קיצור שולחן ערוך: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (11 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:קיצור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קיצור שולחן ערוך עם פסקי אדמו"ר הזקן]] | [[קובץ:קיצור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קיצור שולחן ערוך עם פסקי אדמו"ר הזקן]] | ||
'''קיצור שולחן ערוך''' הינו ספר המתמצת את השולחן ערוך מתעסק בעיקר בחלקי האורח חיים ויורה דעה, ועוסק בעיקר בהלכות הנוגעות לחיי היום יום כגון תפילה, ברכות, שבת, וכדומה. הספר חובר על ידי הגאון רבי שלמה גאנצפריד, מגדולי חכמי הונגריה. פשטותו של הספר וקיצורו הפכו אותו לפופולרי במיוחד, עוד בימי חייו הודפס הספר | '''קיצור שולחן ערוך''' הינו ספר המתמצת את השולחן ערוך מתעסק בעיקר בחלקי האורח חיים ויורה דעה, ועוסק בעיקר בהלכות הנוגעות לחיי היום יום כגון תפילה, ברכות, שבת, וכדומה. הספר חובר על ידי הגאון רבי [[שלמה גאנצפריד]], מגדולי חכמי הונגריה. פשטותו של הספר וקיצורו הפכו אותו לפופולרי במיוחד, עוד בימי חייו הודפס הספר בכ-14 מהדורות. | ||
באופן כללי הספר מתבסס על הספר 'חיי אדם' של רבי אברהם | באופן כללי הספר מתבסס על הספר 'חיי אדם' של רבי אברהם דנציגר, אך מוזכרים בו שניים מפסקיו של [[אדמו"ר הזקן]] בשמו, והוא חולק עליהם, אמנם המחבר עצמו העיד{{הערה|כתב ידו שהתפרסם בגליון 'סיני' בשנת תשמ"ג, ומשם לקיצור שולחן ערוך מהדורת אורחות חיים ירושלים תשמ"ט עמוד תרטז.}} שבעת החיבור עמדו לנגד עיניו כיסוד מוסד דברי הגאון בעל התניא - אדמו"ר הזקן{{הערה|צוטט על ידי הרבי בהתוועדות שבת פרשת ראה תשד"מ, התוועדויות חלק ד' עמוד 2483.}}. ואכן במקומות רבים דבריו מבוססים על פסקי אדמו"ר הזקן. | ||
הספר יצא לאור | הספר יצא לאור בתוספת פסקי [[אדמו"ר הזקן]] המשולבים בסוגריים בגוף דברי הקיצור שולחן ערוך, בעריכת הרב [[לוי ביסטריצקי]] בשנת תשנ"ב. בהקדמה נכתב שהספר יוצא לאור "על פי הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א מאז". לאחר פטירת הרב ביסטריצקי, נדפס הספר שוב בניקוד מלא. בשנת תשפ"א יצא לאור הספר שוב בעריכה מחודשת והוספת מנהגי חב"ד ע"י הרב לוי"צ רסקין, ובשנת תשפ"ב נדפס שנית במהדורה מתוקנת. | ||
במהדורה שיצאה לאור על ידי הוצאת הספרים [[אשכול (בית הוצאה לאור)|אשכול]], נוסף לספר נספח של הרב קלמן כהנא (ראו ערכו) בו תומצתו הלכות הנוגעות לדינים הנוגעים לפירות וירקות בארץ ישראל, היות ובמהדורה המקורית של הספר לא נכללו הלכות אלו. | |||
הספר | הספר פופולרי במיוחד בבתי ספר, ויצא לאור במאות מהדורות. בחלק מהמדורות המיועדות לתלמידים, הושמטו הלכות הנוגעות לטהרת המשפחה וכדומה. | ||
==יחס רבותינו נשיאינו לספר ולמחברו== | ==יחס רבותינו נשיאינו לספר ולמחברו== | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
כהוראה פרטית הורה אדמו"ר הריי"צ לאחד הבחורים שילמד קודם קיצור שולחן ערוך עם מסגרת השולחן, כהקדמה ללימוד [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]{{הערה|יחידות לרב [[יצחק דוד גרונר]] אור לכ"ח סיון תש"א.}}, וכך הורה גם הרבי{{הערה|לרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בהיותו בחור בגיל 17.}}. | כהוראה פרטית הורה אדמו"ר הריי"צ לאחד הבחורים שילמד קודם קיצור שולחן ערוך עם מסגרת השולחן, כהקדמה ללימוד [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]{{הערה|יחידות לרב [[יצחק דוד גרונר]] אור לכ"ח סיון תש"א.}}, וכך הורה גם הרבי{{הערה|לרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בהיותו בחור בגיל 17.}}. | ||
בשונה מההוראה הכללית של הרבי | בשונה מההוראה הכללית של הרבי ללמד גמרא וכדומה לתלמידים לפי הסדר מבלי לדלג, היות שעצם הדילוג עלול לגרום להתעניינות מיותרת בנושאים עליהם דילגו, הפוך מהכוונה, בנוגע ללימוד דינים והלכות הורה הרבי לכתחילה לבחור סימנים מסויימים בקיצור שולחן ערוך, ובמידת הצורך, אף לדלג על סעיפים מסויימים מתוכם{{הערה|הוראת הרבי לרב מטוסוב: "יש לבחור סימנים מסוימים בהקיצור שו"ע, ובסימנים אלו גופא יש סעיפים שאפשר לדלגם. וכדי לחזק לימוד הנ"ל כדאי לערוך בחינות במיוחד בדינים הצריכים, ואל בינתם אשען".}}. | ||
ההוראה ללמוד קיצור שולחן ערוך הייתה לא רק לבעלי עסק וכדומה, אלא גם לאנשים שכל עיסוקם בלימוד ההלכה, דוגמת רבני קראון הייטס{{הערה|הרב אהרון יעקב שווי והרב אברהם אזדבא.}} שהרבי הורה להם להיות בקיאים גם בקיצור שולחן ערוך{{הערה|עם זאת בשיחת ליל י"ג תשרי תשמ"ג (התוועדויות חלק א' עמוד 146) התבטא הרבי ש"אצל חסידים לא לומדים קיצור שולחן ערוך, אלא שולחן ערוך ובפרט שולחן ערוך של אדמו"ר הזקן".}}. | ההוראה ללמוד קיצור שולחן ערוך הייתה לא רק לבעלי עסק וכדומה, אלא גם לאנשים שכל עיסוקם בלימוד ההלכה, דוגמת רבני קראון הייטס{{הערה|הרב אהרון יעקב שווי והרב אברהם אזדבא.}} שהרבי הורה להם להיות בקיאים גם בקיצור שולחן ערוך{{הערה|עם זאת בשיחת ליל י"ג תשרי תשמ"ג (התוועדויות חלק א' עמוד 146) התבטא הרבי ש"אצל חסידים לא לומדים קיצור שולחן ערוך, אלא שולחן ערוך ובפרט שולחן ערוך של אדמו"ר הזקן".}}. | ||
בכמה מקומות באגרותיו מציין הרבי מראי מקומות גם לספר "שערים המצוינים בהלכה" על קיצור שולחן ערוך שכתב הרב [[שלמה זלמן ברוין]] (ראה בערכו). | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* הרב [[מנחם מענדל וילהלם (אוקראינה)|מנחם מענדל וילהלם]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f15420c48906_1595228684.pdf '''יחס רבותינו נשיאנו ל"קיצור שולחן ערוך"'''], אוז'גורוד תש"פ | * הרב [[מנחם מענדל וילהלם (אוקראינה)|מנחם מענדל וילהלם]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f15420c48906_1595228684.pdf '''יחס רבותינו נשיאנו ל"קיצור שולחן ערוך"'''], אוז'גורוד תש"פ | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ספרים תורניים]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:38, 20 בפברואר 2024
קיצור שולחן ערוך הינו ספר המתמצת את השולחן ערוך מתעסק בעיקר בחלקי האורח חיים ויורה דעה, ועוסק בעיקר בהלכות הנוגעות לחיי היום יום כגון תפילה, ברכות, שבת, וכדומה. הספר חובר על ידי הגאון רבי שלמה גאנצפריד, מגדולי חכמי הונגריה. פשטותו של הספר וקיצורו הפכו אותו לפופולרי במיוחד, עוד בימי חייו הודפס הספר בכ-14 מהדורות.
באופן כללי הספר מתבסס על הספר 'חיי אדם' של רבי אברהם דנציגר, אך מוזכרים בו שניים מפסקיו של אדמו"ר הזקן בשמו, והוא חולק עליהם, אמנם המחבר עצמו העיד[1] שבעת החיבור עמדו לנגד עיניו כיסוד מוסד דברי הגאון בעל התניא - אדמו"ר הזקן[2]. ואכן במקומות רבים דבריו מבוססים על פסקי אדמו"ר הזקן.
הספר יצא לאור בתוספת פסקי אדמו"ר הזקן המשולבים בסוגריים בגוף דברי הקיצור שולחן ערוך, בעריכת הרב לוי ביסטריצקי בשנת תשנ"ב. בהקדמה נכתב שהספר יוצא לאור "על פי הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א מאז". לאחר פטירת הרב ביסטריצקי, נדפס הספר שוב בניקוד מלא. בשנת תשפ"א יצא לאור הספר שוב בעריכה מחודשת והוספת מנהגי חב"ד ע"י הרב לוי"צ רסקין, ובשנת תשפ"ב נדפס שנית במהדורה מתוקנת.
במהדורה שיצאה לאור על ידי הוצאת הספרים אשכול, נוסף לספר נספח של הרב קלמן כהנא (ראו ערכו) בו תומצתו הלכות הנוגעות לדינים הנוגעים לפירות וירקות בארץ ישראל, היות ובמהדורה המקורית של הספר לא נכללו הלכות אלו.
הספר פופולרי במיוחד בבתי ספר, ויצא לאור במאות מהדורות. בחלק מהמדורות המיועדות לתלמידים, הושמטו הלכות הנוגעות לטהרת המשפחה וכדומה.
יחס רבותינו נשיאינו לספר ולמחברו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כבר במכתביו של אדמו"ר הריי"צ מצאנו מספר פעמים שהורה ללמוד מהספר קיצור שולחן ערוך[3].
בנוסף, אדמו"ר הריי"צ העיד שבשנים עברו הייתה לחסידים קביעות ללמוד על כל פנים שני סעיפים בקיצור שולחן ערוך מידי יום[4], והתבטא ש"לשרש את הרע - הרי ישנו קיצור שולחן ערוך"[5].
כהוראה פרטית הורה אדמו"ר הריי"צ לאחד הבחורים שילמד קודם קיצור שולחן ערוך עם מסגרת השולחן, כהקדמה ללימוד שולחן ערוך אדמו"ר הזקן[6], וכך הורה גם הרבי[7].
בשונה מההוראה הכללית של הרבי ללמד גמרא וכדומה לתלמידים לפי הסדר מבלי לדלג, היות שעצם הדילוג עלול לגרום להתעניינות מיותרת בנושאים עליהם דילגו, הפוך מהכוונה, בנוגע ללימוד דינים והלכות הורה הרבי לכתחילה לבחור סימנים מסויימים בקיצור שולחן ערוך, ובמידת הצורך, אף לדלג על סעיפים מסויימים מתוכם[8].
ההוראה ללמוד קיצור שולחן ערוך הייתה לא רק לבעלי עסק וכדומה, אלא גם לאנשים שכל עיסוקם בלימוד ההלכה, דוגמת רבני קראון הייטס[9] שהרבי הורה להם להיות בקיאים גם בקיצור שולחן ערוך[10].
בכמה מקומות באגרותיו מציין הרבי מראי מקומות גם לספר "שערים המצוינים בהלכה" על קיצור שולחן ערוך שכתב הרב שלמה זלמן ברוין (ראה בערכו).
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב מנחם מענדל וילהלם, יחס רבותינו נשיאנו ל"קיצור שולחן ערוך", אוז'גורוד תש"פ
הערות שוליים
- ↑ כתב ידו שהתפרסם בגליון 'סיני' בשנת תשמ"ג, ומשם לקיצור שולחן ערוך מהדורת אורחות חיים ירושלים תשמ"ט עמוד תרטז.
- ↑ צוטט על ידי הרבי בהתוועדות שבת פרשת ראה תשד"מ, התוועדויות חלק ד' עמוד 2483.
- ↑ מכתב מי"ז טבת תרפ"ט לועד התאחדות והסתדרות חברות שומרי שבת קודש. כ"ז אדר ראשון תש"ו לרב יעקב יהודה הכט.
- ↑ שיחת שביעי של פסח תש"ד.
- ↑ שיחת חג הפסח תש"ה.
- ↑ יחידות לרב יצחק דוד גרונר אור לכ"ח סיון תש"א.
- ↑ לרב מרדכי שמואל אשכנזי בהיותו בחור בגיל 17.
- ↑ הוראת הרבי לרב מטוסוב: "יש לבחור סימנים מסוימים בהקיצור שו"ע, ובסימנים אלו גופא יש סעיפים שאפשר לדלגם. וכדי לחזק לימוד הנ"ל כדאי לערוך בחינות במיוחד בדינים הצריכים, ואל בינתם אשען".
- ↑ הרב אהרון יעקב שווי והרב אברהם אזדבא.
- ↑ עם זאת בשיחת ליל י"ג תשרי תשמ"ג (התוועדויות חלק א' עמוד 146) התבטא הרבי ש"אצל חסידים לא לומדים קיצור שולחן ערוך, אלא שולחן ערוך ובפרט שולחן ערוך של אדמו"ר הזקן".