?
לפני סיום הרמב"ם בפעם הראשונה, שאל ה[[פני מנחם]] (האדמו"ר מגור) את הרבי, למה עושים בפרסום הרי ידוע שלוחות ראשונות שנתנו בפרסום - נשברו, משום עין הרע. ואם כן אולי כדאי לעשות את הסיום בצנעא?


על כך ענה לו הרבי{{הערה|התוועדויות תשד"מ כרך ב'.}}:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איתא בגמרא שבנוגע לעניין של תורה – גם הפירסום בפני ששים ריבוא אינו מספיק...[[מתן תורה]] היה במעמד ששים רבוא מ[[ישראל]], מספר הכולל רק אנשים לאחרי [[בר מצוה]] או כ' שנה, ומלבדם היו נשים וטף, וגם "ערב רב", ומלבדם – ריבוי מלאכים, המרכבה העליונה, וכו' וכו' – '''פרסום ורעש שאין דוגמתו כלל!''' ולכן, גם אם יש לחשוש (מענין בלתי רצוי) כתוצאה מהרעש והפרסום שהיה במתן-תורה – הרי הזהירות מזה מובטחת בלאו-הכי!...}}
על כך ענה לו הרבי{{הערה|התוועדויות תשד"מ כרך ב'.}}:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איתא בגמרא שבנוגע לעניין של תורה – גם הפירסום בפני ששים ריבוא אינו מספיק...[[מתן תורה]] היה במעמד ששים רבוא מ[[ישראל]], מספר הכולל רק אנשים לאחרי [[בר מצוה]] או כ' שנה, ומלבדם היו נשים וטף, וגם "ערב רב", ומלבדם – ריבוי מלאכים, המרכבה העליונה, וכו' וכו' – '''פרסום ורעש שאין דוגמתו כלל!''' ולכן, גם אם יש לחשוש (מענין בלתי רצוי) כתוצאה מהרעש והפרסום שהיה במתן-תורה – הרי הזהירות מזה מובטחת בלאו-הכי!...}}
==לקריאה נוספת==
"התקשרות", גליון תתקג, ע' 10-9. גליון תתקד, ע' 12-10.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[en:Ayin Hara (Evil Eye)]]