הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק מוולוז'ין"
(דף חדש: == רבי יצחק (איצ'הלה) מוולוז'ין == רבי יצחק מוולוז'ין נולד לאביו הגאון רבי חיים מוולוז'ין שהיה מתלמידי …) |
|||
| (41 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | '''רבי יצחק מוולוז'ין''' ([[תק"מ]] - [[תר"ט]]) נולד לאביו רבי [[חיים מוולוז'ין]] שהיה מתלמידי [[הגר"א]] ומידידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] ו[[הצמח צדק]]. שימש כראש ישיבת וולוז'ין, אחרי פטירת אביו. | ||
| − | + | רבי יצחק המשיך בדרכו של אביו והיה בקשרי ידידות עם [[הצמח צדק]] וביחד פעלו ענינים חשובים ואף שהו ביחד ב[[פטרבורג]] כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 מדברי הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיוון]] [[תש"נ]]}}. | |
| − | |||
| − | + | == הקשר לחסידות == | |
| + | === לומד את תורת [[אדמו"ר הזקן]] === | ||
| − | + | כאשר חסידים ביקרו בביתו, הם מצאו אותו לומד בעיון בכתבי אדמו"ר הזקן.{{הערה|1=[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 46, בשם מצרף העבודה.}} | |
| + | === המפגש הראשון עם [[הצמח צדק]] === | ||
| + | אדמו"ר [[הריי"צ]] כותב בספרו על המפגש הראשון בין [[הצמח צדק]] לרבי איצ'הלה בשנת [[תר"ג]]: | ||
| − | בתחלת שנת | + | בתחלת שנת תר"ג כשהוזמן אדמו"ר צ"צ לאספת הרבנים בפטרבורג, הנה אז כפעם הראשונה בא בחלופי דברים עם המנגדים, בעת ישיבתם יחדיו לטכס עצות על דבר אספת הרבנים המיועדה. |
| − | הקירוב הלזה והשתתפותם של נשיא עדת החסידים וגדולי גאוני המנגדים בעניני הכלל גרמה שמחה רבה בשתי המפלגות, החסידים והמנגדים כאחד, כי מאז ומקדם | + | הקירוב הלזה והשתתפותם של נשיא עדת החסידים וגדולי גאוני המנגדים בעניני הכלל גרמה שמחה רבה בשתי המפלגות, החסידים והמנגדים כאחד, כי מאז ומקדם - משנת תקפ"ט בערך - שמעו של הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר צמח צדק הולך וגדול גם בקרב מחנה המנגדים. |
בשביל סדור עניני אספת הרבנים הועמד ועד מיוחד בוויטעבסק מעשירים ועסקני הכלל, ובהועד הזה נכנסו חברים משתי המפלגות, מחסידים ומנגדים. | בשביל סדור עניני אספת הרבנים הועמד ועד מיוחד בוויטעבסק מעשירים ועסקני הכלל, ובהועד הזה נכנסו חברים משתי המפלגות, מחסידים ומנגדים. | ||
| − | ההתראות | + | ההתראות הראשונה של הוד כ"ק אדמו"ר הצ"צ עם הגאון ר' יצחק מוואלאזשין עשתה רושם עז על הגאון ר"י, ורושם טוב על הוד כ"ק אדמו"ר הצ"צ. |
| − | ... אז | + | ... אז הייתה לשיחה בפי המושלים כי בפגישתם של כ"ק אדמו"ר הצ"צ והגאון הר"י מוואלאזין נודע להמתנגדים כי גם החסידים הם גאונים, ולהחסידים נודע כי גם המתנגדים הם צדיקים. הקירוב הכללי וההשתתפות בעסקי הכלל השפיעו לטוב על היחס הכללי אשר בין המנגדים והחסידים, עד כי בכמה מקומות נתאחדו גם בעניני הפרט ויהיו למשפחה אחת.{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15656&st=&pgnum=14&hilite=]}} |
| + | |||
| + | כאשר שהו יחד ב[[פטרבורג]] והצמח צדק דיבר בתקיפות ובחוזק רב נגד הממשלה, עד שהעמיד עצמו בסכנה של מרידה במלכות, שאלו רבי יצחק: היתכן שהעמדתם את עצמכם בסכנה, ומה היו עושים חסידים? השיב לו הצ"צ אשיב לך כדרך הגמרא. תירוץ ואי בעית אימא, התירוץ - יש לי בנים, ואי בעית אימא: אהבת אחים שישנה בין החסידים תוליך אותם עד ביאת ה[[משיח]]{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15898&st=&pgnum=74&hilite=] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31666&st=&pgnum=243&hilite=]}}. | ||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:רבני ליטא|יצחק]] |
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תק"מ]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תקצ"ט]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:47, 31 באוגוסט 2023
רבי יצחק מוולוז'ין (תק"מ - תר"ט) נולד לאביו רבי חיים מוולוז'ין שהיה מתלמידי הגר"א ומידידי האדמו"ר האמצעי והצמח צדק. שימש כראש ישיבת וולוז'ין, אחרי פטירת אביו.
רבי יצחק המשיך בדרכו של אביו והיה בקשרי ידידות עם הצמח צדק וביחד פעלו ענינים חשובים ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים[1].
תוכן עניינים
הקשר לחסידות[עריכה]
לומד את תורת אדמו"ר הזקן[עריכה]
כאשר חסידים ביקרו בביתו, הם מצאו אותו לומד בעיון בכתבי אדמו"ר הזקן.[2]
המפגש הראשון עם הצמח צדק[עריכה]
אדמו"ר הריי"צ כותב בספרו על המפגש הראשון בין הצמח צדק לרבי איצ'הלה בשנת תר"ג:
בתחלת שנת תר"ג כשהוזמן אדמו"ר צ"צ לאספת הרבנים בפטרבורג, הנה אז כפעם הראשונה בא בחלופי דברים עם המנגדים, בעת ישיבתם יחדיו לטכס עצות על דבר אספת הרבנים המיועדה.
הקירוב הלזה והשתתפותם של נשיא עדת החסידים וגדולי גאוני המנגדים בעניני הכלל גרמה שמחה רבה בשתי המפלגות, החסידים והמנגדים כאחד, כי מאז ומקדם - משנת תקפ"ט בערך - שמעו של הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר צמח צדק הולך וגדול גם בקרב מחנה המנגדים.
בשביל סדור עניני אספת הרבנים הועמד ועד מיוחד בוויטעבסק מעשירים ועסקני הכלל, ובהועד הזה נכנסו חברים משתי המפלגות, מחסידים ומנגדים.
ההתראות הראשונה של הוד כ"ק אדמו"ר הצ"צ עם הגאון ר' יצחק מוואלאזשין עשתה רושם עז על הגאון ר"י, ורושם טוב על הוד כ"ק אדמו"ר הצ"צ.
... אז הייתה לשיחה בפי המושלים כי בפגישתם של כ"ק אדמו"ר הצ"צ והגאון הר"י מוואלאזין נודע להמתנגדים כי גם החסידים הם גאונים, ולהחסידים נודע כי גם המתנגדים הם צדיקים. הקירוב הכללי וההשתתפות בעסקי הכלל השפיעו לטוב על היחס הכללי אשר בין המנגדים והחסידים, עד כי בכמה מקומות נתאחדו גם בעניני הפרט ויהיו למשפחה אחת.[3]
כאשר שהו יחד בפטרבורג והצמח צדק דיבר בתקיפות ובחוזק רב נגד הממשלה, עד שהעמיד עצמו בסכנה של מרידה במלכות, שאלו רבי יצחק: היתכן שהעמדתם את עצמכם בסכנה, ומה היו עושים חסידים? השיב לו הצ"צ אשיב לך כדרך הגמרא. תירוץ ואי בעית אימא, התירוץ - יש לי בנים, ואי בעית אימא: אהבת אחים שישנה בין החסידים תוליך אותם עד ביאת המשיח[4].
הערות שוליים
- ↑ מדברי הרבי לר' צבי כהנא - חלוקת דולרים, סיוון תש"נ
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 46, בשם מצרף העבודה.
- ↑ [1]
- ↑ [2] [3]
