ס: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "משמעות הלא"ף בית העברי" ב־"משמעות האל"ף-בי"ת העברי") |
||
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אות| | {{אות| | ||
|תמונה=[[קובץ:סמך.jpg|150px|מרכז]]}} | |תמונה=[[קובץ:סמך.jpg|150px|מרכז]]}} | ||
האות '''ס'''' ('''סמ"ך''') היא האות ה15 מאותיות [[לשון הקודש]], שמספרה שישים. | האות '''ס'''' ('''סמ"ך''' \ '''סָמֵך''') היא האות ה15 מאותיות [[לשון הקודש]], שמספרה שישים. | ||
==צורתה== | ==צורתה== | ||
שורה 18: | שורה 18: | ||
וכן הוא גם לאחרי הצמצום כי האור שנשאר לאחרי "צמצום הראשון" הוא אור מקיף המובדל לגמרי מהעולמות, ולכן מכונה "עיגול". בניגוד לצמצום שבבחינת מרובע שהאור יש לו אחיזה בעולמות, כי עניינו הוא צמצום ב[[אור המלבוש]] שלאחרי הצמצום, שבו ישנם ד' [[אותיות]] הוי'ה שמהם השורש לד' השמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן.{{הערה|עמק המלך שער ב' פרק ב. ("ומפני שאור המלבוש עיקר אורו הוא משם הוי'ה בד מילואיו ושמם שורש.. ד' עולמות אבי"ע כנגד ד' אותיותיו.. ומהד' אותיות מתפשטים ד' מילואיו ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן..לכן הוא מרובע").}} | וכן הוא גם לאחרי הצמצום כי האור שנשאר לאחרי "צמצום הראשון" הוא אור מקיף המובדל לגמרי מהעולמות, ולכן מכונה "עיגול". בניגוד לצמצום שבבחינת מרובע שהאור יש לו אחיזה בעולמות, כי עניינו הוא צמצום ב[[אור המלבוש]] שלאחרי הצמצום, שבו ישנם ד' [[אותיות]] הוי'ה שמהם השורש לד' השמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן.{{הערה|עמק המלך שער ב' פרק ב. ("ומפני שאור המלבוש עיקר אורו הוא משם הוי'ה בד מילואיו ושמם שורש.. ד' עולמות אבי"ע כנגד ד' אותיותיו.. ומהד' אותיות מתפשטים ד' מילואיו ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן..לכן הוא מרובע").}} | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1i_MNhv90bT0HoCTkl4uiYjwnwFAT-B9g/view למה נשמטה האות סמ"ך מבריאת העולם?]''', הערות וביאורים טורונטו 'ויתן עוז למלכו' י"א ניסן תשפ"ג עמוד 85 | |||
*אהרן לייב רסקין, '''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/137087/jewish/Samech.htm האות סמ"ך]''', בתוך 'אותיות של אור - משמעות האל"ף-בי"ת העברי', בהוצאת [[ועד שיחות באנגלית]] {{בית חבד}} (אנגלית) | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אותיות]] | [[קטגוריה:אותיות]] |
גרסה אחרונה מ־14:18, 4 ביולי 2024
האות ס | |||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אותיות האל"ף בי"ת | |||||||||||||||||||||||||||||
א | ב | ג | ד | ה | ו | ||||||||||||||||||||||||
ז | ח | ט | י | כ | ל | ||||||||||||||||||||||||
מ | נ | ס | ע | פ | צ | ||||||||||||||||||||||||
ק | ר | ש | ת | ||||||||||||||||||||||||||
אותיות סופיות | |||||||||||||||||||||||||||||
|
נוטריקון - חילופי אותיות | |
---|---|
אתב"ש · אלב"מ · אכב"י · רל"א שערים · גימטריא · כתב מזוזה | |
סוגי אותיות | |
אתוון רברבין · אתוון זעירין · תגים המחשבה · הדיבור · החקיקה · הכתיבה רשימו · אש שחורה · אש לבנה |
האות ס' (סמ"ך \ סָמֵך) היא האות ה15 מאותיות לשון הקודש, שמספרה שישים.
צורתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
צריך שתהא מלמעלה גגה שוה לכתחלה, כי היא מחוברת מב' אותיות כ"ף כפופה דבוקה עם וי"ו בסופה, וצריך שתהא עגולה בג' זויותיה, וגגה למעלה יהא לכתחלה עובר חוץ לסתימה כעובי קולמוס שהוא שיעור גגו של וי"ו הדבוקה בסופה[1].
ענינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
האות ס' מורה על המתקת הדינים כמו שמובא בגמרא כי בפסוק סומך ה' לכל הנופלים רמז דוד אל המתקת האות נ בסמיכה. כמו כן מובא במדרש שכשרצתה האות ס' שהקב"ה יברא בה את העולם אמר הקב"ה לאות זו שתשאר במקומה כדי שתוכל לסמוך את הנופלים.
החילוק בין ס לנ[עריכה | עריכת קוד מקור]
האות ס' היפוכה מהאות נ'. בעוד שנ' מורה על השתלשלות החיות למקום הקליפות (ראה ערך), הרי שהאות ס' מורה על החסדים הסתומים שאין בהם אחיזת החיצונים, כי האות ס' צורתה מורה על סיתום[2].
החילוק בין מ לס[עריכה | עריכת קוד מקור]
ענינה בקבלה היא כנגד ספירת הבינה בשעת היחוד. כמובא בכתבי האר"י הקדוש[3]: והנה נודע, כי אבא הוא אות יו"ד של ההוי"ה, ואם תמלאנה, יש בה ג' אותיות, שהם, יו"ד. ובתחלה תכה י' עם ו', שהם י' פעמים ו', ויעלו בגימטריא ס'. אח"כ תכה י' פעמים ד', יהיו בגימטריא מ'. והענין הוא, כי בהיות בינה מתייחדת עם אבא, אז נקראת אות ס', להורות, כי היא סתומה, כי מקבלת כל האורות, וסותמת אותם בתוכה. ולכן תמצא, כי אות ו', ראש שלה נטויה כלפי הדל"ת, לרמוז, כי אבא משפיע האורות באימא. וכאשר אין בינה מתייחדת עם אבא, להיותה רובצת על הבנים, אז נקראת אות מ', ופירוש מ', רוצה לומר, משפיע, פירוש, שמשפעת האור אל הבנים. וזהו סוד ב' אותיות ס"מ של אפרסמון, הנזכר בספר הזוהר ריש פרשת תרומה, על ענין הבינה.
כמו כן מבואר בספר הזוהר[4] כי ישנו הבדל בין אות מ"ם סתומה לאות סמ"ך, למרות ששניהם סתומות החילוק ביניהם שזה עיגול וזה מרובע. ועניינם הוא, שהעיגול מורה על דבר שאין בו אחיזה לעולמות, מה שאין כן במרובע יש קצוות וממילא יש אחיזה. והחילוק ביניהם באור, הוא הן לפני הצמצום והן לאחריו.
הצמצום בבחינת מרובע שממשיך את האור הכלול בעצמותו להיות בהמשכת אור מכונה "מרובע", היות והוא ממשיך את שם הוי"ה כפי שהוא בעצמותו בבחינת היכולת ששם אינו בבחינת אותיות[דרוש מקור: של"ה בתחילתו] (והוא שם בבחינת "עיגול"), להיות בבחינת אור גלוי (אור המתפשט) עם ד' אותיות שם הוי"ה ולכן מכונה "מרובע".[5]
וכן הוא גם לאחרי הצמצום כי האור שנשאר לאחרי "צמצום הראשון" הוא אור מקיף המובדל לגמרי מהעולמות, ולכן מכונה "עיגול". בניגוד לצמצום שבבחינת מרובע שהאור יש לו אחיזה בעולמות, כי עניינו הוא צמצום באור המלבוש שלאחרי הצמצום, שבו ישנם ד' אותיות הוי'ה שמהם השורש לד' השמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן.[6]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- למה נשמטה האות סמ"ך מבריאת העולם?, הערות וביאורים טורונטו 'ויתן עוז למלכו' י"א ניסן תשפ"ג עמוד 85
- אהרן לייב רסקין, האות סמ"ך, בתוך 'אותיות של אור - משמעות האל"ף-בי"ת העברי', בהוצאת ועד שיחות באנגלית (אנגלית)
הערות שוליים
- ↑ שו"ע הרב או"ח סימן לו
- ↑ שער ההקדמות מז, ב כי החסדים הסתומים נרמזים באות ס'
- ↑ שער ההקדמות מה עמוד ב
- ↑ תרומה דף קכ"ז.
- ↑ ראה המשך תער"ב חלק א' עמוד תטז ואילך.
- ↑ עמק המלך שער ב' פרק ב. ("ומפני שאור המלבוש עיקר אורו הוא משם הוי'ה בד מילואיו ושמם שורש.. ד' עולמות אבי"ע כנגד ד' אותיותיו.. ומהד' אותיות מתפשטים ד' מילואיו ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן..לכן הוא מרובע").