עין הרע – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''עין הרע''' הוא כאשר אדם מביט בעין צרה על הצלחתו של חבירו, ובכך מעורר עליו את מדת הדין. | '''עין הרע''' הוא כאשר אדם מביט בעין צרה על הצלחתו של חבירו, ובכך מעורר עליו את [[מדת הדין]]. | ||
==גורמים== | ==גורמים== | ||
ישנם כמה דברים המוזכרים בספרי [[חז"ל]] הגורמים לעין הרע, אשר יש להמנע מהם: | ישנם כמה דברים המוזכרים בספרי [[חז"ל]] הגורמים לעין הרע, אשר יש להמנע מהם: | ||
*ספירה של יהודים{{הערה|כפי שארע בימי [[דוד המלך]], שספר את | *ספירה של יהודים{{הערה|כפי שארע בימי [[דוד המלך]], שספר את היהודים והתחילה [[מגפה]].}} שלא על ידי דבר אחר (כ[[מחצית השקל]]), וכן של שאר דברים ([[כסף]] ועוד.){{הערה|עיין ערך [[מניין בני ישראל]].}}. | ||
*לעלות אב ובן ל[[קריאת התורה]] ברציפות. | *לעלות אב ובן ל[[קריאת התורה]] ברציפות. | ||
*[[אוכל|אכילה]] ללא [[נטילת ידים]]{{הערה|זהר חדש מדרש רות.}}. ועל זה אומר הפסוק{{הערה|משלי כ"ג ו'.}}{{ציטוטון|אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן}}. | *[[אוכל|אכילה]] ללא [[נטילת ידים]]{{הערה|זהר חדש מדרש רות.}}. ועל זה אומר הפסוק{{הערה|משלי כ"ג ו'.}}{{ציטוטון|אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן}}. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
*[[שרה אמנו]] הכניסה עין הרע בעוברה של הגר, וגרמה להפלתו{{הערה|[[רש"י]] בראשית ט"ז ה, על הפסוק "ובינ'''י'''ך - בלשון נקבה, שהתייחסה להגר ונתנה בה עין הרע.}}. | *[[שרה אמנו]] הכניסה עין הרע בעוברה של הגר, וגרמה להפלתו{{הערה|[[רש"י]] בראשית ט"ז ה, על הפסוק "ובינ'''י'''ך - בלשון נקבה, שהתייחסה להגר ונתנה בה עין הרע.}}. | ||
*[[רבי אליעזר]] אומר ב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ב' משנה י"א.}}:{{ציטוטון|עין רעה... מוציאין את האדם מן העולם}}. | *[[רבי אליעזר]] אומר ב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ב' משנה י"א.}}:{{ציטוטון|עין רעה... מוציאין את האדם מן העולם}}. | ||
==עין הרע דרך חוש הראייה== | |||
*הציווים בתורה האוסרים לעשות אלילים, ופסלים{{הערה|שמות כ, ג. דברים כז, טו.}} שוללים אפשרות יניקה מרוח בטומאה דרך חוש הראיה וקבלת עין הרע לבני ישראל{{הערה|רקאנטי פרשת קדושים.}}. | |||
*אם צדיק מקלל ומביט בעין הרע על משהו מסויים, צריך צדיק אחר לבטל את אפשרות ההזק{{הערה|רקאנטי פרשת קדושים.}}. | |||
*[[בלעם]] ניסה להזיק לישראל בחוש ראייתו ולהפעיל כנגדם עין הרע, [[משה רבנו]] הצילם{{הערה|רקאנטי פרשת קדושים.}}. | |||
*[[אליעזר עבד אברהם]] סירב להיכנס לביתו של [[לבן הארמי]] לפני שלבן פינה את הבית מפסלים כדי לא להינזק מעין הרע דרך רוח הטומאה של הפסלים{{הערה|רקאנטי פרשת קדושים.}}. | |||
==התייחסות הרבי== | ==התייחסות הרבי== | ||
| שורה 39: | שורה 44: | ||
===סיום הרמב"ם=== | ===סיום הרמב"ם=== | ||
לפני סיום הרמב"ם בפעם הראשונה, שאל ה[[פני מנחם]] (האדמו"ר מגור) את הרבי, למה עושים בפרסום הרי ידוע שלוחות | לפני סיום הרמב"ם בפעם הראשונה, שאל ה[[פני מנחם]] (האדמו"ר מגור) את הרבי, למה עושים בפרסום הרי ידוע שלוחות ראשונות שנתנו בפרסום - נשברו, משום עין הרע. ואם כן אולי כדאי לעשות את הסיום בצנעא? | ||
על כך ענה לו הרבי{{הערה|התוועדויות תשד"מ כרך ב'.}}:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איתא בגמרא שבנוגע לעניין של תורה – גם הפירסום בפני ששים ריבוא אינו מספיק...[[מתן תורה]] היה במעמד ששים רבוא מ[[ישראל]], מספר הכולל רק אנשים לאחרי [[בר מצוה]] או כ' שנה, ומלבדם היו נשים וטף, וגם "ערב רב", ומלבדם – ריבוי מלאכים, המרכבה העליונה, וכו' וכו' – '''פרסום ורעש שאין דוגמתו כלל!''' ולכן, גם אם יש לחשוש (מענין בלתי רצוי) כתוצאה מהרעש והפרסום שהיה במתן-תורה – הרי הזהירות מזה מובטחת בלאו-הכי!...}} | על כך ענה לו הרבי{{הערה|התוועדויות תשד"מ כרך ב'.}}:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איתא בגמרא שבנוגע לעניין של תורה – גם הפירסום בפני ששים ריבוא אינו מספיק...[[מתן תורה]] היה במעמד ששים רבוא מ[[ישראל]], מספר הכולל רק אנשים לאחרי [[בר מצוה]] או כ' שנה, ומלבדם היו נשים וטף, וגם "ערב רב", ומלבדם – ריבוי מלאכים, המרכבה העליונה, וכו' וכו' – '''פרסום ורעש שאין דוגמתו כלל!''' ולכן, גם אם יש לחשוש (מענין בלתי רצוי) כתוצאה מהרעש והפרסום שהיה במתן-תורה – הרי הזהירות מזה מובטחת בלאו-הכי!...}} | ||
==לקריאה נוספת== | |||
"התקשרות", גליון תתקג, ע' 10-9. גליון תתקד, ע' 12-10. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
[[en:Ayin Hara (Evil Eye)]] | |||