קעמפ גן ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־15:00, 1 באוקטובר 2024

המונח "קעמפ" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קעמפ (פירושונים).

		ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

קעמפ גן ישראל הוא מחנה קיץ לילדים שנוסד על ידי חסידי חב"ד בניו יורק בשנת תשט"ז ונקרא על שם הבעל שם טוב^[1]. ברבות השנים הוקמו מחנות בשם זה על ידי שליחי וחסידי חב"ד בכל רחבי העולם בעידודו של הרבי.

הרבי ביקר במחנה שלוש פעמים, ושלח בכל שנה מכתב ברכה לפתיחת הקעמפ. בשנים מאוחרות יותר הגיעו ילדי הקעמפ מדי שנה לביקור ב-770 אצל הרבי בתאריך כ' מנחם אב לרגל יום פטירת אביו של הרבי הרב לוי יצחק שניאורסון, שם נערך עבורם כינוס מיוחד, והרבי נשא בפניהם שיחה.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

מחנות הקיץ הוקמו לראשונה בארצות הברית על מנת לחזק את החינוך היהודי אצל ילדים שלא התחנכו על פיו וכן על מנת לשמור על חינוך הילדים במשך ימי החופש, לאור דברי הרבי על הסכנות שבתקופה זו, ועל פי הוראת הרבי נקרא המחנה בשם "גן ישראל"^[1], על שם הבעל שם טוב. היות ומטרתו של הקעמפ הייתה לחזק את החינוך היהודי, הוא קיבל גם ילדים מבתים חב"דיים וגם ילדים שלא שמרו תורה ומצוות ולמדו בבתי ספר עממיים, במטרה שלאחרונים, תהיה דוגמא כיצד מתנהג ילד יהודי.

הרבי התבטא^[2] כי הצלחתו של הקעמפ היא בכך שהילדים שוהים תקופה ארוכה ורצופה ב"רשות של הרבי":

ועל זה הוסד מחנה "גן ישראל", שהילדים נמצאים לא ברשות הוריהם אלא ברשות הרבי, שבכמה פרטים הרי ההצלחה היא אז יותר מבכותלי הישיבה, מכיון שבכותלי הישיבה הרי לאחר הלימודים הילד הולך הביתה, מה שאין כן ב"גן ישראל" הוא נמצא כמה שבועות רצופים בלי הפסק בינתיים ברשותו של הרבי

הקמת המחנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשט"ז הוקם ביוזמת ה"מרכז לעניני חינוך" מחנה הקיץ "גן ישראל". כשנכנסו הרב משה לאזאר והרב יוסף ווינבוים (שהיו אז תלמידים בישיבת תומכי תמימים המרכזית) ליחידות אצל הרבי והציגו לפניו את הרעיון, אישר הרבי את הקמת הקעמפ ואף רשם צ'ק על סך של שלושת אלפים דולר כהשתתפות בהתחלת העבודה. כשנכנסו ליחידות לאחר מכן, הורה להם הרבי לצרף אליהם את הרב קהת וייס שיסייע להם בהקמת הקעמפ וניהולו. הרב וייס הקים בהוראת הרבי וועד לצורכי הקעמפ בו היו חברים המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, הרב שלמה אהרן קזרנובסקי, הרב יעקב יהודה הכט ועורך-הדין מר אייזיק שטראל, שהיה אמור לדאוג שהקעמפ יתנהל כחוק. לאחר הקמת הוועד, ביקש הרבי שכל חבריו ייכנסו אליו יחד ליחידות, בה קיבלו הוראות מפורטות לרבות בכל הקשור לארגון המחנה וניהולו, ובין היתר, כי בפעם הראשונה לא כדאי לקנות שטח, לכן יש להשתדל למצוא מקום מתאים להשכרה.

בהמשך נכנסו המארגנים עוד כמה פעמים ליחידות לצורך קבלת הוראות מפורטות מהרבי בנוגע לקעמפ. רק מספר שבועות הצליח הרב יעקב יהודה הכט לשכור מקום מתאים בעיר עלענוויל שבניו יורק, בה שימש בשנה הקודמת קעמפ בשם "איזראעל".

המחנה נקרא בהוראת הרבי בשם "גן ישראל" על שם הבעל שם טוב^[1]. בהתוועדות חג השבועות תשט"ז התייחס הרבי לשם "גן ישראל", ואמר שהשם "גן" רומז למה שכתוב בזוהר שיש ג"ן סדרי הבנה בתורה, והיות ולכל יהודי יש לו אות בתורה, נקרא הקעמפ בשם "גן ישראל".

ביקורי הרבי במחנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תשט"ז - כשחזר הרב משה לאזאר ביום פתיחת הקעמפ ל-770, שאל אותו המזכיר הרב יהודה לייב גרונר כמה זמן עורכת הנסיעה למחנה, והרב לזאר ענה שבין שעתיים לשעתיים וחצי. כעבור עשרים דקות חזר אליו הרב גרונר והודיע לו שהרבי רוצה לערוך התוועדות במחנה. וכך הגיע הרבי למחנה וערך בו התוועדות לרגל חנוכת הבית^[3].
תשי"ז - בסיום התוועדות י"ב תמוז בשנה זו סיפר הרבי כי ההמשך ההתוועדות יהיה בקעמפ, ואכן בט"ו תמוז הגיע לביקור במחנה. בסיום ההתוועדות חילק הרבי לילדי המחנה סידור המכיל את תפילות מנחה וערבית. בסיום הביקור, רגע לפני שנכנס הרבי לרכב, הסתובב אל הרב לזאר ואמר לו באידיש: "לא שיערתי לעצמי כזה עושר"^[3].
תש"כ - במשך 3 שנים לא ביקר הרבי בקעמפ, בשנת תש"כ, בישר הרבי כי גם השנה ירצה ללכת לקעמפ^[4], במיוחד בקשר לשנת ה-200 להסתלקות הבעש"ט שעל שמו נקרא הקעמפ; הרבי התבטא שלמרות שאין הוא נוהג לצאת מברוקלין, הרי הקעמפ נחשב חלק ממרכז 770, בהתוועדות שערך דיבר הרבי על שמו של הקעמפ - ע"ש הבעש"ט, אח"כ חילק הרבי 'כוס של ברכה' ו'מנחה מעריב' לילדים ולצוות של הקעמפ^[5].

באחד מביקוריו במחנה "גן ישראל", התבטא הרבי כי למרות שנוהג שלא לצאת כלל מניו יורק יוצא הוא לבקר בקעמפ, שכן הקעמפ הוא חלק מ770^[6]. הרבי אף התבטא שהקעמפ הוא "סדן שמייצרים עליו חסידים"^[7].

התייחסות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בביקורו בקעמפ בשנת תשט"ז אמר הרבי, שעניינו של מחנה קיץ הוא להבריא את הגוף, וברגע שזה נעשה כדי לעבוד את ה', זה חלק מעבודת ה', וזה קיים עוד יותר בילדים מתחת לגיל בר מצוה, שאצלם חשוב רק המעשה, ולכן ברגע שעושים לשם שמים, הרי זה חלק מעבודת ה' שלהם. ועי"ז יבריא רוחם של הנמצאים בקעמפ לא רק בגשמיות אלא גם ובעיקר ברוחניות, עי"ז שכאשר יחזרו לביתם לאחר הקעמפ יקדמו את כל משפחתם בקיום ענייני תומ"צ^[8].

כיוון שהילד נמצא במשך עשרים וארבע שעות, באותה הסביבה ובאותה ההשפעה, הוא שומע את אותו הנוסח ומרגיש את אותו התוקף, שצריך להיות באמונה ובתורה ובמצוות, הן בבוקר הן במשך היום והן בלילה ובכל משך המעת-לעת. שזהו מה ש"אין רע בלי טוב", אותו עניין מה שיוצאים מהישיבות (בזמן הקיץ), יש בו את הצד הטוב, [שרק ינצלו אותו במילואו]; וזהו מה שיכולים לשלוח את הילד דווקא לכזה סוג קעמפ שהוא קעמפ ראוי לשמו, (זאת אומרת) שאלו הנמצאים שם ניכר עליהם שהם "זרע ברך הוי'" אם זה ילדים או ילדות, כך שהקיץ ינוצל, להתחזקות אמיתית ביהדות, ובתורה ומצוות.
וכל זה מתחיל בתקופה זו, אותה ניתן לנצל כאמור לעיל דווקא בצד הקדושה, כמו על-דרך מה שאומרים שבעל תשובה יכול לפעול הרבה יותר מצדיק גמור, כמו כן ניתן לפעול בזמן זה - בו לא נמצאים בישיבה, אם רק שולחים את הילד לקעמפ הראוי לשמו, הרבה יותר ממה שפועלים בזמן בו נמצאים בישיבה
וכפי שכבר ראו בפועל בשנים קודמות, שאותם אלו שעמדו על-כך שילדיהם ילכו דווקא לכזה מין קעמפ, שהיהדות בקיץ חזקה עוד יותר (אצלם) מכפי שהיהדות היא אצלם בחורף בבית, היה להם לאחר-מכן נחת אמיתי מהילדים, בעת שהם שבו מהקעמפ הביתה, נחת לא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות שכאמור לעיל אצל יהודים הולכת גשמיות ביחד עם רוחניות

— התוועדות י"ב תמוז תשכ"ד / תרגום חופשי

הרבי ציין שפעמים הגישה הסלחנית והדאגנית של ההורים כלפי הילדים מונעת מהם להתקדם כראוי, וזו אחת ממעלותיו של מחנה הקיץ, שהילד מורחק מהגישה הזו והדבר מאפשר לו לצמוח כראוי^[9].

בשיחה שנשא הרבי בהפאראד בשנת תשמ"ג כי על הילדים לבקש מההורים לירשום אותם למחנה קיץ, ואז פנה הרבי להורים ואמר שהוא פונה אליהם בבקשה בשמו של רשב"י לרשום את בניהם למחנה קיץ, ואמר שיש במעשה זה אף מצוות אהבת ישראל^[10].

מדי שנה, היה הרבי שולח מכתב ברכה לרגל פתיחת הקעמפ.

בעת שמנהל קעמפ גן ישראל דטרויט שהה ביחידות אצל הרבי, אמר לו הרבי כשחיוך נסוך על פניו הק' "איך האב געהערט אז שבת אין קעמפ איז אזוי ווי שמחת תורה [= שמעתי ששבת בקעמפ היא כמו שמחת תורה]"^[11].

מאפייני הקעמפ[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

המנונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נהוג לשיר המנונים במהלך הקעמפ, ההמנונים נועדו להביע תכנים בענייני חסידות, התקשרות, בשורת הגאולה, וענייני גאולה ומשיח.

פולמוס המשפיעים בבחירת לחני ההמנונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב מאיר ווילשאנסקי טוען שיש לבחור להמנוני הקעמפים לחן מלחני ניגוני חב"ד, הוא טוען שדווקא דרך הניגון ניתן להביע את תכני הקעמפ בצורה מיטבית^[12].

לעומתו הרב זלמן גופין טוען כי בהמנוני הקעמפים יש לבחור לחן שאינו ניגון חב"ד, הסיבה לכך היא מצד קדושתו ותוכנו הפנימי של הניגון, ומצד החשש שהניגון במתכונתו עם מילות הקעמפ יטבע בזכרון חניכי הקעמפ ולאחר מכן יפריע להם בהתרכזות בתוכנו של הניגון.^[^{דרוש מקור]}

גם לדעת הרב ווילשאנסקי לאחרי הקעמפ אין להמשיך להשתמש בהמנון, ויש לנגן את הניגון רק במתכונתו המקורית.

ר' יהושע מונדשיין התנגד אף הוא לשילוב לחנים מניגוני חב"ד בהמנוני הקעמפים בשל דברי הרבי שמילות ניגון מגבילות אותו^[13], ובשל החשש שהניגון במתכונת עם מילות הקעמפ יטבע בזכרון חניכי הקעמפ ולאחר מכן יפריע להם בהתרכזות בתוכנו של הניגון^[14].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנאות דשא - אלבום הסוקר את ביקורי הרבי בקעמפ קה"ת תשנ"ג.
הרב ישראל אלפנביין, ההשפעה הרוחנית במחנה-קיץ - בתוך מדור 'חיי רבי', גליון 1865 עמוד 30
שלום מגידמן, הרבי סחף אותנו מהרגע הראשון, ראיון נרחב עם מייסד ומנהל קעמפ 'גן ישראל' הראשון, גליון 1867 עמוד 29
עשר עובדות על קעמפים חב"דיים, גליון 1221 עמוד 41

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מחנה קיץ לקט שיחות ומענות בדבר החשיבות ברישום ילדים למחנות הקיץ, תשורה מכינוס השלוחים האזורי צרפת, תשע"ט
בנאות דשא - ביקורי כ"ק אדמו"ר שליט"א במחנות הקיץ 'גן ישראל' ו'אמונה', קה"ת, תשנ"ג
יחסו של הרבי לזמן הקיץ ולמחנות גן ישראל, מתוך מגזין 'א חסידישע דערהער' (אנגלית)

מדיה

ביקורי הרבי בקעמפ גן ישראל מתוך מגזין תורת חיים, תמוז תש"פ
מייסד הקעמפ הרב משה לאזאר מתראיין לחברת jem: כְּשֶׁהַמְּרַכֵּז התעלף גיליון הסיפור שלי ; כיצד נוסד גן ישראל? מתוך התוכנית 'המפגש שלי'
הרבי מבקר בקעמפ, וידאו מביקור הרבי בקעמפ גן ישראל בסוואן לייק שבניו יורק, קיץ תשי"ז
ביקור נדיר של הרבי ב'גן ישראל' ושיחה שנשא בפני הילדים במהלך ביקורו בט"ו תמוז תש"כ
הרבי מבקר בקעמפ, וידאו צבעוני מביקור הרבי בקעמפ
הרבי מבקר בקעמפ גן ישראל • גלריה
וידיו מאחד הכינוסים של ילדי הקעמפ אצל הרבי, כ' מנחם אב תשמ"ט, מתוך מגזין הוידאו השבועי של jem
בלעדי: גלרייה נדירה של הרבי מבקר בקעמפ 'גן ישראל', באתר 'לחלוחית גאולתית'
מארכיונו של המזכיר הרב חדקוב: הקלטה מהתוועדות הרבי בקמפ

הערות שוליים

↑ ^1.0 ^1.1 ^1.2 ראה בשיחת הרבי לילדי הקעמפ, ט"ו תמוז תש"כ.
↑ שיחת ש"פ שלח ה'תשי"ט (בסופה)
↑ ^3.0 ^3.1 כיצד נוסד גן ישראל? – מייסד הקעמפ הרב לאזאר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem
↑ בראיון לשבועון כפר חב"ד (גליון 1867) טען מנהל הקעמפ הרב לזר כי לביקורו של הרבי בקעמפ היה קשר עם העובדה שהרבי לא סידר קידושין בחתונה שלו, כשהוא היה מהזוגות הראשונים שהרבי לא סידר עבורם קידושין, והיה בזה מעין פיצוי.
↑ ע"פ הספר בנאות דשא.
↑ "בנאות דשא"
↑ ביחידות לרב אליהו ליפסקר. הובא ב"בנאות דשא", עמוד 81.
↑ תורת מנחם תשט"ז חלק ג' (י"ז) עמ' 109
↑ היתרון של מחנה לילה , על פי תורת מנחם חלק כ"ח עמוד 162.
↑ תורת מנחם תשמ"ג חלק ב' עמוד 1436
↑ והתמימים נהגו לומר שרק מי שראה את השמחה ששוררת ברחבי קרית גן ישראל במהלך השבתות יבין את דברי הרבי לאשורם.
↑ חד וחלק: האם מתאים לשיר שירי קעמפים על ניגוני חב"ד?
↑ "שהדיבור מגבל את השירה. זאת אומרת שהשיר גמיש יותר וכלל לפעמם הכי תכופות כמה פירושים שאין טכסט אחד יכול לכוללם". אגרות קודש חלק י"ח עמ' קנז.
↑ רשימת הרהורים בעלמא ניגון ונגינה, ש"ץ וחזן, נדפסה בפרדס חב"ד גליון 5, ניסן תשנ"ח. נדפסה גם בקובץ זיכרון עשרה מאמרות עמ' 44.

[גן_ישראל-1] 1.0 ^1.1 ^1.2 ראה בשיחת הרבי לילדי הקעמפ, ט"ו תמוז תש"כ.

[2] שיחת ש"פ שלח ה'תשי"ט (בסופה)

[גן_ישראל_2-3] 3.0 ^3.1 כיצד נוסד גן ישראל? – מייסד הקעמפ הרב לאזאר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem

[4] בראיון לשבועון כפר חב"ד (גליון 1867) טען מנהל הקעמפ הרב לזר כי לביקורו של הרבי בקעמפ היה קשר עם העובדה שהרבי לא סידר קידושין בחתונה שלו, כשהוא היה מהזוגות הראשונים שהרבי לא סידר עבורם קידושין, והיה בזה מעין פיצוי.

[5] ע"פ הספר בנאות דשא.

[6] "בנאות דשא"

[7] ביחידות לרב אליהו ליפסקר. הובא ב"בנאות דשא", עמוד 81.

[8] תורת מנחם תשט"ז חלק ג' (י"ז) עמ' 109

[9] היתרון של מחנה לילה , על פי תורת מנחם חלק כ"ח עמוד 162.

[10] תורת מנחם תשמ"ג חלק ב' עמוד 1436

[11] והתמימים נהגו לומר שרק מי שראה את השמחה ששוררת ברחבי קרית גן ישראל במהלך השבתות יבין את דברי הרבי לאשורם.

[12] חד וחלק: האם מתאים לשיר שירי קעמפים על ניגוני חב"ד?

[13] "שהדיבור מגבל את השירה. זאת אומרת שהשיר גמיש יותר וכלל לפעמם הכי תכופות כמה פירושים שאין טכסט אחד יכול לכוללם". אגרות קודש חלק י"ח עמ' קנז.

[14] רשימת הרהורים בעלמא ניגון ונגינה, ש"ץ וחזן, נדפסה בפרדס חב"ד גליון 5, ניסן תשנ"ח. נדפסה גם בקובץ זיכרון עשרה מאמרות עמ' 44.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-גן ישראל הינו מחנה קיץ. זוהי מסגרת חסידית לילדים לימות החופש. כמו בהרבה דברים אחרים, [[הרבי]] הוא הראשון שהשכיל לנצל את ימי הקיץ להגברת החינוך היהודי-חסידי, לא רק בקרב תלמידי מוסדות חב”ד, אלא אף מחוצה לה. מאות אלפי ילדים עברו במשך השנים בחנות הקיץ החב”דיים, וטעמו מטעמה של יהדות וחסידות.
+{{מפנה|קעמפ}}
+{{לעריכה}}
+[[קובץ:סמל גן ישראל - מקורי.png|שמאל|ממוזער|200px|סמל "גן ישראל" המקורי]]
+{{קובץ|ראלי ילדי הקעמפים נא|[[הרבי]] [[חלוקת דולרים|מחלק דולרים]] לאחר שנשא [[שיחה]] ב[[כינוס ילדים]] לילדי הקעמפ ב[[זאל הגדול]] שב[[770]], [[כ' מנחם אב]] [[תנש"א]]}}
-בכל הדורות שעברו, ילדי ישראל היו נתונים תמיד להשפעה החיובית של המסגרות החינוכיות: אם בבית-הספר, בחיידר או בישיבה, בהם בילו כל ימות השנה. הילדים כמעט ולא באו במגע עם הרחוב והסביבה, ומטבע הדברים נעדרו מהם הפרעות ובילבולים שונים בדרך חינוכם ברוח התורה והיהדות.
+'''קעמפ גן ישראל''' הוא מחנה קיץ לילדים שנוסד על ידי [[חסידי חב"ד]] ב[[ניו יורק]] בשנת [[תשט"ז]] ונקרא על שם [[הבעל שם טוב]]{{הערה|שם=גן ישראל|1=ראה בשיחת [[הרבי]] לילדי הקעמפ, [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/28/24/236.htm ט"ו תמוז תש"כ].}}. ברבות השנים הוקמו מחנות בשם זה על ידי [[שליח]]י וחסידי חב"ד בכל רחבי העולם בעידודו של [[הרבי]].
-אולם במשך השנים הדברים השתנו. תקופת החופשים הלכה וגדלה, ובפרט בימות הקיץ. הילדים מצאו עצמם חשופים במשך זמן רב לכל הרוחות השליליות של הרחוב - עובדה שגם הזיקה רבות לכל העבודה החינוכית שהושקעה בהם במשך השנה.
+[[הרבי]] ביקר במחנה שלוש פעמים, ושלח בכל שנה מכתב ברכה לפתיחת הקעמפ. בשנים מאוחרות יותר הגיעו ילדי הקעמפ מדי שנה לביקור ב-[[770]] אצל הרבי בתאריך [[כ' מנחם אב]] לרגל יום פטירת אביו של הרבי הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], שם נערך עבורם [[ראלי|כינוס]] מיוחד, והרבי נשא בפניהם [[שיחה]].
-בעקבות זאת, נוצר הכרח לפעול לתיקון התופעה בחודשי הקיץ. הועלו מספר רעיונות, אך המעשי מכולם היה - לארגן לנוער, מטעם הישיבות עצמן, תוכניות מיוחדות גם ל”ימי החופש”, בדמות “מחנות-קיץ”. מחנות אלה, לפי התוכנית, יעמדו לרשות הילדים כל האמצעים הדרושים למנוחת הגוף ולבריאותו - אך בד בבד יהיו נתונים במשך כל שעות היממה באווירה “על טהרת-הקודש”, כשחלק חשוב ממנה יוקדש לתורה ולתפילה.
+==רקע==
+{{קובץ|הרבי מחלק מנחה מעריב בקעמפ|הרבי מחלק סידור המכיל את תפילות 'מנחה מעריב' לילדי הקעמפ בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], [[ט"ו תמוז]] [[תשי"ז]]}}
-על רקע זה הוקמו מחנות-הקיץ הראשונים בארה”ב - ששימשו את תלמידי הישיבות ומוסדות התורה.
+מחנות הקיץ הוקמו לראשונה ב[[ארצות הברית]] על מנת לחזק את ה[[חינוך]] היהודי אצל ילדים שלא התחנכו על פיו וכן על מנת לשמור על חינוך הילדים במשך [[ימי החופש]], לאור דברי הרבי על הסכנות שבתקופה זו, ועל פי הוראת הרבי נקרא המחנה בשם "גן ישראל"{{הערה|שם=גן ישראל}}, על שם [[הבעל שם טוב]]. היות ומטרתו של הקעמפ הייתה לחזק את החינוך היהודי, הוא קיבל גם ילדים מבתים חב"דיים וגם ילדים שלא שמרו תורה ומצוות ולמדו בבתי ספר עממיים, במטרה שלאחרונים, תהיה דוגמא כיצד מתנהג ילד יהודי.
-==מחנה קיץ==
+הרבי התבטא{{הערה|שיחת ש"פ שלח ה'תשי"ט (בסופה)}} כי הצלחתו של הקעמפ היא בכך שהילדים שוהים תקופה ארוכה ורצופה ב"רשות של הרבי":
+{{ציטוט|תוכן=ועל זה הוסד מחנה "גן ישראל", שהילדים נמצאים לא ברשות הוריהם אלא ברשות הרבי, שבכמה פרטים הרי ההצלחה היא אז יותר מבכותלי הישיבה, מכיון שבכותלי הישיבה הרי לאחר הלימודים הילד הולך הביתה, מה שאין כן ב"גן ישראל" הוא נמצא כמה שבועות רצופים בלי הפסק בינתיים ברשותו של הרבי|מרכאות=כן|}}
-מחנות-קיץ של בני הישיבות, הלכו והתבססו - אולם מכאן ועד לסיפוק מושלם לדרישת התקופה, היתה הדרך ארוכה. מצד אחד - חסרה לחלוטין מסגרת כזאת, מחנה על טהרת-הקודש, שתקלוט ותשמש גם את הנוער והצעירים מבתי-הספר העממיים, הרחוקים ממסורת היהדות; ומאידך - גם המסגרות שהוקמו אז בימי הקיץ לנוער הישיבתי, שימשו למעשה יותר כ”עיר מקלט” מפני השפעות הרחוב השליליות, כך שניתן היה להרגיש מחסור בניצול מושלם (במידה המקסימלית) של הצד התוכני וההשפעה החינוכית החיובית שיש להשקיע בילדים במשך “ימי החופש”.
+==הקמת המחנה==
+[[קובץ:סמל גן ישראל הענדל ליברמן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|סמל ישן של קעמפ גן ישראל, צייר ר' [[הענדל ליברמן]]]]
+בשנת [[תשט"ז]] הוקם ביוזמת ה"[[מרכז לעניני חינוך]]" מחנה הקיץ "גן ישראל". כשנכנסו הרב [[משה לאזאר]] והרב [[יוסף ווינבוים]] (שהיו אז תלמידים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]]) ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] והציגו לפניו את הרעיון, אישר הרבי את הקמת הקעמפ ואף רשם צ'ק על סך של שלושת אלפים דולר כהשתתפות בהתחלת העבודה. כשנכנסו ליחידות לאחר מכן, הורה להם הרבי לצרף אליהם את הרב [[קהת וייס]] שיסייע להם בהקמת הקעמפ וניהולו. הרב וייס הקים בהוראת הרבי וועד לצורכי הקעמפ בו היו חברים ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], הרב [[יעקב יהודה הכט]] ועורך-הדין מר אייזיק שטראל, שהיה אמור לדאוג שהקעמפ יתנהל כחוק. לאחר הקמת הוועד, ביקש הרבי שכל חבריו ייכנסו אליו יחד ליחידות, בה קיבלו הוראות מפורטות לרבות בכל הקשור לארגון המחנה וניהולו, ובין היתר, כי בפעם הראשונה לא כדאי לקנות שטח, לכן יש להשתדל למצוא מקום מתאים להשכרה.
-כאן נרקמה מתכונתו של המחנה החב”די - שהיה מחנה מסוג אחר. ועם פתיחתו הוקמה למעשה תנועה חינוכית שלימה, אשר באמצעותה חולל הרבי מה”מ מהפיכה עצומה בשדה החינוך כולו.
+בהמשך נכנסו המארגנים עוד כמה פעמים ליחידות לצורך קבלת הוראות מפורטות מהרבי בנוגע לקעמפ. רק מספר שבועות הצליח הרב [[יעקב יהודה הכט]] לשכור מקום מתאים בעיר עלענוויל שבניו יורק, בה שימש בשנה הקודמת קעמפ בשם "איזראעל".
-מחנה זה, לא רק שפתח את שעריו לכל ילד יהודי, מבלי הבדל בין תלמידי ישיבה לבין תלמידי “פובליק-סקולס” (בתי-ספר עממיים); ולא רק ששימש עבור כולם כתריס בפני הרוחות השונות שנשבו בראש חוצות - אלא עוד זאת, ששימש כמכשיר חינוכי חדש, מכשיר רב-עוצמה, שהשפעתו בתחומים רבים היתה אף גדולה יותר מזו של מסגרת הישיבה עצמה. ואדרבה - חינוך המחנה הוא שנתן את אותותיו והביא להתחזקות והתאמצות ההשפעה בחינוך של כל השנה.
+המחנה נקרא בהוראת הרבי בשם "גן ישראל" על שם הבעל שם טוב{{הערה|שם=גן ישראל}}. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[חג השבועות]] [[תשט"ז]] התייחס [[הרבי]] לשם "גן ישראל", ואמר שהשם "גן" רומז למה שכתוב ב[[זוהר]] שיש ג"ן סדרי הבנה בתורה, והיות ולכל [[יהודי]] יש לו אות ב[[תורה]], נקרא הקעמפ בשם "גן ישראל".
-מוסד זה לא היה קעמפ לחוד או ישיבה לחוד, אלא מסגרת שונה לחלוטין בדמות “קעמפ מבחוץ וישיבה מבפנים” (כדבריו של הרבי) - מסגרת חדשה שחרגה וכללה הרבה מעבר לשני התחומים הללו בפני-עצמם בלבד. עצם העובדה שבמשך פעולת המחנה לא היה כל מקום להשפעות זרות אלו או אחרות - כמו לימודי-חול, סביבה בלתי רצויה או השפעת ההורים ואווירת הבית - העניקה לקעמפ יתרון חינוכי גדול ופתחה לפניו את הדרך להשפעה טהורה ומיוחדת במינה.
+==ביקורי הרבי במחנה==
+[[קובץ:ביקור גן ישראל תשטז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מבקר בקעמפ גן ישראל, [[תש"כ]]]]
+{{ערך מורחב|ביקורי הרבי בקעמפים}}
+*'''[[תשט"ז]]''' - כשחזר הרב [[משה לאזאר]] ביום פתיחת הקעמפ ל-[[770]], שאל אותו ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] כמה זמן עורכת הנסיעה למחנה, והרב לזאר ענה שבין שעתיים לשעתיים וחצי. כעבור עשרים דקות חזר אליו הרב גרונר והודיע לו שהרבי רוצה לערוך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] במחנה. וכך הגיע הרבי למחנה וערך בו התוועדות לרגל חנוכת הבית{{הערה|שם=גן ישראל 2|[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3002760 כיצד נוסד גן ישראל?]''' – מייסד הקעמפ הרב לאזאר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}}}.
+*'''[[תשי"ז]]''' - בסיום התוועדות י"ב תמוז בשנה זו סיפר הרבי כי ההמשך ההתוועדות יהיה בקעמפ, ואכן ב[[ט"ו תמוז]] הגיע לביקור במחנה. בסיום ההתוועדות חילק הרבי לילדי המחנה סידור המכיל את תפילות מנחה וערבית. בסיום הביקור, רגע לפני שנכנס הרבי לרכב, הסתובב אל הרב לזאר ואמר לו באידיש: "לא שיערתי לעצמי כזה עושר"{{הערה|שם=גן ישראל 2}}.
+*'''[[תש"כ]]''' - במשך 3 שנים לא ביקר הרבי בקעמפ, בשנת תש"כ, בישר הרבי כי גם השנה ירצה ללכת לקעמפ{{הערה|בראיון לשבועון כפר חב"ד (גליון 1867) טען מנהל הקעמפ הרב לזר כי לביקורו של הרבי בקעמפ היה קשר עם העובדה שהרבי לא [[סידור קידושין|סידר קידושין]] בחתונה שלו, כשהוא היה מהזוגות הראשונים שהרבי לא סידר עבורם קידושין, והיה בזה מעין פיצוי.}}, במיוחד בקשר לשנת ה-200 להסתלקות הבעש"ט שעל שמו נקרא הקעמפ; הרבי התבטא שלמרות שאין הוא נוהג לצאת מברוקלין, הרי הקעמפ נחשב חלק ממרכז [[770]], בהתוועדות שערך דיבר הרבי על שמו של הקעמפ - ע"ש הבעש"ט, אח"כ חילק הרבי 'כוס של ברכה' ו'מנחה מעריב' לילדים ולצוות של הקעמפ{{הערה|ע"פ הספר [[בנאות דשא]].}}.
-הקעמפ הצליח להשפיע רבות על כל חניכיו ולהוסיף להם אומץ להתנהג בדרך הישרה “באור וחום חסידותי, עד לעשותם לחסידים אמיתיים במלוא מובן המילה. שכן, במסגרתו נמצאו הילדים תקופה של כמה שבועות רצופים ללא כל הפסק בינתיים ב”רשות של הרבי”, כפי שאמר הרבי באחת משיחותיו הקדושות:
+באחד מביקוריו במחנה "גן ישראל", התבטא [[הרבי]] כי למרות שנוהג שלא לצאת כלל מ[[ניו יורק]] יוצא הוא לבקר בקעמפ, שכן הקעמפ הוא חלק מ[[770]]{{הערה|"בנאות דשא"}}. הרבי אף התבטא שהקעמפ הוא "סדן שמייצרים עליו [[חסידים]]"{{הערה|ביחידות לרב אליהו ליפסקר. הובא ב"בנאות דשא", עמוד 81.}}.
-“ועל זה הוסד [מחנה] “גן ישראל”, שהילדים נמצאים לא ברשות הוריהם אלא ברשות הרבי, שבכמה פרטים הרי ההצלחה היא אז יותר מבכותלי הישיבה, מכיון שבכותלי הישיבה הרי לאחר הלימודים הילד הולך הביתה, משא”כ ב”גן ישראל” הוא נמצא כמה שבועות רצופים בלי הפסק בינתיים ברשותו של הרבי”.
-באחד מביקוריו במחנה “גן ישראל”, התבטא הרבי כי למרות שאינו נוהג כלל לצאת מניו יורק - בכל זאת נסע לשם, שהרי הקעמפ הוא חלק מהמרכז של [[770]]!
-==החינוך במחנה==
-במחנה עצמו הילדים נתונים במשך כל היממה כולה באווירתו החסידית המקורית, כך שהקעמפ הפך ל”סדן שמייסדים עליו חסידים” - כפי שהתבטא הרבי - וההשפעה איפוא היתה עצומה.
-השפעת הקעמפ מצליחה להשאיר רושם עמוק בלב בני הישיבות והילדים מבתים החסידיים לא פחות כלל מאשר בלבותיהם של תלמידי ה”פובליק סקולס” - כאשר כולם כאחד יצאו ממנו בהתעלות רוחנית ובמטען כביר שאת פרי-ההצלחה קצרו אחר-כך במשך כל השנה כולה.
-ה”תנועה החינוכית” הזאת של מחנות-הקיץ הלכה והתרחבה, עד שבמרוצת השנים הפכה לתנועה כלל-עולמית, כאשר בכל העולם כולו, קיימים מחנות-קיץ שבהם מתחנכים ילדים למאות ולאלפים “באור וחום חסידותי”. הם הוכחו להיות “מהדרכים המיוחדים לכבוש הנוער והצעירים, ועל ידם לכבוש גם-כן לבב הוריהם ומשפחתם”.
-==מחנה לילדי חב"ד==
-בשנת [[תשט"ז]], ביזמת ה”[[מרכז לעניני חינוך]]”, הוחלט לייסד מחנה-קיץ לבנים - “מחנה גן ישראל”. לאחר שעלה הרעיון, זכו הרב משה לאזאר והרב יוסף ווניבוים - אז, בחורים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] - להכנס לרבי ל[[יחידות]]. הרבי הביע את הסכמתו לענין ובירך אותם בהצלחה רבה, ומיד הוציא פנקס צ’קים וכתב המחאה בסך שלושת אלפים דולר, ומסרה לידם כהשתתפות בהתחלת העבודה.
-כעבור זמן קצר נכנסו שוב ליחידות, ובאותה הזדמנות אמר להם הרבי כי מכיוון שהם עדיין בחורים צעירים, יש צורך לצרף אליהם אדם מבוגר יותר שיכול להקדיש מזמנו לקעמפ ולהיות אחראי לצד הכספי. הוצעו כמה מועמדים המתאימים לתפקיד, והבחירה נפלה על הרב [[קהת ווייס]].
-הרב ווייס, שכבר היה אז אברך נשוי, הסכים לקבל לידו את התפקיד הזה, ואז הורה הרבי להקים ועד מיוחד עבור הקעמפ. חברי הועד היו: הרב חודקוב עצמו, הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], הרב [[יעקב יהודה העכט]] ועורך-הדין מר אייזיק שטראל, שהיה אמור לדאוג שהכל יהיה כחוק.
-לאחר שהורכב הועד, ביקש [[הרבי]] שכל חבריו ייכנסו אליו ביחד, ליחידות. הפעם קיבלו הוראות מפורטות לרבות בכל הקשור לאירגון המחנה וניהולו. בין היתר, אמר להם הרבי, כי בפעם הראשונה לא כדאי לקנות שטח, לכן יש להשתדל למצוא מקום מתאים להשכרה, ובירך אותם בברכת הצלחה רבה ובברכת “יישר-כח” על כל ההשתדלות בעניין.
-באותה תקופה, זכו המארגנים להיכנס כמה פעמים ליחידות, וקיבלו את הוראות והדרכות כ”ק אדמו”ר שליט”א בכתב ובעל-פה על כל צעד ושעל של התייסדות מחנה-הקיץ, בליווי ברכות רבות להצלחה מופלגה - לאורך כל הדרך.
-מיד עם קבלת הסכמתו של הרבי, נסעו המארגנים להרי הקטסקיל לחפש מקום מתאים למחנה, אך לא מצאו. רק ברגע האחרון, מספר שבועות לפני פתיחת הקעמפ, הצליחו (באמצעות הרי”י העכט) לשכור מקום מתאים בעיר עלענוויל, נ.י., ששימש בשנה הקודמת כקעמפ בשם “איזראעל”. לאחר קבלת דיווח על המקום, הביע הרבי מה”מ את הסכמתו על המקום, והורה להתחיל תיכף בתיקון כל הדרוש, כדי שיהיה הכל מוכן ומסודר בזמן.
-לאחר שמצאו את המקום, פנו המארגנים לרבי בבקשה לבחור למחנה שם. הוצעו כמה שמות - ביניהם “מחנה נופש” - אך הרבי שלל את כולם, והעניק לו את השם “מחנה גן ישראל”.
-ימים ספורים לאחר-מכן, בהתוועדות חג השבועות ה’תשט”ז, התייחס כ”ק אדמו”ר שליט”א ברבים לשם המחנה “גן ישראל”, ואמר: “היות שכתוב בזוהר שיש ג”ן סדרי אורייתא, וכל יהודי יש לו אות בתורה, נתנו לקעמפ את השם “גן ישראל”.
 ==התייחסות הרבי==
+בביקורו בקעמפ בשנת [[תשט"ז]] אמר הרבי, שעניינו של מחנה קיץ הוא להבריא את הגוף, וברגע שזה נעשה כדי לעבוד את ה', זה חלק מעבודת ה', וזה קיים עוד יותר בילדים מתחת לגיל [[בר מצוה]], שאצלם חשוב רק המעשה, ולכן ברגע ש'''עושים''' לשם שמים, הרי זה חלק מעבודת ה' שלהם.
+ועי"ז יבריא רוחם של הנמצאים בקעמפ לא רק בגשמיות אלא גם ובעיקר ברוחניות, עי"ז שכאשר יחזרו לביתם לאחר הקעמפ יקדמו את כל משפחתם בקיום ענייני תומ"צ{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשט"ז]] חלק ג' (י"ז) עמ' 109}}.
+{{ציטוט|תוכן= כיוון שהילד נמצא במשך עשרים וארבע שעות, באותה הסביבה ובאותה ההשפעה, הוא שומע את אותו הנוסח ומרגיש את אותו התוקף, שצריך להיות באמונה ובתורה ובמצוות, הן בבוקר הן במשך היום והן בלילה ובכל משך המעת-לעת.
+שזהו מה ש"אין רע בלי טוב", אותו עניין מה שיוצאים מהישיבות (בזמן הקיץ), יש בו את הצד הטוב, [שרק ינצלו אותו במילואו]; וזהו מה שיכולים לשלוח את הילד דווקא לכזה סוג קעמפ שהוא קעמפ ראוי לשמו, (זאת אומרת) שאלו הנמצאים שם ניכר עליהם שהם "זרע ברך הוי'" אם זה ילדים או ילדות, כך שהקיץ ינוצל, להתחזקות אמיתית ביהדות, ובתורה ומצוות.
-הרבי הירבה לברך את המארגנים - הן ביחידות והן ברבים במהלך ההתוועדויות.
+וכל זה מתחיל בתקופה זו, אותה ניתן לנצל כאמור לעיל דווקא בצד הקדושה, כמו על-דרך מה שאומרים ש[[בעל תשובה]] יכול לפעול הרבה יותר מצדיק גמור, כמו כן ניתן לפעול בזמן זה - בו לא נמצאים בישיבה, אם רק שולחים את הילד לקעמפ הראוי לשמו, הרבה יותר ממה שפועלים בזמן בו נמצאים בישיבה{{ש}}
+וכפי שכבר ראו בפועל בשנים קודמות, שאותם אלו שעמדו על-כך שילדיהם ילכו דווקא לכזה מין קעמפ, שהיהדות בקיץ חזקה עוד יותר (אצלם) מכפי שהיהדות היא אצלם בחורף בבית, היה להם לאחר-מכן נחת אמיתי מהילדים, בעת שהם שבו מהקעמפ הביתה, נחת לא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות שכאמור לעיל אצל יהודים הולכת [[גשמיות]] ביחד עם רוחניות|מרכאות=כן|מקור= [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] י"ב תמוז [[תשכ"ד]] / תרגום חופשי}}
-כמו-כן הציע הרבי להורים לשלוח את ילדיהם למחנות “גן ישראל” ו[[מחנה אמונה]],, ואף הודיע בפומבי כי הוא מייעץ זאת לכולם לטוב להם בגשמיות וברוחניות.
+הרבי ציין שפעמים הגישה הסלחנית והדאגנית של ההורים כלפי הילדים מונעת מהם להתקדם כראוי, וזו אחת ממעלותיו של מחנה הקיץ, שהילד מורחק מהגישה הזו והדבר מאפשר לו לצמוח כראוי{{הערה|1=[https://anash.org/the-advantage-of-overnight-camp/ היתרון של מחנה לילה] {{אנש}}, על פי תורת מנחם חלק כ"ח עמוד 162.}}.
-ואכן, כבר בשנת ההתייסדות של “גן ישראל” נרשמו לקעמפ קרוב למאה ילדים - כשחלק חשוב מהם באו מבתי-ספר עממיים ומעולם לא קיבלו בבית חינוך יהודי כלשהי, וההצלחה היתה למעלה מן המשוער.
+בשיחה שנשא הרבי ב[[הפאראד]] בשנת [[תשמ"ג]] כי על הילדים לבקש מההורים לירשום אותם למחנה קיץ, ואז פנה הרבי להורים ואמר שהוא פונה אליהם בבקשה בשמו של [[רשב"י]] לרשום את בניהם למחנה קיץ, ואמר שיש במעשה זה אף מצוות [[אהבת ישראל]]{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תשמ"ג]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16013&st=&pgnum=261 חלק ב' עמוד 1436]}}.
-את החשיבות הרבה שייחס הרבי למקום, ניתן היה גם לראות בהתעניינות אישית ומיוחדת במינה בכל הפרטים, ועוד יותר מזה - בשלושת הביקורים ההיסטוריים שערך במקום. כידוע, כל רגע של הרבי יקר מכל יקר, ולמרות זאת הרבי הקצה לכל ביקור כמעט יום שלם (כולל הנסיעות הארוכות לשם ובחזרה). מסופר כי הרבי פעם התבטא באחד מחודשי החורף, כי הוא עדיין עמל להשלים את מה שהחסיר ביום שנסע לקעמפ!...
+מדי שנה, היה הרבי שולח מכתב ברכה לרגל פתיחת הקעמפ.
-==מחנה ישראל בארץ ישראל==
+בעת שמנהל קעמפ גן ישראל דטרויט שהה ביחידות אצל הרבי, אמר לו הרבי כשחיוך נסוך על פניו הק' "איך האב געהערט אז שבת אין קעמפ איז אזוי ווי שמחת תורה [= שמעתי ששבת בקעמפ היא כמו שמחת תורה]"{{הערה|והתמימים נהגו לומר שרק מי שראה את השמחה ששוררת ברחבי קרית גן ישראל במהלך השבתות יבין את דברי הרבי לאשורם.}}.
-במקביל להצלחה שהיתה לקעמפים בארה”ב, דאג הרבי להעתיקה גם לארץ הקודש. הרבי ביקש לדאוג לילדי ישראל למסגרת חינוכית הולמת גם בזמן ה’חופש’. כך הוחלט להקים קייטנה לבנים ולבנות (בנפרד) גם בארץ הקודש.
+==מאפייני הקעמפ==
+{{להשלים|}}
-באותם ימים “ר[[שת אהלי יוסף יצחק]]” התרחבה והתבססה, והרבי דאג שבמקביל לימי חופשת הלימודים, יקבלו התלמידים חינוך חסידי במסגרת מחנות הקיץ.
+===המנונים===
+נהוג לשיר המנונים במהלך הקעמפ, ההמנונים נועדו להביע תכנים בענייני [[חסידות]], [[התקשרות]], [[בשורת הגאולה]], וענייני [[גאולה ומשיח]].
-לקייטנה, כמו לרשת, העניק הרבי הוראות עצות והדרכות לרוב. אחד הדברים החשובים ביותר בעיני הרבי, היה מיקום הקייטנה ב[[כפר חב"ד]] דוקא. באותם שנים הוקמו בכפר-חב”ד כמה וכמה מוסדות חב”דיים שהיו פנויים בזמן החופש, והיו מקום אכסנייה טוב מאוד בפוטנציה.
+====פולמוס המשפיעים בבחירת לחני ההמנונים====
+הרב [[מאיר ווילשאנסקי]] טוען שיש לבחור להמנוני הקעמפים לחן מלחני ניגוני חב"ד, הוא טוען שדווקא דרך הניגון ניתן להביע את תכני הקעמפ בצורה מיטבית{{הערה|[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_26.html חד וחלק: האם מתאים לשיר שירי קעמפים על ניגוני חב"ד?] {{לחלוחית|}}}}.
-הקייטנה הוקמה באוהלים שהוקמו על שטח אדמה שהיה שייך ל”בית רבקה” בהנהלתו של הרב שמואל חפר, ממנו קיבלו המארגנים גם את חדר-האוכל של המוסד. זכור לטובה גם בית הספר היסודי לבנות בכפר-חב”ד, שבצריפים שלהם שכנה מזכירות הקייטנה.
+לעומתו הרב [[זלמן גופין]] טוען כי בהמנוני הקעמפים יש לבחור לחן שאינו ניגון חב"ד, הסיבה לכך היא מצד קדושתו ותוכנו הפנימי של הניגון, ומצד החשש שהניגון במתכונתו עם מילות הקעמפ יטבע בזכרון חניכי הקעמפ ולאחר מכן יפריע להם בהתרכזות בתוכנו של הניגון.{{מקור}}
-==הדרכות מהרבי==
+גם לדעת הרב ווילשאנסקי לאחרי הקעמפ אין להמשיך להשתמש בהמנון, ויש לנגן את הניגון רק במתכונתו המקורית.
-להלן חלק מההדרכות וההוראות שקיבל הרב [[יצחק גנזבורג]] מהרבי בקשר לקייטנות:
+ר' [[יהושע מונדשיין]] התנגד אף הוא לשילוב לחנים מניגוני חב"ד בהמנוני הקעמפים בשל דברי הרבי שמילות ניגון מגבילות אותו{{הערה|"שהדיבור מגבל את השירה. זאת אומרת שהשיר גמיש יותר וכלל לפעמם הכי תכופות כמה פירושים שאין טכסט אחד יכול לכוללם". [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [https://www.igrot.com/answer/18/157 חלק י"ח עמ' קנז].}}, ובשל החשש שהניגון במתכונת עם מילות הקעמפ יטבע בזכרון חניכי הקעמפ ולאחר מכן יפריע להם בהתרכזות בתוכנו של הניגון{{הערה|רשימת הרהורים בעלמא '''ניגון ונגינה, ש"ץ וחזן''', נדפסה ב[[פרדס חב"ד]] גליון 5, ניסן תשנ"ח. [https://www.teshura.com/R%27%20Yehoshua%20Mundshein%20-%20Shloshim%20-%20Shevat%203%2C%205775.pdf נדפסה גם בקובץ זיכרון עשרה מאמרות עמ' 44].}}.
-בשנת תשט”ו היו כמה בעיות עם תקציבים מהמשרדים השונים, כאשר כתבו על כך לרבי - ענה הרבי באיגרת מתאריך י”א תמוז: במ”ש שלא יכלו לקבל עזרה מהמשרדים בהנוגע לקייטנא, מובן שזה מתמיה ומבהיל למאד, כי במה נשתנו שכו”כ מוסדות מקבלים בכל שנה ושנה עזר חשוב וגדול בערך התקציב דהקייטנא והם יוצאים מכלל זה?
+==ראו גם==
+*[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]
-. . והרי עוד מעלה נוספת - שעתה הוא הזמן קודם הבחירות שכמה משרדים מעונינים שיהיו שבעי רצון מהנהגתם, ואפשר יש עוד זמן. ויה”ר שעכ”פ מכאן ולהבא לא תהי’ ההשתדלות בכל ענין דוקא בין השמשות”.
+*[[מחנה אמונה]]
-כמעט בכל שנה, החל מתקופת חג הפסח, היה הרבי מעורר במכתביו אודות הקייטנה. כך למשל במכתב מאדר”ח אייר תשט”ז כותב הרבי: “לפלא שאינו מזכיר דבר ע”ד תוכנית לקייטנא בימי הקיץ.”
-עם פתיחת הקייטנה קיבלתי מכתב מהרבי שבסופו כתב הרבי: “בודאי ימשיך בהנוגע להקייטנא . . יש לנצל העת רצון דעתה, ובודאי ישתף פעולה עם שאר חברי הרשת בנוגע לסידור הילדים כדבעי בקייטנא דחב”ד, בשביל שיעשה רושם על כל המבקרים, שבטח יהיו ביניהם גם ב”כ המשרדים. ויש לנצל הקייטנא להטבת יחס המשרדים לשאר עניני הרשת. וע”ד מרז”ל מצוה גוררת מצוה”.
-כעבור כמה שנים בהם הקייטנה מתקיימת תחת השם “קייטנת חב”ד”, חשב הרב גנזבורג שיהא מן הראוי לקבוע לה שם מיוחד בפני עצמה. הוא שאל על-כך את הרבי, ובאיגרת מי”ח סיון תשי”ח ענה הרבי: “במענה למכתביו מד’ ט’ וי”ג סיון, בם כותב אודות השם לקייטנא ובטח בינתים נתקבל המכתב מכאן בהצעה אשר כל המחנות קיץ בכל המדינות, יקראו בשם משותף, גן ישראל על יד מרכז לעניני חינוך סניף פלוני”.
-באותו מכתב התייחס הרבי לפעולות שנעשו מתוך הדגשה מיוחדת שכן היא שיטת חב”ד, ואשר אנו עושים זאת משום שכך הוא מנהג חב”ד. מכיון שבקייטנה השתתפו עשרות ילדים מחוגים חרדיים שונים - כתב הרבי: “בכלל צ”ע - אם להדגיש על כל צעד ושעל ועל כל ענין וענין שזהו משפיץ חב”ד, כיון שבכמה ענינים הכוונה התיכונה היא להמשיך להם חוג רחב היותר אפשרי ולהשפיע עליו בדרכי נועם, ונוסח הנ”ל יכול להפחיד כמה סוגי אנשים. מובן שכאן אין ידוע אם בהנוגע לקייטנא המצב כן הוא, אבל בכל אופן צריך להתבונן גם בנקודה זו - בדיון בעניני פרסומות וכו’”.
-הרבי הוסיף להתעניין בכל פרט הקשור לקייטנה, גם כאלו הנראים כשוליים ביותר. כך לדוגמא כאשר כתב לרבי שהתבקש להכין תוכנית מפורטת של הקייטנה, ותכנון מפורט כזה עולה הרבה כסף - ענה הרבי באיגרת מתאריך כ”ה אדר תשי”ח:
-“זה עתה נתקבל מכתבו מי”ט אדר. במש”כ ע”ד דרישת תוכנית-מהנדס של הקייטנא - כדאי לומר - להמציג תנאי זה - הענין כמו שהוא: שיעלה להוצאות שכותב, ולמה לא יחוס על ממונן של ישראל ויסתפק בתוכנית כללית יותר וכיו”ב. - אלא שכמובן, מראש צריך לברר באם מבחינה טכנית אפשר יהי’ לבנות הקייטנא מבלי תוכנית האמורה. ואם מוכרחת בלאה”כ הרי, אדרבא, הוצאות התכנית הכללית מיותרות הנה”.
-בהמשך המכתב מתייחס הרבי לבעיית התחבורה. היה נוח להסיע את הילדים לטיולים במוניות ולא באוטובוסים, אולם הפקידים הממשלתיים התעקשו שנסיע את הקייטנים באוטובוסים דוקא. על כך ענה הרבי: “במש”כ עד”ז שמשרד פ’ דורש שיסעו באוטובוס רגיל וכיו”ב - יש לברר איך הוא הנוהג של אחרים העוסקים בכגון דא. וממנ”פ יתברר או שדרישתם צודקת, או שתהיינה בידם ראיות מוכיחות לתביעתם תמיכה לנסיעה במונית”.
-==גן ישראל כיום==
-כיום, הקייטנות ומחנות הקיץ החסידיים הפכו לדבר שבשגרה. אין טבעי מזה כשמגיעים ימות הקיץ, צצים הקייטנות ומחנות הקיץ כפטריות אחר הגשם. אלפי ילדים שלא לומדים על יהדות בכל ימות השנה, מקבלים מנות גדושות של יהדות במסגרות חינוכיות אלו.
+==לקריאה נוספת==
+*[[בנאות דשא]] - אלבום הסוקר את ביקורי [[הרבי]] בקעמפ [[קה"ת]] [[תשנ"ג]].
+*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''ההשפעה הרוחנית במחנה-קיץ''' - בתוך מדור 'חיי רבי', {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1865 עמוד 30
+*שלום מגידמן, '''הרבי סחף אותנו מהרגע הראשון''', ראיון נרחב עם מייסד ומנהל קעמפ 'גן ישראל' הראשון, {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1867 עמוד 29
+*'''עשר עובדות על קעמפים חב"דיים''', {{שבועון בית משיח}} גליון 1221 עמוד 41
-כמו בהרבה דברים אחרים, הרבי הוא הראשון שהשכיל לנצל את הכלי הזה להגביר את אור היהדות ולהפצת המעיינות בכל מקום ומקום. אלפי הפירות המשובחים שהגיעו ליהדות בזכות מסגרות קיץ אלו, מדברים בעד עצמם.
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/KinusHashluchimParis3Iyar5779.pdf מחנה קיץ]''' לקט שיחות ומענות בדבר החשיבות ברישום ילדים למחנות הקיץ, תשורה מכינוס השלוחים האזורי צרפת, תשע"ט
-==ערכים קשורים==
+* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15730&pgnum=1 בנאות דשא]''' - ביקורי כ"ק אדמו"ר שליט"א במחנות הקיץ 'גן ישראל' ו'אמונה', [[קה"ת]], [[תשנ"ג]]
+*'''[https://anash.org/the-rebbe-on-a-chassidisher-summer/ יחסו של הרבי לזמן הקיץ ולמחנות גן ישראל]''', מתוך מגזין 'א חסידישע דערהער' {{אנש}} (אנגלית)
-*[[קמפ אורו של משיח]]
+;מדיה:
+*'''[https://col.org.il/news/125822 ביקורי הרבי בקעמפ גן ישראל]''' {{וידאו}}{{COL}} מתוך מגזין תורת חיים, תמוז תש"פ
-*[[מחנה אמונה]]
+* מייסד הקעמפ הרב [[משה לאזאר]] מתראיין לחברת [[jem]]: '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/cf/%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99_370.-Balak-5782.pdf כְּשֶׁהַמְּרַכֵּז התעלף]''' גיליון הסיפור שלי {{PDF}}; '''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3002760 כיצד נוסד גן ישראל?]'''  מתוך התוכנית 'המפגש שלי' {{וידאו}} {{בית חבד}}
+* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=361 הרבי מבקר בקעמפ], וידאו מביקור הרבי בקעמפ גן ישראל בסוואן לייק שבניו יורק, קיץ [[תשי"ז]] {{וידאו}} {{אינפו}}
+*'''[https://col.org.il/news/132210 ביקור נדיר של הרבי ב'גן ישראל' ושיחה שנשא בפני הילדים]''' במהלך ביקורו בט"ו תמוז תש"כ {{וידאו}}{{COL}}
+* [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3002758 הרבי מבקר בקעמפ], וידאו צבעוני מביקור הרבי בקעמפ {{וידאו}} {{בית חבד}}
+* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62834 הרבי מבקר בקעמפ גן ישראל] • גלריה {{תמונה}}
+* [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2264988 וידיו מאחד הכינוסים של ילדי הקעמפ אצל הרבי], כ' מנחם אב תשמ"ט, מתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}
+*'''[https://77012.blogspot.com/2023/08/blog-post_3.html בלעדי: גלרייה נדירה של הרבי מבקר בקעמפ 'גן ישראל']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
+*'''[https://col.org.il/news/134069 מארכיונו של המזכיר הרב חדקוב: הקלטה מהתוועדות הרבי בקמפ]''' {{COL}}
-[[קטגוריה:ערכים חב"דים]]
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:מחנות קיץ|*]]