אגרת הקודש - סימן כ"ב – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
||
| (12 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==מבוא== | ==מבוא== | ||
בסימן זה (בדומה [[אגרת הקודש - | בסימן זה (בדומה [[אגרת הקודש - סימן י"ט|לסימן י"ט]]) הובאו '''שתי''' אגרות קודש שונות{{הערה|שנכתבו בזמנים שונים ובהקשרים שונים.}}, וכמוהו גם כאן צורפה השניה לתניא רק כעבור שנים רבות{{הערה|וגדולה מזו, למרות ש'מגודל טרדותי' נכתבה באותה שנה שנכתבה 'מאהבה מסותרת' היא צורפה לתניא רק 86 שנים מאוחר יותר ([[ספר התניא#אגרת הקודש|בדפוס וילנא תר"ס]]).}}, אך בשונה מ[[אגרת הקודש - סימן י"ט|האותיות הנגלות]]{{הערה|המצורפת לסימן י"ט, שתוכנה '''משלים''' את 'עוטה אור כשלמה'.}} אין קשר (גלוי) בין האגרות - ויהי לפלא. | ||
{{ש}} | |||
'''מאהבה מסותרת תוכחה מגולה'''{{הערה|קטעים מהאגרת הושמטו, ובשלימותה היא מודפסת ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)|אגרות קודש]].}}{{ש}} | '''מאהבה מסותרת תוכחה מגולה'''{{הערה|קטעים מהאגרת הושמטו, ובשלימותה היא מודפסת ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)|אגרות קודש]].}}{{ש}} | ||
באגרת זו '''אוסר''' הרבי הזקן לבקש ממנו על [[גשמיות]]. למרות זאת{{הערה|ולמרות שבקטעים שהושמטו ישנם ביטויים '''חריפים''' כנגד השואלים עצות בגשמיות.}} המשיכו החסידים לשאול, '''והרביים המשיכו לענות.'''{{ש}} | באגרת זו '''אוסר''' הרבי הזקן לבקש ממנו על [[גשמיות]]. למרות זאת{{הערה|ולמרות שבקטעים שהושמטו ישנם ביטויים '''חריפים''' כנגד השואלים עצות בגשמיות.}} המשיכו החסידים לשאול, '''והרביים המשיכו לענות.'''{{ש}} | ||
ומדוע המשיכו, הלא הרבי אסר זאת בתכלית האיסור? אמרו חסידים הראשונים, שברשימה "נפש השפלה"{{הערה|הרשימה "נפש השפלה" (מודפסת ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)|אגרות קודש]]) היא הדבר האחרון שכתב [[אדמו"ר הזקן]] והיה זה "קרוב לזמן הסתלקותו".}} '''הוא עצמו התיר זאת!'''. | ומדוע המשיכו, הלא הרבי אסר זאת בתכלית האיסור? אמרו חסידים הראשונים, שברשימה "נפש השפלה"{{הערה|הרשימה "נפש השפלה" (מודפסת ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)|אגרות קודש]]) היא הדבר האחרון שכתב [[אדמו"ר הזקן]] והיה זה "קרוב לזמן הסתלקותו".}} '''הוא עצמו התיר זאת!'''. | ||
{{ש}} | |||
'''מגודל טרדותי'''{{ש}} | '''מגודל טרדותי'''{{ש}} | ||
באגרת זו 'יוצק' [[אדמו"ר הזקן]] את שני היסודות להצלחה בעבודת ה': [[רצון]] חזק, ו[[אהבת ישראל]] (כאמור, לא נמצא ביאור מדוע צורפה אגרת זו לאותו סימן יחד עם 'מאהבה מסותרת'). | באגרת זו 'יוצק' [[אדמו"ר הזקן]] את שני היסודות להצלחה בעבודת ה': [[רצון]] חזק, ו[[אהבת ישראל]] (כאמור, לא נמצא ביאור מדוע צורפה אגרת זו לאותו סימן יחד עם 'מאהבה מסותרת'). | ||
==גוף האגרת== | ==גוף האגרת== | ||
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ב|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - | {{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ב|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ב}}}} | ||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
| שורה 18: | שורה 22: | ||
בתחילת האגרת מתאונן הרבי הזקן שלשוא מטרידים אותו בבקשות גשמיות, כיוון שעל שאלות כאלו יכול רק [[נביא]] לענות. | בתחילת האגרת מתאונן הרבי הזקן שלשוא מטרידים אותו בבקשות גשמיות, כיוון שעל שאלות כאלו יכול רק [[נביא]] לענות. | ||
בהמשכה הוא מלמד זכות (על המבקשים), ומסביר ש[[יסורים]] באים על אדם רק לטובתו (למרק עוונותיו). | בהמשכה הוא מלמד זכות (על המבקשים), ומסביר ש[[יסורים]] באים על אדם רק לטובתו (למרק עוונותיו). | ||
ומסיים, שאם האדם יכיר בכך (שהיסורים הם לטובתו, לכפר עוונותיו) יבין את גודל '''חסדי''' ה' (שממרק עוונותיו), וזה עצמו יגלה את אהבת ה' '''ויבטל''' את הדינים. | ומסיים, שאם האדם יכיר בכך (שהיסורים הם לטובתו, לכפר עוונותיו) יבין את גודל '''חסדי''' ה' (שממרק עוונותיו), וזה עצמו יגלה את אהבת ה' '''ויבטל''' את הדינים. | ||
{{ש}} | |||
'''מגודל טרדותי''' | '''מגודל טרדותי''' | ||
האגרת "יוצקת" את שני היסודות להצלחה בעבודת ה':{{ש}} | האגרת "יוצקת" את שני היסודות להצלחה בעבודת ה':{{ש}} | ||
:'''א. רצון חזק''': קודם לעבודת ה' צריך להתחזק ברצון להתגבר על כל מניעה{{הערה|לעבודת ה' יתכנו הפרעות פנימיות (כגון מידות לא טובות, טממטום הלב וכדומה) או חיצונית (כגון קשיי פרנסה, גזירות הגויים וכו').}}. העבודה עצמה היא התבוננות המעוררת את הרגש, אך בלי רצון פשוט והתמסרות עצמית לא יוכל להצליח. | :'''א. רצון חזק''': קודם לעבודת ה' צריך להתחזק ברצון להתגבר על כל מניעה{{הערה|לעבודת ה' יתכנו הפרעות פנימיות (כגון מידות לא טובות, טממטום הלב וכדומה) או חיצונית (כגון קשיי פרנסה, גזירות הגויים וכו').}}. העבודה עצמה היא התבוננות המעוררת את הרגש, אך בלי רצון פשוט והתמסרות עצמית לא יוכל להצליח. | ||
:'''ב. אהבת ישראל''': מאחר ונשמות ישראל כלולות זו מזו, יכולה האלוקות להתגלות רק כשהן מאוחדות{{הערה|אך לא כשיש פירוד, והרי זה כמשל שפירוד איברים (אפילו חיצוניים) משפיע על הלב.}}. | :'''ב. אהבת ישראל''': מאחר ונשמות ישראל כלולות זו מזו, יכולה האלוקות להתגלות רק כשהן מאוחדות{{הערה|אך לא כשיש פירוד, והרי זה כמשל שפירוד איברים (אפילו חיצוניים) משפיע על הלב.}}. | ||
==אודות האגרת== | |||
אצל חסידים היתה קבלה שהתחלת [[שינון תניא בעל פה]] תהיה באגרת זו בקטע המסיים אותה החל מהמילים: "אהוביי אחיי ורעיי מגודל טרדתי . . להיות כל איש ישר והולך בתומו כאשר עשה האלקי' את האדם ישר ולא לבקש חשבונות רבים מעלילות מצעדי גבר ומחשבות אדם ותחבולותיו . . נא ונא לטרוח בכל לב ונפש לתקוע אהבת רעהו בלבו. ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם" עד סיום הפרק, ומי שקשה לו - שישנן לכל הפחות את הפסוק "ואיש רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם"{{הערה|גליון 'ואביטה' פרשת תרומה תשפ"ב עמוד 14.}}. | |||
==מושגים יסודיים== | ==מושגים יסודיים== | ||
| שורה 31: | שורה 41: | ||
*[[רצון]] | *[[רצון]] | ||
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - | {{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - סימן כ"א|פרק כ"א]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - סימן כ"ג|פרק כ"ג]]}} | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | [[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | ||