[[קובץ:צבי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב צבי הירש לרנר]]
[[קובץ:צבי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב צבי הירש לרנר]]
הרב צבי הירש (הירש'ל) לרנר ([[תר"ע]] - ל' ניסן]] [[תשנ"א]]) היה [[חסיד]] שמסר את נפשו שנאסר בעוון [[הפצת יהדות]].
==תולדות חיים==
===ילדותו===
נולד בשנת [[תר"ע]], בעירה צ'רץ' על יד קמיניצק-פודולסק שב[[אוקראינה]]. אביו ר' שמריהו היה מנהל אחוזות רבות.
בעקבות הדאגה לחינוכו של הירש'ל נשלח הנער על ידי הוריו לקמיניצק-פודולסק, מקום בו הייתה סביבה יהודית. הוא גר שם אצל קרובי משפחה, הדוד שלמה ודודה ציפורה שהיו מ[[חסידות צ'ורטקוב|חסידי צ'ורטקוב]].
מעמדו של האבא שמריהו כשכיר, הקנה לילדיו זכות ללמוד לימודים מקצועיים (זכות שנשללה באותם ימים מבעלי עסק עצמאיים). הירש'ל שהיה אז נער מוכשר, התקבל ללימודים במכללת הפועלים, שם סיים את לימודיו במתמטיקה.
לאחר המהפכה הבולשביקית, למד תקופה קצרה בקמיניצק-פודולסק.
מאוחר יותר, בשנת [[תרצ"ב]] מצב הרדיפה כנגד היהדות הלך והחריף.
אותם צעירים יבסקים, קנאו בהירש'ל שהיה אז בחור מוכשר, ותפסו אותו באמצע [[התוועדות]], הוא עזב בעקבות כך את המקום ועבר לעבוד במקום אחר במרחק כמה מאות קילומטרים. כך הוא החליף מקומות עבודה מאחד למשנהו: פרוסקורוב, דונייבצי, שמריענגע, ועוד. בכל מקום השתלב בעבודה מסודרת, עד שהצעירים היבסקים עלו עליו ואז היה נאלץ להחליף את מקומות העבודה. לאחר זמן הוא התקבל כמורה למתמטיקה ופיזיקה.
משפחתו של ר' הירש השתייכה למעמד הפועלים, ובזכות כך קיבלו אישור לנהל מכולת קטנה. חנות זו הייתה מוקד לפעילות יהודית , חלוקת [[מזון]] לנזקקים, מקום התאספות ולימוד ועוד פעולות רבות שהוסוו תחת מכירת מוצרי המזון.
בשנת [[תרצ"ג]] שרר רעב כבד ב[[אוקראינה]] עד כדי כך שאנשים היו מתים ברחובות, נפוחי כפן ומזי רעב. ר' צבי הירש שעבד באותם ימים במוסקבה, היה קונה [[לחם]] ושולח לאוקראינה.
בשנת [[תרצ"ד]] עבר ללמוד בקייב, שם סיים את לימודי ההתמחות באוניברסיטה.
===נישואיו===
לאחר זמן הוא חזר לביתו, נפגש עם ר' [[יצחק כהן]] (כגן). הלה הכיר את הירש'ל עוד בהיותו בחור צעיר כששהה בקמיניצק-פודולסק, שם הוא ראה אותו משתתף בהתוועדויות עם החסידים. באותה תקופה היה זה מחזה די נדיר לראות בחור צעיר, משכיל, אשר מתייחס ברצינות בחיות ובמרץ לכל עניין שבקדושה. כמו כן שבה אותו טוב ליבו, והוא חפץ לקחתו לחתן לבתו.
כעת, כשחזר הירש'ל לבית הוריו, יצא השידוך לפועל בשעה טובה ומוצלחת. אבי הכלה, ר' יצחק התבטא אז בהתרגשות וב[[אהבה]] לחתן החדש: "את בתי נתתי לאיש".
בשנת [[תרצ"ה]] היו ר' יצחק ורעייתו שפרה כהן, הורי הכלה, אמורים לנסוע לארץ ישראל. הם היו בין המאושרים שזכו לקבל אישור יציאה מרוסיה לעלות לארץ ישראל.
הזוג הצעיר היה אמור להצטרף להורי הכלה ולהגיע לארץ ישראל. הם חיכו לאישורי עליה (סרטיפיקטים) במשך זמן רב, אולם אלו בוששו מלהגיע. בסופו של דבר, לא יכלו להצטרף לבני המשפחה שכן הצליחו להגיע לארץ ישראל והיו שותפים לחידוש היישוב היהודי בארץ ישראל.
בתקופת ההמתנה לאישורי הכניסה לארץ ישראל, התפרנס הירש'ל ממלאכת ההוראה. כיון שמשכורת המורים באותה תקופה הייתה משכורת רעב כפשוטו, נאלץ היה להשלים את משכורתו בדרכים אחרות, בדרך כלל בשוק השחור.
===מאסרו===
[[קובץ:צבי הירש לרנר במחנה העבודה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לרנר במחנה העבודה]]
[[קובץ:צבי הירש לרנר במחנה העבודה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לרנר במחנה העבודה]]
ארבעה חודשים בלבד אחר חתונתו, ור' הירש'ל נתפס על עסקי מסחר אסור במטילי זהב. הוא הובא למשפט מהיר, ונגזרו עליו שבע שנות מאסר.
הרב '''צבי הירש (הירש'ל) לרנר''' ([[תר"ע]] - [[ל' בניסן]] [[תנש"א]]) היה חסיד שעסק ב[[הפצת יהדות]], התגורר ב[[ברית המועצות]] ובסוף ימיו ב[[נחלת הר חב"ד]].
זמן לא רב לאחר מכן, נשלח לכלא בעיר סולובקי ב[[סיביר]]. עוד קודם יציאתו לסיביר, ניסתה רעייתו סוסיה, לאתר את מקום מאסרו. היא הלכה יותר מ-10 ק"מ ברגל, כשהיא סוחבת על גבה שק של חפצים עבור בעלה, אך בסופו של דבר לא הצליחו השניים להיפגש בטרם נשלח לגלות.
== תולדות חיים ==
נולד בשנת [[תר"ע]], בעירה צ'רץ' על יד קמיניצק-פודולסק שבאוקראינה, לאביו ר' שמריהו שהיה 'נאמן יער' - מנהל אחוזות רבות. ולאמו מרת זלדה.
באחת הפעמים הגיעה משלחת רמת דרג לבקר בכלא. הגנרל היה תלמידו של ר' הירשל באקדמיה הצבאית בשנת [[תרצ"ג]], כאשר לימד שם מתמטיקה.
בעקבות הדאגה לחינוכו נשלח על ידי הוריו לקמיניצק-פודולסק, מקום בו הייתה סביבה יהודית. הוא גר שם אצל קרובי משפחה [[חסידות צ'ורטקוב|חסידי צ'ורטקוב]]. הוא התקבל ללימודים במכללת הפועלים, שם סיים את לימודיו במתמטיקה. לאחר המהפכה הקומוניסטית, לימד תקופה קצרה בקמיניצק-פודולסק. עקב היותו יהודי שומר שבת לעגו לו תלמידיו.
הגנרל נגיע לר' הירשל ואמר כי הוא לא ידע שנידון על סעיף 58 - סעיף פוליטי חמור - ועל כן הוא אינו יכול לשחררו במקום, אך הבטיח להשתדל להצלתו. ואכן, לאחר זמן קצר הצליח הגנרל לפעול לשחרורו מהכלא מסיבות בריאותיות.
בשנת [[תרצ"ב]], עקב רדיפות מצד היותו יהודי, עזב את המקום ועבר לעבוד במקום אחר, הוא החליף מספר מקומות עבודה מכיוון שבכל מקום שעבד התגלתה עובדת היותו יהודי שומר מצוות. הוא החל ללמד באקדמיה צבאית במוסקבה, את השבת היה מעביר באזור סמוך אליו היה נוסע ברכבת. בשנת [[תרצ"ד]] עבר ללמוד בקייב, שם סיים את לימודי ההתמחות ב[[אוניברסיטה]].
כאסיר משוחרר נאסר עליו לשוב למקום מגוריו או להתיישב בעיר גדולה, ועל כן הוא וזוגתו עברו לסמינובקא - ישוב נידח המרוחק 200 ק"מ מקמיניצק-פודולסק.
לאחר שרודפיו נפלו בעצמם לידי השלטונות, חזר לביתו, שם פגש את ר' [[יצחק כהן]] שנתן לו את ביתו סוסיה לאישה, לאחר החתונה עלו הורי הכלה לארץ, והרב לרנר ואשתו המתינו לקבלת אישור עליה ([[סרטיפיקט]]), לבינתיים עסק בהוראה, ונאלץ לסחור בשוק השחור. ארבעה חודשים לאחר חתונתו נתפס על מסחר אסור במטילי זהב. הוא הובא למשפט מהיר, ונגזרו עליו שבע שנות מאסר. הוא נשלח לכלא בעיר סולובקי ב[[סיביר]]. באיזור זה שרר קור איום בחודשי החורף, ולעיתים היה מגיע ל-54 מינוס. עוד קודם יציאתו לסיביר, ניסתה רעייתו סוסיה, לאתר את מקום מאסרו. אך בסופו של דבר לא הצליחו השניים להיפגש בטרם נשלח.
בהשתדלותם של קרובי משפחה, הצליח רק הירשל לעבור יחד עם אשתו לעיר פולטבה.
בעת גלותו, ביקר במחנה העבודה גנרל, שלמד אצלו באקדמיה הצבאית, הגנרל הבטיח להשתדל לשחררו, והוא אכן שוחרר, ועבר עם אשתו לסמינובקא, ובהמשך לפולטובה.
===מלחמת העולם השניה===
בעת [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו עם ילדם, ובסופו של דבר הגיעו לעיירה 'אורג'יניקידזה' שבאינגושיה. הוא החל לעבוד בבית רפואה צבאי בתנאי שדה. בשנת תש"ג, כאשר [[בית רפואה|בית הרפואה]] עבר לסטלינאבאד (דושנבה), עברו גם הם לשם. במקומות אלו פעל ב[[הפצת היהדות]].
בקיץ תש"א הגיעה מלחמת העולם השנייה לגבולות ברית המועצות. הגרמנים פתחו במלחמה נגד הרוסים, וראו נצחונות מזהירים בקרבות הקשים. הרוסים הלכו ונסוגו לאחור, ומליוני תושבים נאלצו לעקור מבתיהם ולברוח הרחק, אל תוך רוסיה.
כמו שאר האזרחים, גם ר' צבי, אשתו וילדם הקט, ברחו מהעיר פולטבה. הנסיעה הייתה ברכבות ונמשכה על פני שבועות ארוכים. מידי פעם הייתה עוצרת הרכבת, והיה יורד כדי לחפש אוכל על מנת להמשיך ולהתקיים. רק בניסים היה מצליח תמיד לחזור לקרון מבעוד מועד ולהמשיך בנסיעה יחד עם משפחתו.
ככשמע על [[יציאת רוסיה תש"ו]] עברו ל[[סמרקנד]], שם החל לעבוד בעבודות מזדמנות, כגון סבלות. עקב כך הוא מכונה "הרשל דער טרעגער". בביתו התקיימו מנייני תפלה, והוא אף הקים שם [[מקווה]].
כבר היה פעם אחת שהפסיד את הרכבת, אך בסופו של דבר, בדרך-לא-דרך מצא את אשתו והילד, והמשפחה התאחדה מחדש לשמחתם הגדולה.
בשנת [[תשל"ב]] הגיע לארץ ישראל עם בני משפחתו, והתיישב בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי.
בדרכם הארוכה עצרו גם בעיר 'אורג'יניקידזה' שבאינגושיה. הם החליטו לרדת בעיר זו, ולנסות להתמקם שם עד סיום המלחמה. עד מהרה השתלב ר' הירשל בעבודה בבית חולים שדה צבאי שהיה מסונף ל'ללנינגרדסקיה אקדמיה'. בשנת תש"ג, כאשר [[בית רפואה|בית הרפואה]] עבר לסטלינאבאד (דושנבה), עברו גם הם לשם.
הוא דאג להכניס ילדים למוסדות החינוך של ר' [[מרדכי קוזלינר]]. ב[[חודש תשרי]] תשל"ג, זכה סוף סוף להגיע לרבי. באותה תקופה כלתו הייתה לפני לידתה, ואשתו ניסתה לומר לו כי אולי אין זה הזמן הראוי לנסיעה, שכן בבית יהיו זקוקים לעזרתו, אך הוא ענה בפשטות כי העזרה הגדולה ביותר שהוא יכול להושיט, זה לקבל ברכה ישירה מהרבי שהכל יתנהל כשורה.
כחסיד בן חסיד, ר' הירש'ל לא שמר רק על יהדותו שלו; הוא איתר את היהודים המקומיים, איגד אותם, והחל לערוך עמם פעילות יהודית, כמו תפילה במניין, [[התוועדות חסידית|התוועדויות]] וכדומה.
במשך כ-10 שנים, בכל שבת וחג, היה הולך רגלית למושב "ערוגות", כדי לארגן שם מניין תפילה. בימי החול עסק ב[[מבצעים]], ובחגים ארגן את כל הדרוש עבור תושבי המקום.
ביום שבת, כ"א בטבת תש"ה, נולד לר' הירשל וסוסיא בנם השני, ר' משה שיחי'. ר' מוטל סייע בהסקת בית היולדת, וכמו כן השיג מוהל לשבת, והברית נערכה בעתה ובזמנה.
נפטר ב[[ל' בניסן]], [[תנש"א]].
===בסמרקנד===
לר' הירשל נודע כי ב[[סמרקנד]] נמצאים חסידים רבים שהשיגו פספורטים פולניים מזוייפים, באמצעותם ניתן היה לצאת מבעד למסך הברזל. רק לאחר השתדלויות רבות, הצליחו הזוג לרנר להגיע ל[[סמרקנד]] בעיצומה של שנת תש"ו.
בהגיעם לעיר עברו מבית לבית כדי לנסות למצוא מקום לדור בו, ולפחות מקום זמני עד שימצאו את מקום מנוחתם. רק בשעות הערב מצאו "דירה" שלא הייתה אלא חדר עשוי חמר פרוץ לרוח ולעוברים ושבים. בלית ברירה פרקו את מטלטליהם המועטים ופנו ללינת הלילה ב"דירה" החדשה.
===עיסוקים חדשים===
ב[[סמרקנד]] כבר לא יכול היה ר' הירשל להמשיך לעסוק במקצוע ההוראה, כיוון שלא ניתן היה להימנע מעבודה ב[[שבת]] במקצוע זה. משום כך החל לעבוד בכל מיני עבודות מזדמנות, כגון סבלות. הוא אף 'זכה' לקבל על כך את הכינוי "הרשל דער טרעגער".
באותה תקופה משפחתו הייתה במצוקה כלכלית כמו שאר הפליטים שמילאו את סמרקנד. היה קושי עצום בהשגת דלי [[מים]] בבוקר שהיה אמור להספיק לכל יום; המים נמכרו בכסף רב.
את הפיתות אפו הירשל וסוסיא מקמח שהשיגו, ולשבת הכינו [[יין]] מעץ גפן שגדל בסמוך לביתם. ועם זאת, ביתם היה תמיד פתוח לקבל את כל היהודים הפליטים מהמלחמה.
===כי ביתי בית תפילה===
בביתו של ר' הירשל לרנר התקיימו לעיתים תקופות מאוד המניין של חסידי חב"ד באזור. המיוחד שהיה בבית שלו שהיה לו גם [[מקווה]] טהרה (לאנשים) והיה אפשר לטבול לפני התפילה. מאימת השלטונות ובכדי להקל, עשו תור בין חסידי חב"ד בביתו של מי יתפללו כל שבת. אבל אצל הירשל לרנר היה ידוע בין כל החסידים שאצלו אפשר להתפלל בלי תור וגם בלי להודיע מראש. ואכן לעיתים תקפות במשך שבתות על גבי שבתות התקיימו התפילות בביתו של ר' הירשל לרנר באופן רצוף, וגם התוועדויות פעילות.
===בארץ ישראל===
בשנת [[תשל"ב]] זכה ר' הירש להגיע לארץ ישראל עם בני משפחתו, ולבנות את ביתו בין חסידים בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקריית מלאכי.
בקריית מלאכי היה אהוב על כולם. הוא היה ידוע כאדם שאפשר לסמוך עליו. הוא דאג להכניס ילדים למוסדות החינוך של ר' [[מרדכי קוזלינר]], בשכנעם שבישיבה זו יקבלו את הטוב ביותר, וישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]] התעשרה בתלמידים.
כמו ברוסיה, גם כאן חיפש לעשות מעשי חסד עבור הסובבים אותו. הוא היה קונה מוצרים בשוק ובמכולת למי שהיה קשה לו ללכת על רגליו. השכן הגלמוד מצא מקום שמח על שולחנו בכל שבת וחג.
יחד עם הגשמיות העביר גם יהדות לאלו שנעזרו על ידו. הוא עורר את שכניו המבוגרים להתענין וללמוד עוד ועוד.
ב[[חודש תשרי]] הראשון לאחר יציאתו מרוסיה, תשל"ג, זכה סוף סוף להגיע לרבי לאחר שנים רבות של כיסופים. באותה תקופה כלתו הייתה לפני לידתה, ואשתו ניסתה לומר לו כי אולי אין זה הזמן הראוי לנסיעה, שכן בבית יהיו זקוקים לעזרתו, אך הוא ענה בפשטות כי העזרה הגדולה ביותר שהוא יכול להושיט, זה לקבל ברכה ישירה מהרבי שהכל יתנהל כשורה.
===בית חב"ד "ערוגות"===
במשך כ-10 שנים, בכל שבת וחג, היה הולך רגלית למושב "ערוגות" שנמצא במרחק של 6 ק"מ מנחלת הר חב"ד, כדי לארגן שם מניין תפילה. הוא היה הולך לשם בכל מזג אויר, בקיץ ובחורף. כשהיה מגיע לשם, לא היה ממתין לו מניין אנשים, אלא הוא רק היה מתחיל לאסוף את האנשים מהבתים, מהרפת ומהגינה, והכל בחיוך, במילה טובה ובמאור פנים - אף אחד לא יכול לסרב לו. הוותיקים עוד זוכרים היטב איך שהוריד את הרפתן מהטרקטור בבוקרו של יום הכיפורים, וזיכה גם אותו בתפילה.
בימי החול זיכה את תושבי המקום בהנחת תפילין, ואף דאג לקבוע מזוזות כשרות על פתחים רבים. בחגי ישראל היה מגייס את בניו לעזרה כבעלי קריאה, בעל תוקע בעל תפילה וכדומה. לא מעט בזכות פעילותו, יש שם כיום בית כנסת ומנין קבוע בכל ימות השנה.
===פטירתו===
נפטר ביום [[ל' בניסן]], ראש [[חודש אייר]] [[תנש"א]], כשהוא זקן ובא בימים.
==משפחתו==
==משפחתו==
רעייתו, מרת סוסיא לרנר - נפטרה כ"א מנחם אב תשנ"ט.
* בנו הרב ד"ר [[יעקב לרנר]] - חסיד חב"ד מדען פיזיקאי מפורסם, בשנים האחרונות הפך למפורסם גם בזכות ריקודיו בשמחות אנ"ש.
* בנו הרב ד"ר [[יעקב לרנר]] - חסיד חב"ד מדען פיזיקאי מפורסם, בשנים האחרונות הפך למפורסם גם בזכות ריקודיו בשמחות אנ"ש.
* בנו הרב [[משה לרנר]] - חסיד חב"ד מקרית מלאכי מדען בתחום החשמל.
* בנו הרב [[משה לרנר]] - חסיד חב"ד מקרית מלאכי מדען בתחום החשמל.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1009 נס בפריצת מסך הברזל] - סיפורים וזכרונות על הרב לרנר מפי נכדתו אתר [[שבועון בית משיח]]
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1009 נס בפריצת מסך הברזל] - סיפורים וזכרונות על הרב לרנר מפי נכדתו {{בית משיח}}
נולד בשנת תר"ע, בעירה צ'רץ' על יד קמיניצק-פודולסק שבאוקראינה, לאביו ר' שמריהו שהיה 'נאמן יער' - מנהל אחוזות רבות. ולאמו מרת זלדה.
בעקבות הדאגה לחינוכו נשלח על ידי הוריו לקמיניצק-פודולסק, מקום בו הייתה סביבה יהודית. הוא גר שם אצל קרובי משפחה חסידי צ'ורטקוב. הוא התקבל ללימודים במכללת הפועלים, שם סיים את לימודיו במתמטיקה. לאחר המהפכה הקומוניסטית, לימד תקופה קצרה בקמיניצק-פודולסק. עקב היותו יהודי שומר שבת לעגו לו תלמידיו.
בשנת תרצ"ב, עקב רדיפות מצד היותו יהודי, עזב את המקום ועבר לעבוד במקום אחר, הוא החליף מספר מקומות עבודה מכיוון שבכל מקום שעבד התגלתה עובדת היותו יהודי שומר מצוות. הוא החל ללמד באקדמיה צבאית במוסקבה, את השבת היה מעביר באזור סמוך אליו היה נוסע ברכבת. בשנת תרצ"ד עבר ללמוד בקייב, שם סיים את לימודי ההתמחות באוניברסיטה.
לאחר שרודפיו נפלו בעצמם לידי השלטונות, חזר לביתו, שם פגש את ר' יצחק כהן שנתן לו את ביתו סוסיה לאישה, לאחר החתונה עלו הורי הכלה לארץ, והרב לרנר ואשתו המתינו לקבלת אישור עליה (סרטיפיקט), לבינתיים עסק בהוראה, ונאלץ לסחור בשוק השחור. ארבעה חודשים לאחר חתונתו נתפס על מסחר אסור במטילי זהב. הוא הובא למשפט מהיר, ונגזרו עליו שבע שנות מאסר. הוא נשלח לכלא בעיר סולובקי בסיביר. באיזור זה שרר קור איום בחודשי החורף, ולעיתים היה מגיע ל-54 מינוס. עוד קודם יציאתו לסיביר, ניסתה רעייתו סוסיה, לאתר את מקום מאסרו. אך בסופו של דבר לא הצליחו השניים להיפגש בטרם נשלח.
בעת גלותו, ביקר במחנה העבודה גנרל, שלמד אצלו באקדמיה הצבאית, הגנרל הבטיח להשתדל לשחררו, והוא אכן שוחרר, ועבר עם אשתו לסמינובקא, ובהמשך לפולטובה.
בעת מלחמת העולם השנייה ברחו עם ילדם, ובסופו של דבר הגיעו לעיירה 'אורג'יניקידזה' שבאינגושיה. הוא החל לעבוד בבית רפואה צבאי בתנאי שדה. בשנת תש"ג, כאשר בית הרפואה עבר לסטלינאבאד (דושנבה), עברו גם הם לשם. במקומות אלו פעל בהפצת היהדות.
ככשמע על יציאת רוסיה תש"ו עברו לסמרקנד, שם החל לעבוד בעבודות מזדמנות, כגון סבלות. עקב כך הוא מכונה "הרשל דער טרעגער". בביתו התקיימו מנייני תפלה, והוא אף הקים שם מקווה.
בשנת תשל"ב הגיע לארץ ישראל עם בני משפחתו, והתיישב בשכונת נחלת הר חב"ד שבקריית מלאכי.
הוא דאג להכניס ילדים למוסדות החינוך של ר' מרדכי קוזלינר. בחודש תשרי תשל"ג, זכה סוף סוף להגיע לרבי. באותה תקופה כלתו הייתה לפני לידתה, ואשתו ניסתה לומר לו כי אולי אין זה הזמן הראוי לנסיעה, שכן בבית יהיו זקוקים לעזרתו, אך הוא ענה בפשטות כי העזרה הגדולה ביותר שהוא יכול להושיט, זה לקבל ברכה ישירה מהרבי שהכל יתנהל כשורה.
במשך כ-10 שנים, בכל שבת וחג, היה הולך רגלית למושב "ערוגות", כדי לארגן שם מניין תפילה. בימי החול עסק במבצעים, ובחגים ארגן את כל הדרוש עבור תושבי המקום.
