בריאת העולם: הבדלים בין גרסאות בדף
(←הבריאה: הוספתי אות ש במילה שמים) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{ערך חסר|כל הערך=כן}} | ||
'''בריאת העולם''' התרחשה במשך שישה ימים (מ[[כ"ה אלול]] עד [[א' תשרי]]) שבהם ברא [[הקב"ה]] את העולם כולו, שבכל יום מימי הבריאה הוא ברא משהו אחר. | '''בריאת העולם''' התרחשה במשך שישה ימים (מ[[כ"ה אלול]] עד [[א' תשרי]]) שבהם ברא [[הקב"ה]] את העולם כולו, שבכל יום מימי הבריאה הוא ברא משהו אחר. | ||
==קודם הבריאה== | ==קודם הבריאה== | ||
[[חז"ל]] אסרו להרהר ולחשוב מה היה קודם שנברא העולם משום שהתשובה לא יכולה להתקבל בשכל אנוש{{הערה|בבלי, מסכת חגיגה}}. | [[חז"ל]] אסרו להרהר ולחשוב מה היה קודם שנברא העולם משום שהתשובה לא יכולה להתקבל בשכל אנוש{{הערה|בבלי, מסכת חגיגה}}. | ||
| שורה 23: | שורה 24: | ||
{{ערך מורחב|עשרה מאמרות}} | {{ערך מורחב|עשרה מאמרות}} | ||
[[הקב"ה]] ברא את העולם ב"עשרה מאמרות", שהם נמצאים תמיד בתוך הבריאה להוותה. | [[הקב"ה]] ברא את העולם ב"עשרה מאמרות", שהם נמצאים תמיד בתוך הבריאה להוותה. | ||
היו דברים שעל דרך הפשט לא הוזכרו בתוך עשרה מאמרות. אבל אחרי חשובים וגימטריות נתן לראות איך הכל מגיע מעשרה מאמרות. | |||
===חומר היולי=== | ===חומר היולי=== | ||
'''היולי''' הוא מונח בשפה היוונית (או בלשון הקודש '''תהו'''{{הערה|רמב"ן}}) המתייחס למציאות של כל דבר כפי שהוא במציאותו הבסיסית והראשונית כמציאות מופשטת מכל ציור ואיזשהו הגדרה. | '''היולי''' הוא מונח בשפה היוונית (או בלשון הקודש '''תהו'''{{הערה|רמב"ן}}) המתייחס למציאות של כל דבר כפי שהוא במציאותו הבסיסית והראשונית כמציאות מופשטת מכל ציור ואיזשהו הגדרה. | ||
| שורה 39: | שורה 41: | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
===היום הראשון לבריאה=== | ===היום הראשון לבריאה=== | ||
ביום הראשון נבראו היסודות הגשמיים לעולם, קודם הבריאה, העולם היה במצב של " | ביום הראשון נבראו היסודות הגשמיים לעולם, קודם הבריאה, העולם היה במצב של "תוהו ובוהו", ו"רוח אלוקים" ([[רוחו של משיח]]{{הערה|1='''[https://drive.google.com/file/d/1HEqH19aTI3Vu-ojMPV0spPuK-wRpoLXk/view רוחו של משיח ביום הראשון]''', גליון 'לאפשא לה' ישיבת תות"ל קווינס גליון כ"ט כ' מנחם אב תשפ"ג עמוד 49 {{PDF}}}}) ריחפה על פני המים{{הערה|בראשית, א', ב}}. | ||
בעת בריאת העולם, ברא הקב"ה בתחילה את האור, ע"י האמירה:{{ציטוטון|יהי אור}}. | בעת בריאת העולם, ברא הקב"ה בתחילה את האור, ע"י האמירה: {{ציטוטון|יהי אור}}. | ||
[[הרבי]] מביא שב[[קבלה]] נאמר שאור זה | [[הרבי]] מביא שב[[קבלה]] נאמר שאור זה אינו האור הרגיל הקיים כיום, אלא אור נעלה ביותר שאינו יכול להתגלות בעולם {{הערה|שיחת ש"פ בראשית [[תשל"א]]}}. | ||
===היום השני לבריאה=== | ===היום השני לבריאה=== | ||
| שורה 69: | שורה 71: | ||
{{ערך מורחב|למה נברא העולם}} | {{ערך מורחב|למה נברא העולם}} | ||
במקורות מוצעים תירוצים שונים אודות הסיבה שבגללה נברא העולם, ב[[תורת החסידות]] נאמר שהתשובה היא שזה תאווה של הקב"ה ללא הסבר. | במקורות מוצעים תירוצים שונים אודות הסיבה שבגללה נברא העולם, ב[[תורת החסידות]] נאמר שהתשובה היא שזה תאווה של הקב"ה ללא הסבר. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4868533#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content האם סיפור בריאת העולם עדיין מתאים למאה ה-21?]'''{{בית חבד}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:בריאת העולם]] | [[קטגוריה:בריאת העולם]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:43, 28 באוגוסט 2023
בריאת העולם התרחשה במשך שישה ימים (מכ"ה אלול עד א' תשרי) שבהם ברא הקב"ה את העולם כולו, שבכל יום מימי הבריאה הוא ברא משהו אחר.
קודם הבריאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
חז"ל אסרו להרהר ולחשוב מה היה קודם שנברא העולם משום שהתשובה לא יכולה להתקבל בשכל אנוש[1].
במדרש רבה נאמר שקודם בריאת העולם הקב"ה היה בורא עולמות ומחריבם.
אלפיים שנה קדמה התורה לעולם[עריכה | עריכת קוד מקור]
אלפיים שנה קדמה התורה לעולם הינו מדרש חז"ל האומר שאלפיים שנה טרם בריאת העולם כבר נוסדה התורה.
בזוהר נאמר:
כשברא הקב"ה עולמו לא ברא אותו אלא עם התורה, והתורה הייתה אלפיים שנה קודם שנברא העולם, שכתוב ואהיה שעשועים יום יום, (ויומו של הקב"ה הוא אלף שנה)
— זהר חדש רות תרכה
מדרשים דומים מופיעים בחז"ל מדרש נוסף הוא לגבי הפסוק ""דבר צוה לאלף דור"" שהקב"ה קימט תתקע"ד דורות ונתן התורה לאחר 26 דורות במקום אחרי 1000 דור, כי ראה שהעולם לא יכול להתקיים בלא תורה.
הגר"א פירש שקידמה זאת הינה קדימה בדורות ולא בזמן[2][3].
האריז"ל כותב שעניין האלפיים שנה[4] שאם היה זמן קודם בריאת העולם אז היה אלפיים שנה[5]
במאמר איתא במדרש תילים[6] מוקשה על המדרש "אלפיים שנה קדמה התורה לעולם", משום שקודם בריאת העולם לא היה בחינת זמן, במאמר מוסבר שאין הכוונה קדמה בזמן אלא במעלות שהתורה נעלת מהעולם[7], כמו כן מוסבר שעניין האלפיים הוא מלשון "אאלפך"[8].
אופן הבריאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
עשרת מאמרות[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – עשרה מאמרות |
הקב"ה ברא את העולם ב"עשרה מאמרות", שהם נמצאים תמיד בתוך הבריאה להוותה.
היו דברים שעל דרך הפשט לא הוזכרו בתוך עשרה מאמרות. אבל אחרי חשובים וגימטריות נתן לראות איך הכל מגיע מעשרה מאמרות.
חומר היולי[עריכה | עריכת קוד מקור]
היולי הוא מונח בשפה היוונית (או בלשון הקודש תהו[9]) המתייחס למציאות של כל דבר כפי שהוא במציאותו הבסיסית והראשונית כמציאות מופשטת מכל ציור ואיזשהו הגדרה.
תורת הקבלה והחסידות העמיקו את מושג היולי לעולמות רוחניים אלוקיים ומופשטים. בעוד בתורת הראשונים עיקר היולי הוא החומר הבסיס של היש הגשמי, תורת החסידות מסבירה כי שלב זה קיים בכל המשכה ובכל התהוות של דבר מזולתו, המתחלק לשלשה שלבים כלליים חומר צורה תיקון. בשלב הראשוני החומר שנוצר הוא פשוט - "היולי" לכל מיני צורות ודברים שייווצרו ממנו. כך הוא בתחילת המצאות היש הגשמי מאין וכן הוא בהמצאת היש דבי"ע מדבר ה' - מלכות דאצילות, וכך הוא גם בהמשכת הכלים וספירות דאצילות מהמאציל, וכך גם בנבראים עצמם: בהמשכת הכוחות מעצם הנפש שבאדם ובהמשכת כח הצומח מהארץ וכיוצא בזה.
הבריאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
התורה פותחת במילים:"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", בין גדולי ישראל היה מחלוקת, אודות מה נברא ראשון, האם האור, או העולם עצמו, לשיטת רבי נחמיה:"העולם נברא תחילה"[10], אולם לשיטת רבי יהודה:"האורה נברא תחילה"[10].
הרבי אומר באחת משיחותיו שכאשר מתעסקים בענייני הבריאה אין ללמוד רק את הפשט, משום שאז האדם יתפעל רק מהעניינים הגשמיים שהקב"ה ברא, ולכן יש צורך ללמוד גם את פנימיות הדברים.[11].
ששת ימי בראשית[עריכה | עריכת קוד מקור]
היום הראשון לבריאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום הראשון נבראו היסודות הגשמיים לעולם, קודם הבריאה, העולם היה במצב של "תוהו ובוהו", ו"רוח אלוקים" (רוחו של משיח[12]) ריחפה על פני המים[13].
בעת בריאת העולם, ברא הקב"ה בתחילה את האור, ע"י האמירה: "יהי אור".
הרבי מביא שבקבלה נאמר שאור זה אינו האור הרגיל הקיים כיום, אלא אור נעלה ביותר שאינו יכול להתגלות בעולם [14].
היום השני לבריאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום השני לבריאה הבדיל הקב"ה בין המים שבשמים לבין המים שבארץ ע"י האמירה:"יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם"[15].
היום השלישי לבריאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום השלישי לבריאה, ריכז הקב"ה את המים למקום אחד והתגלתה היבשה, ולאחר מכן הוציאה האדמה צמחים[16]
היום הרביעי לבריאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום הרביעי לבריאה, נבראו המאורות:"יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה, וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים; וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ", נבראו השמש, ירח והכוכבים.
היום החמישי לבריאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום החמישי לבריאה נבראו הדגים, חרקים ועופות, כמו כן ברא הקב"ה את ה"תנינים הגדולים" רש"י מפרש על כך שהקב"ה ברא לוויתן זכר ונקבה, ולאחר מכן הרג את הנקבה בשביל הצדיקים לעתיד לבוא[17]. הרבי שואל באחת משיחות, שבשביל מה ברא הקב"ה את הנקבה ואז הרגה, שיברא אותה שהיא מתה, הרבי מנסה לתרץ שהיא נבראה בשביל שהלוויתן לא יהיה יחידי ויהיה לו בת זוג, בהמשך מוסיף הרבי הסיבה שבגללה הזכיר רש"י את זה שהנקבה נהרגה בשביל לצדיקים לעתיד לבוא היה בשביל לתרץ את הסיבה שבגללה אמר הקב"ה"והנה טוב מאוד"[18]
היום השישי לבריאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – בריאת אדם וחווה |
ביום השישי לבריאה נבראו כל החיות, ולאחר מכן ברא הקב"ה את האדם הראשון, בתחילה אמר:"נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ, וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ" וברא את האדם מן העפר[19]. לאחר מכן אמר הקב"ה:"לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ, אֶעֱשֶׂהּ לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ", וברא ממנו את אשתו חווה[20] והושיבם בגן עדן.
הרבי מסביר שהסיבה שבגללה נברא האדם אחרון היה משני סיבות, האחת היא מצד מעלתו שכאשר יגיע האדם לעולם, העולם כולו יהיה מוכן בשבילו, והשנית היא מצד שפלותו, שאפילו "היתוש קדמך", הרבי מסביר על תירץ זה, שדווקא זה שגוף האדם פחות מהיתוש, זה בא להסביר את מעלת האדם שכאשר האדם מזכך את עצמו, הוא מגיע למדרגה עליונה ביותר.[21]
היום השביעי לבריאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום השביעי לבריאה נח הקב"ה מהבריאה. יום זה נקבע ביהדות כיום השבת.
תכלית הבריאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – למה נברא העולם |
במקורות מוצעים תירוצים שונים אודות הסיבה שבגללה נברא העולם, בתורת החסידות נאמר שהתשובה היא שזה תאווה של הקב"ה ללא הסבר.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ בבלי, מסכת חגיגה
- ↑ היינו, 2000 דורות
- ↑ [shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=60569 ראה כאן]
- ↑ משום שלפני בריאת העולם לא היה זמן
- ↑ ספר החקירה להצ"צ קיא, ב.
- ↑ אות ב'
- ↑ אות ב'
- ↑ כגון ""אאלפך חכמה", "אאלפך בינה"
- ↑ רמב"ן
- ↑ 10.0 10.1 בראשית רבה, פרק ג' פסקה א'
- ↑ לקו"ש, חלק כ"ה, עמ' 6
- ↑ רוחו של משיח ביום הראשון, גליון 'לאפשא לה' ישיבת תות"ל קווינס גליון כ"ט כ' מנחם אב תשפ"ג עמוד 49
- ↑ בראשית, א', ב
- ↑ שיחת ש"פ בראשית תשל"א
- ↑ בראשית, א, ו
- ↑ בראשית, א, ט - י"ג
- ↑ רש"י, בראשית, א, כ"א
- ↑ לקו"ש, חלק ה' עמ' 19
- ↑ בראשית, ב
- ↑ בראשית, ב, י"ח
- ↑ לקו"ש, חלק ז', עמ' 77
