אחדות החסידים: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} '''אחדות החסידים''' הינו ביטוי המתאר את האחווה המיוחדת אותה חשים החסידים בינם לבי...") |
|||
| (21 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אחדות החסידים''' הינו ביטוי המתאר את האחווה המיוחדת אותה חשים החסידים בינם לבין חבריהם. רבותינו נשיאינו מיחסים לאחדות זו חשיבות מיוחדת וסגולות מיוחדות, עד ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר שאחדות זו תוביל את החסידים עד ביאת משיח. | '''אחדות החסידים''' הינו ביטוי המתאר את האחווה המיוחדת אותה חשים החסידים בינם לבין חבריהם. רבותינו נשיאינו מיחסים לאחדות זו חשיבות מיוחדת וסגולות מיוחדות, עד ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר שאחדות זו תוביל את החסידים עד ביאת משיח. | ||
==מקור הביטוי== | ==מקור הביטוי== | ||
מקור הביטוי 'אחדות החסידים', הינו בסיפור אותו הזכיר הרבי פעמים רבות{{הערה|ליל ב' דחה"פ תשי"ג וי"ג ניסן תשכ"ו, ועוד.}}, שכאשר [[אדמו"ר הצמח צדק]] נסע בשנת [[תר"ג]] ל[[אסיפת הרבנים תר"ג|אסיפת הרבנים]] ב[[פטרבורג]], יצא בתקיפות גדולה נגד באי כח הממשלה, כאשר ושב מהאסיפה, נשאל כיצד יתכן שהעמיד את עצמו בסכנה? אף אם אינו חושב אודות עצמו ומוכן למסור את הנפש, אך לכל הפחות היה צריך לחשוב אודות החסידים! | |||
על כך השיב הצמח צדק, ש"'''אחדות החסידים תנהיג אותם עד ביאת המשיח'''". | |||
==אחדות החסידים בדורות קודמים== | |||
כבר בדור הראשון להתייסדות חסידות חב"ד, דרש אדמו"ר הזקן מחסידיו, ורצונו היה שכלל החסידים יהיו כמשפחה אחת, על פי תורה, ובאהבה{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ד טבת|לוח היום יום - כ"ד טבת]].}}, והדריך אותם להתייחס זה לזה כמו איברים שונים של גוף אחד, שעל אף החילוק הגדול בין האברים דווקא כאשר האיברים פועלים יחד - הגוף יכול להתקיים ולחיות{{הערה|אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, ח"י ע' שלז.}} ואכן רצונו התממש ובאותה תקופה היתה אהבת החסידים גדולה יותר מאהבת אחים, ואלו שלא נמנו על עדת החסידים היו מאחלים לעצמם שאהבת אחים יהיה כמו אהבת החסידים{{הערה|משיחת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ספר השיחות קיץ ה'ש"ת, עמוד 7. ספר השיחות ה'תרצ"ו, עמוד 41. אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ, ח"ד ע' תקיב-ג.}}. | |||
גם בדורו של [[אדמו"ר האמצעי]] נמשך הדבר, והוא אפילו העמיק זאת עוד יותר עד שרבותינו נשיאינו התבטאו כי הוא מסר את נפשו שחסידים יחיו באהבה באמת לאמיתו{{הערה|שם=ד שלט|אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, ח"ד עמוד שלט.}}. | |||
אדמו"ר הריי"צ מתאר שהמעורבות והמשפחתיות החסידית היתה בדורות עברו עד כדי כך, שחסיד היה יכול לנסוע במיוחד מעיירה לעיירה רק בשביל לדרוש בשלום חברו ולהתעניין אצלו על עניני משפחה הפשוטים ביותר{{הערה|אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, ח"ד ע' תקיב-ג.}}. | |||
כך, | |||
על אף המשתמע מכתבי רבותינו נשיאינו וסיפורי החסידים אודות האחדות העצומה ששררה בין החסידים בדורות קודמים, הרבי התבטא שגם בתקופות אלו לא היתה האחדות שלימה בתכלית{{הערה|"האמת ניתנת להיאמר שעדיין לא מצאתי תקופה אפילו בשנות נשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר שבה שררה אחדות גמורה". תשורה חיטריק תש"ס.}}. | על אף המשתמע מכתבי רבותינו נשיאינו וסיפורי החסידים אודות האחדות העצומה ששררה בין החסידים בדורות קודמים, הרבי התבטא שגם בתקופות אלו לא היתה האחדות שלימה בתכלית{{הערה|"האמת ניתנת להיאמר שעדיין לא מצאתי תקופה אפילו בשנות נשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר שבה שררה אחדות גמורה". תשורה חיטריק תש"ס.}}. | ||
==התייחסויות רבותינו נשיאינו לנושא== | ==התייחסויות רבותינו נשיאינו לנושא== | ||
הרבי התייחס רבות לנושא זה, וכבר בהתוועדות הראשונה בה [[קבלת הנשיאות של הרבי|קיבל הרבי על עצמו באופן רישמי את הנשיאות]], אמר הרבי שכאשר החסידים שקשורים אל הרבי יהיה באחדות, יהיה ניתן להשלים את רצון הרבי ולהביא את הגאולה מבלי ששום דבר יעכב, והדרך להגיע לשלום ואחדות בין החסידים, היא על ידי שמחה{{הערה|שיחת יו"ד תשי"א, תורת מנחם חלק ב' עמוד 216.}}. | אדמו"ר הצמח צדק התבטא, שכאשר בין חסידים שוררת אהבה כמו שהדריך אדמו"ר הזקן וממשיכי דרכו - יש בכח ברכתם להמשיך ולפעול כמו בברכת 'שמע קולנו' שבשמונה עשרה{{הערה|שם=ד שלט}}, ואילו אדמו"ר הריי"צ אמר שאהבת רעים בין חסידים היא טבעראשון, וחסיד שהדבר חסר אצלו, הינו חסיד בעל מום{{הערה|ספר השיחות ה'תרצ"ו, עמוד 902.}}, וכאשר החסידים נוהגים ביניהם באהבה ואחדות, גורמים הם קורת רוח מרובה לאין קץ אצל הרבי, וזהו כל ענין החסידות שרבותינו נשיאינו מסרו את נפשם לנטוע בין החסידים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ, ח"ה עמוד שצט. חלק ד' עמוד תכ.}}. | ||
הרבי התייחס רבות לנושא זה, וכבר בהתוועדות הראשונה בה [[קבלת הנשיאות של הרבי|קיבל הרבי על עצמו באופן רישמי את הנשיאות]], אמר הרבי שכאשר החסידים שקשורים אל הרבי יהיה באחדות, יהיה ניתן להשלים את רצון הרבי ולהביא את הגאולה מבלי ששום דבר יעכב, והדרך להגיע לשלום ואחדות בין החסידים, היא על ידי שמחה{{הערה|שיחת יו"ד תשי"א, תורת מנחם חלק ב' עמוד 216.}}, ובכוחו של ניגון שמנגנים מתוך אחדות חסידים - לפשט את העקמומיות שבלב{{הערה|משיחת פורים תש"כ. תורת מנחם חלק כז עמוד 457 ואילך.}}, והקושי להגיע לאחדות, הוא ההוכחה לחשיבות הדבר{{הערה|אגרות קודש חלק י' אגרת ג'לח.}}. | |||
למרות השוני והחילוק שיש בין חסיד לחברו, התבטא הרבי ש"העגלה של הרבי גדול דיה, יש בה מקום לכל החסידים"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1795.htm אגרות קודש חלק ו' אגרת א'תשצה].}}. | |||
דעתו של הרבי לא היתה נוחה מהנהגה של פירוד אפילו כאשר המטרה היא לשם שמים, ואפילו אם הדבר הוא ללא מחלוקת אלא בהסכמה - לא מתאים שחסידים יהיו מחולקים ומפורדים{{הערה|תשורה חיטריק תש"ס: "כלפי חוץ אין כדאי ומחליש כוחותינו אם נחלק לשתי מחנות, אף אם אפילו כוונת שתי המחנות רק לשם שמים".}}. | דעתו של הרבי לא היתה נוחה מהנהגה של פירוד אפילו כאשר המטרה היא לשם שמים, ואפילו אם הדבר הוא ללא מחלוקת אלא בהסכמה - לא מתאים שחסידים יהיו מחולקים ומפורדים{{הערה|תשורה חיטריק תש"ס: "כלפי חוץ אין כדאי ומחליש כוחותינו אם נחלק לשתי מחנות, אף אם אפילו כוונת שתי המחנות רק לשם שמים".}}. | ||
הרבי הציע שכאשר יש מחלוקת, כל אחד מהצדדים ילמד בעיון את [[קונטרס החלצו]], ובשעה שמתאספים יחד, יהיה הקונטרס מונח על השולחן, ובכך הוא יזכיר לנאספים על חשיבות האחדות{{הערה|תשורה חיטריק תש"ס.}}. | הרבי הציע שכאשר יש מחלוקת, כל אחד מהצדדים ילמד בעיון את [[קונטרס החלצו]], ובשעה שמתאספים יחד, יהיה הקונטרס מונח על השולחן, ובכך הוא יזכיר לנאספים על חשיבות האחדות{{הערה|תשורה חיטריק תש"ס.}}. | ||
===בצד השלילה=== | ===בצד השלילה=== | ||
פעמים רבות כאשר התגלה פירוד הלבבות בין החסידים, ביטא הרבי את הכאב העצום שלו ואת ההפסד שנגרם מכך{{הערה|אגרות קודש חלק ה' עמוד רנז: "עד מתי יהיה זה מרקד בינינו! ובפרט אחרי שרבותינו הקדושים צועקים על ענין זה בפרט זה כמה וכמה דורות".}}, במניעת קבלת ברכות שמים, הן בעניני הכלל והן בענינים הפרטיים של כל אחד{{הערה|תשורה וילימובסקי תשע"ב.}}. | פעמים רבות כאשר התגלה פירוד הלבבות בין החסידים, ביטא הרבי את הכאב העצום שלו ואת ההפסד שנגרם מכך{{הערה|אגרות קודש חלק ה' עמוד רנז: "עד מתי יהיה זה מרקד בינינו! ובפרט אחרי שרבותינו הקדושים צועקים על ענין זה בפרט זה כמה וכמה דורות".}}, במניעת קבלת ברכות שמים, הן בעניני הכלל והן בענינים הפרטיים של כל אחד{{הערה|תשורה וילימובסקי תשע"ב.}}, והנוהג בצורה שמפרה את האחדות בין חסידים, הוא בגדר החובל בעצמו וחובל באחרים, ופוגם בקבלת הברכות וההשפעות{{הערה|אגרות קודש כ"ק אד"ש חלק ז, אגרת א'תתקעא.}}, ובעיקר בענין של פרנסה{{הערה|מכתב שבהערה הקודמת, ובמכתב להנהלת כפר חב"ד, כ"ח אלול תשט"ז. "כפר חב"ד" חלק ב עמוד קנח.}}. בסגנון נדיר התבטא הרבי במענה משנת תשמ"ב{{הערה|ראה [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16355&CategoryID=2507 יומן ר' אהרן קורנט (התקשרות גליון א'שנא)]}}: "אילו היו כל עסקני חב"ד שיחיו מאוחדים הי' משיח בא מכבר, ולכן היצה"ר משתולל באופן ובפיתויים היפך השכל לגמרי...". | ||
==התעוררות להוספה באחדות החסידים== | |||
[[קובץ:ספר אחדות.jpg|ממוזער|ספר שיצא בתקופת ההתעוררות בעקבות [[נגיף הקורונה]], עם מכתבים ומענות של הרבי אודות אחדות]] | |||
לאור החשיבות הרבה שהרבי מייחס לאחדות החסידים, נעשו פעולות רבות לאורך השנים להוסיף באחדות בין החסידים. | |||
לאחר [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]] ו[[ג' תמוז תשנ"ד]] נרשמו חילוקי דעות בין החסידים על דרכי הפעולה וההתייחסות לענינים רבים, דבר שגרם לחיכוכים ומריבות, ובשל כך נדרשים החסידים למאמץ רב יותר להוספה באחדות החסידים על אף הדעות השונות. | |||
לאחר [[תאונת התמימים (חנוכה תשס"ז)|הטרגדיה של משפחת חסידי חב"ד]] בשנת [[תשס"ז]] כאשר שלושה תלמידי ישיבה נהרגו בתאונה בדרכם ל[[מבצע חנוכה]], הוקמה על ידי [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] [[ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות|ועדת האחדות]] שפעלה לכינוסם של כלל תלמידי ישיבות חב"ד מרחבי הארץ, וכן שורה של יוזמות נוספות לחיזוק האחדות. | |||
בשנת [[תשע"א]], נרשמה התעוררות מיוחדת בין החסידים, כאשר אחד הביטויים הבולטים לכך היה ראיון משותף של יו"ר ארגון [[התאחדות החסידים]] ב[[שבועון כפר חב"ד]], שהוביל את קמפיין 'אייכה' יחד עם קבוצת עסקנים, שפעלו להתעוררות משותפת של חסידי חב"ד סביב נקודות שעליהם יש הסכמה רחבה. | |||
בשנת [[תש"פ]] בעקבות [[נגיף הקורונה]] שגרם לפטירתם של חסידים רבים ברחבי תבל, וביניהם שלוחים רבים, התפשטה יוזמה נרחבת של אחדות בין השלוחים, אותה הוביל הרב [[בערל לזר]], רבה הראשי של רוסיה. | |||
כמו"כ בשנת [[תשפ"ב]] לכבוד מאה ועשרים שנה התקיימה אחדות בשיירת ה[[טנקים]] שמתקיימת מידי שנה ברחבי ניו יורק- לקבלת פני משיח צדקנו. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''העגלה של הרבי | *'''העגלה של הרבי גדולה דיה, יש בה מקום לכל החסידים''', במדור 'חיי רבי', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1857 עמוד 36 | ||
*'''הושיבו אותי על הכסא לאחד בין יהודים''', שבועון בית משיח 1213 עמוד 31 | |||
*'''בטח יסייעו איש לרעהו ככל האפשרי''', במדור חיי רבי שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 42 | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/05/5ec67616a7b19_1590064662.pdf כולנו כאחד]''', ספר המלקט באופן מקיף את שיחות והתייחסויות הרבי לנושא {{חב"ד און ליין}} | |||
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=499&CategoryID=405 כמשפחה אחת]''', בתוך שיחת השבוע גליון 881 | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מושגי יסוד]] | |||
גרסה אחרונה מ־03:48, 22 באוקטובר 2023
אחדות החסידים הינו ביטוי המתאר את האחווה המיוחדת אותה חשים החסידים בינם לבין חבריהם. רבותינו נשיאינו מיחסים לאחדות זו חשיבות מיוחדת וסגולות מיוחדות, עד שאדמו"ר הצמח צדק אמר שאחדות זו תוביל את החסידים עד ביאת משיח.
מקור הביטוי[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקור הביטוי 'אחדות החסידים', הינו בסיפור אותו הזכיר הרבי פעמים רבות[1], שכאשר אדמו"ר הצמח צדק נסע בשנת תר"ג לאסיפת הרבנים בפטרבורג, יצא בתקיפות גדולה נגד באי כח הממשלה, כאשר ושב מהאסיפה, נשאל כיצד יתכן שהעמיד את עצמו בסכנה? אף אם אינו חושב אודות עצמו ומוכן למסור את הנפש, אך לכל הפחות היה צריך לחשוב אודות החסידים!
על כך השיב הצמח צדק, ש"אחדות החסידים תנהיג אותם עד ביאת המשיח".
אחדות החסידים בדורות קודמים[עריכה | עריכת קוד מקור]
כבר בדור הראשון להתייסדות חסידות חב"ד, דרש אדמו"ר הזקן מחסידיו, ורצונו היה שכלל החסידים יהיו כמשפחה אחת, על פי תורה, ובאהבה[2], והדריך אותם להתייחס זה לזה כמו איברים שונים של גוף אחד, שעל אף החילוק הגדול בין האברים דווקא כאשר האיברים פועלים יחד - הגוף יכול להתקיים ולחיות[3] ואכן רצונו התממש ובאותה תקופה היתה אהבת החסידים גדולה יותר מאהבת אחים, ואלו שלא נמנו על עדת החסידים היו מאחלים לעצמם שאהבת אחים יהיה כמו אהבת החסידים[4].
גם בדורו של אדמו"ר האמצעי נמשך הדבר, והוא אפילו העמיק זאת עוד יותר עד שרבותינו נשיאינו התבטאו כי הוא מסר את נפשו שחסידים יחיו באהבה באמת לאמיתו[5].
אדמו"ר הריי"צ מתאר שהמעורבות והמשפחתיות החסידית היתה בדורות עברו עד כדי כך, שחסיד היה יכול לנסוע במיוחד מעיירה לעיירה רק בשביל לדרוש בשלום חברו ולהתעניין אצלו על עניני משפחה הפשוטים ביותר[6].
על אף המשתמע מכתבי רבותינו נשיאינו וסיפורי החסידים אודות האחדות העצומה ששררה בין החסידים בדורות קודמים, הרבי התבטא שגם בתקופות אלו לא היתה האחדות שלימה בתכלית[7].
התייחסויות רבותינו נשיאינו לנושא[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הצמח צדק התבטא, שכאשר בין חסידים שוררת אהבה כמו שהדריך אדמו"ר הזקן וממשיכי דרכו - יש בכח ברכתם להמשיך ולפעול כמו בברכת 'שמע קולנו' שבשמונה עשרה[5], ואילו אדמו"ר הריי"צ אמר שאהבת רעים בין חסידים היא טבעראשון, וחסיד שהדבר חסר אצלו, הינו חסיד בעל מום[8], וכאשר החסידים נוהגים ביניהם באהבה ואחדות, גורמים הם קורת רוח מרובה לאין קץ אצל הרבי, וזהו כל ענין החסידות שרבותינו נשיאינו מסרו את נפשם לנטוע בין החסידים[9].
הרבי התייחס רבות לנושא זה, וכבר בהתוועדות הראשונה בה קיבל הרבי על עצמו באופן רישמי את הנשיאות, אמר הרבי שכאשר החסידים שקשורים אל הרבי יהיה באחדות, יהיה ניתן להשלים את רצון הרבי ולהביא את הגאולה מבלי ששום דבר יעכב, והדרך להגיע לשלום ואחדות בין החסידים, היא על ידי שמחה[10], ובכוחו של ניגון שמנגנים מתוך אחדות חסידים - לפשט את העקמומיות שבלב[11], והקושי להגיע לאחדות, הוא ההוכחה לחשיבות הדבר[12].
למרות השוני והחילוק שיש בין חסיד לחברו, התבטא הרבי ש"העגלה של הרבי גדול דיה, יש בה מקום לכל החסידים"[13].
דעתו של הרבי לא היתה נוחה מהנהגה של פירוד אפילו כאשר המטרה היא לשם שמים, ואפילו אם הדבר הוא ללא מחלוקת אלא בהסכמה - לא מתאים שחסידים יהיו מחולקים ומפורדים[14].
הרבי הציע שכאשר יש מחלוקת, כל אחד מהצדדים ילמד בעיון את קונטרס החלצו, ובשעה שמתאספים יחד, יהיה הקונטרס מונח על השולחן, ובכך הוא יזכיר לנאספים על חשיבות האחדות[15].
בצד השלילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
פעמים רבות כאשר התגלה פירוד הלבבות בין החסידים, ביטא הרבי את הכאב העצום שלו ואת ההפסד שנגרם מכך[16], במניעת קבלת ברכות שמים, הן בעניני הכלל והן בענינים הפרטיים של כל אחד[17], והנוהג בצורה שמפרה את האחדות בין חסידים, הוא בגדר החובל בעצמו וחובל באחרים, ופוגם בקבלת הברכות וההשפעות[18], ובעיקר בענין של פרנסה[19]. בסגנון נדיר התבטא הרבי במענה משנת תשמ"ב[20]: "אילו היו כל עסקני חב"ד שיחיו מאוחדים הי' משיח בא מכבר, ולכן היצה"ר משתולל באופן ובפיתויים היפך השכל לגמרי...".
התעוררות להוספה באחדות החסידים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאור החשיבות הרבה שהרבי מייחס לאחדות החסידים, נעשו פעולות רבות לאורך השנים להוסיף באחדות בין החסידים.
לאחר כ"ז אדר ראשון תשנ"ב וג' תמוז תשנ"ד נרשמו חילוקי דעות בין החסידים על דרכי הפעולה וההתייחסות לענינים רבים, דבר שגרם לחיכוכים ומריבות, ובשל כך נדרשים החסידים למאמץ רב יותר להוספה באחדות החסידים על אף הדעות השונות.
לאחר הטרגדיה של משפחת חסידי חב"ד בשנת תשס"ז כאשר שלושה תלמידי ישיבה נהרגו בתאונה בדרכם למבצע חנוכה, הוקמה על ידי שלוחי הרבי לארץ הקודש ועדת האחדות שפעלה לכינוסם של כלל תלמידי ישיבות חב"ד מרחבי הארץ, וכן שורה של יוזמות נוספות לחיזוק האחדות.
בשנת תשע"א, נרשמה התעוררות מיוחדת בין החסידים, כאשר אחד הביטויים הבולטים לכך היה ראיון משותף של יו"ר ארגון התאחדות החסידים בשבועון כפר חב"ד, שהוביל את קמפיין 'אייכה' יחד עם קבוצת עסקנים, שפעלו להתעוררות משותפת של חסידי חב"ד סביב נקודות שעליהם יש הסכמה רחבה.
בשנת תש"פ בעקבות נגיף הקורונה שגרם לפטירתם של חסידים רבים ברחבי תבל, וביניהם שלוחים רבים, התפשטה יוזמה נרחבת של אחדות בין השלוחים, אותה הוביל הרב בערל לזר, רבה הראשי של רוסיה.
כמו"כ בשנת תשפ"ב לכבוד מאה ועשרים שנה התקיימה אחדות בשיירת הטנקים שמתקיימת מידי שנה ברחבי ניו יורק- לקבלת פני משיח צדקנו.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- העגלה של הרבי גדולה דיה, יש בה מקום לכל החסידים, במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1857 עמוד 36
- הושיבו אותי על הכסא לאחד בין יהודים, שבועון בית משיח 1213 עמוד 31
- בטח יסייעו איש לרעהו ככל האפשרי, במדור חיי רבי שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 42
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כולנו כאחד, ספר המלקט באופן מקיף את שיחות והתייחסויות הרבי לנושא
- כמשפחה אחת, בתוך שיחת השבוע גליון 881
הערות שוליים
- ↑ ליל ב' דחה"פ תשי"ג וי"ג ניסן תשכ"ו, ועוד.
- ↑ לוח היום יום - כ"ד טבת.
- ↑ אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, ח"י ע' שלז.
- ↑ משיחת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ספר השיחות קיץ ה'ש"ת, עמוד 7. ספר השיחות ה'תרצ"ו, עמוד 41. אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ, ח"ד ע' תקיב-ג.
- ↑ 5.0 5.1 אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, ח"ד עמוד שלט.
- ↑ אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, ח"ד ע' תקיב-ג.
- ↑ "האמת ניתנת להיאמר שעדיין לא מצאתי תקופה אפילו בשנות נשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר שבה שררה אחדות גמורה". תשורה חיטריק תש"ס.
- ↑ ספר השיחות ה'תרצ"ו, עמוד 902.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ, ח"ה עמוד שצט. חלק ד' עמוד תכ.
- ↑ שיחת יו"ד תשי"א, תורת מנחם חלק ב' עמוד 216.
- ↑ משיחת פורים תש"כ. תורת מנחם חלק כז עמוד 457 ואילך.
- ↑ אגרות קודש חלק י' אגרת ג'לח.
- ↑ אגרות קודש חלק ו' אגרת א'תשצה.
- ↑ תשורה חיטריק תש"ס: "כלפי חוץ אין כדאי ומחליש כוחותינו אם נחלק לשתי מחנות, אף אם אפילו כוונת שתי המחנות רק לשם שמים".
- ↑ תשורה חיטריק תש"ס.
- ↑ אגרות קודש חלק ה' עמוד רנז: "עד מתי יהיה זה מרקד בינינו! ובפרט אחרי שרבותינו הקדושים צועקים על ענין זה בפרט זה כמה וכמה דורות".
- ↑ תשורה וילימובסקי תשע"ב.
- ↑ אגרות קודש כ"ק אד"ש חלק ז, אגרת א'תתקעא.
- ↑ מכתב שבהערה הקודמת, ובמכתב להנהלת כפר חב"ד, כ"ח אלול תשט"ז. "כפר חב"ד" חלק ב עמוד קנח.
- ↑ ראה יומן ר' אהרן קורנט (התקשרות גליון א'שנא)