ל"ט אבות מלאכה – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – " " ב־" "
מ. רובין (שיחה | תרומות)
 
(8 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 7: שורה 7:
|ספרי מניין המצוות=[[ספר החינוך]], מצווה לב; [[ספר המצוות לרמב"ם]], [[מצוות לא תעשה]], שכ
|ספרי מניין המצוות=[[ספר החינוך]], מצווה לב; [[ספר המצוות לרמב"ם]], [[מצוות לא תעשה]], שכ
|שם=}}
|שם=}}
'''ל"ט אבות מלאכה''' (נקרא גם '''אבות מלאכות''') הם 39 המלאכות העיקריות שאסור לעשותן בשבת שנעשו לצורך בניית המשכן מאחר שהציווי על השביתה בשבת נסמך בתורה לציווי מלאכת המשכן, למדו חז"ל, שמלאכות אלו אסורות בשבת. ישנם עוד מלאכות האסורות גם הן באותה מידה בגלל הדמיון שלהן לאבות המלאכות, והן נקראות "תולדות".
'''ל"ט אבות מלאכה''' (נקרא גם '''אבות מלאכות''') הם 39 המלאכות העיקריות שאסור לעשותן ב[[שבת]] שנעשו לצורך בניית ה[[המשכן|משכן]] מאחר שהציווי על השביתה בשבת נסמך בתורה לציווי מלאכת המשכן, למדו חז"ל, שמלאכות אלו אסורות בשבת. ישנם עוד מלאכות האסורות גם הן באותה מידה בגלל הדמיון שלהן לאבות המלאכות, והן נקראות "תולדות".


==מקור==
==מקור==
שורה 33: שורה 33:


==איסור חכמים לעשות מלאכות בשינוי ובשניים==
==איסור חכמים לעשות מלאכות בשינוי ובשניים==
האיסור של התורה לעשות מלאכה היא כפי שנאמר{{הערה|שמות לה, לג}}: {{ציטוטון|לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת}}, כלומר, כל מלאכה בדרך שרגילים לבצע אותה. אך מלאכה שמבצעים אותה בשינוי{{הערה|וכלשון ההלכה: 'כלאחר יד'}}, לא עוברת על איסור בתורה , אך עם זאת, [[חכמים]] עשו חכמים סייג לתורה ואסרו לעשות את המלאכות בשינוי. ב[[מסכת שבת]] {{הערה|צב, א}}מובא דוגמא לכך, שכאשר אדם המוציא חפץ מ[[רשות היחיד]] ל[[רשות הרבים]] בדרך שרגילים לשאתו, עבר על איסור תורה. אך אם אדם מבצע את המלאכה בשינוי, למשל על ידי רגלו או חיקו, עובר רק על איסור חכמים{{הערה|ההבדל שבין איסור תורה לאיסור חכמים, שבספק הנוגע לאיסור תורה צריך להחמיר, ואילו בספק הנוגע לאיסור חכמים מותר להקל}}  
האיסור של התורה לעשות מלאכה היא כפי שנאמר{{הערה|שמות לה, לג}}: {{ציטוטון|לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת}}, כלומר, כל מלאכה בדרך שרגילים לבצע אותה. אך מלאכה שמבצעים אותה בשינוי{{הערה|וכלשון ההלכה: 'כלאחר יד'}}, לא עוברת על איסור בתורה , אך עם זאת, [[חכמים]] עשו חכמים סייג לתורה ואסרו לעשות את המלאכות בשינוי. ב[[מסכת שבת]] {{הערה|צב, א}}מובא דוגמה לכך, שכאשר אדם המוציא חפץ מ[[רשות היחיד]] ל[[רשות הרבים]] בדרך שרגילים לשאתו, עבר על איסור תורה. אך אם אדם מבצע את המלאכה בשינוי, למשל על ידי רגלו או חיקו, עובר רק על איסור חכמים{{הערה|ההבדל שבין איסור תורה לאיסור חכמים, שבספק הנוגע לאיסור תורה צריך להחמיר, ואילו בספק הנוגע לאיסור חכמים מותר להקל}}  


עוד דגומא לשינוי מלאכה, שאם מבצעים אותה אינם עוברים על איסור מהתורה, היא כאשר שני בני אדם מבצעים מלאכה שכל אחד מהם מסוגל לבצע אותו בלבדו. כפי שנאמר ב[[חומש ויקרא]]{{הערה|ד, כז}}: {{ציטוטון|וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁם}}. על פסוק זה נדרש ב[[מסכת שבת]]{{הערה|צב, ב}}, שעל המילה בַּעֲשֹׂתָהּ הכוונה לעושה את המלאכה כולה, ולא אדם העושה מקצתה, וכאשר שניים עושים יחד את המלאכה, הרי שכל אחד עשה מקצתה.
עוד דגומא לשינוי מלאכה, שאם מבצעים אותה אינם עוברים על איסור מהתורה, היא כאשר שני בני אדם מבצעים מלאכה שכל אחד מהם מסוגל לבצע אותו בלבדו. כפי שנאמר ב[[חומש ויקרא]]{{הערה|ד, כז}}: {{ציטוטון|וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁם}}. על פסוק זה נדרש ב[[מסכת שבת]]{{הערה|צב, ב}}, שעל המילה בַּעֲשֹׂתָהּ הכוונה לעושה את המלאכה כולה, ולא אדם העושה מקצתה, וכאשר שניים עושים יחד את המלאכה, הרי שכל אחד עשה מקצתה.


==דבר שאינו מתכוון ופסיק רישא==
==דבר שאינו מתכוון ופסיק רישא==
כאשא אדם מתכוון לבצע מלאכה המותרת, אך ייתכן ובשעת הביצוע יעשה גם מלאכה האסורה, שיהנה ממנה, אולם אינו מתכוון לעשותה, מותר לו לעשות את הדבר המותר, בלי חשש שיעשה את המלאכה האסורה. לאור כך, מותר לאדם לבצע מלאכה המותרת בשבת, כגון הליכה על הדשא, למרות שייתכן ויש ספק שהליכתו תגרום ל[[מלאכת חרישה]], משום שאין כוונתו לחרוש אלא ללכת.
כאשא אדם מתכוון לבצע מלאכה המותרת, אך ייתכן שבשעת הביצוע יעשה גם מלאכה האסורה, שיהנה ממנה, אולם אינו מתכוון לעשותה, מותר לו לעשות את הדבר המותר, בלי חשש שיעשה את המלאכה האסורה. לאור כך, מותר לאדם לבצע מלאכה המותרת בשבת, כגון הליכה על הדשא, למרות שייתכן שיש ספק שהליכתו תגרום ל[[מלאכת חרישה]], משום שאין כוונתו לחרוש אלא ללכת.


אך עם זאת, באם ייתכן בוודאות שהליכתו תגרום לחרישה, אסור לו ללכת שם.  
אך עם זאת, באם ייתכן בוודאות שהליכתו תגרום לחרישה, אסור לו ללכת שם.  
שורה 45: שורה 45:
{{ציטוט|תוכן='''אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת. (א) הַזּוֹרֵעַ. (ב) וְהַחוֹרֵשׁ. (ג) וְהַקּוֹצֵר. (ד) וְהַמְּעַמֵּר. (ה) הַדָּשׁ. (ו) וְהַזּוֹרֶה. (ז) הַבּוֹרֵר. (ח) הַטּוֹחֵן. (ט) וְהַמְּרַקֵּד. (י) וְהַלָּשׁ. (יא) וְהָאוֹפֶה. (יב) הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. (יג) הַמְּלַבְּנוֹ. (יד) וְהַמְּנַפְּצוֹ. (טו) וְהַצּוֹבְעוֹ. (טז) וְהַטּוֹוֶה. (יז) וְהַמֵּסֵךְ. (יח) וְהָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין. (יט) וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין. (כ) וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין. (כא) הַקּוֹשֵׁר. (כב) וְהַמַּתִּיר. (כג) וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְּפִירוֹת. (כד) הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְּפִירוֹת. (כה) הַצָּד צְבִי. (כו) הַשּׁוֹחֲטוֹ. (כז) וְהַמַּפְשִׁיטוֹ. (כח) הַמּוֹלְחוֹ. (כט) וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. (ל) וְהַמּוֹחֲקוֹ. (לא) וְהַמְּחַתְּכוֹ. (לב) הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. (לג) וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. (לד) הַבּוֹנֶה. (לה) וְהַסּוֹתֵר. (לו) הַמְּכַבֶּה. (לז) וְהַמַּבְעִיר. (לח) הַמַּכֶּה בְּפַטִּישׁ. (לט) הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת. הֲרֵי אֵלּוּ אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת.'''|מרכאות=כן|מקור=[[משנה]], [[מסכת שבת]], פרק ז', משנה ב'}}
{{ציטוט|תוכן='''אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת. (א) הַזּוֹרֵעַ. (ב) וְהַחוֹרֵשׁ. (ג) וְהַקּוֹצֵר. (ד) וְהַמְּעַמֵּר. (ה) הַדָּשׁ. (ו) וְהַזּוֹרֶה. (ז) הַבּוֹרֵר. (ח) הַטּוֹחֵן. (ט) וְהַמְּרַקֵּד. (י) וְהַלָּשׁ. (יא) וְהָאוֹפֶה. (יב) הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. (יג) הַמְּלַבְּנוֹ. (יד) וְהַמְּנַפְּצוֹ. (טו) וְהַצּוֹבְעוֹ. (טז) וְהַטּוֹוֶה. (יז) וְהַמֵּסֵךְ. (יח) וְהָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין. (יט) וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין. (כ) וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין. (כא) הַקּוֹשֵׁר. (כב) וְהַמַּתִּיר. (כג) וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְּפִירוֹת. (כד) הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְּפִירוֹת. (כה) הַצָּד צְבִי. (כו) הַשּׁוֹחֲטוֹ. (כז) וְהַמַּפְשִׁיטוֹ. (כח) הַמּוֹלְחוֹ. (כט) וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. (ל) וְהַמּוֹחֲקוֹ. (לא) וְהַמְּחַתְּכוֹ. (לב) הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. (לג) וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. (לד) הַבּוֹנֶה. (לה) וְהַסּוֹתֵר. (לו) הַמְּכַבֶּה. (לז) וְהַמַּבְעִיר. (לח) הַמַּכֶּה בְּפַטִּישׁ. (לט) הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת. הֲרֵי אֵלּוּ אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת.'''|מרכאות=כן|מקור=[[משנה]], [[מסכת שבת]], פרק ז', משנה ב'}}


{{עיצוב עמודות}}
{| class="wikitable" align="center"
{| class="wikitable" align="center"
|+ <big>'''ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן'''</big>
|+ ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן
|-
|-
! מספר מלאכה !! אב המלאכה !! הגדרה והסבר המלאכה !! שיעור החיוב !! [[תולדות מלאכות שבת|תולדותיה]]
! מספר מלאכה !! אב המלאכה !! הגדרה והסבר המלאכה !! שיעור החיוב !! [[תולדות מלאכות שבת|תולדותיה]]
שורה 131: שורה 132:


==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==
בהתוועדות [[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]] אמר [[הרבי]] [[הדרן]] על [[מסכת ביצה]], ובתוך הדברים נגע בשיטתו של אדמו"ר הזקן בעניין גדר איסור מוקצה. בן היתר אמר הרבי: {{ציטוטון|וכן מוכח מלשון רבינו הזקן בתניא{{הערה|סוף פרק מו}}: ובזה יובן חומר עונש איסור מלאכה בשבתות וחמץ בפסח השוה לכל נפש, לפי שאף בנפש בור ועם הארץ גמור מאיר אור קדושת שבת ויום טוב ונידון בנפשו בכרת וסקילה על חילול קדושה זו, וגם משהו חמץ או טלטול מוקצה פוגם בקדושה שעל נפשו כמו בקדושת נפש הצדיק – שתחילה מביא "איסור מלאכה בשבתות וחמץ בפסח", שהם מדאורייתא, ואחר כך מוסיף שכן הוא גם ב"משהו חמץ או טלטול מוקצה", שהם מדרבנן.}}
{{פסקה חסרה}}
 
ב[[שיחה|שיחת]] שבת [[פרשת תצוה]], [[ח' באדר א']] [[תשכ"ז]], דיבר הרבי אודות הל"ט אבות מלאכה. בשיחה מקשה הרבי, מדוע במשנה כתוב{{הערה| שבת פ"ז מ"ב (עג, א).}}"אבות מלאכות ארבעים חסר אחת", ולא נאמר ל"ט מלאכות. הרבי גם מביא את ביאור [[הזוהר]]{{הערה|ראה תויו"ט שם. מהרש"א שם. ועוד.}}, שמספר המלאכות של שבת הוא "כנגד מלאכה מלאכתו ומלאכת שבתורה", שמספרם הוא ארבעים, אלא ש"חסר אחת"{{הערה|וכלשון הפסוק, ד"איכא חד דלא ממנינא"}}, אך יש ספק אם זהו מה שנאמר ביוסף{{הערה| וישב לט, יא.}} "ויבוא הביתה לעשות מלאכתו", ל"מאן דאמר לעשות צרכיו נכנס", ולכן אינו מונה. ולא מובן, מדוע משתמשת התורה בנוגע ליוסף בלשון כזה שיכולים לטעות בו בנוגע למלאכות שבת – הרי התורה היתה יכולה לכתוב אותו ענין בלשון אחר שבו לא תהי' נתינת מקום לטעות. אלא שמבאר הרבי, שעל הפסוק{{הערה|בראשית ב, ג.}} "כי בו שבת מכל מלאכתו", מובא במדרש{{הערה|ב"ר ספי"א.}}: "אע"ג דאת אמר כי בו שבת מכל מלאכתו, ממלאכת עולמו שבת, ולא שבת לא ממלאכת הרשעים ולא ממלאכת הצדיקים" (שכרן ועונשן).
כמו כן, ב[[שיחה|שיחת]] שבת [[פרשת תצוה]], [[ח' באדר א']] [[תשכ"ז]], דיבר הרבי אודות הל"ט אבות מלאכה. בשיחה מקשה הרבי, מדוע במשנה כתוב{{הערה| שבת פ"ז מ"ב (עג, א).}}"אבות מלאכות ארבעים חסר אחת", ולא נאמר ל"ט מלאכות. הרבי גם מביא את ביאור [[הזוהר]]{{הערה|ראה תויו"ט שם. מהרש"א שם. ועוד.}}, שמספר המלאכות של שבת הוא "כנגד מלאכה מלאכתו ומלאכת שבתורה", שמספרם הוא ארבעים, אלא ש"חסר אחת"{{הערה|וכלשון הפסוק, ד"איכא חד דלא ממנינא"}}, אך יש ספק אם זהו מה שנאמר ביוסף{{הערה| וישב לט, יא.}} "ויבוא הביתה לעשות מלאכתו", ל"מאן דאמר לעשות צרכיו נכנס", ולכן אינו מונה. ולא מובן, מדוע משתמשת התורה בנוגע ליוסף בלשון כזה שיכולים לטעות בו בנוגע למלאכות שבת – הרי התורה היתה יכולה לכתוב אותו ענין בלשון אחר שבו לא תהי' נתינת מקום לטעות. אלא שמבאר הרבי, שעל הפסוק{{הערה|בראשית ב, ג.}} "כי בו שבת מכל מלאכתו", מובא במדרש{{הערה|ב"ר ספי"א.}}: "אע"ג דאת אמר כי בו שבת מכל מלאכתו, ממלאכת עולמו שבת, ולא שבת לא ממלאכת הרשעים ולא ממלאכת הצדיקים" (שכרן ועונשן).


וכן בנוגע לאדם שלמטה, יש מלאכה אחת שמותרת בשבת – מלאכת שמירת שבת, כלומר, שהשמירה והזהירות מעשיית כל המלאכות בשבת היא עצמה מלאכה{{הערה|ובפרט ע"פ מארז"ל (בירושלמי ספ"ג דנדרים. שמו"ר ספכ"ה. רמב"ם הל' שבת בסופן.), ששקולה שבת כנגד כל מצוות התורה, הרי זה כולל עשיית כל המצוות}}, אלא שזוהי מלאכה המותרת בשבת.
וכן בנוגע לאדם שלמטה, יש מלאכה אחת שמותרת בשבת – מלאכת שמירת שבת, כלומר, שהשמירה והזהירות מעשיית כל המלאכות בשבת היא עצמה מלאכה{{הערה|ובפרט ע"פ מארז"ל (בירושלמי ספ"ג דנדרים. שמו"ר ספכ"ה. רמב"ם הל' שבת בסופן.), ששקולה שבת כנגד כל מצוות התורה, הרי זה כולל עשיית כל המצוות}}, אלא שזוהי מלאכה המותרת בשבת.
שורה 139: שורה 139:
וזהו הטעם שלשון מלאכה נאמר בתורה ארבעים פעמים: כיון שישנם ארבעים מלאכות, אך מלאכה אחת היא מותרת. ועל פי זה, מסביר הרבי, שמובן דיוק הלשון "אבות מלאכות ארבעים חסר אחת", ולא ל"ט מלאכות.
וזהו הטעם שלשון מלאכה נאמר בתורה ארבעים פעמים: כיון שישנם ארבעים מלאכות, אך מלאכה אחת היא מותרת. ועל פי זה, מסביר הרבי, שמובן דיוק הלשון "אבות מלאכות ארבעים חסר אחת", ולא ל"ט מלאכות.


ונמצא, שאף על פי שכוונת חז"ל היא לקבוע את המספר של ל"ט מלאכות, מכל מקום, השימוש בלשון "ארבעים חסר אחת" מורה ומדגיש שישנו הענין של ארבעים, כלומר, שעל ידי הזהירות מל"ט המלאכות באים למלאכה הארבעים – שמירת שבת.
ונמצא, שאף על פי שכוונת חז"ל היא לקבוע את המספר של ל"ט מלאכות, מכל מקום, השימוש בלשון "ארבעים חסר אחת" מורה ומדגיש שישנו הענין של ארבעים, כלומר, שעל ידי הזהירות מל"ט המלאכות באים למלאכה הארבעים – שמירת שבת{{הערה|1=ראו גם [https://drive.google.com/file/d/1fEQQ_4at7bqt6qSSN5qzWp9KQW58urhh/view שיחת חוקת בלט תשמ"ט].}}.
 
== ראו גם ==


* [[שבת|ל"ט מלאכות שבת - בתורת החסידות]]
{{לט מלאכות}}
{{לט מלאכות}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מלאכות שבת]][[קטגוריה:מצוות]][[קטגוריה:הלכות שבת]][[קטגוריה:שבת]]
[[קטגוריה:מלאכות שבת]][[קטגוריה:מצוות]][[קטגוריה:הלכות שבת]][[קטגוריה:שבת]]