קזחסטן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←שלוחים בקזחסטן: שיפור) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (11 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בתקופת הצאר, התגבשה במדינה קבוצה משמעותית של קהילת ה[[קנטוניסטים]] שהורשו להתיישב בערים המרכזיות ואף קיבלו אישור להקים בית כנסת עבור הקהילה שלהם. | בתקופת הצאר, התגבשה במדינה קבוצה משמעותית של קהילת ה[[קנטוניסטים]] שהורשו להתיישב בערים המרכזיות ואף קיבלו אישור להקים בית כנסת עבור הקהילה שלהם. | ||
בהמשך התגבשו במדינה גם קהילות נוספות של יוצאי בוכרה ואיראן | בהמשך התגבשו במדינה גם קהילות נוספות של יוצאי [[בוכרה]] ואיראן. לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] הגיעו למדינה פליטי המלחמה מאירופה. בזמן זה הוקם בית כנסת חב"די שפעל עד שנות הנו"נים. כמו כן בביתו של הרב [[יוסף נימוטין]] - שומר האוהל של רבי לוי יצחק - פעל מקווה כשר. | ||
===רבי לוי יצחק=== | ===רבי לוי יצחק=== | ||
בזמן עליית השלטון הקומוניסטי ב[[רוסיה הסובייטית]], שימשו ערבות קזחסטן להגליית אישים שהיו לצנינים בעיני השלטון, ובשל כך הוגלה הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של הרבי מליובאוויטש, לרצות עונש של חמש שנות גלות בצ'יאלי, בעוון פעילות דתית בעיר [[דנייפרופטרובסק]] בה | בזמן עליית השלטון הקומוניסטי ב[[רוסיה הסובייטית]], שימשו ערבות קזחסטן להגליית אישים שהיו לצנינים בעיני השלטון, ובשל כך הוגלה הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של הרבי מליובאוויטש, לרצות עונש של חמש שנות גלות בצ'יאלי, בעוון פעילות דתית בעיר [[דנייפרופטרובסק]] בה כיהן כרב עד מאסרו בשנת [[תרצ"ט]]. בראשית שנת [[תש"ד]] הגיע רבי לוי יצחק ל[[אלמא אטא]] בירת קזחסטן ושם נפטר חודשים ספורים לאחר מכן. | ||
בתקופה הקצרה בה פעל רבי לוי יצחק בעיר, הצליח לרכז מסביבו קבוצה לא קטנה של יהודים שסבלו עד אז מניתוק מכל גורם דתי, וראו ברבי לוי יצחק מנהיג רוחני, ושנים רבות לאחר פטירתו | בתקופה הקצרה בה פעל רבי לוי יצחק בעיר, הצליח לרכז מסביבו קבוצה לא קטנה של יהודים שסבלו עד אז מניתוק מכל גורם דתי, וראו ברבי לוי יצחק מנהיג רוחני, ושנים רבות לאחר פטירתו, שימשה דמותו מקור של השראה רוחנית ליהודים המקומיים בקשר שלהם ליהדותם. | ||
[[קובץ:ישיבת קיץ קזחסטן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת קיץ בקזחסטן תשע"ה]] | [[קובץ:ישיבת קיץ קזחסטן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת קיץ בקזחסטן תשע"ה]] | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
===פריחת היהדות במדינה=== | ===פריחת היהדות במדינה=== | ||
[[קובץ:שיירת האור בקזחסטן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור של קזחסטן. חנוכה תשע"ו]] | [[קובץ:שיירת האור בקזחסטן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור של קזחסטן. חנוכה תשע"ו]] | ||
כיובל שנים לאחר פטירתו של רבי לוי יצחק, באביב של שנת [[תשנ"ד]] הגיע לפעול בעיר שליח הרבי הרב [[ | כיובל שנים לאחר פטירתו של רבי לוי יצחק, באביב של שנת [[תשנ"ד]] הגיע לפעול בעיר שליח הרבי הרב [[ישעיה אלעזר כהן]], שהחל בתנופת פעילות שזכתה להיענות מצד הקהילה היהודית בעיר, והצליח לרתום את ראשי השלטונות במדינה ולהקים רשת עניפה של מוסדות יהודיים; בתי כנסת, מקוואות, מערכת שחיטה ופיקוח על כשרות ושירותי דת לכל מעגל החיים היהודי החל מברית מילה, בר-מצוה ו[[נישואין]] וכלה בשירותי קבורה יהודית שעד אז סבלה מהזנחה חמורה. | ||
עם התרחבות הפעילות, עלה הצורך ברבנים נוספים לקהילות יהודיות בערים נוספות במדינה. הרב כהן בתוקף סמכותו כשליח הרבי איתר ומינה רבנים ושלוחים נוספים וכיום פועלים ברחבי קזחסטן רבנים בשישה ערים מרכזיות נוספות: אסטנה, פבלודר, קרגנדה, קוסטנאי, צ'ימקנט ואוסט-קמינגורסק. זאת בנוסף לסניף המרכזי שנותר ב[[אלמא אטא]] בו פועלים שלוחים ורבנים נוספים. | עם התרחבות הפעילות, עלה הצורך ברבנים נוספים לקהילות יהודיות בערים נוספות במדינה. הרב כהן בתוקף סמכותו כשליח הרבי איתר ומינה רבנים ושלוחים נוספים וכיום פועלים ברחבי קזחסטן רבנים בשישה ערים מרכזיות נוספות: אסטנה, פבלודר, קרגנדה, קוסטנאי, צ'ימקנט ואוסט-קמינגורסק. זאת בנוסף לסניף המרכזי שנותר ב[[אלמא אטא]] בו פועלים שלוחים ורבנים נוספים. | ||
מספר היהודים כיום בקזחסטאן הוא 20000 | |||
==שלוחים בקזחסטן== | ==שלוחים בקזחסטן== | ||
* הרב [[ישעיה אלעזר כהן]] - השליח הראשון של הרבי למדינה, והרב הראשי | |||
* הרב אלחנן הכהן - אלמא אטא | * הרב אלחנן הכהן - אלמא אטא | ||
* הרב מרדכי הכהן - אלמא אטא | * הרב מרדכי הכהן - אלמא אטא | ||
* הרב סעדי' ליברוב - אלמא אטא | * הרב סעדי' ליברוב - אלמא אטא | ||
* הרב שמואל קרנאוך - | * הרב שמואל קרנאוך - אסטנה | ||
* הרב שמעון אש - פבלדאר | * הרב שמעון אש - פבלדאר | ||
* הרב אסף פיינשטיין - אוסט קמינגורסק | * הרב אסף פיינשטיין - אוסט קמינגורסק | ||
| שורה 41: | שורה 43: | ||
*[http://chabad.info/news/%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%A7%D7%96%D7%97%D7%A1%D7%98%D7%90%D7%9F/ שיירת האור של קזחסטן] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} | *[http://chabad.info/news/%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%A7%D7%96%D7%97%D7%A1%D7%98%D7%90%D7%9F/ שיירת האור של קזחסטן] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} | ||
*[http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9B%D7%AA-%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A7%D7%96%D7%97%D7%A1%D7%98%D7%90%D7%9F/ מהפיכת כשרות בקזחסטן] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} | *[http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9B%D7%AA-%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A7%D7%96%D7%97%D7%A1%D7%98%D7%90%D7%9F/ מהפיכת כשרות בקזחסטן] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} | ||
*[https://chabad.info/news/822227/ קזחסטאן: למעלה מ-1,000 אורחים בהתוועדות כ' אב המרכזית] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} | |||
*[https://chabad.info/news/822426/ בו ביום: משפחת שלוחים חדשה הגיעה לקזחסטאן] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} | |||
*[https://chabad.info/in-focus/548830/ השלוחים למדינת קזחסטן נעמדו לתמונה משותפת לרגלי ביית חיינו – 770] - באתר - [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} | |||
*[https://chabad.info/news/696338/ "חמש מאות פעמים ככה": גליון לכבוד כ"ף מנחם אב] - באתר - [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} | |||
*[https://chabad.info/video/news-video/chabadinthenews/650150/ ערוץ 20 על חיי הקהילה היהודית בקזחסטן] - באתר - [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} | |||
*[https://chabad.info/news/821098/ קזחסטן: תות"ל אור יהודה בהכנות לרגל יום ההילולא] - באתר - [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}} | |||
{{מדינות אירופה}} | {{מדינות אירופה}} | ||
{{מדינות ברית המועצות לשעבר}} | {{מדינות ברית המועצות לשעבר}} | ||
[[קטגוריה:קזחסטן|*]] | [[קטגוריה:קזחסטן|*]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:05, 3 באוקטובר 2023
קזחסטן היא אחת מחמש עשרה הרפובליקות שהרכיבו את ברית המועצות לשעבר. בשנת תנש"א, עם פירוקה של ברית המועצות הייתה קזחסטן לאחת המדינות הראשונות שהכריזה על עצמאותה. זמן קצר לאחר מכן הגיע לעיר הרב ישעיה אלעזר כהן, שליחו של הרבי מליובאוויטש שהקים את המרכז היהודי בקזחסטן, מרכז הכולל רשת של מוסדות הנותנים מענה לכל הצרכים היהודיים במדינה, צרכים פיזיים וצרכים רוחניים ודתיים.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשל מיקומה של המדינה על נתיב הסוחרים העתיק המכונה 'דרך המשי', סוחרים יהודים שהובילו סחורה בין רוסיה וסין דרך מרכז אסיה התיישבו במשך השנים באזורים המיושבים של קזחסטן ונהנו ממסחר ער שהתנהל במקום, ולפי ההשערות ראשית ההתיישבות היהודית במדינה החלה כבר בתקופת גלות בבל.
בתקופת הצאר, התגבשה במדינה קבוצה משמעותית של קהילת הקנטוניסטים שהורשו להתיישב בערים המרכזיות ואף קיבלו אישור להקים בית כנסת עבור הקהילה שלהם.
בהמשך התגבשו במדינה גם קהילות נוספות של יוצאי בוכרה ואיראן. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה הגיעו למדינה פליטי המלחמה מאירופה. בזמן זה הוקם בית כנסת חב"די שפעל עד שנות הנו"נים. כמו כן בביתו של הרב יוסף נימוטין - שומר האוהל של רבי לוי יצחק - פעל מקווה כשר.
רבי לוי יצחק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזמן עליית השלטון הקומוניסטי ברוסיה הסובייטית, שימשו ערבות קזחסטן להגליית אישים שהיו לצנינים בעיני השלטון, ובשל כך הוגלה הגאון רבי לוי יצחק שניאורסאהן, אביו של הרבי מליובאוויטש, לרצות עונש של חמש שנות גלות בצ'יאלי, בעוון פעילות דתית בעיר דנייפרופטרובסק בה כיהן כרב עד מאסרו בשנת תרצ"ט. בראשית שנת תש"ד הגיע רבי לוי יצחק לאלמא אטא בירת קזחסטן ושם נפטר חודשים ספורים לאחר מכן.
בתקופה הקצרה בה פעל רבי לוי יצחק בעיר, הצליח לרכז מסביבו קבוצה לא קטנה של יהודים שסבלו עד אז מניתוק מכל גורם דתי, וראו ברבי לוי יצחק מנהיג רוחני, ושנים רבות לאחר פטירתו, שימשה דמותו מקור של השראה רוחנית ליהודים המקומיים בקשר שלהם ליהדותם.
פריחת היהדות במדינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כיובל שנים לאחר פטירתו של רבי לוי יצחק, באביב של שנת תשנ"ד הגיע לפעול בעיר שליח הרבי הרב ישעיה אלעזר כהן, שהחל בתנופת פעילות שזכתה להיענות מצד הקהילה היהודית בעיר, והצליח לרתום את ראשי השלטונות במדינה ולהקים רשת עניפה של מוסדות יהודיים; בתי כנסת, מקוואות, מערכת שחיטה ופיקוח על כשרות ושירותי דת לכל מעגל החיים היהודי החל מברית מילה, בר-מצוה ונישואין וכלה בשירותי קבורה יהודית שעד אז סבלה מהזנחה חמורה.
עם התרחבות הפעילות, עלה הצורך ברבנים נוספים לקהילות יהודיות בערים נוספות במדינה. הרב כהן בתוקף סמכותו כשליח הרבי איתר ומינה רבנים ושלוחים נוספים וכיום פועלים ברחבי קזחסטן רבנים בשישה ערים מרכזיות נוספות: אסטנה, פבלודר, קרגנדה, קוסטנאי, צ'ימקנט ואוסט-קמינגורסק. זאת בנוסף לסניף המרכזי שנותר באלמא אטא בו פועלים שלוחים ורבנים נוספים. מספר היהודים כיום בקזחסטאן הוא 20000
שלוחים בקזחסטן[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב ישעיה אלעזר כהן - השליח הראשון של הרבי למדינה, והרב הראשי
- הרב אלחנן הכהן - אלמא אטא
- הרב מרדכי הכהן - אלמא אטא
- הרב סעדי' ליברוב - אלמא אטא
- הרב שמואל קרנאוך - אסטנה
- הרב שמעון אש - פבלדאר
- הרב אסף פיינשטיין - אוסט קמינגורסק
- הרב אשר תומרקין - קרגנדה
- הרב מנחם מענדל זלמנוב - קוסטנאי
- הרב מרדכי מרוזוב - צ'מיקנט
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ממלכת הרבי בקזחסטן, שבועון כפר חב"ד גליון 1882 עמוד 50
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אתר חב"ד קזחסטן
- נחתם בהצלחה כינוס השלוחים בקזחסטן - באתר חב"ד אינפו
- שיירת האור של קזחסטן - באתר חב"ד אינפו
- מהפיכת כשרות בקזחסטן - באתר חב"ד אינפו
- קזחסטאן: למעלה מ-1,000 אורחים בהתוועדות כ' אב המרכזית - באתר חב"ד אינפו
- בו ביום: משפחת שלוחים חדשה הגיעה לקזחסטאן - באתר חב"ד אינפו
- השלוחים למדינת קזחסטן נעמדו לתמונה משותפת לרגלי ביית חיינו – 770 - באתר - חב"ד אינפו
- "חמש מאות פעמים ככה": גליון לכבוד כ"ף מנחם אב - באתר - חב"ד אינפו
- ערוץ 20 על חיי הקהילה היהודית בקזחסטן - באתר - חב"ד אינפו
- קזחסטן: תות"ל אור יהודה בהכנות לרגל יום ההילולא - באתר - חב"ד אינפו
| מדינות אירופה | |
|---|---|
| |
| 1. חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2. מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות. |
| מדינות ברית המועצות לשעבר | |
|---|---|
|