וואכנאכט (ליל ברית) – הבדלי גרסאות
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ החלפת טקסט – "תשנ"א" ב־"תנש"א" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
←מקור המנהג: תיקנתי שגיאה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==מקור המנהג== | ==מקור המנהג== | ||
מקורו של המנהג הוא ב[[ספר הזוהר]] שם מסופר כיצד [[רבי שמעון בר יוחאי]] ותלמידיו עסקו במשך כל הלילה שקודם הברית בלימוד התורה, ולא היה מי שנרדם באותו לילה{{הערה|זוהר פרשת לך לך.}}. | מקורו של המנהג הוא ב[[ספר הזוהר]] שם מסופר כיצד [[רבי שמעון בר יוחאי]] ותלמידיו עסקו במשך כל הלילה שקודם [[ברית מילה|הברית]] בלימוד התורה, ולא היה מי שנרדם באותו לילה{{הערה|זוהר פרשת לך לך.}}. | ||
ה[[של"ה]] הקדוש כתב{{הערה|מסכת חולין, עניני מילה.}} שכל הלילות מהלידה ועד הברית מאז שהתינוק חוזר לביתו צריכים לשמירה ונוהגים להוסיף בהם בלימוד תורה ובמעשים טובים, היות וכאשר התינוק חוזר מ[[בית רפואה|בית הרפואה]] הקליפה הנקראת 'לילית' מנסה להמיתו, ובערב הברית נצרך הדבר ביותר הואיל ואז מתגברים הקליפות ומנסים | ה[[של"ה]] הקדוש כתב{{הערה|מסכת חולין, עניני מילה.}} שכל הלילות מהלידה ועד הברית מאז שהתינוק חוזר לביתו צריכים לשמירה ונוהגים להוסיף בהם בלימוד תורה ובמעשים טובים, היות וכאשר התינוק חוזר מ[[בית רפואה|בית הרפואה]] הקליפה הנקראת 'לילית' מנסה להמיתו, ובערב הברית נצרך הדבר ביותר הואיל ואז מתגברים הקליפות ומנסים לפגוע בתינוק באופן מיוחד{{הערה|קיצור של"ה, עניני מילה עמוד צה.}}, וכך אכן נוהגים חלק מחסידי חב"ד שבכל לילה מביאים קבוצה של ילדים מתחת לגיל [[בר מצווה]] שיאמרו [[קריאת שמע]] 'המלאך הגואל' ו[[י"ב הפסוקים]] על יד התינוק. אך המנהג שהתקבל על יסוד ספר הזוהר הוא להקדיש דווקא את הלילה שלפני הברית ללימוד רציף במשך כל הלילה, וכך כתב גם תלמיד [[המהרש"ל]] רבי משה מפרעמסלא: "נוהגין להקיץ ולשמור הנער בליל שמיני, ומצאתי כתוב טעם מנהג זה, שהשטן מכוון להזיק לנער ולמונעו ממצות מילה, לפי שקשה לו שישראל מקיימין המצוה שבזכותה ניצולין מדינה של גיהינום, וסמך לדבר: "ואתה את בריתי תשמור"{{הערה|בראשית יז, ט}}. שבשעת הברית צריכין שמירה"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40439_402.pdf מטה משה חלק שביעי - עניני מילה, פרק רביעי אות ב].}}. | ||
בסידורו של רבי [[יעקב עמדין]] נסדרו קטעים מהזוהר המיוחדים ללימוד בלילה זה וקשורים לברית המילה וללילה שקודם לה, והוא כותב שם שלימוד זה מסוגל להמשיך קדושה רבה על הנימול ועל כל המתעסקים במצוה זו. | [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42759&hilite=0109c99c-b323-4555-af2e-f3f1595d9be5&st=%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa&pgnum=194 בסידורו] של רבי [[יעקב עמדין]] נסדרו קטעים מהזוהר המיוחדים ללימוד בלילה זה וקשורים לברית המילה וללילה שקודם לה, והוא כותב שם שלימוד זה מסוגל להמשיך קדושה רבה על הנימול ועל כל המתעסקים במצוה זו. | ||
בספרי הקודש מובאים לכך טעמים נוספים; בספר 'זכר דוד' כתב שמשמעות הפסוק 'וביום השמיני ימול בשר ערלתו' הינה, שהיום השמיני כולו קשור עם מצוות המילה, אלא שהיות ומעשה הברית עצמו אפשרי רק בבוקר - מתחילים בשמחה הקשורה עם המצווה כבר בלילה. בשם בעל חידושי הרי"ם מובא שהטעם לכך הוא היות שמצווה זו הינה מצווה שאדם יכול לקיים רק לעיתים רחוקות, מן הראוי שיתכונן לכך מתוך ציפייה והשתוקקות, וכמו שעשה רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שמידי שנה נותר ער במוצאי [[חג הפסח]] ובמוצאי [[שמחת תורה]] מתוך השתוקקות להניח את התפילין שלא הניח שמונה ימים. | בספרי הקודש מובאים לכך טעמים נוספים; בספר 'זכר דוד' כתב שמשמעות הפסוק 'וביום השמיני ימול בשר ערלתו' הינה, שהיום השמיני כולו קשור עם מצוות המילה, אלא שהיות ומעשה הברית עצמו אפשרי רק בבוקר - מתחילים בשמחה הקשורה עם המצווה כבר בלילה. בשם בעל חידושי הרי"ם מובא שהטעם לכך הוא היות שמצווה זו הינה מצווה שאדם יכול לקיים רק לעיתים רחוקות, מן הראוי שיתכונן לכך מתוך ציפייה והשתוקקות, וכמו שעשה רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שמידי שנה נותר ער במוצאי [[חג הפסח]] ובמוצאי [[שמחת תורה]] מתוך השתוקקות להניח את התפילין שלא הניח שמונה ימים. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==מנהג חב"ד ב'וואך נאכט'== | ==מנהג חב"ד ב'וואך נאכט'== | ||
בשנת [[תשמ"ג]] שאל הרב [[יהושע פינסון]] את הרבי מהו מנהג חב"ד בלילה שלפני הברית, וכתב שהיות ואין בזה מנהג ברור אצל חסידי חב"ד, הוא מבקש מהרבי באם הדבר לא מהווה טרחה בשבילו לכתוב מהו מנהג חב"ד בזה. | בשנת [[תשמ"ג]] שאל הרב [[יהושע פינסון]] את [[הרבי]] מהו מנהג חב"ד בלילה שלפני הברית, וכתב שהיות ואין בזה מנהג ברור אצל חסידי חב"ד, הוא מבקש מהרבי באם הדבר לא מהווה טרחה בשבילו לכתוב מהו מנהג חב"ד בזה. | ||
הרבי השיב לו שעליו לברר אצל רבני חב"ד כיצד נוהגים בפועל{{הערה|1=השאלה והמענה נדפסו בחוברת ''''[https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMTUzMDkyMDYwNjcwOTYxMTYwOTIBWjlPajNnSzlCYVlKATAuMgEBdjI קרנו תרום בכבוד]'''' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], י"א [[ניסן]] תשע"ג.}}. | הרבי השיב לו שעליו לברר אצל רבני חב"ד כיצד נוהגים בפועל{{הערה|1=השאלה והמענה נדפסו בחוברת ''''[https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMTUzMDkyMDYwNjcwOTYxMTYwOTIBWjlPajNnSzlCYVlKATAuMgEBdjI קרנו תרום בכבוד]'''' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], י"א [[ניסן]] תשע"ג.}}. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
*הרב שמואל הורביץ, '''שבח הברית''' | *הרב שמואל הורביץ, '''שבח הברית''' | ||
*הרב שמעון גדסי, '''שמירת השמחות''' | *הרב שמעון גדסי, '''שמירת השמחות''' | ||
*'''ליל שימורים''', במחנה צבאות השם י"ט שבט תש"פ עמוד 6 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 48: | שורה 49: | ||
*הרב [[שמואל ביסטריצקי]], '''[http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=985&cat=9&haoro=4 האם צריך לנהוג ב'וואנאכט' גם בליל שבת?]''', הערות וביאורים אהלי תורה, גליון חג הסוכות תש"ע | *הרב [[שמואל ביסטריצקי]], '''[http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=985&cat=9&haoro=4 האם צריך לנהוג ב'וואנאכט' גם בליל שבת?]''', הערות וביאורים אהלי תורה, גליון חג הסוכות תש"ע | ||
{{לידה}} | |||
{{אירועים יהודיים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ברית מילה]] | [[קטגוריה:ברית מילה]] | ||