שיחה:פרד"ס: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־22:44, 29 במרץ 2022

הערך הזה הוא הפדיחה של חב"דפדיה.. חייב להרים אותו ויש קצת תוכן בויקי. מי שיקח על זה אחריות תבוא עליו ברכה ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • 23:30 • כ"ג בתמוז ה'תש"ף

יוסי מ. - מדוע ולמה 'תבנית למחוק'? ראשית יש לשים תבנית חשיבות, ואז נראה. נכתב על ידי פולע (שיחה) בתאריך כ"ד בכסלו ה'תשפ"א, בשעה 13:32, 10 בדצמבר 2020 (UTC)

החשיבות ברורה. הבעיה שהערך לא כתוב. לכן שמתי למחוק ואז מיד מישהו ירצה לכתוב שוב.--חב"דפדים חדורים • יוסי • מ. • 13:36, כ"ד בכסלו, ה'תשפ"א

תשאיר אותו כעת לזמן קצר ונחכה אולי שבשוע הקרוב מישהו יספיק להרחיב אותו, אם לא ימחק --שמואל חיים ♦ שיחה 13:39, 10 בדצמבר 2020 (UTC)

הרחבה[עריכת קוד מקור]

בקונטרס ענינה של תורת החסידות מובא בהרחבה שם אודות המושג.

באחת ההערות של הרב אסף חנוך פרומר בסקירתו המאלפת על קונטרס עניינה של תורת החסידות שנדפסה בהתמים (בית משיח) גליון לט (ע' 34 ואילך הערה 13) מאריך קצת בעניין המקור לחלוקה זו ואעתיק פה הדברים ויבוא העורך והמשבץ ויערוך וישבץ בגוף הערך: "מהו מקור הראשון לחלוקה זו, וכן לראשי-תיבות "פרד"ס" = פשט רמז דרוש סוד?

בזוהר הקדוש, הדבר מופיע כמה פעמים "כמעט" - כלומר, תמיד בשינויים קלים. ראה: זח"א כו, ב: "ארבעה נכנסו לפרדס, חד עאל לפישון דאיהו פי שונה הלכות (ובנצו"א שם: ר"ל פשט הלכה ולזה רמז בפ' דפרדס), תניינא עאל בגיחון . . ודא איהו רמז . . תליתאה עאל בחדקל חד קל ודא לישנא חדידא קלא לדרשא. רביעאה עאל בפרת דאיהו מוחא". ובזח"ג רב, א: "מלין דאורייתא אית בהו פשטא דקרא, דרשא, רמז דקא רמיז חכמתא, גימטריאות, רזין טמירין, רזין סתימין וכו'". ותיקוני זוהר חדש קז, ב: "ודא רזא דפרדס . . דאיהו פ' פשט, ר' ראיה דפסוק, ד' דרשה . . רביעאה דאיהו ס' סוד".

נאמר לי כי בספרי ר' משה דיליאון (חי בתחילת האלף החמישי לברה"ע, בתקופה בה נתגלה (במידה רבה על ידו) ספר הזוהר) מופיע הר"ת בשלימותו אך לא נמסר לי מקור מפורש. בכתבי האריז"ל ולאחריו הדבר מופיע כבר בפשיטות פעמים רבות (ראה בנסמן בשו"ע אדה"ז (הוצאה החדשה) הל' ת"ת פ"א סוף הלכה ד' "וכן אמרו חכמי האמת כו'").

יש ומצינו ר"ת אלו בהוספות מפתיעות, לדוגמא: "פרדס"ן של חכמים, אשר הוא נוטריקון "פשט" "רמז" "דרש" "סוד" "נשמה", הם ה' דרכים, והדרך של הנשמה נכללת בהסוד עצמו" (הקדמת עמק המלך דף ה' טור א). חלוקה מחומשת זו (המזכירה מאוד את המבואר בקונטרס אודות בחינה חמישית "יחידה" שבתורה, ויל"ע אם אכן יש קשר בין הדברים) - מופיעה גם בכתבי האריז"ל (שער מאמרי רז"ל, על המשנה באבות פ"ו, א): "יש בתורה פשט, רמז, דרש, סוד . . ובקבלה עצמה הפנימיות שלה נגד האין סוף . . ובזה תבין מ"ש לעיל רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה, ר"ל לשם ה' דברים שבה כאשר כתבתי . . אז כשנכנס באלו הה' ועוסק בהם, נעשה כמעין המתגבר ומגלים לו רז תורה וכולי. וזהו מ"ש ארבעה נכנסו לפרד"ס שהוא פשט רמז דרש סוד. ונכנסו להבין ולידע פנימיות הסוד".

עוד גירסה בתקופה שקודם האריז"ל, מצויה בשער ספרו (וראשון ספריו) של רבי מאיר גבאי "תולעת יעקב" – "מאיר תפלות כל השנה בארבעה פנים פשט רמז דין סוד וסימנם פרד"ס" (נוסח השער בהוצאת קושטנטינה ש"כ וכן בהוצאות שלאחמ"כ). נראה שבספר זה נפתחה הסוגה- הספרותית: "ספרים בדרך פרד"ס", כפי שמוצאים על שערי ספרים שונים מאז.

אחר כך האיר ה' עיני, ומצאתי מציינים לדגל מחנה אפרים פ' האזינו (עה"פ כי לא דבר רק הוא מכם), והוא המקור הדומה ביותר למה שנתבאר כאן בקונטרס, ואפשר אף שהם הם הדברים: "כמו שיש באדם חמש בחינות: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה, כן יש בתורה הקדושה גופי התורה ורוחניות התורה פרד"ס רזין סתימין . . ולכך כפי השתדלות ויגיעות האדם בתורה כך היא חיות הקדושה שממשיך לעצמו או נפש התורה או שאר בחינותיה". [אלא שלא ברור כ"כ בלשונו מהו החלק החמישי שבתורה, האם נתכוון שזהו בחינת "רזין סתימין" מעין בחינת "פנימיות הסוד" שבכתבי האריז"ל, או באו"א (ש"גופי תורה" הוא למטה מבחי' פרד"ס?) וצ"ע].

--חייל של המלך - שיחה, 00:37, י"ב באדר ב', ה'תשפ"ב 00:37, 15 במרץ 2022 (UTC)

חשיבות[עריכת קוד מקור]

בוודאי שיש --שמואל חיים ♦ שיחה 17:50, 14 במרץ 2022 (UTC)

בוודאי שיש לנושא הערך, לא למה שנכתב בו ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח • 04:38 • י"ב באדר ב' ה'תשפ"ב

העברה מהערך[עריכת קוד מקור]

פרד"ס הוא ראשי התיבות של פשט רמז דרש וסוד שהם ארבע הדרגות שיש בתורה. מבואר, שארבע בחינות אלו הם כנגד ארבע עולמות אבי"ע, שסוד מתקן את עולם האצילות, ופשט רמז ודרש מתקנים את עולמות בי"ע.

במובן באחר, "פרדס" הוא כינוי לפנימיות התורה.

הרבי אומר^[1], שהחסידות מסבירה את ארבעת החלקים - פשט רמז דרוש וסוד על פי חסידות.

ארבעת החלקים[עריכת קוד מקור]

פשט[עריכת קוד מקור]

הפשט, הוא לימוד התורה על פי המשמעות המוכרחת לפי פשטות המשמעות מהמקרא. במקרה שאי אפשר לפרש כמשמעות הפשוטה בגלל שאלה קשה שמתעוררת עקב כך, הפשט הוא יכול להיות גם דבר שאמרו חז"ל למרות שאין לו בסיס מוחלט במשמעות המילולית של הפסוק.

בפירוש רש"י על התורה, הוא נצמד באופן מוחלט לפשט. פעמים רבות הוא עצמו כותב "ומדרשי אגדה יש הרבה, ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא". בשיחות הרש"י של הרבי, פעמים רבות הוא מתעכב על פירוש שמביא רש"י שלכאורה אינו לפי הפשט, ומבאר.

רמז[עריכת קוד מקור]

הרמז הוא ראשי תיבות, פרפראות וחשבונות הנלמדים בתורה.

הדרש[עריכת קוד מקור]

רש"י כותב^[2]: "לכך אני אומר יתיישב המקרא על פשוטו דבר דבור על אופניו, והדרש תדרש, שנאמר הלא כל דברי כאש נאום ה' וכפטיש יפוצץ סלע מתחלק לכמה ניצוצות".

סוד[עריכת קוד מקור]

סוד הוא תורת הנסתר (קבלה וחסידות).

בסוד עצמו, ישנם שני דרגות: רזין דתורה, ורזי דרזין. בחנוכה מתגלית הדרגה העליונה מביניהם - רזי דרזין.

הערות שוליים

↑ קונטרס ענינה של תורת החסידות
↑ שמות ו, ט. ראו מסכת שבת פח, עמוד ב.

קטגוריה:תורה קטגוריה:תורת החסידות

[1] קונטרס ענינה של תורת החסידות

[2] שמות ו, ט. ראו מסכת שבת פח, עמוד ב.

[1]

[2]

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 בקונטרס ענינה של תורת החסידות מובא בהרחבה שם אודות המושג.
+באחת ההערות של הרב [[אסף חנוך פרומר]] בסקירתו המאלפת על קונטרס עניינה של תורת החסידות שנדפסה ב[[התמים (בית משיח)]] [https://drive.google.com/file/d/1R3ENF_y8yO0VgdpSiEDoC2oHn5PGSc7q/view?usp=sharing גליון לט] <small>(ע' 34 ואילך הערה 13)</small> מאריך קצת בעניין המקור לחלוקה זו ואעתיק פה הדברים ויבוא העורך והמשבץ ויערוך וישבץ בגוף הערך:
+"מהו מקור הראשון לחלוקה זו, וכן לראשי-תיבות "פרד"ס" = פשט רמז דרוש סוד?
+בזוהר הקדוש, הדבר מופיע כמה פעמים "כמעט" - כלומר, תמיד בשינויים קלים. ראה: זח"א כו, ב: "ארבעה נכנסו לפרדס, חד עאל לפישון דאיהו פי שונה הלכות (ובנצו"א שם: ר"ל פשט הלכה ולזה רמז בפ' דפרדס), תניינא עאל בגיחון . . ודא איהו רמז . . תליתאה עאל בחדקל חד קל ודא לישנא חדידא קלא לדרשא. רביעאה עאל בפרת דאיהו מוחא". ובזח"ג רב, א: "מלין דאורייתא אית בהו פשטא דקרא, דרשא, רמז דקא רמיז חכמתא, גימטריאות, רזין טמירין, רזין סתימין וכו'". ותיקוני זוהר חדש קז, ב: "ודא רזא דפרדס . . דאיהו פ' פשט, ר' ראיה דפסוק, ד' דרשה . . רביעאה דאיהו ס' סוד".
+נאמר לי כי בספרי ר' משה דיליאון (חי בתחילת האלף החמישי לברה"ע, בתקופה בה נתגלה (במידה רבה על ידו) ספר הזוהר) מופיע הר"ת בשלימותו אך לא נמסר לי מקור מפורש. בכתבי האריז"ל ולאחריו הדבר מופיע כבר בפשיטות פעמים רבות (ראה בנסמן בשו"ע אדה"ז (הוצאה החדשה) הל' ת"ת פ"א סוף הלכה ד' "וכן אמרו חכמי האמת כו'").
+יש ומצינו ר"ת אלו בהוספות מפתיעות, לדוגמא: "פרדס"ן של חכמים, אשר הוא נוטריקון "פשט" "רמז" "דרש" "סוד" "נשמה", הם ה' דרכים, והדרך של הנשמה נכללת בהסוד עצמו" (הקדמת עמק המלך דף ה' טור א). חלוקה מחומשת זו (המזכירה מאוד את המבואר בקונטרס אודות בחינה חמישית "יחידה" שבתורה, ויל"ע אם אכן יש קשר בין הדברים) - מופיעה גם בכתבי האריז"ל (שער מאמרי רז"ל, על המשנה באבות פ"ו, א): "יש בתורה פשט, רמז, דרש, סוד . . ובקבלה עצמה הפנימיות שלה נגד האין סוף . . ובזה תבין מ"ש לעיל רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה, ר"ל לשם ה' דברים שבה כאשר כתבתי . . אז כשנכנס באלו הה' ועוסק בהם, נעשה כמעין המתגבר ומגלים לו רז תורה
+וכולי. וזהו מ"ש ארבעה נכנסו לפרד"ס שהוא פשט רמז דרש סוד. ונכנסו להבין ולידע פנימיות הסוד".
+עוד גירסה בתקופה שקודם האריז"ל, מצויה בשער ספרו (וראשון ספריו) של רבי מאיר גבאי "תולעת יעקב" – "מאיר תפלות כל השנה בארבעה פנים פשט רמז דין סוד וסימנם פרד"ס" (נוסח השער בהוצאת קושטנטינה ש"כ וכן בהוצאות שלאחמ"כ). נראה שבספר זה נפתחה הסוגה- הספרותית: "ספרים בדרך פרד"ס", כפי שמוצאים על שערי ספרים שונים מאז.
+אחר כך האיר ה' עיני, ומצאתי מציינים לדגל מחנה אפרים פ' האזינו (עה"פ כי לא דבר רק הוא מכם), והוא המקור הדומה ביותר למה שנתבאר כאן בקונטרס, ואפשר אף שהם הם הדברים: "כמו שיש באדם חמש בחינות: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה, כן יש בתורה הקדושה גופי התורה ורוחניות התורה פרד"ס רזין סתימין . . ולכך כפי השתדלות ויגיעות האדם בתורה כך היא חיות הקדושה שממשיך לעצמו או נפש התורה או שאר בחינותיה". [אלא שלא ברור כ"כ בלשונו מהו החלק החמישי שבתורה, האם נתכוון שזהו בחינת "רזין סתימין" מעין בחינת "פנימיות הסוד" שבכתבי האריז"ל, או באו"א (ש"גופי תורה" הוא למטה מבחי' פרד"ס?) וצ"ע].
+--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 00:37, י"ב באדר ב', ה'תשפ"ב 00:37, 15 במרץ 2022 (UTC)
+== חשיבות ==
+בוודאי שיש --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:50, 14 במרץ 2022 (UTC)
+:בוודאי שיש לנושא הערך, לא למה שנכתב בו ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:38 • י"ב באדר ב' ה'תשפ"ב
+== העברה מהערך ==
+'''פרד"ס''' הוא ראשי התיבות של '''פשט רמז דרש וסוד''' שהם ארבע הדרגות שיש ב[[תורה]]. מבואר, שארבע בחינות אלו הם כנגד ארבע עולמות [[אבי"ע]], שסוד מתקן את [[עולם האצילות]], ופשט רמז ודרש מתקנים את [[עולמות בי"ע]].
+במובן באחר, "פרדס" הוא כינוי ל[[פנימיות התורה]].
+הרבי אומר{{הערה|קונטרס ענינה של תורת החסידות}}, שהחסידות מסבירה את ארבעת החלקים - פשט רמז דרוש וסוד על פי חסידות.
+===ארבעת החלקים===
+====פשט====
+הפשט, הוא [[לימוד התורה]] על פי המשמעות המוכרחת לפי פשטות המשמעות מה[[מקרא]]. במקרה שאי אפשר לפרש כמשמעות הפשוטה בגלל שאלה קשה שמתעוררת עקב כך, הפשט הוא יכול להיות גם דבר שאמרו [[חז"ל]] למרות שאין לו בסיס מוחלט במשמעות המילולית של הפסוק.
+ב[[פירוש רש"י]] על התורה, הוא נצמד באופן מוחלט לפשט. פעמים רבות הוא עצמו כותב "ומדרשי אגדה יש הרבה, ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא". ב[[שיחות הרש"י]] של הרבי, פעמים רבות הוא מתעכב על פירוש שמביא רש"י שלכאורה אינו לפי הפשט, ומבאר.
+====רמז====
+הרמז הוא ראשי תיבות, פרפראות וחשבונות הנלמדים בתורה.
+====הדרש====
+[[רש"י]] כותב{{הערה|שמות ו, ט. ראו [[מסכת שבת]] פח, עמוד ב.}}: "לכך אני אומר יתיישב ה[[מקרא]] על פשוטו דבר דבור על אופניו, והדרש תדרש, שנאמר הלא כל דברי כאש נאום ה' וכפטיש יפוצץ סלע מתחלק לכמה ניצוצות".
+====סוד====
+סוד הוא [[תורת הנסתר]] ([[קבלה]] ו[[חסידות]]).
+בסוד עצמו, ישנם שני דרגות: {{מונחון|רזין דתורה|סודות התורה}}, {{מונחון|ורזי דרזין|סודות הסודות}}. ב[[חנוכה]] מתגלית הדרגה העליונה מביניהם - רזי דרזין.
+{{הערות שוליים}}
+[[:קטגוריה:תורה]]
+[[:קטגוריה:תורת החסידות]]