יחיאל הלפרין (מחבר) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 כיהן בתחילה כרב בהלוסק. משנת [[תע"א]] ועד לפטירתו כיהן כרבה של [[מינסק]], שם עמד בראשות ישיבה והעמיד תלמידי חכמים מופלגים. ביאתו למינסק נחגגה שבעה ימים במעמד חברי "ועד ארבע ארצות" וגדולי תורה רבים{{הערה|[[ספר הזכרונות]] פרק קא.}}.
-[[הרבי הריי"צ]] סיפר: {{ציטוטון|עיקר התפשטות הישיבות ב[[ליטא]] היה משנות ת"פ עד ת"ק. התחלתן היה משנות ת"כ, וביותר ת"מ . . והתחלת התפשטות הישיבות הי' מבעל סדר הדורות, אשר הי' בעצמו ר"מ גדול והעמיד הרבה ראשי ישיבות}}{{הערה|ספר השיחות תרצ"ו ע' 134.}}. בישיבתו של רבי יחיאל התקיימה חבורה מיוחדת ללימוד [[תורת הקבלה]] בהדרכתו האישית. בין תלמידיו המקורבים שעסקו רבות בקבלה, ומאוחר יותר נמשכו ל[[תורת החסידות]] והתקרבו ל[[הבעל שם טוב|בעל שם טוב]], היו רבי [[ניסן (הרקי)|ניסן מהרקי]] ורבי [[יוסף יצחק משריי]], דודו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[ספר הזכרונות]] פרק נא. קא-ב.}}.
+[[הרבי הריי"צ]] סיפר: {{ציטוטון|עיקר התפשטות הישיבות ב[[ליטא]] היה משנות ת"פ עד ת"ק. התחלתן היה משנות ת"כ, וביותר ת"מ . . והתחלת התפשטות הישיבות הי' מבעל סדר הדורות, אשר הי' בעצמו ר"מ גדול והעמיד הרבה ראשי ישיבות}}{{הערה|ספר השיחות תרצ"ו ע' 134.}}. בישיבתו של רבי יחיאל התקיימה חבורה מיוחדת ללימוד [[תורת הקבלה]] בהדרכתו האישית. בין תלמידיו המקורבים שעסקו רבות בקבלה, ומאוחר יותר נמשכו ל[[תורת החסידות]] והתקרבו ל[[הבעל שם טוב|בעל שם טוב]], היו רבי [[ניסן (הרקי)|ניסן מהרקי]] ורבי [[יוסף יצחק משריי]], דודו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[ספר הזכרונות]] פרק נא. קא-ב.}}. [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] סיפר שהיה מתרץ על קושיות תלמידיו בדרך קבע ע"פ [[רוח הקודש]]<ref>מכתבו 'אבות החסידות' שנדפס ב[[התמים (ורשה)|התמים]] בזמנו</ref>.
-בהתאם לצוואתו עברה רבנות מינסק לבנו ממלא מקומו רבי משה שהיה אב"ד דאלהינוב.
+בהתאם לצוואתו עברה רבנות מינסק לבנו ממלא מקומו רבי משה שהיה אב"ד של העיר אלהינוב.
 רבי אפרים פישל אב"ד טיקטין, העיד בהסכמתו לספר "ערכי הכינויים" של רבי יחיאל, ש"הוא מצווה ועומד מאביו זקנו, ה"ה הרב הגאון החסיד איש אלהים המפורסם מוהר"ר יחיאל שהיה אב"ד ור"מ דק"ק מינצק, שצוה בניו ובני ביתו אחריו שיקבלו עליהם ועל זרעם, להוציא מחשבתו מחשבת הקודש מכח אל הפועל להדפיס ספריו"{{הערה|מתוך הקדמת רבי נפתלי משכיל לאיתן ממינסק לסדר הדורות המתוקן מהדורת ווארשה.}}.
@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 {{ציטוט|תוכן=סדר הדורות מהגאון מהר"ר יחיאל אב"ד דק"ק מינסק… הן הראנו את כחו בתלמוד ועוצם בקיאותו שכל רז לא אנס ליה כאשר יסתכל המעיין… והרגיל בו יכיר גדולתו כי הבבלי והירושלמי והמדרשים {{מונחון|כמאן דמנח בכיסתיה|כמי שמונחים בכיסו}}. והקדמתו הארוכה והנוראה, ותיקוני הש"ס שאחריה, וחלק התנאים והאמוראים, מבהילים את הרעיון מראות נפלאות ופלאי פלאות בקיאותו.}}
-בהזדמנות אמר [[הרבי]] אודות הספר{{הערה|שיחת ש"פ בלק תשכ"ח (תורת מנחם כרך נג עמ' 286).}}: {{ציטוטון|אמנם ספר 'סדר הדורות' אינו מקובל בעולם הישיבות – כפי שהתחיל בזמנו של [[אריה לייב גינצבורג|השאגת אריה]], שמצד גודל חריפותו, ביטל את מחבר הספר והתבטא, שלא היה לו מה לעשות... ולכן כתב את סדר הדורות – הרי [[הצמח צדק]] מביאו במספר מקומות ובונה על דבריו וכו' (בעיקר בנוגע לספרו 'ערכי הכינויים', אבל גם על שאר ספריו, כולל גם 'סדר הדורות'). ובאמת, הרי זהו ספר שנוגע לכמה-וכמה ענינים עד לתחום של הלכה בפועל. וכמו שכותב בעל סדר הדורות בעצמו בהקדמתו לספרו}}.
+בהזדמנות אמר [[הרבי]] אודות הספר{{הערה|שיחת בלק תשכ"ח (תורת מנחם כרך נג עמ' 286).}}: {{ציטוטון|אמנם ספר 'סדר הדורות' אינו מקובל בעולם הישיבות – כפי שהתחיל בזמנו של [[השאגת אריה]], שמצד גודל חריפותו, ביטל את מחבר הספר והתבטא, שלא היה לו מה לעשות... ולכן כתב את סדר הדורות – הרי [[הצמח צדק]] מביאו במספר מקומות ובונה על דבריו וכו' (בעיקר בנוגע לספרו 'ערכי הכינויים', אבל גם על שאר ספריו, כולל גם 'סדר הדורות'). ובאמת, הרי זהו ספר שנוגע לכמה-וכמה ענינים עד לתחום של הלכה בפועל. וכמו שכותב בעל סדר הדורות בעצמו בהקדמתו לספרו}}.
 ==ספריו==
@@ שורה 31: / שורה 31: @@
 *חידושים בסוגיות מסכתות זבחים-מנחות. מדובר ב – 144 עמודים כתובים בכתב יד קדשו של המחבר.
 *הגהות על סדר הש"ס שנדפסו בש"ס וילנא בדפוס האלמנה והאחים ראם.
 ==קישורים חיצוניים==
@@ שורה 38: / שורה 37: @@
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:אחרונים]]
+[[קטגוריה:מקובלים]]