זמן תפילה – הבדלי גרסאות

מ מופיע לפני כן בערך (בקיצור עכ"פ)
תגית: שחזור
 
(20 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''סוף זמן תפילה''' הוא ה[[זמן]] שהחל ממנו אסור להתפלל, ל[[הלכה]] נפסק שזמן זה הוא בשעה הרביעית מה[[שעות זמניות]].
'''זמן תפילה''' הוא ה[[זמן]] בו יש להתפלל את [[תפילת שחרית]]. ל[[הלכה]] נפסק שזמן זה הוא החל מ[[נץ החמה]] ועד לשעה הרביעית ב[[שעות זמניות]].
 
ב[[חסידות חב"ד]] מתפללים גם לאחר סוף זמן תפילה עד [[חצות]] היום, מכיוון ש[[לימוד חסידות|לומדים חסידות]] כהכנה אליה.


ב[[חב"ד]] מתפללים גם לאחר סוף זמן תפילה, מכיוון שהם מתכוננים לפני ב[[לימוד חסידות]].
==במקורות==
==במקורות==
{{להשלים}}
[[אנשי כנסת הגדולה]] תיקנו את זמני התפילות כנגד זמני הקרבת [[קרבן התמיד]]. לפיכך ניתן להתפלל כבר מ[[עלות השחר]] - זמן הקרבת הקרבן, אך חכמים דרשו על הפסוק "ייראוך עם שמש" שראוי להתפלל רק אחר [[נץ החמה]]{{הערה|שולחן ערוך פט, א.}}.


==ההלכה והמנהג==
לגבי סוף זמן '''תפילת שחרית''' נחלקו [[תנאים]] ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|מסכת ברכות ד, א. מחלוקת זו נובעת ישירות מהמחלוקת לגבי סוף זמן הקרבת תמיד של שחר (ר' עובדיה מברטנורא על המקום).}}:
* לדעת תנא קמא - עד חצות.
* לדעת [[רבי יהודה]] - עד ארבע שעות.


===שיטת חב"ד===
להלכה נפסק שזמנה של [[תפילת שחרית]] הוא החל מ[[נץ החמה]] ובדיעבד מעלות השחר, וסופה הוא עד ארבע שעות זמניות ובדיעבד עד [[חצות]] היום{{הערה|שולחן ערוך סימן פט, ב. וראה [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4388&CategoryID=1091 תפילה בזמנה], באתר בית חב"ד.}}.
ב[[חב"ד]] לא מקפידים על "זמן תפילה" משום שב[[חב"ד]] לומדים לפני ה[[תפילה]] [[חסידות]] כהכנה ל[[תפילה]], [[הרבי]] הבהיר באחת השיחות שעל אף שיש להיצמד ל[[שולחן ערוך]], בעניין ה[[תפילה]] מותר לפסיד את המניין, ואפילו לא להתפלל בזמנה, העיקר שיתכונן לפני לתפילה ויתפלל בכוונה{{הערה|תורת מנחם – התוועדויות' (ב) תשי"א ח"א עמ' 134 (ההדגשות שלי). וראה גם באג"ק כרך ד עמ' תעח}}, ע"פ פסק הדין של [[הרמב"ם]] ש"כל תפילה שאינה בכוונה – אינה תפילה"{{הערה|הל' תפלה פהל' טו-טז, וראה בעניין זה בהמובא בס' שערי הל' ומנהג או"ח ח"א עמ' קד-קה. קז. וריש עמ' קיא. קיב}}.


אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אוטבוצק]] שב[[פולין]] היו מתפללים בשעה 9, ב[[תומכי תמימים אוטבוצק|ישיבת חב"ד שהייתה המקום]] היו אומנם הבחורים מתפללים החל מהשעה 10{{הערה|"כפר חב"ד" גל' 1342 עמ' 28}}, מאוחר יותר ב[[ארצות הברית]] החל [[אדמו"ר הריי"צ]] להתפלל ב10.
==שיטת חב"ד==
ב[[חסידות חב"ד]] מקפידים על [[לימוד חסידות]] כהכנה לתפילה ולכן פחות מדייקים להתפלל קודם סוף זמן תפילה אך נוהגים לומר קריאת שמע קטנה קודם סוף זמן קריאת שמע{{הערה|קונטרס עץ החיים פרק כ"ה. היום יום י"ז אייר, ספר המנהגים עמ' 6 ועמ' 11.}}. [[הרבי]] אמר באחת השיחות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/19/index.htm תורת מנחם – התוועדויות' (ב) תשי"א ח"א עמ' 134]. וראה גם באגרות קודש כרך ד עמ' תעח}} שהתפילה צריכה להיות בכוונה ומתוך "כובד ראש"{{הערה|"אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש"; מסכת ברכות פרק ה, א. שולחן ערוך אורח חיים סימן צ"ג, ב.}} שדוחה את התפילה בציבור וזמן תפילה, וזה על פי פסק הדין של [[הרמב"ם]] ש"כל תפילה שאינה בכוונה – אינה תפילה"{{הערה|הל' תפילה פ"ד הט"ו. וראה לקוטי שיחות חלק כ"ב עמ' 118 הערה 36.}}, אך יש להקפיד בזה רק עד כמה שנחוץ לצורך התפילה בכוונה ולא יותר מזה{{הערה|אגרות קודש כרך י"ג עמ' רלה, כרך י"ד עמ' תז. וראה גם שיחת כ' מנחם-אב תשט"ו ס"כ.}} ובכל אופן לא להתחיל את התפילה אחרי חצות היום{{הערה|אגרות קודש כרך ו עמ' שנד וראה גם בכרך ה עמ' שיב.}}.


הזמן הנהוג כהיום בחב"ד בו מתפללים [[תפילה]], הוא ב[[שעה]] 10 בבוקר, מנהג זה היה נהוג ב[[770]] בית מדרשו של [[הרבי]] והתפשט לכל קהילות חב"ד{{הערה|שם=התקשרות|[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], גיליון תשפז ,עמ' 15-16}}, כאשר שאל הרב יאלעס את [[הרבי]] אודות סיבת המנהג שב[[חב"ד]] מתפללים ב10 בבוקר, ענה [[הרבי]] ש{{ציטוטון|הסדר אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר כאן היה, שהיו נעמדים לתפילה בשעה 10}}{{הערה|שם=התקשרות}}.
אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אוטבוצק]] שב[[פולין]] היו מתפללים בשעה 9:00, ב[[תומכי תמימים אוטבוצק|ישיבת חב"ד שהייתה במקום]] היו אומנם הבחורים מתפללים החל מהשעה 10:00{{הערה|"כפר חב"ד" גל' 1342 עמ' 28}}, מאוחר יותר ב[[ארצות הברית]] החל [[אדמו"ר הריי"צ]] להתפלל בשעה 10:00.


כשאר כתב הרב [[שלמה חיים דיסקין]] אודות שינוי זמן התפילה ל8 בבוקר, ענה הרבי ש"אינו חשוב השינוי"{{הערה|שם=התקשרות2|התקשרות, גליון תשצו}}.
הזמן הנהוג להתפלל ב-[[770]] - בית מדרשו של [[הרבי]] הינו בשעה 10:00 ומשם התפשט גם לקהילות חב"ד בעולם. כאשר שאל הרב [[אפרים אליעזר ילס]] את [[הרבי]] אודות מקור המנהג שב[[חב"ד]] מתפללים ב-10:00 בבוקר, ענה לו [[הרבי]] שתי תשובות{{הערה|שיחות קודש תשמ"א חלק ג' עמ' 816, הובא גם ב[[מעשה מלך]] עמוד 13, התקשרות גיליון תשפז עמ' 15-16.}}:
* הסדר אצל נכדו של ר' [[עקיבא איגר]] - ר' לייב הוא שהיה מושך את ההכנות לתפילת שחרית עד ל[[תפילת מנחה]] ואז נעמד להתפלל, כאשר שאלו אותו איך הוא עובר על זמן תפילה ענה שבאם אין הכנות לתפילה הרי "תפילתו בטלה" ולכן למה להסתכל בשעון ולהזדרז בתפילה כשטרם סיים עם ההכנה, הרי תפילתו תהיה בטילה.
* והסיבה העיקרית היא, שהסדר אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] היה שהיו נעמדים לתפילה בשעה 10:00, ויש את מאמר חז"ל ש"[[הואיל ונפיק מפומיה]]" לכן אף הרבי מהדר לנהוג כמנהג אדמו"ר הריי"צ.


ביחידות של הרב אדרעי אצל [[הרבי]] לגבי [[בית הספר למלאכה]], ענה [[הרבי]] שאם יש כאילו שאינם מנצלים את הזמן שלפני ה[[תפילה]] ל[[לימוד החסידות]], יש להתפלל [[תפילת שחרית]] בזמנה:{{ציטוטון|"אם הם לומדים שעתיים לפני התפילה, ואין ביניהם [כאלה] שמנצלים זאת לבזבוז הזמן עד 10 – יוכלו להמשיך כהסדר שהיה עד עתה"}}{{הערה|שם=התקשרות2}}.
כאשר כתב הרב [[שלמה חיים דיסקין]] אודות שינוי זמן התפילה ל-8 בבוקר, ענה הרבי ש"אינו חשוב השינוי"{{הערה|שם=התקשרות2|התקשרות, גליון תשצו}}.


ל[[חסיד]] שכתב ל{{ה|רבי}} שמפאת ההכנות לתפילה הוא מתחיל להתפלל באזור השעה 1 - 2 בצהריים כתב [[הרבי]]:
ביחידות של הרב אדרעי אצל [[הרבי]] לגבי [[בית הספר למלאכה]], ענה [[הרבי]] שאם יש כאלו שאינם מנצלים את הזמן שלפני ה[[תפילה]] ל[[לימוד החסידות]], יש להתפלל [[תפילת שחרית]] בזמנה:{{ציטוטון|"אם הם לומדים שעתיים לפני התפילה, ואין ביניהם [כאלה] שמנצלים זאת לבזבוז הזמן עד 10 – יוכלו להמשיך כהסדר שהיה עד עתה"}}{{הערה|שם=התקשרות2}}.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מסיים במכתבו, אשר מפני כמה סיבות מתחיל להתפלל בשבת קרוב לשעה ב' [=2 אחר-הצהריים], ולא טובה בעיני שמועה זו כלל, כי אין לעשות קביעות מהנהגות כמו אלו, ומובן החילוק בין אם מתחיל בשעה מוקדמת ומסיים בשעה מאוחרת, או שמתחיל [מ]לכתחילה בשעה ב'. ויתייעץ בזה עם זקני אנ"ש במקומו, אשר יתנו לו הוראות בזה איך לתקן שלא יוצרך לקצר בההכנה הנחוצה לעבודת התפילה ובענייני התפילה עצמה, ובכל אופן לא יתחיל תפילתו אחר חצות|מקור=אג"ק כרך ו עמ' שנד – מכתב מכ"ב אלול תשי"ב (שערי הל' ומנהג שם ס"ע קיב).}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6299&CategoryID=1334 "התקשרות"], גיליון 796, מדור "תגובות והערות".
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6299&CategoryID=1334 "התקשרות" גיליון 796], מדור "תגובות והערות".
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4388&CategoryID=1091 "התקשרות" גיליון 693], "בירור הלכה ומנהג"
* הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2450&CategoryID=773 זמן תפילה]''', באתר בית חב"ד
*'''[https://col.org.il/news/134137 כולם שואלים: למה חב"דניקים מתפללים בשעה מאוחרת?]''' {{COL}}


{{הלכה}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:זמן]]
[[קטגוריה:תפילה]]