הואיל ונפיק מפומיה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "ב770" ב־"ב-770") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
"הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא" [= הואיל ויצא מפיו של רב כהנא] הינו מאמר רז"ל המשמש כביטוי למקור של כמה ממנהגי החסידים. | |||
"הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא" הינו מאמר רז"ל המשמש כביטוי למקור של כמה ממנהגי החסידים. | |||
==מקור המאמר== | ==מקור המאמר== | ||
| שורה 15: | שורה 14: | ||
בשנת [[תשי"ב]] כתב אחד מ[[רבני חב"ד]] לרבי, על כך שישנו רב מסויים שאינו נמנה על חסידי חב"ד ש"עומד-על גביו" ואינו מניח לו לבנות מקווה לפי הידורי חב"ד, ואותו רב ("כנראה - בגלל שנמצא כבר זמן ממושך תחת השפעתו") לימד עליו זכות, שכיוון ששמע מרבותיו שלו אחרת, והרי יש את מאמר הגמ' על רב אחא ש'הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא' הרי היה מחזר למצוא דווקא הדס של שתים ואחד, לכן מדייק הוא לנהוג (ולהנהיג) כמותם, אף שהמקווה כמנהגנו מהודר יותר. בהתוועדות [[אחרון של פסח]] באותה שנה סיפר זאת הרבי, והסביר, שיש ללמוד מזה עד כמה חובתנו לנהוג כפי שראו או שמעו מהרביים, ולא לחפש כלל 'הידורים' אחרים{{הערה|[[התוועדויות]] תשי"ב ח"ב עמ' 145.}}. | בשנת [[תשי"ב]] כתב אחד מ[[רבני חב"ד]] לרבי, על כך שישנו רב מסויים שאינו נמנה על חסידי חב"ד ש"עומד-על גביו" ואינו מניח לו לבנות מקווה לפי הידורי חב"ד, ואותו רב ("כנראה - בגלל שנמצא כבר זמן ממושך תחת השפעתו") לימד עליו זכות, שכיוון ששמע מרבותיו שלו אחרת, והרי יש את מאמר הגמ' על רב אחא ש'הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא' הרי היה מחזר למצוא דווקא הדס של שתים ואחד, לכן מדייק הוא לנהוג (ולהנהיג) כמותם, אף שהמקווה כמנהגנו מהודר יותר. בהתוועדות [[אחרון של פסח]] באותה שנה סיפר זאת הרבי, והסביר, שיש ללמוד מזה עד כמה חובתנו לנהוג כפי שראו או שמעו מהרביים, ולא לחפש כלל 'הידורים' אחרים{{הערה|[[התוועדויות]] תשי"ב ח"ב עמ' 145.}}. | ||
===הנהגה לקולא=== | |||
בשיחת ש"פ דברים - שבת חזון [[תשמ"ב]] התייחס [[הרבי מלך המשיח]] למקרה שההנהגה כרבו בגלל שה'הואיל ונפיק' היא לקולא: "מצינו בגמרא (סוכה לב ב) פלוגתא בין רב יהודה לרב כהנא בנוגע ל"הדס" אם צריך להיות "תלתא תלתא טרפי בקינא" או שמספיק "אפילו תרי וחד" ומסופר שם ש"רב אחא ברי' דרבא מהדר אתרי וחד הואיל ונפיק מפומי' דרב כהנא", וא"כ רואים מכאן שישנו הידור מיוחד לעשות כדברי רבו גם כאשר הנהגה זו היא לקולא ויש אפשרות להחמיר"{{הערה|[[התוועדויות]] תשמ"ב ח"ד עמ' 1964.}}. | |||
===כהוראה=== | |||
בשבת פרשת וישלח [[תשמ"ג]] התייחס [[הרבי]] למקרה שבו ה[[חסיד]] טוען שמכיוון ואינו אוחז עדיין באופן [[פנימי]] בהנהגות של רבו הרי אינו ראוי לקיים כל הידור בגלל ש'הואיל ונפיק': " . . הנה כאשר מספרים לו אודות מנהג של נשיא הדור הרי לכל לראש יודע שגם הוא צריך להתנהג כן, (וע"ד המסופר בגמרא . . ש"רב אחא ברי' דרבא מהדר אתרי וחד הואיל ונפק מפומי' דרב כהנא", כלומר מכיון שרב כהנא - רבו אמר אפילו תרי וחד (שגם זה כשר) הי' הוא (בתור תלמידו של רב כהנא) מהדר אתרי וחד. ועאכו"כ בנדו"ד, כאשר מדובר אודות ענין של הידור כו') אלא שביחד עם זה הדגיש כ"ק מו"ח אדמו"ר הוראה נוספת, שצריכים 'האלטן דערביי'{{הערה|בתרגום חופשי: 'לאחוז בזה'.}} כלומר מכיון שזהו הידור מיוחד . . עליו להשתדל שיהי' גם ראוי לזה, אבל לא שצריך להמתין עד שיהי' ראוי לזה ורק אח"כ יתנהג כן בפועל!"{{הערה|[[התוועדויות]] תשמ"ג ח"א עמ' 585.}}. | |||
===כהוראה למעשה=== | ===כהוראה למעשה=== | ||
| שורה 36: | שורה 43: | ||
* בנוגע לאי לבישת טלית אצל הבחורים היורדים לפני התיבה, כותב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] ח' י"ט עמ' רמט.}} הרבי שהיות ויש הוראה מרבותינו נשיאנו שאין השליח ציבור מתעטף בטלית והרי 'הואיל דנפיק', לכן אין נוהגים כך. | * בנוגע לאי לבישת טלית אצל הבחורים היורדים לפני התיבה, כותב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] ח' י"ט עמ' רמט.}} הרבי שהיות ויש הוראה מרבותינו נשיאנו שאין השליח ציבור מתעטף בטלית והרי 'הואיל דנפיק', לכן אין נוהגים כך. | ||
* בנוגע למנהג חב"ד בהגבהת הספר תורה שלא להתיישב עם הספר תורה פתוח, כותב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] ח' י"ט עמ' רפא.}} הרבי דברים נפלאים במעלת ההנהגה דווקא איך שנוהגים בבית הכנסת של ה[[רבי]] בגלל ש'הואיל ונפיק':"אף שבוודאי בעל הפסק-דין עצמו, רב כהנא, לא הידר שיהיה דווקא תרי וחד, אלא רק דנפיק מפומיה, ולכן על תלמידו להדר לנהוג מתאים לדבריו, שבזה מתבלטת השייכות. וכל-שכן בנידון-דידן, עניין שבפועל" | * בנוגע למנהג חב"ד בהגבהת הספר תורה שלא להתיישב עם הספר תורה פתוח, כותב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] ח' י"ט עמ' רפא.}} הרבי דברים נפלאים במעלת ההנהגה דווקא איך שנוהגים בבית הכנסת של ה[[רבי]] בגלל ש'הואיל ונפיק': "אף שבוודאי בעל הפסק-דין עצמו, רב כהנא, לא הידר שיהיה דווקא תרי וחד, אלא רק דנפיק מפומיה, ולכן על תלמידו להדר לנהוג מתאים לדבריו, שבזה מתבלטת השייכות. וכל-שכן בנידון-דידן, עניין שבפועל". | ||
* '''שלא ללמוד כלל''' מהנהגות אחרים (אפילו רבנים) שאינן כהוראת רבותינו, כיוון שאינן "כרמי שלי", "ואנחנו אין לנו אלא ה' אחד וכהן גדול אחד"{{הערה|[[התוועדויות]] תשד"מ ח"ג עמ' 2077.}}! | |||
* טבילת ה[[מצה]] ב[[אחרון של פסח]] (בחו"ל) בכל מאכל ומאכל{{הערה|לקו"ש חלק כ"ב, שיחה לימים אחרונים של חג הפסח.}} כמנהג [[בית הרב]]{{הערה|ספר השיחות תש"ב עמ' 105.}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־19:35, 12 בנובמבר 2023
"הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא" [= הואיל ויצא מפיו של רב כהנא] הינו מאמר רז"ל המשמש כביטוי למקור של כמה ממנהגי החסידים.
מקור המאמר[עריכה | עריכת קוד מקור]
במסכת סוכה[1] מובאת מחלוקת אמוראים לגבי הנאמר בפסוק[2] "ענף עץ עבות", מה הגדר של הדס "עבות"?
רבי אליעזר בן יעקב אומר שכוונת הכתוב היא שיהיה שלושה עלים היוצאים מעוקץ אחד, לעומת זאת דעתו של רב כהנא היא שאפילו שתי עלים היוצאים מעוקץ אחד ועוד עלה אחד נפרד מלמטה שרק צמוד אליהם, נחשב כעבות.
מיד לאחר הבאת דעתו של רב כהנא מביאה הגמ' שרב אחא בריה דרבא היה מחזר למצוא הדס דווקא של שתים ותחתם אחד ולא של שלושה עלים יחדיו, שלמרות ששלושה יחדיו בוודאי כשר גם לפי דעת רב כהנא, הרי היות ו"נפיק מפומיה דרב כהנא" (=יצא מפיו של רב כהנא) שגם הדס של שתים כשר לכן היה מחזר רב אחא למצוא דווקא הדס זה מצד התקשרותו לרב כהנא.
בתורתו של הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
האזכור[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשי"ב כתב אחד מרבני חב"ד לרבי, על כך שישנו רב מסויים שאינו נמנה על חסידי חב"ד ש"עומד-על גביו" ואינו מניח לו לבנות מקווה לפי הידורי חב"ד, ואותו רב ("כנראה - בגלל שנמצא כבר זמן ממושך תחת השפעתו") לימד עליו זכות, שכיוון ששמע מרבותיו שלו אחרת, והרי יש את מאמר הגמ' על רב אחא ש'הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא' הרי היה מחזר למצוא דווקא הדס של שתים ואחד, לכן מדייק הוא לנהוג (ולהנהיג) כמותם, אף שהמקווה כמנהגנו מהודר יותר. בהתוועדות אחרון של פסח באותה שנה סיפר זאת הרבי, והסביר, שיש ללמוד מזה עד כמה חובתנו לנהוג כפי שראו או שמעו מהרביים, ולא לחפש כלל 'הידורים' אחרים[3].
הנהגה לקולא[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשיחת ש"פ דברים - שבת חזון תשמ"ב התייחס הרבי מלך המשיח למקרה שההנהגה כרבו בגלל שה'הואיל ונפיק' היא לקולא: "מצינו בגמרא (סוכה לב ב) פלוגתא בין רב יהודה לרב כהנא בנוגע ל"הדס" אם צריך להיות "תלתא תלתא טרפי בקינא" או שמספיק "אפילו תרי וחד" ומסופר שם ש"רב אחא ברי' דרבא מהדר אתרי וחד הואיל ונפיק מפומי' דרב כהנא", וא"כ רואים מכאן שישנו הידור מיוחד לעשות כדברי רבו גם כאשר הנהגה זו היא לקולא ויש אפשרות להחמיר"[4].
כהוראה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשבת פרשת וישלח תשמ"ג התייחס הרבי למקרה שבו החסיד טוען שמכיוון ואינו אוחז עדיין באופן פנימי בהנהגות של רבו הרי אינו ראוי לקיים כל הידור בגלל ש'הואיל ונפיק': " . . הנה כאשר מספרים לו אודות מנהג של נשיא הדור הרי לכל לראש יודע שגם הוא צריך להתנהג כן, (וע"ד המסופר בגמרא . . ש"רב אחא ברי' דרבא מהדר אתרי וחד הואיל ונפק מפומי' דרב כהנא", כלומר מכיון שרב כהנא - רבו אמר אפילו תרי וחד (שגם זה כשר) הי' הוא (בתור תלמידו של רב כהנא) מהדר אתרי וחד. ועאכו"כ בנדו"ד, כאשר מדובר אודות ענין של הידור כו') אלא שביחד עם זה הדגיש כ"ק מו"ח אדמו"ר הוראה נוספת, שצריכים 'האלטן דערביי'[5] כלומר מכיון שזהו הידור מיוחד . . עליו להשתדל שיהי' גם ראוי לזה, אבל לא שצריך להמתין עד שיהי' ראוי לזה ורק אח"כ יתנהג כן בפועל!"[6].
כהוראה למעשה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי מלך המשיח השתמש רבות במאמר רז"ל זה בנותנו בכך טעם למנהגים רבים:
- בנוגע לזמן התפילה ב770. באחת הפעמים שאל הרב אפרים אליעזר יאלעס את הרבי מהו הטעם לקביעת זמן התפילה ב-770 בשעה 10 דווקא, הרבי השיב לו שתי תשובות, כשהתשובה השניה שהשיב לו הרבי היא שהיות ואצל הרבי הריי"צ הייתה תפילה בשעה 10, וידוע הכלל של "הואיל ונפיק" הרי לכן אין ברצונו לשנות זאת[7].
- בנוגע לקיצוץ פאות הראש שלא יגדלו ארוכות. במכתב לרב יאלעס כותב[8] הרבי שהיות ומפורש שהאריז"ל היה חותך את הפאות ומקצרם במספריים והרי "הואיל ונפיק" (וכ"ש כאן שאין זה רק דיבור אלא מעשה), לכן נוהגים חסידי חב"ד בקיצור הפאות.
- בנוגע לאי אמירת 'ושמרו' לפני תפילת שמונה עשרה של קבלת שבת, במכתב[9] כותב הרבי לא' מאנ"ש שכתב לו שנוהג הוא להגיד 'ושמרו', שבתימהון הוא שומע שאומר 'ושמרו' שזהו היפך ממנהג אנ"ש בדורי דורות, וגם ע"פ הנגלה מבהילה ההנהגה שנוהג ההיפך מרבו, ע"פ מאמר רז"ל ד'הואיל ונפיק'.
- בנוגע לאי לבישת פתיל תכלת בציצית כמנהג בית ראדזין, כותב[10] הרבי שהיות וכשיצא חידוש זה הרי רבותינו נשיאנו לא קיבלוהו, ויש את הכלל ש'הואיל ונפיק' לכן אין מנהג חסידי חב"ד ללבוש פתיל תכלת.
- בנוגע למנהג הכללי לירד לפני התיבה בשבת שלפני היארצייט, כותב[11] הרבי שאין מנהגנו בזה, ובמיוחד ש'הואיל ונפיק' והרי רבותינו נשיאנו לא נהגו בזה.
- בנוגע להדלקת נר חנוכה בתוך הבית דווקא כמנהג רבותינו נשיאנו[12].
- בנוגע להחשש מהלינה במלון של גוי. כותב[13] הרבי שהיות שראינו שרבותינו נשיאנו כן נהגו בזה הרי אין כל חשש וידוע ש'הואיל ונפיק'.
- בנוגע לאי לבישת טלית אצל הבחורים היורדים לפני התיבה, כותב[14] הרבי שהיות ויש הוראה מרבותינו נשיאנו שאין השליח ציבור מתעטף בטלית והרי 'הואיל דנפיק', לכן אין נוהגים כך.
- בנוגע למנהג חב"ד בהגבהת הספר תורה שלא להתיישב עם הספר תורה פתוח, כותב[15] הרבי דברים נפלאים במעלת ההנהגה דווקא איך שנוהגים בבית הכנסת של הרבי בגלל ש'הואיל ונפיק': "אף שבוודאי בעל הפסק-דין עצמו, רב כהנא, לא הידר שיהיה דווקא תרי וחד, אלא רק דנפיק מפומיה, ולכן על תלמידו להדר לנהוג מתאים לדבריו, שבזה מתבלטת השייכות. וכל-שכן בנידון-דידן, עניין שבפועל".
- שלא ללמוד כלל מהנהגות אחרים (אפילו רבנים) שאינן כהוראת רבותינו, כיוון שאינן "כרמי שלי", "ואנחנו אין לנו אלא ה' אחד וכהן גדול אחד"[16]!
- טבילת המצה באחרון של פסח (בחו"ל) בכל מאכל ומאכל[17] כמנהג בית הרב[18].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מאמר הסוקר את הנושא בתורתו של הרבי באתר של צאגו"ח באה"ק.
- להורדה: ליקוט שיחות ומכתבים בענין תנועת צדיק
הערות שוליים
- ↑ לב, ב
- ↑ ויקרא כג, מ
- ↑ התוועדויות תשי"ב ח"ב עמ' 145.
- ↑ התוועדויות תשמ"ב ח"ד עמ' 1964.
- ↑ בתרגום חופשי: 'לאחוז בזה'.
- ↑ התוועדויות תשמ"ג ח"א עמ' 585.
- ↑ קובץ פניני העשור תש"מ-נ עמ' 20.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א ח"כ עמ' יו"ד.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א ח' י"ז עמ' רכא.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א ח' י"ז עמ' רלב.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א ח"כ עמ' רלו.
- ↑ לקוטי שיחות ח"ה עמ' 456.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א ח' י"ח עמ' תנח.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א ח' י"ט עמ' רמט.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א ח' י"ט עמ' רפא.
- ↑ התוועדויות תשד"מ ח"ג עמ' 2077.
- ↑ לקו"ש חלק כ"ב, שיחה לימים אחרונים של חג הפסח.
- ↑ ספר השיחות תש"ב עמ' 105.