תפילות ראש השנה – הבדלי גרסאות

ל'''[[תפילה|תפילות]] [[ראש השנה]]''' ישנה חשיבות מיוחדת, בתור יום הדין והיום בו ממליכים את ה' למלך. נוסח התפילה החב"די לראש השנה נקבע על ידי [[אדמו"ר הזקן]], ומאוחר יותר על ידי [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], ונדפס ב[[מחזור לראש השנה]] בהוצאת [[קה"ת]]. באופן נדיר, שולבו בתפילות יום זה (וכן ב[[יום הכיפורים]]) פיוטים ותפילות בתוך [[חזרת הש"ץ]], בשונה מהנהוג בחב"ד בדרך כלל. מרבותינו נשיאנו נודעה חשיבות גדולה לכוונה בתפילות ביום זה, ובפרט ל[[תפילת ערבית]] של הלילה הראשון של ראש השנה - התפילה הראשונה בשנה. כמו כן ישנם מנהגים רבים מיוחדים לתפילות אלו.

בתפילת מוסף של ראש השנה באופן נדיר מתפללים תשע ברכות (ולא שבע, כבכל שבת וחג). תוספת הברכות היא בגלל שלושת הברכות הנאמרים בתפילה זו: [[מלכויות זכרונות ושופרות]]. לאחר ברכות אלו תוקעים 10 קולות אחר בכל פעם, בתפילת לחש ובחזרת הש"ץ, סך הכל עוד 60 קולות.

בחזרת הש"ץ נוהגים לערוך [[כריעה]] על הרצפה באמירת "ואנחנו כורעים". אין נוהגין כאותם המדקדקים לשטוח מטפחת וכהאי גוונא על רצפת קרשים{{הערה|שם=מנהגים}}. כורעים ב"עלינו" גם כשחל בשבת{{הערה|מחזור}}. נפילת "כורעים" אינה על היד כב[[נפילת אפים]], אלא ה[[ראש]] נוגע בקרקע, הידים קפוצות והבוהן אינה כפופה לתוכן{{הערה|מנהג הרבי.}}. בעת [[השתחוואה|ההשתחוואות]] היה אדמו"ר הרש"ב כורע ומשתרע מלא קומתו על הרצפה (העשויה מקרשים), ראשו הקדוש היה נוגע ברצפה, עד שלפעמים היה ניכר אבק על המצח{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 30., וכן מסר הרב רפאל הכהן}}. אמרו, כי בעת ההשתחוואה היה נשען על ארבעה בהונות הידים והרגלים{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 30.}}.

[[קובץ:הרבי_תשליך.jpeg‏|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[תשליך]] בראש השנה (צולם על ידי נוכרי)]]

אחרי תפילת מנחה של היום השני, נהוג אצל הרבי לקיים התוועדות מיוחדת, בה מנגנים את ניגוני רבותינו נשיאנו.

כאשר הדפיס [[הרבי]] את [[סידור תורה אור]] בשנת תש"א, קבע את הפיוטים בתפילות ראש השנה בהתבססו על מחזור זה, אך ערך בו שינויים מסויימים לפי הוראות [[אדמו"ר הריי"צ]].