משה שניאורי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (72 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=רבי משה שניאורי | |שם=רבי משה שניאורי | ||
|תמונה= | |תמונה=הגהות הצצ להנחה.jpg | ||
|תיאור=הנחה ב[[כתב יד|כתב ידו]] של ר' משה, עם [[מוגה|הגהות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בצידה{{הערה|ראה אודות הנחותיו [http://chabad.info/news/ | |תיאור=הנחה ב[[כתב יד|כתב ידו]] של ר' משה, עם [[מוגה|הגהות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בצידה{{הערה|ראה אודות הנחותיו [http://chabad.info/news/ספר-היסטורי-תולדות-רבי-משה-בן-אדמור-הז/ כאן] ו[http://chabad.info/news/בלעדי-פרק-מתוך-הספר-על-רבי-משה-בן-אדמור/ כאן].}} | ||
|תאריך לידה=[[תקל"ט]] | |תאריך לידה=[[תמוז]] [[תקל"ט]]/[[תקמ"ד]] | ||
|תאריך פטירה=[[ | |תאריך פטירה=בין השנים [[תרט"ו]] - [[תרל"א]] | ||
|אב=[[אדמו"ר הזקן]] | |אב=[[אדמו"ר הזקן]] | ||
|תפקידים נוספים=רבה של [[ | |תפקידים נוספים=רבה של [[אולע]] | ||
}} | }} | ||
הרב '''משה שניאורי''' (תמוז [[תקל"ט]]/[[תקמ"ד]] - לפני [[תר"ל]]{{הערה|ע"פ אחת הגרסאות נפטר בחודש [[סיוון]] [[תרל"ח]] (אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ אגרת א'תתפא - [[ט' חשוון]] [[תש"ג]])}}) היה בנו של [[אדמו"ר הזקן]] ורבה של העיירה [[אולע]]; בעל-כרחו נעצר וניסו לאלצו להתנצר, אלא שהוא נמלט מידי שוביו ועד סוף ימיו נדד ממקום למקום. | |||
הרב '''משה שניאורי''' (תמוז [[תקל"ט]] - [[ | |||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
=== | ===ראשית חייו=== | ||
נולד ל[[אדמו"ר הזקן]], ב[[תמוז]] [[תקל"ט]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19806&st=&pgnum=158 ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ] שיחת כ"ז סיוון סעיף ו'.}}, או לדעה אחרת בשנת [[תקמ"ד]] ב[[ליאזנא]]{{הערה|שם=הרייצ|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ז, עמ' ט"ז}}. בריתו נערכה על ידי [[הצדיקים הנסתרים|צדיק נסתר]] בשם רבי בצלאל הרועה, והוא נקרא על שם סבו של [[אדמו"ר הזקן]] ר' [[משה פוזנר]]{{הערה|דברי ימי חיי כ"ק אדמו"ר הזקן, עמ' נ"א}}. מסופר ששנים עשר שנים לפני לידתו חי אדמו"ר הזקן בפרישות{{הערה|מגדל עז, הרב יהושע מונדשיין, במדור מעשה אבותי אות מא.}}. | |||
בילדותו, הגיעו רבי [[שלמה מקרלין]] ורבי [[ברוך ממז'יבוז]] אל אדמו"ר הזקן, ואמרו לו בשיחה כבת כמה שעות כי החליטו [[החבריא קדישא]] להחרים את [[הגר"א]], ואמרו כי עשו על כך שאלה בעולמות העליונים, וענו להם על כך כי בכדי לעשות זאת יש צורך בכך שאחד מהמחרימים יהיה חריף ביותר בתורת הנגלה, ולכן באו אליו בכדי שיצטרף אליהם להחרימו. [[אדמו"ר הזקן]] סירב באומרו כי פעולה כזו כרוכה בניתוק הנשמה המוחרמת משורשה העליון, וכיוון שכך עלול המוחרם להגיע לידי כפירה ואפיקורסות - דבר שיגרור [[חילול ה']] גדול באם יקרה ל[[גר"א]]. במענה לכך אמר רבי שלמה על ר' משה שהיה ילד קטן ושיחק בחדר: "הוא יעשה לך חילול ה'"{{הערה|על פי [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק י"ד עמ' קס"ו ורשימת דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן. וברשימת הרבי הריי"צ מובא שאדה"ז הגיב על דבריו החריפים של ר' שלמה: "לא ישמע ה', ולה' הישועה" (ראו אוצר סיפורי חב"ד ח"ד ע' 298). לגירסה אחרת (מובאת בספר 'למען יידעו בנים יולדו' עמוד 258), רבי שלמה התבטא באופן כללי כי 'צאצאי אדמו"ר הזקן יעשו לו חילול השם', וענה לו על כך אדמו"ר הזקן כי גם אם כך יהיה - מובטח לו שהדבר לא יהיה בחייו, ושיעשו על כך תשובה. ראו גם בניצוצי אור (ויינגרטן) עמ' 172, אות קלט, אבל ראו בהערה 173 שם, ובהערה 32 לקמן.}}. | |||
בגיל שמונה חלה ר' משה במערכת העצבים, | בגיל שמונה חלה ר' משה במערכת העצבים, והוסע ל[[פטרבורג]] שם טופל בידי גדולי הרופאים. ב[[בר מצווה]] שלו, חזר אדמו"ר הזקן את אחת מג' המאמרים המופיעים ב[[סידור]] ב"שער התפילין"{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ו]], עמ' 113}}. | ||
אביו שכר לו כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] את ר' אליהו ראובן{{הערה|ספר השיחות, [[ת"ש]], עמ' 54}}. למד גם אצל ר' [[משה מייזליש]] את השפה ה[[רוסית]] והצרפתית{{הערה|דברי ימי חיי אדמוה"ז, עמ' קנז}}. בנוסף היה לומד גם עם אביו{{הערה|ספר השיחות ת"ש, עמ' 158}}. | |||
ב[[חנוכה]] [[תקנ"ח]] נשא את הרבנית [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|שפרה]], בתו של רבי [[צבי הירש מאולע]]. כמה ימים לפני החתונה (ב[[ט"ו כסלו]] תקנ"ח) התקבל ר' משה לאחד מה[[חבריא קדישא]] ב[[ליאזנא]]{{הערה|מתוך פנחס החבריא קדישא של העיר [[ליאזנא]]}}. בחתונתו אמר [[אדמו"ר הזקן]] אמר המאמר "וארשתיך לי לעולם"{{הערה|נדפס ב[[ליקוטי תורה]], במדבר, ח, ב}}. | |||
===ברבנות=== | |||
לאחר נישואיו עבר רבי משה להתגורר בבית חותנו, והתמנה לרב ב[[אולע]]. היה מתכתב עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] אודות ענייני [[הלכה]]{{הערה|שו"ת צמח צדק, חלק אהע"ז, סקמ"ד}}. | |||
רבי משה ניחן בזיכרון טוב, והיה [[חוזר]] את המאמרים של [[אדמו"ר הזקן]], | רבי משה ניחן בזיכרון טוב, והיה [[חוזר]] את המאמרים של [[אדמו"ר הזקן]], ורושם אותם. מ[[הנחה|הנחותיו]] נוצרו לאחר מכן כרכי [[מאמרי אדמו"ר הזקן]]. אביו חיבב אותו באופן מיוחד, והיה אומר עליו: "בני משה הוא בעל כשרונות מצויינים, זכרונו המצויין במאוד מאוד לא ימוש ממנו עדי עד".{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר הזקן, חלק ג, עמ' 744.}}. מראה פניו של ר' משה היה כמראה פניו של אביו אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=בית רבי|[[בית רבי]], נ"ז, א}}. | ||
הנהגתו של ר' משה הייתה בעשירות גדולה{{הערה|אגה"ק, אדמו"ר הריי"צ, ח"ד, עמ' קסז}}, מסופר שפעם הגיע ר' משה עם מרכבה רתומה | הנהגתו של ר' משה הייתה בעשירות גדולה{{הערה|אגה"ק, אדמו"ר הריי"צ, ח"ד, עמ' קסז}}, מסופר שפעם הגיע ר' משה עם מרכבה רתומה לשלוש סוסים לאביו [[אדמו"ר הזקן]]. כאשר ראה זאת אביו, אמר לו: {{ציטוטון|"במי אתה בוטח? בי, הרי גם את דלת חדרי בגן עדן לא תמצא"}}, והוסיף {{ציטוטון|"עצה אחת יש לי בשבילך, נשוק את ה[[ציצית|ציצה]] שלי, וחקוק תמונתה במוחך, ואז {{מונחון|קאן מען שפרינגען פון שפיץ פון העכסטען דאך}}"}} (=אפשר לקפוץ מראש הגג הגבוה ביותר) {{הערה|רשימות היומן, עמ' רבי. ובהערת המו"ל שם כתבו בדרך אפשר שאולי היה זה נתינת כוח שר' משה יוכל לברוח מהמנזר, כמסופר לקמן.}}. | ||
ר' משה היה גם בעל מנגן גדול מאוד, ומהבעלי מנגנים המפורסמים בחב"ד{{הערה|מבוא ל[[ספר הניגונים]], עמ' ט}}. | ר' משה היה גם בעל מנגן גדול מאוד, ומהבעלי מנגנים המפורסמים בחב"ד{{הערה|מבוא ל[[ספר הניגונים]], עמ' ט}}. | ||
בעת [[מאסר אדמו"ר הזקן]] רצה ר' משה לנסוע ל[[פטרבורג]] | בעת [[מאסר אדמו"ר הזקן]] רצה ר' משה לנסוע ל[[פטרבורג]] כדי לשכנע את שרי הממשלה שישחררו את אביו, אולם בסוף לא עלה הדבר בידו{{הערה|שם=דברי|"דברי ימי חיי אדמוה"ז" עמ' מט - נ"א}}. בעת המאסר השני של [[אדמו"ר הזקן]] הצטרף ר' משה לאביו למאסר. בעת המאסר היה ר' משה מתווכח רבות עם הכמרים והשרים במקום{{הערה|שם=דברי}}. | ||
בשנת [[תק"ע]] החל ר' משה להתעסק בעסקנות בכלל יחד עם [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|[[שלשלת היחס]], פרק ג'.}}. | |||
בהקדמת השולחן ערוך | בהקדמת השולחן ערוך שנדפס בפעם הראשונה לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, הוא חתום בין בני אדמו"ר הזקן. כמו כן חתום עמהם על הקדמת והדפסת [[ספר התניא]] שהודפס בשנת [[תקע"ד]] בצירוף [[אגרת הקודש]] שהוסיפו אז. | ||
[[קובץ:הנחה.png|ממוזער|[[הנחה]] של רבי משה שניאורי מ[[סוכות]] [[תקס"ז]]]] | |||
===במלחמת נפוליאון=== | ===במלחמת נפוליאון=== | ||
בתקופת | בתקופת [[מלחמת נפוליאון]] ופלישתו לרוסיה, בשנת [[תקע"ב]], נסע [[אדמו"ר הזקן]] לעומק [[רוסיה]]. רבי משה ובני משפחתו לא הצטרפו למסע, והם התיישבו בעיר [[דרויא]] שם חנה הצבא הצרפתי. בעקבות בקיאותו בשפה הצרפתית התרועע ר' משה עם ראשי הצבא הצרפתי וריגל כנגדם. כאשר ניסה רבי משה להגיע ל[[שקלוב]], נפל בשבי הצבא הצרפתי. הוא הואשם בריגול ונידון למוות, ולבסוף שוחרר{{הערה|שם=דברי}}. | ||
לאחר | לאחר המלחמה חזר ר' משה יחד עם משפחתו לעיירה [[אולע]]{{הערה|"עטרת מלכות" עמ' 21}}. | ||
=== מאסרו והנסיון לאלצו להמיר את דתו === | === מאסרו והנסיון לאלצו להמיר את דתו === | ||
זמן קצר לאחר [[הסתלקות אדמו"ר הזקן]] התלווה רבי משה לאחיו, [[אדמו"ר האמצעי]], לראיון עם קיסר [[רוסיה]], בנושא יישוב היהודים במושבות. סגנון דיבורו הפתוח והישיר של רבי משה עורר עניין אצל הקיסר, והוא ביקשו להתווכח עם הכומר הראשי. | זמן קצר לאחר [[הסתלקות אדמו"ר הזקן]] התלווה רבי משה לאחיו, [[אדמו"ר האמצעי]], לראיון עם קיסר [[רוסיה]], בנושא יישוב היהודים במושבות. סגנון דיבורו הפתוח והישיר של רבי משה עורר עניין אצל הקיסר, והוא ביקשו להתווכח עם הכומר הראשי. אדמו"ר האמצעי לא אהב את סגנונו של ר' משה, ולאחר הפגישה, בחששו, אמר לו "שכחת את "חכמים הזהרו בדבריכם"{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]] רשימת היומן - תרצ"א, עמ' רי"ב - רי"ג}}. רבי משה נענה להצעה, והחל בוויכוח עם הכמרים, הוויכוח ערך יותר משנה כשבסופו ר' משה ניצח. הנוצרים, שהתקשו לשאת את העלבון שיקרו שהם ניצחו, ואסרו את משה בכפייה בעיר [[ויאזמע]], ולאחר מכן הביאוהו למנזר | ||
{{הערה|רשימת היומן שם, עמ' ריג.}}, והחתימוהו על כורחו על מסמך שבו הוא מבקש להמיר את דתו. | |||
[[הרבנית סטערנא]] ואחיו שלחו מכתב אל הקיסר ובו הם כותבים שהוא אולץ בכפייה להמיר את דתו, הקיסר לא נענה לבקשתם, וטען שהוא חתם על מסמך ההמרה מרצונו החופשי. | [[הרבנית סטערנא]] ואחיו שלחו מכתב אל הקיסר ובו הם כותבים שהוא אולץ בכפייה לחתום על כך שברצונו להמיר את דתו, הקיסר לא נענה לבקשתם, וטען שהוא חתם על מסמך ההמרה מרצונו החופשי {{הערה|ראו בספר "עין תחת עין" להרב אליהו מטוסוב בכל הנ"ל.}}. | ||
ב[[י"ט כסלו]] [[תקע"ו]] בעת שנסעו ר' משה ושוביו בעגלה, נרדמו שוביו והוא קפץ מן העגלה ונמלט, אך כיון שחשש שיתפסוהו שוב, היה נודד בדרכים בזהות מוסתרת | ב[[י"ט כסלו]] [[תקע"ו]] בעת שנסעו ר' משה ושוביו בעגלה, נרדמו שוביו והוא קפץ מן העגלה ונמלט, אך כיון שחשש שיתפסוהו שוב, היה נודד בדרכים בזהות מוסתרת{{הערה| ראו ברשימות היומן שם, עמ' ריב. וראו גם אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, כרך ז, איגרת א'תתפא, עמודים טו-טז.}}. | ||
===נדודיו=== | ===נדודיו=== | ||
לאחר שברח הסתובב ר' משה בערי [[פולין]] וגלה מעיר לעיר. היה מסתובב ביערות ובא לעיר לבקש נדבות בשביל חייו ההכרחיים, ואם היו רוצים לתת לו יותר לא היה לוקח בשום אופן. היה לן בעלית הגג של בית המדרש, תחת ראשו היה מניח אבן ואת רגליו היה קושר בחבל. הוא היה יושב בבית המדרש כשטליתו מכסה על פניו, כאשר פעם גילה את פניו במהלך שיחה עם יהודי בביהמ"ד, נפלה עליו אימה ופחד מתואר פניו{{הערה|מגדל עוז, ראה מקורות באריכות שם.}}. | לאחר שברח הסתובב ר' משה בערי [[פולין]] וגלה מעיר לעיר. היה מסתובב ביערות ובא לעיר לבקש נדבות בשביל חייו ההכרחיים, ואם היו רוצים לתת לו יותר לא היה לוקח בשום אופן. היה לן בעלית הגג של בית המדרש, תחת ראשו היה מניח אבן ואת רגליו היה קושר בחבל. הוא היה יושב בבית המדרש כשטליתו מכסה על פניו, כאשר פעם גילה את פניו במהלך שיחה עם יהודי בביהמ"ד, נפלה עליו אימה ופחד מתואר פניו{{הערה|מגדל עוז, ראה מקורות באריכות שם.}}. | ||
בדרך כלל היה נמצא באזור ערי קייב וזיטאמיר, וגם בטשרקאס ראו אותו כמה פעמים אצל הרב [[יעקב ישראל מטשרקאס]], וגם בטשערנאביל אצל הרה"ק ר' [[אהרן מצ'רנוביל]].{{הערה|[[ | בדרך כלל היה נמצא באזור ערי קייב וזיטאמיר, וגם בטשרקאס ראו אותו כמה פעמים אצל הרב [[יעקב ישראל מטשרקאס]], וגם בטשערנאביל אצל הרה"ק ר' [[אהרן מצ'רנוביל]]{{הערה|שם=בית רבי}}. | ||
בזמן [[נשיאות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] הופיע בעיר [[ליובאוויטש]] לכמה ימים, וביקר את הרבי ובני משפחתו. זהותו נודעה לאנשי ה[[עיירה]] רק לאחר שעזב את העיר. באותה תקופה הוא נראה כחסיד חב"ד זקן{{הערה|מסיפורי ר' [[דובער חסקינד]] בתשורה לחתונת סברדלוב-חסקינד, [[תשס"ז]]. ברשימת היומן משנת תרצ"א (עמ' ריג) כותב הרבי ש"פעם אחת בא ר' משה לליובאוויטש". וראו בניצוצי אור (ויינגרטן) עמ' 172 שפעם היה ר' משה בליובאוויטש אצל הרבי המהר"ש, וקרא הרבי המהר"ש לאשתו הרבנית כדי שר' משה יברכה. וראו שם בשם ר' יצחק הענדל [רב קהילת חב"ד במונטריאול] שבצעירותו בפולין הכיר יהודים זקנים שהכירו את ר' משה. עיי"ש.}}. | |||
בתקופת נדודיו היה אוכל מדי יום צנימים (סוחארקעס) מדגנים, וב[[שבת]] היה אוכל צנימים מקמח חיטה. פעמיים בשבוע היה מקבץ נדבות ועם הכסף היה קונה עצים להסקה בשביל יולדות. הוא לא היה עולה אף פעם ל[[קריאת התורה]], חוץ מפעם אחת אז עלה ב[[יום כיפור]] בשנה האחרונה לחייו. זהותו לא הייתה ידועה לאיש, חוץ ממספר אנשים בודדים שזיהו אותו על פי פניו, שהוא בנו של אדמו"ר הזקן {{הערה|שם=פטירה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ז, עמ' ט"ז - י"ח}}. | |||
נפטר במהלך נדודיו, ונקבר בעיר [[רודמיסל]]. | |||
ר' צבי חייקין, במכתבו אל [[אדמו"ר המהר"ש]] ביום [[כ' אדר]] [[תרל"ז]], כותב שלפני שש שנים, נפטר רב, שהיה נוכח בזמן פטירתו של רבי משה. אם כך, ר' משה נפטר לכל היותר בחורף שנת [[ה'תרל"א]]{{הערה|על פי אחת הגרסאות הוא נפטר בשנת [[תרט"ו]]{{הערה|שם=פטירה}}.}}. | |||
זמן קצר לפני פטירתו, כאשר שאלו אותו מה לכתוב על המצבה ענה שיכתבו "פ"נ משה"{{הערה|שם=פטירה}}. | זמן קצר לפני פטירתו, כאשר שאלו אותו מה לכתוב על המצבה ענה שיכתבו "פ"נ משה"{{הערה|שם=פטירה}}. | ||
==גילוי סיפור חייו== | ==גילוי סיפור חייו== | ||
במשך שנים היה סיפור חייו של ר' לא ידוע, הספר [[בית רבי]] נמנע | במשך שנים היה סיפור חייו של ר' משה לא ידוע, הספר [[בית רבי]] נמנע מלעסוק בסיפור מאסרו והתמקד בנדודיו לאחר המעשה, בשנת [[תרל"ו]] שלח החסיד ר' [[צבי חייקין]] מכתב לר' [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק]] נכד אדמו"ר הצ"צ בו הוא מספר לו אודות נדודיו של ר' משה מעדויות של אנשים, מכתב נוסף אודות ר' משה שלח ר' צבי בשנת [[תרל"ז]] ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|המכתבים מופיעים בספר "תולדות רבי משה בן אדמו"ר הזקן", עמ' 132 ואילך. "אהלי ליובאוויטש", גליון ב, ניסן-אייר תשנ"ה, עמ' 55 ואילך.}}. | ||
בשנת [[תרס"ח]] פגש [[אדמו"ר הריי"צ]] חסיד זקן | בשנת [[תרס"ח]] פגש [[אדמו"ר הריי"צ]] חסיד זקן שהכיר את ר' משה מתקופת נדודיו, וסיפר לו עליו מספר סיפורים{{הערה|שם=פטירה}}. | ||
בשעת התייסדות איגוד 'התמים' אמר אדמו"ר הריי"צ לרב מפוסטוב שהגיע הזמן להתגלות פרשת משה, והראה לו אחד עשר תכריכי כתבי יד בחסידות מרבי משה, והוסיף שאין איש יודע אודותם מאומה{{הערה|הרב יהושע מונדשיין, מגדל עז.}}. | בשעת התייסדות איגוד 'התמים' אמר אדמו"ר הריי"צ לרב מפוסטוב שהגיע הזמן להתגלות פרשת משה, והראה לו אחד עשר תכריכי כתבי יד בחסידות מרבי משה, והוסיף שאין איש יודע אודותם מאומה{{הערה|הרב יהושע מונדשיין, מגדל עז. ראו גם לקמן בהערה 33.}}. | ||
מסופר{{הערה|אוצר החסידים ניו יורק בערכו של הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].}} שכאשר אמר הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] כי מקובל שבסוף ימיו עשה תשובה, הגיב הרבי כי לא היה לו על מה לעשות תשובה. | מסופר{{הערה|אוצר החסידים ניו יורק בערכו של הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. וכן בשיחת אדמו"ר הריי"צ שבהערה הבאה.}} שכאשר אמר הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]{{הערה|בניצוצי אור (ויינגרטן) עמ' 106 מובא בנוסח אחר משיחת הרבי הריי"צ "בר"ה תרצ"ז או תרצ"ו": "סיפר [=אדמו"ר הריי"צ] מר' משה בן אדה"ז. ושאל הרש"ג: ער האט תשובה געטאן? [=הוא עשה תשובה?], והשיב אד"ש [=אדמו"ר הריי"צ:] ח"ו, ער האט ניט געהאט אויף וואס תשובה צו טאן, ער איז געווען צדיק גמור [=ח"ו. לא היה לו על מה לעשות תשובה. הוא היה צדיק גמור]. וסיפר אד"ש שיש לו 11 ביכלעך דא"ח ממנו בכתב יד. אויף זיינס א ווארט רעכענט מען זיך אין חסידות (נוסח אחר: בויט מען אין דא"ח). וסיפר שאדה"ז אמר עליו: ער שרייבט ווי איך זאגט און מיין [=הוא כותב כפי שאני אומר וכפי שאני מתכוון]".}} ל[[אדמו"ר הריי"צ]] כי מקובל שבסוף ימיו עשה [[תשובה]], הגיב הרבי כי לא היה לו על מה לעשות תשובה. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
* בתו, שרה רבקה, אשת הרב [[נחום יוסף שניאורסון]]. | |||
* בתו, שרה רבקה אשת הרב נחום יוסף | |||
::בניהם: | ::בניהם: | ||
:* רבי [[שניאור זלמן שניאורסון (ירושלים)|שניאור זלמן (בעל 'נמוקי שזבנ"י')]] | :* רבי [[שניאור זלמן שניאורסון (ירושלים)|שניאור זלמן (בעל 'נמוקי שזבנ"י')]]. | ||
:* השד"ר רבי [[חיים צבי שניאורסון]]{{הערה|1=דוד תדהר (עורך), "חיים צבי שניאורסון", אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך א (1947). עמ' 38, אברהם יערי, שלוחי ארץ-ישראל, עמ' | :* השד"ר רבי [[חיים צבי שניאורסון]]{{הערה|1=דוד תדהר (עורך), "חיים צבי שניאורסון", אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך א (1947). עמ' 38, אברהם יערי, שלוחי ארץ-ישראל, עמ' 816–819. ישראל קלויזנר, רבי חיים צבי שניאורסון: ממבשרי מדינת ישראל, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל'ג 1973.}}. | ||
:* רבי פנחס אליהו{{הערה|1=ספר הצאצאים עמ' 142}}. | :* רבי פנחס אליהו{{הערה|1=ספר הצאצאים עמ' 142}}. | ||
* בתו, רחל | * בתו, רחל פונדמינסקי, אשת הרב משה צבי פונדמינסקי{{הערה| מספר 28 ב[[ספר הצאצאים]].}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*אברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/31/060670313630.html תארו היה דומה הרבה לתואר רבינו]''' {{בית משיח}} | [[קובץ:תולדות רבי משה.jpg|שמאל|ממוזער|100px|כריכת הספר "תולדות רבי משה בן אדמו"ר הזקן"]] | ||
*שניאור ברגר, '''[ | *הרב [[אליהו מטוסוב]], '''[https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=199643&pagenum=176 עין תחת עין - כיצד חוקרים אישים בישראל]''', מחקר מקיף ונאמן למקורות על דמותו ותולדות חייו, [[תשע"ד]] (קישור למנויים בלבד) | ||
*הרב אליהו מטוסוב והרב אברהם גולדשמיד, '''[https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=199645 תולדות רבי משה בן אדמו"ר הזקן]''', תולדותיו של רבי משה בן רבינו הזקן על פי המסורת האמינה של [[חסידות חב"ד]], [[תשע"ו]]. | |||
*אברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/31/060670313630.html תארו היה דומה הרבה לתואר רבינו]''' {{בית משיח}} {{קישור שבור|כ"ה אדר תשפ"א}} | |||
*שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/magazine/146733/l בן הרבי הקדוש שחייו היו לחידה]''' {{בית משיח}} ראיון עם הרב מטוסוב לרגל ההוצאה לאור של ספרו 'תולדות רבי משה', בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] תשע"ו {{אינפו}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 97: | שורה 97: | ||
[[קטגוריה:משפחת ריבלין]] | [[קטגוריה:משפחת ריבלין]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]] | ||
[[קטגוריה:אישים באולע]] | |||
גרסה אחרונה מ־07:30, 21 ביולי 2024
| רבי משה שניאורי | |
|---|---|
 הנחה בכתב ידו של ר' משה, עם הגהות אדמו"ר הצמח צדק בצידה[1] | |
| לידה | תמוז תקל"ט/תקמ"ד |
| פטירה | בין השנים תרט"ו - תרל"א |
| תפקידים נוספים | רבה של אולע |
| אב | אדמו"ר הזקן |
הרב משה שניאורי (תמוז תקל"ט/תקמ"ד - לפני תר"ל[2]) היה בנו של אדמו"ר הזקן ורבה של העיירה אולע; בעל-כרחו נעצר וניסו לאלצו להתנצר, אלא שהוא נמלט מידי שוביו ועד סוף ימיו נדד ממקום למקום.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראשית חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאדמו"ר הזקן, בתמוז תקל"ט[3], או לדעה אחרת בשנת תקמ"ד בליאזנא[4]. בריתו נערכה על ידי צדיק נסתר בשם רבי בצלאל הרועה, והוא נקרא על שם סבו של אדמו"ר הזקן ר' משה פוזנר[5]. מסופר ששנים עשר שנים לפני לידתו חי אדמו"ר הזקן בפרישות[6].
בילדותו, הגיעו רבי שלמה מקרלין ורבי ברוך ממז'יבוז אל אדמו"ר הזקן, ואמרו לו בשיחה כבת כמה שעות כי החליטו החבריא קדישא להחרים את הגר"א, ואמרו כי עשו על כך שאלה בעולמות העליונים, וענו להם על כך כי בכדי לעשות זאת יש צורך בכך שאחד מהמחרימים יהיה חריף ביותר בתורת הנגלה, ולכן באו אליו בכדי שיצטרף אליהם להחרימו. אדמו"ר הזקן סירב באומרו כי פעולה כזו כרוכה בניתוק הנשמה המוחרמת משורשה העליון, וכיוון שכך עלול המוחרם להגיע לידי כפירה ואפיקורסות - דבר שיגרור חילול ה' גדול באם יקרה לגר"א. במענה לכך אמר רבי שלמה על ר' משה שהיה ילד קטן ושיחק בחדר: "הוא יעשה לך חילול ה'"[7].
בגיל שמונה חלה ר' משה במערכת העצבים, והוסע לפטרבורג שם טופל בידי גדולי הרופאים. בבר מצווה שלו, חזר אדמו"ר הזקן את אחת מג' המאמרים המופיעים בסידור ב"שער התפילין"[8].
אביו שכר לו כמלמד את ר' אליהו ראובן[9]. למד גם אצל ר' משה מייזליש את השפה הרוסית והצרפתית[10]. בנוסף היה לומד גם עם אביו[11].
בחנוכה תקנ"ח נשא את הרבנית שפרה, בתו של רבי צבי הירש מאולע. כמה ימים לפני החתונה (בט"ו כסלו תקנ"ח) התקבל ר' משה לאחד מהחבריא קדישא בליאזנא[12]. בחתונתו אמר אדמו"ר הזקן אמר המאמר "וארשתיך לי לעולם"[13].
ברבנות[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר נישואיו עבר רבי משה להתגורר בבית חותנו, והתמנה לרב באולע. היה מתכתב עם אדמו"ר הצמח צדק אודות ענייני הלכה[14].
רבי משה ניחן בזיכרון טוב, והיה חוזר את המאמרים של אדמו"ר הזקן, ורושם אותם. מהנחותיו נוצרו לאחר מכן כרכי מאמרי אדמו"ר הזקן. אביו חיבב אותו באופן מיוחד, והיה אומר עליו: "בני משה הוא בעל כשרונות מצויינים, זכרונו המצויין במאוד מאוד לא ימוש ממנו עדי עד".[15]. מראה פניו של ר' משה היה כמראה פניו של אביו אדמו"ר הזקן[16].
הנהגתו של ר' משה הייתה בעשירות גדולה[17], מסופר שפעם הגיע ר' משה עם מרכבה רתומה לשלוש סוסים לאביו אדמו"ר הזקן. כאשר ראה זאת אביו, אמר לו: ""במי אתה בוטח? בי, הרי גם את דלת חדרי בגן עדן לא תמצא"", והוסיף ""עצה אחת יש לי בשבילך, נשוק את הציצה שלי, וחקוק תמונתה במוחך, ואז
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין קאן מען שפרינגען פון שפיץ פון העכסטען דאך"" (=אפשר לקפוץ מראש הגג הגבוה ביותר) [18].
ר' משה היה גם בעל מנגן גדול מאוד, ומהבעלי מנגנים המפורסמים בחב"ד[19].
בעת מאסר אדמו"ר הזקן רצה ר' משה לנסוע לפטרבורג כדי לשכנע את שרי הממשלה שישחררו את אביו, אולם בסוף לא עלה הדבר בידו[20]. בעת המאסר השני של אדמו"ר הזקן הצטרף ר' משה לאביו למאסר. בעת המאסר היה ר' משה מתווכח רבות עם הכמרים והשרים במקום[20].
בשנת תק"ע החל ר' משה להתעסק בעסקנות בכלל יחד עם אדמו"ר הצמח צדק[21].
בהקדמת השולחן ערוך שנדפס בפעם הראשונה לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, הוא חתום בין בני אדמו"ר הזקן. כמו כן חתום עמהם על הקדמת והדפסת ספר התניא שהודפס בשנת תקע"ד בצירוף אגרת הקודש שהוסיפו אז.
במלחמת נפוליאון[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופת מלחמת נפוליאון ופלישתו לרוסיה, בשנת תקע"ב, נסע אדמו"ר הזקן לעומק רוסיה. רבי משה ובני משפחתו לא הצטרפו למסע, והם התיישבו בעיר דרויא שם חנה הצבא הצרפתי. בעקבות בקיאותו בשפה הצרפתית התרועע ר' משה עם ראשי הצבא הצרפתי וריגל כנגדם. כאשר ניסה רבי משה להגיע לשקלוב, נפל בשבי הצבא הצרפתי. הוא הואשם בריגול ונידון למוות, ולבסוף שוחרר[20].
לאחר המלחמה חזר ר' משה יחד עם משפחתו לעיירה אולע[22].
מאסרו והנסיון לאלצו להמיר את דתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
זמן קצר לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן התלווה רבי משה לאחיו, אדמו"ר האמצעי, לראיון עם קיסר רוסיה, בנושא יישוב היהודים במושבות. סגנון דיבורו הפתוח והישיר של רבי משה עורר עניין אצל הקיסר, והוא ביקשו להתווכח עם הכומר הראשי. אדמו"ר האמצעי לא אהב את סגנונו של ר' משה, ולאחר הפגישה, בחששו, אמר לו "שכחת את "חכמים הזהרו בדבריכם"[23]. רבי משה נענה להצעה, והחל בוויכוח עם הכמרים, הוויכוח ערך יותר משנה כשבסופו ר' משה ניצח. הנוצרים, שהתקשו לשאת את העלבון שיקרו שהם ניצחו, ואסרו את משה בכפייה בעיר ויאזמע, ולאחר מכן הביאוהו למנזר [24], והחתימוהו על כורחו על מסמך שבו הוא מבקש להמיר את דתו.
הרבנית סטערנא ואחיו שלחו מכתב אל הקיסר ובו הם כותבים שהוא אולץ בכפייה לחתום על כך שברצונו להמיר את דתו, הקיסר לא נענה לבקשתם, וטען שהוא חתם על מסמך ההמרה מרצונו החופשי [25].
בי"ט כסלו תקע"ו בעת שנסעו ר' משה ושוביו בעגלה, נרדמו שוביו והוא קפץ מן העגלה ונמלט, אך כיון שחשש שיתפסוהו שוב, היה נודד בדרכים בזהות מוסתרת[26].
נדודיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר שברח הסתובב ר' משה בערי פולין וגלה מעיר לעיר. היה מסתובב ביערות ובא לעיר לבקש נדבות בשביל חייו ההכרחיים, ואם היו רוצים לתת לו יותר לא היה לוקח בשום אופן. היה לן בעלית הגג של בית המדרש, תחת ראשו היה מניח אבן ואת רגליו היה קושר בחבל. הוא היה יושב בבית המדרש כשטליתו מכסה על פניו, כאשר פעם גילה את פניו במהלך שיחה עם יהודי בביהמ"ד, נפלה עליו אימה ופחד מתואר פניו[27].
בדרך כלל היה נמצא באזור ערי קייב וזיטאמיר, וגם בטשרקאס ראו אותו כמה פעמים אצל הרב יעקב ישראל מטשרקאס, וגם בטשערנאביל אצל הרה"ק ר' אהרן מצ'רנוביל[16].
בזמן נשיאות אדמו"ר המהר"ש הופיע בעיר ליובאוויטש לכמה ימים, וביקר את הרבי ובני משפחתו. זהותו נודעה לאנשי העיירה רק לאחר שעזב את העיר. באותה תקופה הוא נראה כחסיד חב"ד זקן[28].
בתקופת נדודיו היה אוכל מדי יום צנימים (סוחארקעס) מדגנים, ובשבת היה אוכל צנימים מקמח חיטה. פעמיים בשבוע היה מקבץ נדבות ועם הכסף היה קונה עצים להסקה בשביל יולדות. הוא לא היה עולה אף פעם לקריאת התורה, חוץ מפעם אחת אז עלה ביום כיפור בשנה האחרונה לחייו. זהותו לא הייתה ידועה לאיש, חוץ ממספר אנשים בודדים שזיהו אותו על פי פניו, שהוא בנו של אדמו"ר הזקן [29].
נפטר במהלך נדודיו, ונקבר בעיר רודמיסל.
ר' צבי חייקין, במכתבו אל אדמו"ר המהר"ש ביום כ' אדר תרל"ז, כותב שלפני שש שנים, נפטר רב, שהיה נוכח בזמן פטירתו של רבי משה. אם כך, ר' משה נפטר לכל היותר בחורף שנת ה'תרל"א[30].
זמן קצר לפני פטירתו, כאשר שאלו אותו מה לכתוב על המצבה ענה שיכתבו "פ"נ משה"[29].
גילוי סיפור חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך שנים היה סיפור חייו של ר' משה לא ידוע, הספר בית רבי נמנע מלעסוק בסיפור מאסרו והתמקד בנדודיו לאחר המעשה, בשנת תרל"ו שלח החסיד ר' צבי חייקין מכתב לר' לוי יצחק נכד אדמו"ר הצ"צ בו הוא מספר לו אודות נדודיו של ר' משה מעדויות של אנשים, מכתב נוסף אודות ר' משה שלח ר' צבי בשנת תרל"ז לאדמו"ר המהר"ש[31].
בשנת תרס"ח פגש אדמו"ר הריי"צ חסיד זקן שהכיר את ר' משה מתקופת נדודיו, וסיפר לו עליו מספר סיפורים[29].
בשעת התייסדות איגוד 'התמים' אמר אדמו"ר הריי"צ לרב מפוסטוב שהגיע הזמן להתגלות פרשת משה, והראה לו אחד עשר תכריכי כתבי יד בחסידות מרבי משה, והוסיף שאין איש יודע אודותם מאומה[32].
מסופר[33] שכאשר אמר הרב שניאור זלמן גוראריה[34] לאדמו"ר הריי"צ כי מקובל שבסוף ימיו עשה תשובה, הגיב הרבי כי לא היה לו על מה לעשות תשובה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו, שרה רבקה, אשת הרב נחום יוסף שניאורסון.
- בניהם:
- רבי שניאור זלמן (בעל 'נמוקי שזבנ"י').
- השד"ר רבי חיים צבי שניאורסון[35].
- רבי פנחס אליהו[36].
- בתו, רחל פונדמינסקי, אשת הרב משה צבי פונדמינסקי[37].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אליהו מטוסוב, עין תחת עין - כיצד חוקרים אישים בישראל, מחקר מקיף ונאמן למקורות על דמותו ותולדות חייו, תשע"ד (קישור למנויים בלבד)
- הרב אליהו מטוסוב והרב אברהם גולדשמיד, תולדות רבי משה בן אדמו"ר הזקן, תולדותיו של רבי משה בן רבינו הזקן על פי המסורת האמינה של חסידות חב"ד, תשע"ו.
- אברהם רייניץ, תארו היה דומה הרבה לתואר רבינו
(הקישור אינו פעיל, כ"ה אדר תשפ"א) - שניאור ברגר, בן הרבי הקדוש שחייו היו לחידה ראיון עם הרב מטוסוב לרגל ההוצאה לאור של ספרו 'תולדות רבי משה', בתוך שבועון בית משיח אייר תשע"ו
הערות שוליים
- ↑ ראה אודות הנחותיו כאן וכאן.
- ↑ ע"פ אחת הגרסאות נפטר בחודש סיוון תרל"ח (אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ אגרת א'תתפא - ט' חשוון תש"ג)
- ↑ ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ שיחת כ"ז סיוון סעיף ו'.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ז, עמ' ט"ז
- ↑ דברי ימי חיי כ"ק אדמו"ר הזקן, עמ' נ"א
- ↑ מגדל עז, הרב יהושע מונדשיין, במדור מעשה אבותי אות מא.
- ↑ על פי אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ד עמ' קס"ו ורשימת דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן. וברשימת הרבי הריי"צ מובא שאדה"ז הגיב על דבריו החריפים של ר' שלמה: "לא ישמע ה', ולה' הישועה" (ראו אוצר סיפורי חב"ד ח"ד ע' 298). לגירסה אחרת (מובאת בספר 'למען יידעו בנים יולדו' עמוד 258), רבי שלמה התבטא באופן כללי כי 'צאצאי אדמו"ר הזקן יעשו לו חילול השם', וענה לו על כך אדמו"ר הזקן כי גם אם כך יהיה - מובטח לו שהדבר לא יהיה בחייו, ושיעשו על כך תשובה. ראו גם בניצוצי אור (ויינגרטן) עמ' 172, אות קלט, אבל ראו בהערה 173 שם, ובהערה 32 לקמן.
- ↑ ספר השיחות תרצ"ו, עמ' 113
- ↑ ספר השיחות, ת"ש, עמ' 54
- ↑ דברי ימי חיי אדמוה"ז, עמ' קנז
- ↑ ספר השיחות ת"ש, עמ' 158
- ↑ מתוך פנחס החבריא קדישא של העיר ליאזנא
- ↑ נדפס בליקוטי תורה, במדבר, ח, ב
- ↑ שו"ת צמח צדק, חלק אהע"ז, סקמ"ד
- ↑ ספר התולדות אדמו"ר הזקן, חלק ג, עמ' 744.
- ↑ 16.0 16.1 בית רבי, נ"ז, א
- ↑ אגה"ק, אדמו"ר הריי"צ, ח"ד, עמ' קסז
- ↑ רשימות היומן, עמ' רבי. ובהערת המו"ל שם כתבו בדרך אפשר שאולי היה זה נתינת כוח שר' משה יוכל לברוח מהמנזר, כמסופר לקמן.
- ↑ מבוא לספר הניגונים, עמ' ט
- ↑ 20.0 20.1 20.2 "דברי ימי חיי אדמוה"ז" עמ' מט - נ"א
- ↑ שלשלת היחס, פרק ג'.
- ↑ "עטרת מלכות" עמ' 21
- ↑ רשימות אדמו"ר שליט"א רשימת היומן - תרצ"א, עמ' רי"ב - רי"ג
- ↑ רשימת היומן שם, עמ' ריג.
- ↑ ראו בספר "עין תחת עין" להרב אליהו מטוסוב בכל הנ"ל.
- ↑ ראו ברשימות היומן שם, עמ' ריב. וראו גם אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, כרך ז, איגרת א'תתפא, עמודים טו-טז.
- ↑ מגדל עוז, ראה מקורות באריכות שם.
- ↑ מסיפורי ר' דובער חסקינד בתשורה לחתונת סברדלוב-חסקינד, תשס"ז. ברשימת היומן משנת תרצ"א (עמ' ריג) כותב הרבי ש"פעם אחת בא ר' משה לליובאוויטש". וראו בניצוצי אור (ויינגרטן) עמ' 172 שפעם היה ר' משה בליובאוויטש אצל הרבי המהר"ש, וקרא הרבי המהר"ש לאשתו הרבנית כדי שר' משה יברכה. וראו שם בשם ר' יצחק הענדל [רב קהילת חב"ד במונטריאול] שבצעירותו בפולין הכיר יהודים זקנים שהכירו את ר' משה. עיי"ש.
- ↑ 29.0 29.1 29.2 29.3 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ז, עמ' ט"ז - י"ח
- ↑ על פי אחת הגרסאות הוא נפטר בשנת תרט"ו[29].
- ↑ המכתבים מופיעים בספר "תולדות רבי משה בן אדמו"ר הזקן", עמ' 132 ואילך. "אהלי ליובאוויטש", גליון ב, ניסן-אייר תשנ"ה, עמ' 55 ואילך.
- ↑ הרב יהושע מונדשיין, מגדל עז. ראו גם לקמן בהערה 33.
- ↑ אוצר החסידים ניו יורק בערכו של הרב שניאור זלמן גוראריה. וכן בשיחת אדמו"ר הריי"צ שבהערה הבאה.
- ↑ בניצוצי אור (ויינגרטן) עמ' 106 מובא בנוסח אחר משיחת הרבי הריי"צ "בר"ה תרצ"ז או תרצ"ו": "סיפר [=אדמו"ר הריי"צ] מר' משה בן אדה"ז. ושאל הרש"ג: ער האט תשובה געטאן? [=הוא עשה תשובה?], והשיב אד"ש [=אדמו"ר הריי"צ:] ח"ו, ער האט ניט געהאט אויף וואס תשובה צו טאן, ער איז געווען צדיק גמור [=ח"ו. לא היה לו על מה לעשות תשובה. הוא היה צדיק גמור]. וסיפר אד"ש שיש לו 11 ביכלעך דא"ח ממנו בכתב יד. אויף זיינס א ווארט רעכענט מען זיך אין חסידות (נוסח אחר: בויט מען אין דא"ח). וסיפר שאדה"ז אמר עליו: ער שרייבט ווי איך זאגט און מיין [=הוא כותב כפי שאני אומר וכפי שאני מתכוון]".
- ↑ דוד תדהר (עורך), "חיים צבי שניאורסון", אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך א (1947). עמ' 38, אברהם יערי, שלוחי ארץ-ישראל, עמ' 816–819. ישראל קלויזנר, רבי חיים צבי שניאורסון: ממבשרי מדינת ישראל, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל'ג 1973.
- ↑ ספר הצאצאים עמ' 142
- ↑ מספר 28 בספר הצאצאים.
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |