כולל חב"ד בארץ הקודש: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־13:37, 30 באוגוסט 2024

כולל חב"ד בנשיאות הרבי, (צדקת רבי מאיר בעל הנס) הינו ארגון צדקה שהקים אדמו"ר הזקן במטרה לסייע ליהודי ארץ הקודש שסבלו ממצוקה כלכלית קשה ומאז הקמתו אדמו"רי חב"ד הם נשיאי הכולל ומעודדים לתרום כדי לסייע ליהודי ארץ הקודש. כולל חב"ד הוא ארגון הצדקה הוותיק ביותר שקיים כיום^[1].

מקובל לומר שהכולל נוסד על ידי אדמו"ר הזקן בשנת תקמ"ח, אך הרב שלום בער לוין טוען כי רק בשנת תקפ"ז נוסד הכולל בברכת ובנשיאות אדמו"ר האמצעי^[2].

רקעעריכה

בשנת תקל"ז לאחר עליית החסידים לארץ הקודש נוסדה קופת מעות ארץ הקודש שמטרתה הייתה להחזיק את פרנסתם של החסידים בישראל, הקופה נוהלה בידי אדמו"ר הזקן שהיה נשיא הקופה באירופה. בשנת תקס"א פרצה מחלוקת בינו לבין רבי אברהם מקאליסק בנוגע לכמה נושאים ביניהם הנהלת הקופה דבר שגרם בשנת תקס"ה לכך שרבי אברהם מקאליסק מינה נשיא חדש לקופת מעות ארץ הקודש והורה להפסיק את ההקצבה לחסידי חב"ד. מה שגרם לייסוד קופה מיוחדת לחסידי חב"ד^[3].

בתקופתו של אדמו"ר האמצעי החלו השד"רים של כולל חב"ד להפיץ קופות צדקה ביתיות, כשבמקביל אדמו"ר האמצעי תיקן שכל חסיד יקבע קופות אלו בסמוך לשולחן האוכל שלו, ויקפיד להפריש מטבעות בקופת הצדקה מדי יום לפני שאוכל^[4] . קופות אלו היו אז חידוש, ובעקבות הקופות של כולל חב"ד, נפוצו קופות הצדקה הביתיות בעולם כולו^[5].

מבנה הכוללעריכה

הנהגת הכולל הייתה מחולקת לשניים: הנשיאות והגבאות בחו"ל, והממונים והמשגיחים בארץ הקודש. אדמו"ר הזקן, היה נשיא הקופה והתגורר בחו"ל וכך גם הגבאי הראשי והכללי ר' יעקב מסמילאן. ואילו בארץ הקודש התגורר רבי מנחם מענדל מויטבסק שהיה הממונה.

בתקופת אדמו"ר הצמח צדק, הצטרפו גם רבי חיים אברהם שניאורי ורבי מנחם נחום שניאורסון לניהול הכולל מחו"ל. בתפקיד הגבאי הכללי כיהן ר' נחמיה בירך מדוברובנה. לאחר פטירתו שימשו בתפקיד ר' זאב מרעציצא ור' אברהם מרוגוטשוב עד לשנת תרט"ו, ולאחר מכן רבי אברהם מרוגטשוב יחד עם ר' יצחק אייזיק מביחוב ור' דן תומרקין.

בשנים שלאחר מכן כיהן בתפקיד "הגבאי הכללי" ר' דן תומרקין לבדו במשך יותר משלושים שנה^[6].

ממונים ראשונים בחברוןעריכה

בדרך כלל היו שלשה ממונים ומשגיחים, או מנהיגים ומנהלים בכולל חב"ד. עליהם היה מצורף נאמן, שהוא הגזבר הקופאי ומנהל החשבונות, וסופר, ולפעמים היה גם הוא אחד מהממונים.

הממונים הראשונים ל"כולל חב"ד" שבחברון, הנזכרים בשמם, הם ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' אפרים יפה ור' משה מייזליש (החסיד הידוע של אדמו"ר הזקן). הם חותמים בתור ממונים בכתבי השד"רות משנת תקפ"ז, שהיא השנה הראשונה שנוסד הכולל בצורתו הסופית. לצדם התמנה ר' ליב חיטריק מסענא כנאמן, שפירושו גזבר.

סדר הממוניםעריכה

סדר הממונים במשך השנים תקפ"ז עד תרל"ה:

תקפ"ז-ט: ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' משה מייזליש ור' אפרים יפה.

תק"צ-תר"ב: ר"ש סגל ור' יהודה לייב חיטריק

תר"ג-ו: נוסף עליהם ר' אפרים יפה הנ"ל.

תר"ז: ר"ש סגל, רש"מ חייקין ור"מ שמערלינג.

תר"ח: ר"ש סגל ורש"מ חייקין.

תר"ט: שנים הנ"ל, ר' אביגדור, ר"מ ארי' סגל ורא"ב חיטריק.

תר"י: רש"מ, ר' אביגדור ור' אורי.

תרי"א-ג: רש"מ ר' אורי ור"מ ארי' סגל.

תרי"ד: רש"מ רמ"א ורש"ז עפשטיין.

תרט"ו: נוסף גם רש"ז שניאורסאהן [שזבני ישראל].

תרכ"ו: רש"מ רש"ז [עפשטיין או פונדאמינסקי] ור' דובער ב"ר נפתלי הירש.

תרכ"ח: רש"מ רלוי"צ סלונים ורש"ז פונדמינסקי.

תרל"ב-ה: הנ"ל ורי"ל סלונים.

משנת תר"ז ואילך היה הרש"מ חייקין בין הממונים, בתחלה בתור אחד מהממונים ולבסוף כממונה הראשי. עוזריו השתנו מזמן לזמן והוא נשאר תמיד הממונה הראשי (בנוסף להיותו רב הקהלה).

בשנים המאוחרות, כאשר הרלוי"צ סלונים התמנה על הכולל, נשא הוא את עול הנהלת הכולל. הרש"מ והרי"ל סלונים נפטרו בשנת תרנ"ג והרלוי"צ נפטר בשנת תרנ"ה.

באותה שעה בא לחברון הרב דובער אפרת, שנתמנה לרב עדת חב"ד ואף הנהלת הכולל עברה לידיו. אליו הצטרפו ר' מרדכי דובער סלונים וגיסו ר' בנימין ריבלין.

בשלהי שנת תרס"ב עבר הרב דובער אפרת לגור בירושלים ואת מקומו ברבנות חברון וניהול הכולל מילא הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והוא ניהל את הכולל יחד עם הרב מרדכי דובער סלונים והרב בנימין ריבלין עד שנת תרד"ע, כשהתחילה מלחמת העולם הראשונה ורבים מהחסידים והתמימים גורשו למצרים, ובזאת הסתיימה תקופת קהילת חב"ד בחברון וניהול הכולל בחברון.

ממוני "כולל חב"ד" בירושליםעריכה

היישוב החב"די בירושלים נוסד בשנת תר"ז. בשנים הבאות הממונים (מנהלים) היו:

הרב אליהו יוסף ריבלין
הרב אורי אורנשטיין.
ר' יהושע נאטקין ^[7]
ר' זלמן עפשטיין.
ר' אברהם סטצערעס,
ר' אהרן ליפקין
ר' ישעיה אורנשטיין ^[8]
ר' יצחק יעקב שבתי
ר' מיכאל ברוך רייזעס
ר' מרדכי אברהם שלאנק
ר' משה ויטנברג
ר' מאניס ווערעוולעאנסקי
הרב דובער אפרת
הרב יהודה לייב מנוחין
הרב דובער פרדקין^[9]
הרב יעקב אורנשטיין
הרב מנחם מענדל נאה

כולל חב"ד המיוחדעריכה

כולל חב"ד המיוחד התפלג מכולל חב"ד בשנת תרע"ב עקב חילוקי דעות בעניין העברת הכספים.

נשיא הכולל - האדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון מבברויסק.
יו"ר הכולל - ר' חיים אליעזר ביכובסקי.
מנהלים: הרב גרשון ליפשיץ והרב משה קזרנובסקי.

תקופת אדמו"ר הריי"צעריכה

בשנת תרפ"ד אוחד 'כולל חב"ד המיוחד' עם כולל חב"ד תחת נשיאות אדמו"ר הריי"צ.

מעת קבלת אדמו"ר הריי"צ נשיאות הכולל, נקבע ועד נשיאות:

נשיא הכולל - אדמו"ר הריי"צ,

חברי ועד הנשיאות:

הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב
הרב מנחם מענדל נאה
הרב מרדכי ראובן רוקח
הרב ישראל אשר ליבא.

חברי ועד הפועל:

בתקופה זו הרב אורנשטיין היה מהמנהלים בפועל של הכולל. הרב אורנשטין רתם את כל מרצו וכישוריו כדי לנהל ולכלכל בתבונה את צרכי הכולל הוותיק הזה, שנמסר לידו. בשרותו בכולל היה אב למאות משפחות עניים של היישוב החב"די, אלמנותיו ויתומיו.

בשנת תש"ח נהרג במלחמת השחרור.

במקום הרב אורנשטיין התמנה למנהל כולל חב"ד הרב יוסף יצחק נאה אחיו של חבר הנהלת הכולל הרב חיים נאה.

בשלהי שנת תש"ט מינה אדמו"ר הריי"צ מנהלים חדשים^[10]:

הרב עזריאל זליג סלונים^[11].
הרב אברהם חיים נאה^[12]. נבחר בבחירות, כחבר הנהלת הכולל לאחר פטירת אביו הרב מנחם מענדל נאה בשנת תרח"צ^[13].

בתקופה לאחר מינוי ההנהלה החדשה - כולל חב"ד קיבל תנופה גדולה. אורגנו שורה של מפעלי חסד וצדקה לנזקקים. מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עליה, מוסדות חינוך, והכל נעשה בעידודו הנמרץ של הרבי^[14]. ההנהלה החדשה דאגה לכך שהקצבות המוסד, לא ינתנו רק בתחומה המוגבל של ירושלים, אלא יגיעו לנזקקים בכל ארץ הקודש. ובדרך זו הצליחו לבוא לעזרתם של חסידי חב"ד אשר הגיעו לארץ הקודש לאחר היציאה מרוסיה^[15].

הרב חיים נאה רכש עבור כולל חב"ד חלקה חדשה בהר הזיתים, בגלל שהחלקה הישנה כבר התמלאה. אלא שלא הספיקו להתחיל לקבור והגיעה מלחמת השחרור ואז השלטון הירדני, ורק כעבור 19 שנה כאשר בששת הימים שוחרר הר הזיתים, החלו לטמון בחלקה החדשה^[16].

תקופת הרביעריכה

לאחר קבלת הנשיאות של הרבי באופן רישמי בי' שבט תשי"א, הנהלת כולל חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר שבועון בית משיח ^[17]:

באותו זמן ביקשו מנהלי כולל חב"ד מהרבי לקבל את הנשיאות ולכתוב אגרת בה מבקש לתרום לכולל חב"ד. הרבי נענה לכתוב אגרת בפורים קטן תשי"א. בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות אגודת חסידי חב"ד, ישיבות תומכי תמימים, ישיבת תורת אמת, אחי תמימים, כולל חב"ד וכפר חב"ד. באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי. אך הרבי לא קיבל את הנשיאות של המוסדות בארץ הקודש עד שנת תשי"ב ^[18].

הנהלת הכולל בנשיאות הרביעריכה

הרבי - נשיא הכולל
מנהלים - שני המנהלים שמונו על ידי אדמו"ר הריי"צ המשיכו בתפקידם: הרב עזריאל זעליג סלונים והרב חיים נאה

ובשנים הבאות:

פעולות הכוללעריכה

מאז הקמתו פעל הכולל בנשיאות אדמו"רי חב"ד במטרה לגייס תרומות אצל החסידים ברחבי רוסיה ולשולחם ליהודי ארץ הקודש.

אדמו"ר הזקן כתב אגרות מיוחדות וגם פרקים בספר התניא אודות מעלת התרומות לארץ הקודש.

וכך גם האדמו"רים הבאים, עודדו את החסידים לתרום ובד בבד פעלו לארגון הכולל ברמה המיטבית ביותר כדי להזרים כמה שיותר תרומות ליהודי ארץ הקודש.

גם בימי מלחמות ומשברים התרומות לא פסקו וכך החסידים בארץ הקודש קיבלו עזרה רבה, בזכות פועלם של אדמו"רי חב"ד. כאשר על ביצוע הפעולות מונו מנהלים מהם מחשובי רבני וחסידי חב"ד ברוסיה ובארץ הקודש^[19].

הכולל בנשיאות הרביעריכה

תחת הנהגתו של הרבי, התפתחה הפעילות למערך סיוע ועזרה אדירי ממדים. בשנים הראשונות לאחר קבלת הנשיאות הרבי עודד לסייע לכולל חב"ד, אשר עסק באותה תקופה באינטנסיביות בסיוע לחסידים אשר הגיעו לארץ הקודש לאחר 'היציאה מרוסיה', והתיישבו בכפר חב"ד ובלוד^[20].

פעילות הכולל כיום כוללת:

שלושה עשר בתי תמחוי
מערך של חלוקת מצרכי מזון לנצרכים ביותר מארבעים ערים בארץ
מעונות יום
מרפאות שיניים לנצרכים
רשת מרכולים מסובסדים ברחבי הארץ
מעון לנכים קשים במגדל העמק בשם "מכון גראבסקי"^[21]
'מרכז פינגר' בניין מפואר לבעלי נכויות בירושלים^[22].
מערך סיוע כספי למשפחות נצרכות
קרן סיוע לאלמנות ויתומים
תמיכה במשפחות נפגעי טרור
"אולמי גוטניק" שני אולמות חתונה מסובסדים.
חגיגת בר מצווה ובת מצווה גדולה שנתית, לאלף בנים ובנות מעולי חבר המדינות בכותל המערבי^[23] שמתקיימת מדי שנה בסמוך לי"א בניסן, יום הולדתו של הרבי, בהשתתפות רבנים, שרים ואישי ציבור. לאחר חלק מהחגיגות התקבלו החוגגים בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו.
ניהול חלקת חב"ד הר הזיתים.
חברת תהילים העולמית בסמוך לקבר דוד המלך בהר ציון בירושלים.
'המיזם הלאומי לבטחון תזונתי' עם ממשלת ישראל, החל בשנת תשע"ב וחילק כרטיסים לרכישת מזון וסל מזון חודשי ל10,000 משפחות בחודש. בשנת תשפ"א הכניסה ממשלת ישראל את הפרויקט לבסיס התקציב והוא גדל לכ25.000 משפחות בחודש.
חלוקת כרטיסי מזון. בשנת תשפ"א זכה הכולל במכרז לחלוקת כרטיסי מזון בהיקפים של מאות מליוני שקלים מטעם משרד הפנים למשפחות בכל רחבי הארץ^[24].

לוח כולל חב"דעריכה

ערך מורחב – לוח כולל חב"ד

לוח כולל חב"ד הינו הלוח המרכז את כל מנהגי חב"ד בכל ימות השנה. הלוח יצא בעקבות כך שראה הרב אברהם חיים נאה שאנ"ש משתמשים בלוח לא חב"די, אז גמלה בליבו ההחלטה להוציא לוח חב"די באמצעות כולל חב"ד שהוא היה מנהלו.

לאחר פטירתו, הוציא את הלוח בנו הרב ברוך נאה.

כיום מוציאים את הלוח בני הרב ברוך נאה.

אש"ל חב"דעריכה

העמותה אשל חב"ד (לשעבר 'אשל ירושלים') נוסדה על ידי ארגון כולל חב"ד בשנת תשמ"ג, ועוסקת בפעולות רווחה ופרויקטים בפריסה ארצית, בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה, גופי רווחה, עמותות וארגוני התנדבות אחרים. המחזור השנתי של הארגון הוא כ-90 מיליון שקל, מתוכם כ-25 מיליון ממומנים על ידי המדינה ורשויות מקומיות.

הפעילות כוללת את החטיבה הסוציאלית "אשל", חטיבה חינוכית בשם "חסד מנחם מנדל" למניעת נשירת תלמידים, מפעל קליטה לעולים, מרפאות רפואיות נייחות וניידות, מרכז רפואי-שיקומי לנכים סיעודיים וחולי טרשת נפוצה.

מעונות חיהעריכה

ערך מורחב – מעונות חיה

בשנים תשע"ב ואילך החל כולל חב"ד להפעיל רשת מסועפת של מעונות חדשניים לגיל הרך בפריסה ארצית, המעניקים דגש הן לנראות ולהתפתחות הילד, הן בשיתוף פעולה עם ההורים, והן בתכנית טיפולית ברוח החסידות, בהתאם להוראת הרבי שיש להשקיע ולטפח דווקא את הגיל הרך, המשפיע באופן היסודי והעמוק ביותר על הילדים.

חברי הנהלת הכולל במשך השניםעריכה

הרבנים הנכבדים:

מוסדות שעל ידי כולל חב"דעריכה

מוסדות הקשורים לכולל חב"דעריכה

כולל חב"ד המיוחד | כולל חב"ד בארצות הברית | ישיבת צמח צדק

הוצאה לאור של הכוללעריכה

הרבי תורם לכוללעריכה

הרבי נהג באופן קבע להעביר סכומי כסף לכולל חב"ד לקראת חגים ומועדים חסידיים, בנוסף לכספי קופת כולל חב"ד שהועברו דרכו. סכומים אלו הסתכמו בדרך כלל במאות דולרים.

קופת הצדקה היחידה המונחת על השולחן בחדרו של הרבי באופן קבוע הינה הקופה של כולל חב"ד^[25].

החל משנות המ"מים, החל הרבי להגביר את תדירות העברת הכספים, עד שהגיעו זמנים שהעביר כספים לא רק בימי חג ומועד, אלא גם סתם בימות החול ולעיתים שיגר כספים אפילו פעמיים בשבוע^[26].

בנוסף לכספים אלו, נהג הרבי מדי פעם לייעד סכומי כסף גדולים שהגיעו אליו עבור כולל חב"ד.

ביקורת על התנהלות הכולל כיוםעריכה

הכולל נוטל תקציבים מה'קרן לידידות יהודים - נוצרים', קרן החשודה במטרות מסיונריות^[27], פעולה זו עומדת בניגוד לעמדת רבני חב"ד ומרבית רבני הציבור החרדי^[28], בית דין רבני חב"ד נתן פסק דין בנושא בעבר^[29] ליו"ר צא"ח הרב יוסף יצחק אהרונוב בו נכתב:

"במענה לפנייתכם בענין קבלת כספים מהקרן לידידות לבתי חב"ד, ביה"ד החליט אשר אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו".

על התנהלות זו של הכולל מתח ביקורת הרב שלום בער ליפשיץ (יו"ר ארגון יד לאחים):

"זהו חילול ה'. כולל חב"ד אינו בעל הבית על אדמו"רי חב"ד, הם משתמשים באדמו"רי חב"ד בשביל כסף, אני לא יודע אם מותר לעמוד בד' אמותיהם, האם התפילין והמזוזות שלהם כשרים..."

מאידך ראשי הכולל כדוגמת מנחם מענדל בלוי טוענים להגנתם שמטרותיהם המסיונריות של מוטלות בספק, ומר יצחק עקשטיין הנמנה על אנשי הקרן לידידות הינו יהודי חרדי המקפיד על קלה כבחמורה^[30].

לקריאה נוספתעריכה

אגרות קודש אדמו"ר הזקן במבוא.
שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש, תשמ"ח.
מסייעים בכל הזירות, בתוך מוסף 'המהפכנים' שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תש"פ, עמוד 12
מ'פושקע' לתרומה דיגיטלית, שבועון בית משיח כ"ד טבת תשפ"א עמוד 30
שבועון בית משיח גיליון 236 - כולל חב"ד וקבלת הנשיאות
פסגת החסד, בתוך מוסף 'המהפכנים' שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב עמוד 14
בנימין ליפקין, כל דכפין כל השנה מוסף זרעו בחיים של שבועון כפר חב"ד גליון 2066 עמוד 08.

תולדות מנהלי כולל חב"דעריכה

יהושע מונדשיין, מגדל עז, לזכר הרב עזריאל זעליג סלונים
שלום דובער וולפא, עבד מלך, תולדות ופעילות הרב עזריאל זעליג סלונים
שניאור זלמן ברגר, נודע בשיעורים, תולדות הרב חיים נאה
קובץ "זכרון" על הרב אורנשטיין באתר אוצר החכמה
דב לבנון, רב הכותל הראשון, קווים לדמותו של הרב יצחק אביגדור אורנשטיין הי"ד בתוך שבועון בית משיח גליון 327 עמוד 40

קישורים חיצונייםעריכה

[colelchabad.org/he/ אתר הבית של הארגון]

[il.bidspirit.com/ui/lotPage/winners-auctions/source/search/auction/16932/lot/32921/אוסף-כולל-חב-ד-מאות-מסמכים-ומכתבים?lang=he ארכיון כולל חב"ד, עם פרטים כלליים אודות המסמכים האצורים בו], אתר בית המכירות בידספירט

מסמכים מארכיון כולל חב"ד תשורה חתונת ר' שלום לאופר שבט תשפ"ד.

תגית: כולל חב"ד

הערות שוליים

↑ עבד מלך עמוד 209
↑ תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק ז'. הערך כחלו מבוסס על תולדות חב"ד בארץ הקודש. הקמת הכולל החב"די נבעה מחילוקי דיעות עם "כולל החסידים" אליו היו שייכים חסידי חב"ד עד אז
↑ שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק ד', באתר חב"ד לייבורי.
↑ אגרות קודש אדמו"ר האמצעי עמוד רנו: "מייד שיסדר שולחנו יתן כל איש בביתו בפושקע הקבוע בכותל סמוך לשולחנו . . וכן יתנו האורחים היושבים על שולחנו...".
↑ ראו בהרחבה את מחקרו של הרב עמרם בלוי בנושא זה, היכל הבעל שם טוב, גליון י"א, עמוד קכ"ז.
↑ בית רבי, דף קכ"ז, עמ' ב', תרס"ב.
↑ מיעקבשטאט
↑ הסופר
↑ בן ה"תורת חסד"
↑ עבד מלך עמודים 210-212
↑ בשנת תש"ד אדמו"ר הריי"צ מינהו לעובד בכולל. אך הדבר לא יצא לפועל. ראה עבד מלך עמוד 209-210
↑ מכתב מתאריך כ"ג סיון תש"ט, אגרות קודש חלק י', אגרת ג'תקיא. מגדל עז עמוד 38.מכתב מתאריך ז' אלול תש"ט. אגרות קודש חלק י' אגרת ג'תקנב. מגדל עז עמוד 39.
↑ נודע בשיעורים עמוד 171
↑ עבד מלך עמוד 213
↑ נודע בשיעורים עמוד 176
↑ נודע בשיעורים עמוד 171
↑ גיליון 236
↑ נ. סופר הנשיאות על המוסדות החב"דיים שבועון בית משיח גיליון 236
↑ תולדות חב"ד בארץ הקודש
↑ ביטאון חב"ד, ל"ג בעומר תשי"ג
↑ סקירה, אודות חנוכת מחלקה נוספת במעון, באוגוסט 2009
↑ בלב ירושלים: כולל חב"ד חנך מרכז מהפכני בהשקעת ענק, אתר col טבת תשע"ח.
↑ סקירה, אודות אחת מחגיגות הבר מצווה, בשנת 2009
↑ צמרת הכלכלה מתגייסת, שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 92.
↑ הקופה היחידה על שולחנו של הרבי.
↑ כאשר שלחו לרבי על תרומותיו קבלה עליה נכתב "לכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א", הוציא הרבי חזרה את הקבלה ושאל האם שם זה מקובל על ידי רשות המיסים האמריקאית. כאשר שלחו לרבי בטעות מכתבי התרמה עבור כולל חב"ד, הקפיד הרבי להחזיר סכום כסף מסויים בכל מעטפה שנשלחה אליו, וכאשר נשלחו בטעות מעטפות כפולות, שיגר הרבי סכומי כסף בכל אחת מהמעטפות, בדרך כלל היו אלו סכומים שנעו בין 10 ל20 דולר.
↑ ראו לדוגמה כולל חב"ד והקרן לידידות בפרויקט ארצי לחלוקת מזון
↑ האם מותר לקחת מעות חיטים מ"הקרן לידידות"? הרב יהודה לייב נחמנסון
↑ בתאריך בכ"ה אייר תשס"ט הוציא ביה"ד מכתב בו הוא קובע כי "אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו"ר"ח סיוון תשס"ט - הכתבה בכיכר השבת.
↑ "לא יודע אם מותר לעמוד בד´ אמותיו" - כתבה באתר כיכר השבת

[1] עבד מלך עמוד 209

[2] תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק ז'. הערך כחלו מבוסס על תולדות חב"ד בארץ הקודש. הקמת הכולל החב"די נבעה מחילוקי דיעות עם "כולל החסידים" אליו היו שייכים חסידי חב"ד עד אז

[3] שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק ד', באתר חב"ד לייבורי.

[4] אגרות קודש אדמו"ר האמצעי עמוד רנו: "מייד שיסדר שולחנו יתן כל איש בביתו בפושקע הקבוע בכותל סמוך לשולחנו . . וכן יתנו האורחים היושבים על שולחנו...".

[5] ראו בהרחבה את מחקרו של הרב עמרם בלוי בנושא זה, היכל הבעל שם טוב, גליון י"א, עמוד קכ"ז.

[6] בית רבי, דף קכ"ז, עמ' ב', תרס"ב.

[7] מיעקבשטאט

[8] הסופר

[9] בן ה"תורת חסד"

[10] עבד מלך עמודים 210-212

[11] בשנת תש"ד אדמו"ר הריי"צ מינהו לעובד בכולל. אך הדבר לא יצא לפועל. ראה עבד מלך עמוד 209-210

[12] מכתב מתאריך כ"ג סיון תש"ט, אגרות קודש חלק י', אגרת ג'תקיא. מגדל עז עמוד 38.מכתב מתאריך ז' אלול תש"ט. אגרות קודש חלק י' אגרת ג'תקנב. מגדל עז עמוד 39.

[13] נודע בשיעורים עמוד 171

[14] עבד מלך עמוד 213

[15] נודע בשיעורים עמוד 176

[16] נודע בשיעורים עמוד 171

[17] גיליון 236

[18] נ. סופר הנשיאות על המוסדות החב"דיים שבועון בית משיח גיליון 236

[19] תולדות חב"ד בארץ הקודש

[20] ביטאון חב"ד, ל"ג בעומר תשי"ג

[21] סקירה, אודות חנוכת מחלקה נוספת במעון, באוגוסט 2009

[22] בלב ירושלים: כולל חב"ד חנך מרכז מהפכני בהשקעת ענק, אתר col טבת תשע"ח.

[23] סקירה, אודות אחת מחגיגות הבר מצווה, בשנת 2009

[24] צמרת הכלכלה מתגייסת, שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 92.

[25] הקופה היחידה על שולחנו של הרבי.

[26] כאשר שלחו לרבי על תרומותיו קבלה עליה נכתב "לכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א", הוציא הרבי חזרה את הקבלה ושאל האם שם זה מקובל על ידי רשות המיסים האמריקאית. כאשר שלחו לרבי בטעות מכתבי התרמה עבור כולל חב"ד, הקפיד הרבי להחזיר סכום כסף מסויים בכל מעטפה שנשלחה אליו, וכאשר נשלחו בטעות מעטפות כפולות, שיגר הרבי סכומי כסף בכל אחת מהמעטפות, בדרך כלל היו אלו סכומים שנעו בין 10 ל20 דולר.

[27] ראו לדוגמה כולל חב"ד והקרן לידידות בפרויקט ארצי לחלוקת מזון

[28] האם מותר לקחת מעות חיטים מ"הקרן לידידות"? הרב יהודה לייב נחמנסון

[29] בתאריך בכ"ה אייר תשס"ט הוציא ביה"ד מכתב בו הוא קובע כי "אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו"ר"ח סיוון תשס"ט - הכתבה בכיכר השבת.

[30] "לא יודע אם מותר לעמוד בד´ אמותיו" - כתבה באתר כיכר השבת

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{עריכה|מועתק, בעיקר החלק השני שהוחלף מפורטת לערך}}
 [[קובץ:קופת הכולל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] של הכולל]]
-'''כולל חב"ד''' (מכונה ב[[אגרת הקודש]] '''צדקת רבי מאיר בעל הנס''') הוא שמו של ארגון [[צדקה]] שהקים [[אדמו"ר הזקן]] במטרה לסייע ליהודי [[ארץ הקודש]] שסבלו ממצוקה ככלכלית קשה באותו הזמן. כולל חב"ד הוא ארגון ה[[צדקה]] הוותיק ביותר שקים כיום{{מקור}}.
+'''כולל חב"ד''' בנשיאות [[הרבי]], (צדקת רבי מאיר בעל הנס) הינו ארגון [[צדקה]] שהקים [[אדמו"ר הזקן]] במטרה לסייע ליהודי [[ארץ הקודש]] שסבלו ממצוקה כלכלית קשה ומאז הקמתו אדמו"רי חב"ד הם נשיאי הכולל ומעודדים לתרום כדי לסייע ליהודי ארץ הקודש. כולל חב"ד הוא ארגון הצדקה הוותיק ביותר שקיים כיום{{הערה|עבד מלך עמוד 209}}.
-מקובל לומר שהכולל נוסד על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקמ"ח]], אך הרב [[שלום בער לוין]] טוען כי רק בשנת [[תקפ"ז]] נוסד הכולל בברכת ובנשיאות [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=66 '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''' פרק ז'].}}. הקמת הכולל החב"די נבעה מחילוקי דיעות עם "כולל החסידים" אליו היו שייכים חסידי חב"ד עד אז.
+מקובל לומר שהכולל נוסד על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקמ"ח]], אך הרב [[שלום בער לוין]] טוען כי רק בשנת [[תקפ"ז]] נוסד הכולל בברכת ובנשיאות [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=66 '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''' פרק ז'. הערך כחלו מבוסס על תולדות חב"ד בארץ הקודש]. הקמת הכולל החב"די נבעה מחילוקי דיעות עם "כולל החסידים" אליו היו שייכים חסידי חב"ד עד אז}}.
 ==רקע==
-בשנת [[תקל"ז]] לאחר [[עליית החסידים]] לארץ הקודש נוסדה [[קופת מעות ארץ הקודש]] שמטרתה הייתה להחזיק את פרנסתם של החסידים בישראל, הקופה נוהלה בידי [[אדמו"ר הזקן]] שהיה נשיא הקופה באירופה. בשנת תקס"א פרצה מחלוקת בינו לבין רבי [[אברהם מקאליסק]] בנוגע לכמה נושאים ביניהם הנהלת הקופה דבר שגרם בשנת תקס"ה לכך שרבי אברהם מקאליסק מינה נשיא חדש לקופת מעות [[ארץ הקודש]] והורה להפסיק את ההקצבה לחסידי חב"ד. דבר זה גרם לייסוד קופה מיוחדת לחסידי חב"ד.
+בשנת [[תקל"ז]] לאחר [[עליית החסידים]] לארץ הקודש נוסדה [[קופת מעות ארץ הקודש]] שמטרתה הייתה להחזיק את פרנסתם של החסידים בישראל, הקופה נוהלה בידי [[אדמו"ר הזקן]] שהיה נשיא הקופה באירופה. בשנת תקס"א פרצה מחלוקת בינו לבין רבי [[אברהם מקאליסק]] בנוגע לכמה נושאים ביניהם הנהלת הקופה דבר שגרם בשנת תקס"ה לכך שרבי אברהם מקאליסק מינה נשיא חדש לקופת מעות [[ארץ הקודש]] והורה להפסיק את ההקצבה לחסידי חב"ד. מה שגרם לייסוד קופה מיוחדת לחסידי חב"ד{{הערה|[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/4/index.htm תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק ד']''', באתר [[חב"ד לייבורי]].}}.
-בתקופתו של [[אדמו"ר האמצעי]] החלו ה[[שד"ר]]ים של כולל חב"ד להפיץ [[קופת צדקה|קופות צדקה ביתיות]], כשבמקביל אדמו"ר האמצעי מתקן שכל חסיד יקבע קופות אלו בסמוך לשולחן האוכל שלו, ויקפיד להפריש מטבעות בקופת הצדקה מידי יום לפני שאוכל{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר האמצעי עמוד רנו: "מייד שיסדר שולחנו יתן כל איש בביתו בפושקע הקבוע בכותל סמוך לשולחנו . . וכן יתנו האורחים היושבים על שולחנו...".}} . קופות אלו היו דבר חידוש, ובעקבות הקופות של כולל חב"ד, נפוצו קופות הצדקה הביתיות בעולם כולו{{הערה|ראו בהרחבה את מחקרו של הרב [[עמרם בלוי]] בנושא זה, היכל הבעל שם טוב גליון י"א עמוד קכז.}}.
-== הוועד המרכזי ==
-מאז ומתמיד הייתה הנהגת ה"כולל" מחולקת לשנים: א) נשיאות וגבאות הכולל בחו"ל. ב) ממוני ומשגיחי הכולל בארה"ק.
-כך היה בימי [[אדמו"ר הזקן]], שהוא היה נשיא מעות [[ארץ הקודש]] בחו"ל. הגבאי הראשי היה ר' [[יעקב מסמיליאן]]. ואילו בארה"ק היה הממונה בתחלה הרה"ק ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ולאחרי [[הסתלקות]]ו - הרה"ק ר' [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]]. אלו האחרונים היו מקבלים את המעות מאת נשיא מעות [[ארץ הקודש]] שבחו"ל ומחלקים אותן בין עדת החסידים שבארה"ק ולצרכי הצבור, כפי הבנתם הקדושה.
+בתקופתו של [[אדמו"ר האמצעי]] החלו ה[[שד"ר]]ים של כולל חב"ד להפיץ [[קופת צדקה|קופות צדקה ביתיות]], כשבמקביל אדמו"ר האמצעי תיקן שכל חסיד יקבע קופות אלו בסמוך לשולחן האוכל שלו, ויקפיד להפריש מטבעות בקופת הצדקה מדי יום לפני שאוכל{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר האמצעי עמוד רנו: "מייד שיסדר שולחנו יתן כל איש בביתו בפושקע הקבוע בכותל סמוך לשולחנו . . וכן יתנו האורחים היושבים על שולחנו...".}} . קופות אלו היו אז חידוש, ובעקבות הקופות של כולל חב"ד, נפוצו קופות הצדקה הביתיות בעולם כולו{{הערה|ראו בהרחבה את מחקרו של הרב [[עמרם בלוי]] בנושא זה, [[היכל הבעל שם טוב]], גליון י"א, עמוד קכ"ז.}}.
-אחרי יסוד קופה נפרדת לאנשי חב"ד שב[[ארץ הקודש]] - בשנת [[תקס"ה]], וכן במשך תקופת אדמו"ר אדמו"ר האמצעי, היו נשלחים המעות עם רשימה מיוחדת, שהכין האדמו"ר, ובה היה רשום כמה יקבל כל אחד מאנשי חב"ד שבארה"ק. כיום, לא ידוע אם ומי היה הממונה על קופת מעות חב"ד שב[[ארץ הקודש]] בימים ההם.
+== מבנה הכולל ==
+הנהגת הכולל הייתה מחולקת לשניים: הנשיאות והגבאות ב[[חו"ל]], והממונים והמשגיחים ב[[ארץ הקודש]]. אדמו"ר הזקן, היה נשיא הקופה והתגורר בחו"ל וכך גם הגבאי הראשי והכללי ר' יעקב מסמילאן. ואילו בארץ הקודש התגורר רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] שהיה הממונה.
-גם לא ידוע אם בזמן הזה היה בחו"ל מי שאפשר לכנותו בשם "גבאי הכללי", בדוגמת ר' יעקב מסמיליאן - בתקופה שעד תקס"ה.
+בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]], הצטרפו גם רבי [[חיים אברהם שניאורי]] ורבי [[מנחם נחום שניאורסון]] לניהול הכולל מחו"ל. בתפקיד הגבאי הכללי כיהן ר' [[נחמיה בירך מדוברובנה]]. לאחר פטירתו שימשו בתפקיד ר' זאב מרעציצא ור' אברהם מרוגוטשוב עד לשנת [[תרט"ו]], ולאחר מכן רבי אברהם מרוגטשוב יחד עם ר' יצחק אייזיק מביחוב ור' [[דן תומרקין]].
-בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] עזרו על ידו, בניהול מעות כולל חב"ד שבחו"ל, גם דודו הרה"ק ר' [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]] בן כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] וגיסו הרה"ק ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום בן כ"ק אדמו"ר האמצעי]]. כך נראה מתוך אגרות אנ"ש שבחברון אליו בענין מעות התמיכה, שבפניות שבראשן מופיעים גם שמותיהם.
+בשנים שלאחר מכן כיהן בתפקיד "הגבאי הכללי" ר' דן תומרקין לבדו במשך יותר משלושים שנה{{הערה|[[בית רבי]], דף קכ"ז, עמ' ב', [[תרס"ב]].}}.
-כהונת הגבאים הכלליים בשנים הבאות:
+== ממונים ראשונים בחברון ==
+בדרך כלל היו שלשה ממונים ומשגיחים, או מנהיגים ומנהלים בכולל חב"ד. עליהם היה מצורף נאמן, שהוא הגזבר הקופאי ומנהל החשבונות, וסופר, ולפעמים היה גם הוא אחד מהממונים.
-עד [[תרי"ב]]: ר' [[נחמיה בירך מדוברובנה|נחמיה מדוברובנה]].
+הממונים הראשונים ל"כולל חב"ד" שבחברון, הנזכרים בשמם, הם ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' אפרים יפה ור' [[משה מייזליש]] (החסיד הידוע של אדמו"ר הזקן). הם חותמים בתור ממונים בכתבי השד"רות משנת תקפ"ז, שהיא השנה הראשונה שנוסד הכולל בצורתו הסופית. לצדם התמנה ר' ליב חיטריק מסענא כנאמן, שפירושו גזבר.
-תרי"ב-טו: ר' [[זאב מרעציצא]] ור' [[אברהם מרוגוטשוב]].
-[[תרט"ו]] ואילך: ר"א מרוגוטשוב, ר' [[יצחק אייזיק מביחוב]] ור' [[דן תומרקין]].
-בשנים הבאות התמנה ר' דן תומרקין כ"גבאי כללי" לכולל חב"ד. הוא כיהן במשרה זו יותר משלשים שנה (בית רבי קכז, ב), בתחלה תחת נשיאות אדמו"ר ה"צמח צדק", שהוא אף היה מסדר את רשימת מקבלי התמיכה - כדלעיל שם. ולאחר [[הסתלקות]]ו בשנת תרכ"ו - תחת נשיאות בניו הקדושים. במשך התקופה הזאת נוסד ה"ועד הרוגוטשובי" לכולל חב"ד, שבראשו עמד ר' דן הנ"ל מרוגוטשוב, ונראים הדברים שבועד זה היו מסדרים מעתה את הרשימה.
-בשנת תרמ"ח נעשה נסיון לבטל את הועד הזה ואת התמנותו של ר' דן תומרקין. באותה שעה התארגנו ממוני כולל חב"ד שבירושלים, לבטל את הסדר הישן באסיפת משלוח וחלוקת מעות כולל חב"ד שב[[ארץ הקודש]] ולסדרו בסדר חדש. הם פרסמו מודעות שבהן מכנים את עצמם בשם "ראשי כולל חב"ד" ובהן מציעים ליושבי חוץ לארץ א) לבטל את התמנותו של ר' דן תומרקין. ב) לבטל את השד"רים שבחו"ל, וכל עיר תשלח את מעות תמיכתה, דרך הדואר, ישר לארה"ק. ג) לבטל את משלוח מעות התמיכה לידי הממונים שבחברון; כיון שהדואר פועל רק בירושלים ולא בחברון, לכן יושלחו המעות לידי "בעל האדרעס" בירושלים, שהוא ימסור אותם לידי הממונים שבירושלים והם יחלקו אותן ליושבי [[חברון]] ושאר ערי הקודש.
-על אף מחאתם הנמרצת של יושבי [[חברון]] ורבים מיושבי ירושלים, בכרוז מיוחד שתצלומו ניתן במגדל עז (ע' תקכו-ט), הצליחו ממוני [[ירושלים]] בכל שלושת הפרטים. בהמשך ידובר על העברת המרכז מ[[חברון]] ל[[ירושלים]]
-בכרוז הנ"ל משיבים יושבי חברון:
-איש אמונים, מטיבינו ואיש חסדינו, ידי"ע וידי"נ הרה"ג החסיד מוהרד"ת ני"ו, אשר קדש ידידי עתותיו, זה ארבעים שנה, לשים לנו שארית בארץ, ומוסמך ועומד מראשונים כמלאכים, אשר סמכו ידיהם עליו, חלף עבודתו הרצויה ומקובלת, ועסקו באמונה, בדעת ותבונה, הוא המשביר לכל יושבי קודש, ומפרי מעשיו תשבע הארץ.
-מסגנון זה נראה שכבר בשנת תר"ח לערך התחיל לעסוק בעניני תמיכת אה"ק, כאשר ראה אדמו"ר [[הצמח צדק]] את "עבודתו הרצויה ומקובלת ועסקו באמונה", אזי "סמכו ידיהם עליו" להיות הגבאי הראשי. בענין זה מוסיף באותו כרוז גם רבה של עדת חב"ד בחברון, הרש"מ חייקין, אשר אדמו"ר [[הצמח צדק]] "הפקיד עלינו איש נאמן ברוחו ידי"ע וידי"נ הרה"ח הג' הרד"ת נ"י, אשר על ידי יעלה ויבוא אלינו מחית נפשותינו".
-מ"מ אין אנו מוצאים את שמו נזכר על הועד הרוגוטשובי משנה זו ואילך.
-מסגנון לשונו של בעל ה"בית רבי" (קכז, ב) "בשנת תרט"ו שם רבינו עליו המשרה להיות גבאי הכולל, והתעסק בזה יותר משלשים שנה" נראה, שלא המשיך במשרה זו אחרי שנת תרמ"ח. באותה שעה כבר היה בא בימים. בספר "בית רבי", שנכתב לערך בשנת תר"ס, מזכירהו בברכת המתים, אם כן נפטר בין השנים תרמ"ח-תר"ס.
-מ"מ לא התבטל לגמרי ה"ועד הרוגוטשובי". בשנים הבאות עמדו בראשו ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]] ור' [[חיים באגין]]. בפניה שבראש אגרות מו"מ כולל חב"ד שבארה"ק עליהם, הם היו נקראים "ועד מסדרי הרשימה". הרחא"ב כותב באחד הכרוזים בשם "תשובה לדורשי האדרעס" - "אנכי נכנסתי לשמש בעסק מסחר האתרוגים [הסוואה למעות אה"ק] דכולל חב"ד בשנת תרנ"א", ונראה שגם ר' חיים באגין נכנס למשרה זו בשנים הסמוכות.
-הם נשארו לעמוד בראש הועד הזה עד שנת [[תרע"ג]].
-== ממוני "כולל חב"ד" בחברון ==
-בדרך כלל היו שלשה ממונים ומשגיחים, או מנהיגים ומנהלים [מו"מ] בכולל חב"ד. עליהם היה מצורף נאמן, שהוא הגזבר הקופאי ומנהל החשבונות, וסופר, ולפעמים היה גם הוא אחד מהממונים.
-הממונים הראשונים ל"כולל חב"ד" שבחברון, הנזכרים בשמם, הם ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' אפרים יפה ור' משה מייזליש. הם חותמים בתור ממונים בכתבי השד"רות משנת תקפ"ז, שהיא השנה הראשונה שנוסד הכולל בצורתו הסופית, כדלעיל פ"ז. לצדם התמנה ר' ליב [חיטריק] מסענא כנאמן, שפירושו גזבר.
-שמות הממונים האלו ידועים לנו מתוך סגנון חתימתם "ממוני דק"ק אשכנזים הנקראים חב"ד דפה עיה"ק [[חברון]] ת"ו", או מהתואר שהוסיף כל אחד מהם בחתימתו.
-על אחד מכתבי השד"רות של אותה שנה חתמו אתם עוד כמה מיחידי סגולה שבעדת חב"ד שבחברון. גם על רוב כתבי השד"רות של 20 השנים הבאות, וכן על ההסכמות ומכתבים של התקופה הזאת, חתמו יחד עם הממונים גם כמה מיחידי הסגולה, ולא תמיד נתפרש בכתבים אלו מיהו הממונה ומיהו יחיד הסגולה. כולם היו נכללים בתואר הכללי שבחתימת הכתב "ממוני ומשגיחי כוללינו ק' אשכנזים הי"ו עם עוד יח"ס החותמים פה עה"ק [[חברון]] ת"ו" וכיוצא בזה.
+==סדר הממונים==
 סדר הממונים במשך השנים תקפ"ז עד תרל"ה:
-תקפ"ז-ט: רצ"ה ליפשיץ, ר"מ מייזליש ור"א יפה.
+תקפ"ז-ט: ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' משה מייזליש ור' אפרים יפה.
-תק"צ-תר"ב: ר"ש סגל ורי"ל חיטריק מסענא.
+תק"צ-תר"ב: ר"ש סגל ור' יהודה לייב חיטריק
-תר"ג-ו: נוסף עליהם ר"א יפה הנ"ל.
+תר"ג-ו: נוסף עליהם ר' אפרים יפה הנ"ל.
 תר"ז: ר"ש סגל, רש"מ חייקין ור"מ שמערלינג.
@@ שורה 73: / שורה 37: @@
 תר"ט: שנים הנ"ל, ר' אביגדור, ר"מ ארי' סגל ורא"ב חיטריק.
-תר"י: רש"מ, ר' אביגדור ור' אורי.
+תר"י: רש"מ, ר' אביגדור ו[[אורי אורנשטיין|ר' אורי]].
-תרי"א-ג: רש"מ ר' אורי ור"מ ארי' סגל.
+תרי"א-ג: רש"מ [[אורי אורנשטיין|ר' אורי]] ור"מ ארי' סגל.
 תרי"ד: רש"מ רמ"א ורש"ז עפשטיין.
@@ שורה 87: / שורה 51: @@
 תרל"ב-ה: הנ"ל ורי"ל סלונים.
-מכל הנ"ל למדנו, שמשנת תר"ז ואילך היה הרש"מ חייקין בין הממונים, בתחלה בתור אחד מהממונים ולבסוף כממונה הראשי. עוזריו השתנו מזמן לזמן והוא נשאר תמיד הממונה הראשי (בנוסף להיותו רב הקהלה, כדלעיל פי"ד).
+משנת תר"ז ואילך היה הרש"מ חייקין בין הממונים, בתחלה בתור אחד מהממונים ולבסוף כממונה הראשי. עוזריו השתנו מזמן לזמן והוא נשאר תמיד הממונה הראשי (בנוסף להיותו רב הקהלה).
-בשנים המאוחרות, כאשר הרלוי"צ סלונים התמנה על הכולל, נשא הוא את עול הנהלת הכולל. בהסכם תרל"ב מבואר אשר "כל דבר מסויים לא נוכל לגמור מבלעדי ה"ר לוי יצחק הנ"ל כל הימים אשר הוא הנבחר מכו' חב"ד". גם בפסק בוררים משנת תרמ"ז הנעתק לעיל פי"ח מבואר אשר "מצד כולל חב"ד מעלת הרב וכו' מו"ה לוי יצחק סלאנים הי"ו הממונה מכולל הנ"ל". ובאשר לרש"מ כותבים "לתת יקר וכבוד להישיש ונכבד בעדתו ה"ה הרה"ג החסיד מו"ה שמעון מנשה הי"ו", כלומר הוא כיהן אז רק כנשיא הכבוד, מפני זקנותו המופלגת, והיו"ר בפועל היה ר' לוי יצחק סלונים (ראה לעיל פי"ד, שכך היה גם בקשר לרבנותו, שהוא נשאר הרב גם בשנות זקנותו, אך יחד עם זאת נבחר רב נוסף, להתעסק בעניני הרבנות בפועל).
-בס' "תולדות משפחת הרב מלאדי" ע' 70 כותב על רלוי"צ סלונים "היה בעל השפעה גדולה ובלעדו לא נעשה דבר בחברון מקום מגורו כל ימי חייו. היה ראש העדה ומנהל כל עסקי הכולל חב"ד".
+בשנים המאוחרות, כאשר הרלוי"צ סלונים התמנה על הכולל, נשא הוא את עול הנהלת הכולל.
 הרש"מ והרי"ל סלונים נפטרו בשנת תרנ"ג והרלוי"צ נפטר בשנת תרנ"ה.
-באותה שעה בא לחברון הרב דובער אפרת, שנתמנה לרב עדת חב"ד ואף הנהלת הכולל עברה לידיו. אליו הצטרפו ר' מרדכי דובער סלונים וגיסו ר' בנימין ריבלין.
+באותה שעה בא לחברון הרב [[דובער אפרת]], שנתמנה לרב עדת חב"ד ואף הנהלת הכולל עברה לידיו. אליו הצטרפו ר' [[מרדכי דובער סלונים]] וגיסו ר' בנימין ריבלין.
-בשלהי שנת תרס"ב עבר הרד"א לגור בירושלים ואת מקומו ברבנות [[חברון]] וניהול הכולל מילא הרב שיל"א. שלשה אלו ניהלו את הכולל בחברון עד שנת תרד"ע, כשהתחילה [[מלחמת העולם הראשונה]] והיישוב החב"די בחברון שבת.
+בשלהי שנת תרס"ב עבר הרב דובער אפרת לגור בירושלים ואת מקומו ברבנות [[חברון]] וניהול הכולל מילא הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והוא ניהל את הכולל יחד עם הרב מרדכי דובער סלונים והרב בנימין ריבלין עד שנת תרד"ע, כשהתחילה [[מלחמת העולם הראשונה]] ורבים מהחסידים והתמימים גורשו למצרים, ובזאת הסתיימה תקופת קהילת חב"ד בחברון וניהול הכולל בחברון.
 == ממוני "כולל חב"ד" בירושלים ==
-היישוב החב"די בירושלים נוסד בשנת תר"ז. במפקד תר"ט רשומים הממונים: הרב הג' מו"ה אלי' יוסף [ריבלין] נ"י. הרב מו"ה אורי' [אורנשטיין] נ"י. שני אלו חתומים בתור ממוני כולל חב"ד בירושלים גם באגרת תר"ט למונטיפיורי. במפקד תרכ"ו רשומים הממונים ר' יהושע [נאטקין] מיעקבשטאט ור' זלמן עפשטיין. ובמפקד תרל"ה - ר' אברהם סטצערעס, ר' אהרן ליפקין ור' ישעי' אורנשטיין הסופר.
+היישוב החב"די בירושלים נוסד בשנת תר"ז.
+בשנים הבאות הממונים (מנהלים) היו:
-הראשון רשום שם שנולד בנאווארדאק בשנת תקס"ה ועלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת תרכ"א, השני - שנולד בטאליצין בשנת תקצ"ג ועלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת תר"ז והשלישי שנולד ב[[ארץ הקודש]] בשנת תקצ"ה.
+*הרב [[אליהו יוסף ריבלין]]
+*הרב [[אורי אורנשטיין]].
+*ר' יהושע נאטקין {{הערה|מיעקבשטאט}}
+*ר' זלמן עפשטיין.
+*ר' אברהם סטצערעס,
+*ר' אהרן ליפקין
+*ר' ישעיה אורנשטיין {{הערה|הסופר}}
+*ר' יצחק יעקב שבתי
+*ר' מיכאל ברוך רייזעס
+*ר' [[מרדכי אברהם שלאנק]]
+*ר' [[משה ויטנברג]]
+*ר' מאניס ווערעוולעאנסקי
+*הרב [[דובער אפרת]]
+*הרב יהודה לייב מנוחין
+*הרב [[דובער פרדקין]]{{הערה|בן ה"תורת חסד"}}
+*הרב [[יעקב אורנשטיין]]
+*הרב [[מנחם מענדל נאה]]
-אין לנו ידיעות מפורטות מהממונים שבין השנים האלו. להלן פרטים בודדים ממקורות אחרים:
+== כולל חב"ד המיוחד ==
+כולל חב"ד המיוחד התפלג מכולל חב"ד בשנת [[תרע"ב]] עקב חילוקי דעות בעניין העברת הכספים.
+*נשיא הכולל  - ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבברויסק.
+*יו"ר הכולל - ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]].
+*מנהלים: הרב גרשון ליפשיץ והרב [[משה קזרנובסקי]].
-ב"יהודה וירושלים" [[תרל"ח]] (מהדורת קרסל, [[ירושלים]] תשט"ו, ע' 145 מספר ר' יואל משה סלומון על אופן חלוקת המעות שנתקבלו מאנגליה לידי הועד הכללי של הכוללות בירושלים "וחלק חב"ד.. נמסר פה לידי ה"ר אהרן ליפקין..
+==תקופת אדמו"ר הריי"צ==
+בשנת [[תרפ"ד]] אוחד 'כולל חב"ד המיוחד' עם [[כולל חב"ד]] תחת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]].
-הממונה שלהם".
+מעת קבלת אדמו"ר הריי"צ נשיאות הכולל, נקבע ועד נשיאות:
-בס' ה"זכרונות" (ירושלים תש"ג, ע' 70) מספר ר' יצחק שריון:
+*נשיא הכולל - אדמו"ר הריי"צ,
-בבואי ירושלימה בשנת תרמ"ט היו שני ממונים בכולל חב"ד פה. הממונה הראשי היה יהודי מעיר חרסון שבנגב [[רוסיה]] והיה נקרא בפי בני הכולל בשם "החרסונאי" (את שמו הפרטי איני זוכר). הוא שמש בתור ממונה כבר מכמה שנים.
+חברי ועד הנשיאות:
+*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]
+*הרב [[מנחם מענדל נאה]]
+*הרב מרדכי ראובן רוקח
+*הרב [[ישראל אשר ליבא]].
-גם את שמו של הממונה השני של אותה שעה אינו מזכיר, אמנם השם של שניהם נודע לנו מתוך חתימתם במודעה שהתפרסמה בכ"ג שבט תרמ"ט בהוספה להחבצלת גליון 19, "נאם יצחק יעקב שבתי ונאם ב. מ. רייזעס, ממוני כולל חב"ד פעה"ק ת"ו".
+חברי ועד הפועל:
+*ר' [[דוד לבנון]]
+*ר' מענדל לנדא
+*ר' [[יהודה לייב סלונים]]
+*הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]].
-על התקופה שלאח"ז ממשיך ר' יצחק שריון לספר ב"זכרונות" שלו (שם ע' 71):
+בתקופה זו הרב אורנשטיין היה מהמנהלים בפועל של הכולל. הרב אורנשטין רתם את כל מרצו וכישוריו כדי לנהל ולכלכל בתבונה את צרכי הכולל הוותיק הזה, שנמסר לידו. בשרותו בכולל היה אב למאות משפחות עניים של היישוב החב"די, אלמנותיו ויתומיו.
-אחריו נתמנה לממונה ראשון ר' מיכאל ברוך רייזעס וממונה שני ר' מרדכי שלאנק. ר' מיכאל ברוך בא לירושלם מעיר פולטאווא שבאוקריינה הרוסית.
+בשנת [[תש"ח]] נהרג ב[[מלחמת השחרור]].
-מסגנון דבריו נראה שהרמ"ב והרמ"ש התמנו אחרי שנת תרמ"ט; אמנם בקונטרס "תומת ישרים" (ירושלים תרע"ג, ע' 17) כותב הרמ"ש:
+במקום הרב אורנשטיין התמנה למנהל כולל חב"ד הרב [[יוסף יצחק נאה]] אחיו של חבר הנהלת הכולל הרב [[חיים נאה]].
-אני הח"מ משרת בכולל חב"ד פעיה"ק ירושלם ת"ו זה עשרים וששה שנים.
+בשלהי שנת [[תש"ט]] מינה [[אדמו"ר הריי"צ]] מנהלים חדשים{{הערה|עבד מלך עמודים 210-212}}:
-עוד בש' תרמ"ז נתמניתי למו"מ בהכולל על פי פקודת דו"ז אדמו"ר מקאפוסק נבג"מ.. עם הרמ"ב רייזעס.
+*הרב [[עזריאל זליג סלונים]]{{הערה| בשנת תש"ד אדמו"ר הריי"צ מינהו לעובד בכולל. אך הדבר לא יצא לפועל. ראה עבד מלך עמוד 209-210}}.
+*הרב [[אברהם חיים נאה]]{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117458 מכתב מתאריך כ"ג סיון תש"ט], אגרות קודש חלק י', אגרת ג'תקיא. מגדל עז עמוד 38.[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117460 מכתב מתאריך ז' אלול תש"ט]. אגרות קודש חלק י' אגרת ג'תקנב. מגדל עז עמוד 39.}}. נבחר בבחירות, כחבר הנהלת הכולל לאחר פטירת אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]] בשנת תרח"צ{{הערה|נודע בשיעורים עמוד 171}}.
-ב"אבני זכרון" חלק י"ב ביום ד' [[ניסן]] [[תרס"ו]] רשום שנפטר "ר' מיכאל ברוך ב"ר דוד רייזיס ממונה כולל חב"ד", ובאגרת מו"מ [[ירושלים]] מד' [[ניסן]] תרס"ג (פנקס אגרות כולל חב"ד) נזכר "מימי הרמ"ב רייזעס", נראה שזה משך זמן שהפסיק להיות ממונה. מתחיל משנת תרמ"ח מונה בירושלים, בנוסף לשני הממונים, גם אחד "בעל האדרעס" (ראה תוכנו לקמן). ב"זכרונות" של שריון הנ"ל מספר:
+בתקופה לאחר מינוי ההנהלה החדשה - כולל חב"ד קיבל תנופה גדולה. אורגנו שורה של מפעלי חסד וצדקה לנזקקים. מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עליה, מוסדות חינוך, והכל נעשה בעידודו הנמרץ של הרבי{{הערה|עבד מלך עמוד 213}}. ההנהלה החדשה דאגה לכך שהקצבות המוסד, לא ינתנו רק בתחומה המוגבל של ירושלים, אלא יגיעו לנזקקים בכל ארץ הקודש. ובדרך זו הצליחו לבוא לעזרתם של חסידי חב"ד אשר הגיעו לארץ הקודש לאחר היציאה מרוסיה{{הערה|נודע בשיעורים עמוד 176}}.
-בשנת תרמ"ח, הציעו ה"רבי'ים" וחשובי גבאי רמבעה"נ בחו"ל להגביר ר' משה ויטנברג, שעלה בשנת תרמ"ב לירושלם מעיר מולדתו ויטבסק שב[[רוסיה]] הלבנה, ושהיה ידוע בתור איש ישר ונאמן ותלמיד חכם הגון ומחשובי חסידי חב"ד, לקבל עליו את נשיאות הכולל באה"ק.. מאז התחילו הגבאים של רוב הקהלות לשלוח את הכספים ישר לירושלם על שמו של ר' משה.. בהתקבץ סכום כדי חלוקה, על פי הרשימה של הכולל, היה ר' משה מוסר את הכסף לממוני הכולל.
+הרב [[חיים נאה]] רכש עבור כולל חב"ד חלקה חדשה בהר הזיתים, בגלל שהחלקה הישנה כבר התמלאה. אלא שלא הספיקו להתחיל לקבור והגיעה מלחמת השחרור ואז השלטון הירדני, ורק כעבור 19 שנה כאשר בששת הימים שוחרר הר הזיתים, החלו לטמון בחלקה החדשה{{הערה|נודע בשיעורים עמוד 171}}.
-בכרוז "תשובה לדורשי האדרעס" כותב הרח"א ביכאווסקי (גבאי מעות הכולל בחו"ל):
+==תקופת הרבי==
+לאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]] באופן רישמי בי' שבט תשי"א, הנהלת כולל חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר [[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:
-אנכי נכנסתי לשמש.. בשנת תרנ"א ואז היה האדרעס ע"ש הג' ר' משה וויטענבערג, ואחרי פטירתו נתמנה ה"ר מאניס ווערעוולעאנסקי ור' מרדכי שלאנק יחד ואחרי פטירת ה"ר מאנוס מינו בתמן במקומו את הרב ר' דובער אפרת.
+באותו זמן ביקשו מנהלי כולל חב"ד מהרבי לקבל את הנשיאות ולכתוב אגרת בה מבקש לתרום לכולל חב"ד. הרבי נענה לכתוב אגרת ב[[פורים קטן]] תשי"א.
+בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות [[אגודת חסידי חב"ד]], ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים]], כולל חב"ד ו[[כפר חב"ד]].
+באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי. אך הרבי לא קיבל את הנשיאות של המוסדות בארץ הקודש עד שנת [[תשי"ב]] {{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}.
-כך כותב גם הרמ"ש בקונ' תומת ישרים שם:
+===הנהלת הכולל בנשיאות הרבי===
+*[[הרבי]] - נשיא הכולל
+*מנהלים - שני המנהלים שמונו על ידי אדמו"ר הריי"צ המשיכו בתפקידם: הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] והרב [[חיים נאה]]
+ובשנים הבאות:
+*הרב [[שלמה יוסף זווין]]
+*הרב [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]]
+*הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)]]
+*הרב [[אליעזר ננס]]
+*הרב [[נפתלי צבי גוטליב]]
+*הרב [[שלום דוכמן]]
-אחרי פטירת הג' הר"מ וויטענבערג נבחרתי לאדרעסאנט יחד עם הר"ר מאניש וויראווליאנסקי מלאזנא, על פי פקודת הצדיקים אדמו"ר מקאפוסט ואדמו"ר מליאדי נבג"מ והסכמת הקהל הי"ו.
+==פעולות הכולל==
+מאז הקמתו פעל הכולל בנשיאות אדמו"רי חב"ד במטרה לגייס תרומות אצל החסידים ברחבי רוסיה ולשולחם ליהודי ארץ הקודש.
-ב"החבצלת" מיום כ"ז [[ניסן]] תרנ"ט נמסר על פטירתו של ר"מ וויטנברג "ביום השלישי לחומה"פ גוע וימת וילך ערירי הגביר המצוין הנודע לשם, ר' משה ב"ר ראובן וויטענבערג, מילידי ותושבי וויטעבסק אשר ברוסיא, אשר זה כשמנה עשרה שנה אוה את ירושלם למושב לו".
+אדמו"ר הזקן כתב אגרות מיוחדות וגם פרקים בספר התניא  אודות מעלת התרומות לארץ הקודש.
-ר' מאניס וויראווליאנסקי היה בעל האדרעס בכולל רק שלוש שנים, הוא נבחר בשנת תר"ס על פי הוראת אדמו"ר הרש"ב ונפטר בכ"א מ"ח תרס"ג.
+וכך גם האדמו"רים הבאים, עודדו את החסידים לתרום ובד בבד פעלו לארגון הכולל ברמה המיטבית ביותר כדי להזרים כמה שיותר תרומות ליהודי ארץ הקודש.
-בג' מנ"א תר"ס כותב אדמו"ר הרש"ב אל הרמ"ד סלונים ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קא) "אני מצדי רצוני שיושלח המעות להר"מ וויראווליאנסקי, שלפ"ד על ידי זה יהיו הענינים שמה בסדר נכון". בקונ' בעניני כולל חב"ד (ע' ז) "ר' מאניס וויראווליאנסקי אשר היה על פי בחירתי". על פטירתו ומינוי הרד"א במקומו כותבים ממוני הכולל בשוה"ג לאגרת טו"ב מ"ח (פנקס אגרות מו"מ כולל חב"ד תרס"ג):
+גם בימי מלחמות ומשברים  התרומות לא פסקו וכך החסידים בארץ הקודש קיבלו עזרה רבה, בזכות פועלם של אדמו"רי חב"ד. כאשר על ביצוע הפעולות מונו מנהלים מהם מחשובי רבני וחסידי חב"ד ברוסיה ובארץ הקודש{{הערה|[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]}}.
-נתעכב המכתב, וביום כ"א חשון נפטר סוכן כוללינו המנוח ר' מאניש וויראווליאנסקי, ונתמנה במקומו הרה"ג החסיד המפורסם מו"ה דובער אפרת יחי' והאדרעססא עתה ע"ש הרב דובער אפרת והר"מ שלאנק נ"י.
+===הכולל בנשיאות הרבי===
+תחת הנהגתו של [[הרבי]], התפתחה הפעילות למערך סיוע ועזרה אדירי ממדים. בשנים הראשונות לאחר קבלת הנשיאות הרבי עודד לסייע לכולל חב"ד, אשר עסק באותה תקופה באינטנסיביות בסיוע לחסידים אשר הגיעו לארץ הקודש לאחר 'היציאה מרוסיה', והתיישבו בכפר חב"ד ובלוד{{הערה|[[ביטאון חב"ד]], ל"ג בעומר תשי"ג}}.
-ביום פטירתו כותב רואה החשבונות בכולל - ר' יהודה ליב מנוחין אל ר' חיים באגין (שם): "דע כת"ר אשר ההתמנות להרד"א שי' היה בהסכם כולם בלי שום פירוד לבבות". ובכ"ה מ"ח כותב לו סופר הכולל - ר' יעקב אורנשטיין:
+פעילות הכולל כיום כוללת:
+*שלושה עשר '''בתי תמחוי'''
+*מערך של '''חלוקת מצרכי מזון''' לנצרכים ביותר מארבעים ערים בארץ
+*'''מעונות יום'''
+*'''מרפאות שיניים''' לנצרכים
+*'''רשת מרכולים''' מסובסדים ברחבי הארץ
+*מעון לנכים קשים במגדל העמק בשם "'''מכון גראבסקי'''"{{הערה|1=סקירה, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=49246 אודות חנוכת מחלקה נוספת] במעון, באוגוסט 2009}}
+*''''מרכז פינגר'''' בניין מפואר לבעלי נכויות בירושלים{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_בלב_ירושלים_כולל_חבד_חנך_מרכז_מהפכני_בהשקעת_ענק_צפו_108746.html בלב ירושלים: כולל חב"ד חנך מרכז מהפכני בהשקעת ענק], אתר col טבת תשע"ח.}}.
+*'''מערך סיוע כספי למשפחות נצרכות'''
+*'''קרן סיוע לאלמנות ויתומים'''
+*'''תמיכה במשפחות נפגעי טרור'''
+*"'''אולמי גוטניק'''" שני אולמות חתונה מסובסדים.
+*'''חגיגת [[בר מצווה]] ו[[בת מצווה]] גדולה שנתית''', לאלף בנים ובנות מעולי חבר המדינות ב{{ה|כותל המערבי}}{{הערה|1=
+סקירה, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/190965 אודות אחת מחגיגות הבר מצווה], בשנת 2009}} שמתקיימת מדי שנה בסמוך ל[[י"א בניסן]], [[יום הולדת]]ו של [[הרבי]], בהשתתפות רבנים, שרים ואישי ציבור. לאחר חלק מהחגיגות התקבלו החוגגים בלשכת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]].
+*ניהול '''חלקת חב"ד הר הזיתים'''.
+*'''חברת תהילים העולמית''' בסמוך לקבר [[דוד המלך]] בהר ציון בירושלים.
+*''''המיזם הלאומי לבטחון תזונתי'''' עם ממשלת ישראל, החל בשנת תשע"ב וחילק כרטיסים לרכישת מזון וסל מזון חודשי ל10,000 משפחות בחודש. בשנת [[תשפ"א]] הכניסה ממשלת ישראל את הפרויקט לבסיס התקציב והוא גדל לכ25.000 משפחות בחודש.
+*'''חלוקת כרטיסי מזון'''. בשנת [[תשפ"א]] זכה הכולל במכרז לחלוקת כרטיסי מזון בהיקפים של מאות מליוני שקלים מטעם משרד הפנים למשפחות בכל רחבי הארץ{{הערה|'''צמרת הכלכלה מתגייסת''', שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 92.}}.
-כבר הודענו לרומע"כ מפטירת הרב מאניש וויראווליאנסקי אשר שבק חיים לכ"ח אור ליום ועש"ק כ"א חשוון.. ביום ועש"ק נאספו כל בני הכולל לבית הוועד ויחליטו כולם פה אחד למנות את הרה"ג ר' דובער אפרת במקום הרמ"ו.. אולם לאשר זה דרכינו מני אז שלא לעשות קטנה או גדולה מבלי הסכמת סוה"ג [סוכנים והגבאים] שליט"א לא יכולנו להדפיס קאנווערט ולפזרו עד יבא הסכמה סוה"ג (זולת למקומות מועטים אשר שלחנו לשם מיד תשובה הודענו לשם מפטירתו של הרמ"ו ומהתמנות הרד"א יחי').. בקשתינו מכתר"ה להודעינו על ידי דילוג רב הסכמת הסוה"ג על ידי דעפעשע בזה"ל "איינגעשטימט אפרת".
+===לוח כולל חב"ד===
+{{ערך מורחב|לוח כולל חב"ד}}
+[[לוח כולל חב"ד]] הינו הלוח המרכז את כל [[מנהגי חב"ד]] בכל ימות השנה. הלוח יצא בעקבות כך שראה הרב [[אברהם חיים נאה]] שאנ"ש משתמשים בלוח לא חב"די, אז גמלה בליבו ההחלטה להוציא לוח חב"די באמצעות כולל חב"ד שהוא היה מנהלו.
-מ"ש לעיל שהרי"ל מנוחין היה רואה החשבון בכולל הוא על פי אגרת שכתב אדמו"ר הרש"ב בט"ז כסלו תרס"ג ([[אגרות קודש]] חלק ג' אגרת תתז) "ר' ליב מנוחין.. הוא עתה רואה חשבון בכוללינו". מעתה ואילך חתומים על אגרות הכולל הרמ"ש הרד"א הריל"מ והרי"א הנ"ל, ועליהם נצטרף מפני הכבוד גם ר' דובער פראדקין בן הרה"ג בעל ה"תורת חסד".
+לאחר פטירתו, הוציא את הלוח בנו הרב [[ברוך נאה]].
-כך כותב הרי"ל מנוחין אל אדמו"ר הרש"ב בכ"ט [[סיוון]] תרס"ב (פנקס אגרות כולל חב"ד):
+כיום מוציאים את הלוח בני הרב ברוך נאה.
-בנו של הרה"ג נחשב גם כן מהממונים. אבל אינו שייך להעסק, רק אולי אשר שמו נחתם על המכתבים בן הרה"ג, יש איזה טובת העסק.
+===אש"ל חב"ד===
+העמותה אשל חב"ד (לשעבר 'אשל ירושלים') נוסדה על ידי ארגון כולל חב"ד בשנת תשמ"ג, ועוסקת בפעולות רווחה ופרויקטים בפריסה ארצית, בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה, גופי רווחה, עמותות וארגוני התנדבות אחרים. המחזור השנתי של הארגון הוא כ-90 מיליון שקל, מתוכם כ-25 מיליון ממומנים על ידי המדינה ורשויות מקומיות.
-בשלהי קיץ תרס"ג נדפס בירושלים "ספר חקי חברת בנין יהודה והגליל..
+הפעילות כוללת את החטיבה הסוציאלית "אשל", חטיבה חינוכית בשם "חסד מנחם מנדל" למניעת נשירת תלמידים, מפעל קליטה לעולים, מרפאות רפואיות נייחות וניידות, מרכז רפואי-שיקומי לנכים סיעודיים וחולי טרשת נפוצה.
-כולל חב"ד בעה"ק ירושלם וחברון" ועל החתום באים חמשת ממוני [[ירושלים]] האמורים כאן ושלשת ממוני [[חברון]] האמורים לעיל. כמו כן חתומים אלו על שאר אגרות הכולל מאותה תקופה.
+===מעונות חיה===
+{{ערך מורחב|מעונות חיה}}
+בשנים תשע"ב ואילך החל כולל חב"ד להפעיל רשת מסועפת של מעונות חדשניים לגיל הרך בפריסה ארצית, המעניקים דגש הן לנראות ולהתפתחות הילד, הן בשיתוף פעולה עם ההורים, והן בתכנית טיפולית ברוח החסידות, בהתאם להוראת הרבי שיש להשקיע ולטפח דווקא את הגיל הרך, המשפיע באופן היסודי והעמוק ביותר על הילדים.
-מתוך ההזכרות האלו נראה שמעתה היה בעל האדרעס גם ממונה, לכן היו שני בעלי אדרעס, שהם גם היו הממונים. ומלשון החתימה בספר החקים הנ"ל נראה, שגם רואה החשבון רי"ל מנוחין וגם הסופר ר"י אורנשטיין, נתמנו מעתה כממונים. בתחלת שנת [[תרס"ו]] הפסיק רי"ל מנוחין לשמש כרואה חשבון, ובמקומו נתמנה הרמ"מ נאה כרואה חשבון, כמבואר באגרת אדמו"ר הרש"ב אליו מיום ו' כסלו תרס"ו:
+===חברי הנהלת הכולל במשך השנים===
+הרבנים הנכבדים:
-כאשר כבודו נתמנה למנהל החשבונות בהכולל, ייטיב לבקש מהרל"מ [רי"ל מנוחין הנ"ל] שי את מכתב בני שי' אליו וימלא בדבר שילוח החשבונות לפה ע"ש בני שיחי', בכל עת ששולחים החשבונות לחברי הועד [הרוגוטשובי הנ"ל] להרח"ב [לה"ר חיים באגין, יו"ר הועד הנ"ל] או לאחר.
+[[עזריאל זעליג סלונים]] | [[דן תומרקין]] | [[חיים אליעזר ביכובסקי]] | [[אליעזר ננס]] | [[שניאור פינסקי]] | [[מרדכי אברהם שלאנק]] | [[שלמה יוסף זוין]] | [[שמריהו נחום ששונקין]] | [[חיים באגין]] | [[נחמיה מדוברובנה]] | [[שניאור זלמן פראדקין]] | [[זאב מרעציצא]] | [[אברהם מרוגטשוב]] | [[דן מרוגטשוב]] | [[יעקב מסמליאן]] | [[יצחק אייזיק מביחוב]] | [[שלום דוכמן]] | [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] | [[נפתלי גוטליב]] | [[אברהם חיים נאה]] | [[יצחק נאה]] | [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] | [[יוסף יהודה לייב משיוף]] | [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] | [[צבי הירש ליפשיץ]] | [[משה מייזליש]] | [[לייב חיטריק]] | [[אפרים יפה]] | [[שמואל סגל]] | [[שמעון מנשה חייקין]] | [[משה שמערלינג]] | [[שלמה זלמן קובלקין]] | [[יוסף יהודה לייב שמערלינג]] | [[אורי אורנשטיין]] | [[אפריים עפשטיין]] | [[לוי יצחק סלונים]] | [[שלמה זלמן פונדמינסקי]] | [[דובער הירש]] | [[שניאור זלמן שניאורסון]] | [[מרדכי דובער סלונים]] | [[בנימין ריבלין]] | [[ישעיה אורנשטיין]] | [[אהרון ליפקין]] | [[מאניס וירולינסקי]] | [[יהודה לייב מנוחין]] | [[דובער פראדקין]] | [[יעקב אורנשטיין]] | [[ישראל אשר ליבא]] | [[מנחם מענדל נאה]] | [[יצחק אביגדור אורנשטין]] | [[ברוך נאה]] | [[דוד לבנון]] | [[שמואל אלעזר הלפרין]]
-ר' דובער פראדקין נפטר בי"ז הרבי [[תרס"ה]] (אבני זכרון חי"ב) ורי"ל מנוחין נפטר בי' מנ"א [[תרס"ז]] (שם). מעתה ואילך נשארו בועד הכולל בירושלים רק הרמ"ש הרד"א, שהם היו בעלי האדרעס, הסופר - הרי"א, ומנהל החשבונות - הרמ"מ נאה.
+===מוסדות שעל ידי כולל חב"ד===
+*[[ישיבת צמח צדק]]
+*[[חסד מנחם מענדל]]
+*[[בעל התניא (ביכנ"ס)]]
-ר' יעקב אורנשטיין נפטר בכ"ב [[סיוון]] תרס"ח (אבני זכרון לגרייבסקי חי"ב) ואת מקומו מילא ר' משה אורנשטיין. את חתימתו ראיתי לראשונה על גבי מכתב מהכולל מי"ד מנ"א תרס"ט, יחד עם הרד"א והרמ"ש.
+===מוסדות הקשורים לכולל חב"ד===
+[[כולל חב"ד המיוחד]] | [[כולל חב"ד בארצות הברית]] | [[ישיבת צמח צדק]]
-== כולל חב"ד המיוחד ==
+===הוצאה לאור של הכולל===
-כולל חב"ד המיוחד התפלג מכולל חב"ד בשנת [[תרע"ב]] עקב חילוקי דעות בעניין העברת הכספים. מי שעמד בנשיאות הכולל היה ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבברויסק. יו"ר הכולל היה ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]] והמנהלים היו הרבנים [[גרשון ליפשיץ]] ו[[משה קזרנובסקי]].
+*[[לוח כולל חב"ד]]
+*[[הגאון מלובלין]]
-==תקופת אדמו"ר הריי"צ==
+==הרבי תורם לכולל==
-בשנת [[תרפ"ד]] אוחד 'כולל חב"ד המיוחד' עם [[כולל חב"ד]] תחת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]].
+[[הרבי]] נהג באופן קבע להעביר סכומי כסף לכולל חב"ד לקראת חגים ו[[יום טוב#חגי חב"ד|מועדים חסידיים]], בנוסף לכספי קופת כולל חב"ד שהועברו דרכו. סכומים אלו הסתכמו בדרך כלל במאות דולרים.
-מעת קבלת [[אדמו"ר הריי"צ]] נשיאות הכולל, נקבע ועד נשיאות: [[אדמו"ר הריי"צ]], הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], הרב [[מנחם מענדל נאה]], הרב [[מרדכי ראובן רוקח]] והרב [[ישראל אשר ליבא]].
+[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] היחידה המונחת על השולחן ב[[חדרו של הרבי]] באופן קבוע הינה הקופה של כולל חב"ד{{הערה|1=[https://anash.org/the-only-pushka-on-the-rebbes-desk/ הקופה היחידה על שולחנו של הרבי].}}.
-וועד הפועל נוהל על ידי הרבנים [[דוב לבנון]], [[מענדל לנדא]], [[יהודה לייב סלונים]] ו[[יצחק אביגדור אורנשטיין]].
+החל משנות המ"מים, החל הרבי להגביר את תדירות העברת הכספים, עד שהגיעו זמנים שהעביר כספים לא רק בימי חג ומועד, אלא גם סתם בימות החול ולעיתים שיגר כספים אפילו פעמיים בשבוע{{הערה|כאשר שלחו לרבי על תרומותיו קבלה עליה נכתב "לכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א", הוציא הרבי חזרה את הקבלה ושאל האם שם זה מקובל על ידי רשות המיסים האמריקאית. כאשר שלחו לרבי בטעות מכתבי התרמה עבור כולל חב"ד, הקפיד הרבי להחזיר סכום כסף מסויים בכל מעטפה שנשלחה אליו, וכאשר נשלחו בטעות מעטפות כפולות, שיגר הרבי סכומי כסף בכל אחת מהמעטפות, בדרך כלל היו אלו סכומים שנעו בין 10 ל20 דולר.}}.
-==תקופת הרבי==
+בנוסף לכספים אלו, נהג הרבי מדי פעם לייעד סכומי כסף גדולים שהגיעו אליו עבור כולל חב"ד.
-מאז קבלת הנשיאות, החל [[הרבי]] לנהוג באופן קבע להעביר סכומי כסף גדולים לכולל חב"ד לקראת חגים ו[[יום טוב#חגי חב"ד|מועדים חסידיים]], בנוסף לכספי קופת כולל חב"ד שהועברו דרכו. סכומים אלו הסתכמו בדרך כלל במאות דולרים.
-החל משנות המ"מים, החל הרבי להגביר את תדירות העברת הכספים, עד שהגיעו זמנים שהעביר כספים לא רק בימי חג ומועד, אלא גם סתם בימות החול ולעיתים שיגר כספים אפילו פעמיים בשבוע{{הערה|כאשר שלחו לרבי על תרומותיו קבלה עליה נכתב"לכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א", הוציא הרבי חזרה את הקבלה ושאל האם שם זה מקובל על ידי רשות המיסים האמריקאית. כאשר שלחו לרבי בטעות מכתבי התרמה עבור כולל חב"ד, הקפיד הרבי להחזיר סכום כסף מסויים בכל מעטפה שנשלחה אליו, וכאשר נשלחו בטעות מעטפות כפולות, שיגר הרבי סכומי כסף בכל אחת מהמעטפות, בדרך כלל היו אלו סכומים שנעו בין 10 ל20 דולר.}}.
+==ביקורת על התנהלות הכולל כיום==
+הכולל נוטל תקציבים מה'קרן לידידות יהודים - נוצרים', קרן החשודה במטרות מסיונריות{{הערה|ראו לדוגמה [https://col.org.il/news/41024 כולל חב"ד והקרן לידידות בפרויקט ארצי לחלוקת מזון] {{COL}}}}, פעולה זו עומדת בניגוד לעמדת רבני חב"ד ומרבית רבני הציבור החרדי{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/255998/ האם מותר לקחת מעות חיטים מ"הקרן לידידות"? הרב יהודה לייב נחמנסון] {{אינפו}}}}, [[בית דין רבני חב"ד]] נתן פסק דין בנושא בעבר{{הערה|בתאריך
+ב[[כ"ה אייר]] [[תשס"ט]] הוציא ביה"ד מכתב בו הוא קובע כי "אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו"[https://www.kikar.co.il/אסור-לחבד-לקבל-כספים-מאקשטיין.html ר"ח סיוון תשס"ט - הכתבה בכיכר השבת].}} ליו"ר [[צא"ח]] הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] בו נכתב: {{ציטוט|"במענה לפנייתכם בענין קבלת כספים מהקרן לידידות לבתי חב"ד, ביה"ד החליט אשר אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו".}}
-בנוסף לכספים אלו, נהג הרבי מידי פעם לייעד סכומי כסף גדולים שהגיעו אליו עבור כולל חב"ד.
+על התנהלות זו של הכולל מתח ביקורת הרב [[שלום בער ליפשיץ]] (יו"ר ארגון [[יד לאחים]]): {{ציטוט|"זהו חילול ה'. כולל חב"ד אינו בעל הבית על אדמו"רי חב"ד, הם משתמשים באדמו"רי חב"ד בשביל כסף, אני לא יודע אם מותר לעמוד בד' אמותיהם, האם התפילין והמזוזות שלהם כשרים..."}}
-בהוראתו של הרבי, כולל חב"ד הפך בדור זה לארגון כללי המסייע לכל עם ישראל, ולא רק למשפחות חב"דיות. הארגון הקים, רשת של מעונות, סופרים מוזלים, וכן רשת של בתי תמחוי בכל הארץ.
+מאידך ראשי הכולל כדוגמת [[מנחם מענדל בלוי]] טוענים להגנתם שמטרותיהם המסיונריות של מוטלות בספק, ומר יצחק עקשטיין הנמנה על אנשי הקרן לידידות הינו יהודי [[חרדי]] המקפיד על קלה כבחמורה{{הערה|[https://www.kikar.co.il/haredim-news/5445 "לא יודע אם מותר לעמוד בד´ אמותיו" - כתבה באתר כיכר השבת]}}.
-כמו כן נפתחה שלוחה חדשה בשם "אגף חסד מנחם מענדל" שמלווה ומסייעת למשפחות של יתומים ואלמנות מכל חלקי העם, האגף מקיים בכל שנה בר מצווה גדולה ליתומים בהשתתפות אח"מים ואישי ציבור.
-[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] היחידה המונחת על שולחן העבודה ב[[חדרו של הרבי]] באופן קבוע הינה הקופה של כולל חב"ד{{הערה|1=[https://anash.org/the-only-pushka-on-the-rebbes-desk/ הקופה היחידה על שולחנו של הרבי].}}.
+==לקריאה נוספת==
+* '''אגרות קודש [[אדמו"ר הזקן]]''' במבוא.
-==לוח כולל חב"ד==
+*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[תשמ"ח]].
-{{ערך מורחב|לוח כולל חב"ד}}
+*'''מסייעים בכל הזירות''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 12
-[[לוח כולל חב"ד]] הינו הלוח הראשון המרכז את כל [[מנהגי חב"ד]] בכל ימות השנה. הלוח יצא בעקבות כך שראה הרב [[אברהם חיים נאה]] שאנ"ש משתמשים בלוח לא חב"די, אז גמלה בליבו ההחלטה להוציא לוח חב"די באמצעות כולל חב"ד שהוא היה מנהלו.
+*'''מ'פושקע' לתרומה דיגיטלית''', [[שבועון בית משיח]] כ"ד טבת תשפ"א עמוד 30
+* [[שבועון בית משיח]] גיליון 236 - כולל חב"ד וקבלת הנשיאות
+*'''פסגת החסד''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תשפ"ב עמוד 14
+*[[בנימין ליפקין]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/07/6687bc36c90ea_1720171574.pdf כל דכפין כל השנה]''' מוסף זרעו בחיים של שבועון כפר חב"ד גליון 2066 עמוד 08. {{PDF}} {{חב"ד און ליין}}
-לאחר פטירתו, הוציא את הלוח בנו הרב ברוך נאה וכיום מוציאים את הלוח בני ר' ברוך נאה.
+===תולדות מנהלי כולל חב"ד===
+*[[יהושע מונדשיין]], [[מגדל עז]], לזכר הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]
+*[[שלום דובער וולפא]], [[עבד מלך]], תולדות ופעילות הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]
+*[[שניאור זלמן ברגר]], [[נודע בשיעורים]], תולדות הרב [[חיים נאה]]
+*'''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?146990&BOOKS קובץ "זכרון" על הרב אורנשטיין]''' באתר אוצר החכמה
+*דב לבנון, '''[http://www.scribd.com/doc/225546547/927 רב הכותל הראשון]''', קווים לדמותו של הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] הי"ד בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 327 עמוד 40
-==לקריאה נוספת==
+==קישורים חיצוניים==
-* '''אגרות קודש אדמו"ר הזקן''' במבוא.
+*'''[colelchabad.org/he/ אתר הבית של הארגון]'''
-*שלום דובער לוין, '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[תשמ"ח]].
-==לעריכה==
+*'''[il.bidspirit.com/ui/lotPage/winners-auctions/source/search/auction/16932/lot/32921/אוסף-כולל-חב-ד-מאות-מסמכים-ומכתבים?lang=he ארכיון [[כולל חב"ד]], עם פרטים כלליים אודות המסמכים האצורים בו]''', אתר בית המכירות בידספירט
-===חברי הכולל===
-[[עזריאל זעליג סלונים]] | [[דן תומרקין]] | [[חיים אליעזר ביכובסקי]] | [[אליעזר ננס]] | [[שניאור פינסקי]] | [[מרדכי שלאנק]] | [[שלמה יוסף זווין]] | [[שמריה נחום ששונקין]] | [[חיים באגין]] | [[נחמיה מדוברובנה]] | [[שניאור זלמן פראדקין]] | [[זאב מרעציצא]] | [[אברהם מרוגטשוב]] | [[דן מרוגטשוב]] | [[יעקב מסמליאן]] | [[יצחק אייזיק מביחוב]] | [[שלום דוכמן]] | [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] | [[נפתלי גוטליב]] | [[אברהם חיים נאה]] | [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] | [[יוסף יהודה לייב משיוף]] | [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] | [[צבי הירש ליפשיץ]] | [[משה מייזליש]] | [[לייב חיטריק]] | [[אפרים יפה]] | [[שמואל סגל]] | [[שמעון מנשה חייקין]] | [[משה שמערלינג]] | [[שלמה זלמן קובלקין]] | [[יוסף יהודה לייב שמערלינג]] | [[אורי אורנשטיין]] | [[אפריים עפשטיין]] | [[לוי יצחק סלונים]] | [[שלמה זלמן פונדמינסקי]] | [[דובער הירש]] | [[שניאור זלמן שניאורסון]] | [[מרדכי דובער סלונים]] | [[בנימין ריבלין]] | [[ישעיה אורנשטיין]] | [[אהרון ליפקין]] | [[מאניס וירולינסקי]] | [[יהודה לייב מנוחין]] | [[דובער פראדקין]] | [[יעקב אורנשטיין]] | [[ישראל אשר ליבא]] | [[מנחם מענדל נאה]] | [[יצחק אביגדור אורנשטין]] | [[ברוך נאה]] | [[דוב לבנון]] | [[שמואל אלעזר הלפרין]]
-===מוסדות שעל ידי כולל חב"ד===
+*[https://chabadpedia.co.il/images/9/94/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf מסמכים מארכיון כולל חב"ד] תשורה חתונת ר' [[שלום לאופר]] [[שבט]] [[תשפ"ד]].
-[[ישיבת צמח צדק]] | [[חסד מנחם מענדל]] | [[בעל התניא (ביכנ"ס)]]
-===מוסדות הקשורים לכולל חב"ד===
+* תגית: [https://chabad.info/tag/%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%9c-%d7%97%d7%91%d7%93/ כולל חב"ד] {{אינפו}}
-[[כולל חב"ד המיוחד]] | [[כולל חב"ד בארצות הברית]] | [[ישיבת צמח צדק]]
-===הוצאה לאור של הכולל===
-[[לוח כולל חב"ד]] | [[הגאון מלובלין]]
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]] [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]]
+[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
+[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]]
+[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]
+[[קטגוריה:עמותות חסד]]