מזמור לתודה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|תוכן='''א:''' מִזְמוֹר לְתוֹדָה: הָרִיעוּ לַיהוָה, כָּל־הָאָרֶץ. | |תוכן='''א:''' מִזְמוֹר לְתוֹדָה: הָרִיעוּ לַיהוָה, כָּל־הָאָרֶץ. | ||
'''ב:''' עִבְדוּ | '''ב:''' עִבְדוּ אֶת־ה' בְּשִׂמְחָה; בֹּאוּ לְפָנָיו, בִּרְנָנָה. | ||
'''ג:''' דְּעוּ כִּי | '''ג:''' דְּעוּ כִּי ה', הוּא אֱלֹהִים:{{ש}} | ||
הוּא-עָשָׂנוּ, ולא (וְלוֹ) אֲנַחְנוּ עַמּוֹ, וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. | הוּא-עָשָׂנוּ, ולא (וְלוֹ) אֲנַחְנוּ עַמּוֹ, וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. | ||
'''ד:''' בֹּאוּ שְׁעָרָיו, בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה; הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ. | '''ד:''' בֹּאוּ שְׁעָרָיו, בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה; הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ. | ||
'''ה:''' כִּי־טוֹב | '''ה:''' כִּי־טוֹב ה', לְעוֹלָם חַסְדּוֹ; וְעַד־דֹּר וָדֹר, אֱמוּנָתוֹ. | ||
|מקור=[[תהלים]], פרק ק' | |מקור=[[תהלים]], פרק ק' | ||
|ניקוד=כן}} | |ניקוד=כן}} | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
מקור המזמור הוא בפרק ק' ב[[תהלים]]. המזמור נקרא "מזמור '''לתודה'''" ע"ש כך שבזמן הקרבת [[קרבן תודה]] היו הלווים שרים ומנגנים את מזמור תהלים זה. | מקור המזמור הוא בפרק ק' ב[[תהלים]]. המזמור נקרא "מזמור '''לתודה'''" ע"ש כך שבזמן הקרבת [[קרבן תודה]] היו הלווים שרים ומנגנים את מזמור תהלים זה. | ||
בערב יום כיפור ובערב פסח לא היו נוהגים להקריב קרבן | בערב יום כיפור ובערב פסח לא היו נוהגים להקריב קרבן תודה, ולכן בימים אלה נוהגים שלא לומר מזמור לתודה{{הערה|שו"ע אורח חיים}}. | ||
==פירוש | ==פירוש הפסוק על פי חסידות== | ||
"מזמור לתודה הריעו להוי'" שההודאה על הנס תהיה בבחינת "הריעו" - הרמת קול שהיא עניין הביטול{{הערה|שם קמא}}, והביטול הזה יהיה "להוי" - שהאדם מודה לה' ע"כ שהוריד את [[שם הוי']] ב[[שם אלקים]] וע"כ האדם מתבטל ומודה ל[[שם הוי']] שזהו מקור ההודאה ממש, וההודאה להוי' תהיה "בכל הארץ" - הארץ התחתונה שמקורה הוא [[שם אלקים]], ועל ידי כך שה[[אדם]] מתבטל ומודה להוי' מכאן - מהעולם הזה המוגבל, הוא מעלה את [[שם אלקים]] לבחינת [[שם הוי']] שלמעלה ממנו. | "מזמור לתודה הריעו להוי'" שההודאה על הנס תהיה בבחינת "הריעו" - הרמת קול שהיא עניין הביטול{{הערה|שם קמא}}, והביטול הזה יהיה "להוי" - שהאדם מודה לה' ע"כ שהוריד את [[שם הוי']] ב[[שם אלקים]] וע"כ האדם מתבטל ומודה ל[[שם הוי']] שזהו מקור ההודאה ממש, וההודאה להוי' תהיה "בכל הארץ" - הארץ התחתונה שמקורה הוא [[שם אלקים]], ועל ידי כך שה[[אדם]] מתבטל ומודה להוי' מכאן - מהעולם הזה המוגבל, הוא מעלה את [[שם אלקים]] לבחינת [[שם הוי']] שלמעלה ממנו. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
והסיבה לכך שמקורו של המזמור הוא דווקא ב[[אור אין סוף]] שב[[עולם היצירה]] מסביר [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|פירוש המילות, מזמור שיר ליום השבת, עט, א}} ששורשו האמתי של מזמור לתודה הוא אכן ב[[אור אין סוף]] שב[[עולם האצילות]], אך מכיון שבימי בחול כל הדרגות יורדות במדרגה לכן מזמור לדוד נמצא ב[[עולם היצירה]] ולא בעולם האצילות. ואת מקום מזמור לתודה מחליף בשבת המזמור "מזמור לשבת" שבו אין את [[שם הוי']], ומסביר אדמו"ר האמצעי{{הערה|שם עט א}} שבגלל שאין בו את שם הוי' יש בו בחינת העלם שלמעלה מגילוי ומקורו של מזמור לשבת הוא ב[[אור אין סוף]] שב[[עולם האצילות]]. | והסיבה לכך שמקורו של המזמור הוא דווקא ב[[אור אין סוף]] שב[[עולם היצירה]] מסביר [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|פירוש המילות, מזמור שיר ליום השבת, עט, א}} ששורשו האמתי של מזמור לתודה הוא אכן ב[[אור אין סוף]] שב[[עולם האצילות]], אך מכיון שבימי בחול כל הדרגות יורדות במדרגה לכן מזמור לדוד נמצא ב[[עולם היצירה]] ולא בעולם האצילות. ואת מקום מזמור לתודה מחליף בשבת המזמור "מזמור לשבת" שבו אין את [[שם הוי']], ומסביר אדמו"ר האמצעי{{הערה|שם עט א}} שבגלל שאין בו את שם הוי' יש בו בחינת העלם שלמעלה מגילוי ומקורו של מזמור לשבת הוא ב[[אור אין סוף]] שב[[עולם האצילות]]. | ||
==הניגון== | |||
ב[[י"א בניסן]] [[תשס"א]] לכבוד יום הולדתו ה-99 של הרבי, בחרה וועדת הניגונים ליובאוויטש את [[מזמור לתודה (ניגון)|הניגון]] שהולחן על ידי הרב זאב פיזם. | |||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||