שנה מעוברת – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}" |
||
| (6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בני ישראל מונים את ימי החודש לפי הירח{{הערה|תלמוד בבלי מסכת סוכה כט, א: {{ציטוטון|ישראל דומין ללבנה ומונין ללבנה}}.}}, שמסיים להקיף את כדור הארץ פעם בשלושים יום{{הערה|חישוב מדוייק מגלה שהירח מסיים את סיבובו בפחות משלושים יום, ולצורך כך בלוח השנה היהודי ישנם חודשים חסרים וחודשים מלאים, כשחודש מלא כולל שלוש יום, וחודש חסר - עשרים ותשע יום.}}, ומונים את ימי השנה לפי השמש, המסיימת להקיף את כדור הארץ פעם ב-365 ימים, דבר שיוצר מידי שנה הפרש של 11 ימים. | בני ישראל מונים את ימי החודש לפי הירח{{הערה|תלמוד בבלי מסכת סוכה כט, א: {{ציטוטון|ישראל דומין ללבנה ומונין ללבנה}}.}}, שמסיים להקיף את כדור הארץ פעם בשלושים יום{{הערה|חישוב מדוייק מגלה שהירח מסיים את סיבובו בפחות משלושים יום, ולצורך כך בלוח השנה היהודי ישנם חודשים חסרים וחודשים מלאים, כשחודש מלא כולל שלוש יום, וחודש חסר - עשרים ותשע יום.}}, ומונים את ימי השנה לפי השמש, המסיימת להקיף את כדור הארץ פעם ב-365 ימים, דבר שיוצר מידי שנה הפרש של 11 ימים. | ||
היות שהתורה מצווה על בני ישראל {{ציטוטון|שָׁמוֹר אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לה' אֱלֹקֶיךָ}}{{הערה|דברים טז, א.}}, היינו שבני ישראל מצווים לחגוג את [[חג הפסח]] דווקא במזג אוויר של אביב{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה כא, א.}}, מצווים בני ישראל להשוות את שנת חודשי הירח לשנת השמש, כדי שלא יווצר מצב שחג הפסח יחול בחודשי החורף. לצורך כך מוסיפים פעם | היות שהתורה מצווה על בני ישראל {{ציטוטון|שָׁמוֹר אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לה' אֱלֹקֶיךָ}}{{הערה|דברים טז, א.}}, היינו שבני ישראל מצווים לחגוג את [[חג הפסח]] דווקא במזג אוויר של אביב{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה כא, א.}}, מצווים בני ישראל להשוות את שנת חודשי הירח לשנת השמש, כדי שלא יווצר מצב שחג הפסח יחול בחודשי החורף. לצורך כך מוסיפים פעם ב2-3 שנים חודש נוסף בן שלושים יום, כדי להשוות את מעגל השמש ומעגל הירח. | ||
===עיבור השנה=== | ===עיבור השנה=== | ||
כל עוד ש[[בית המקדש]] היה קיים והייתה סמכות הלכתית עליונה, היו חברי הסנהדרין מעברים את השנה לפי ראות עיניהם, כשהם מערבים | כל עוד ש[[בית המקדש]] היה קיים והייתה סמכות הלכתית עליונה, היו חברי הסנהדרין מעברים את השנה לפי ראות עיניהם, כשהם מערבים בחשובים גם שיקולים כלכליים וסביבתיים, ולא מעברים את השנה לפי סדר קבוע. | ||
עם צאתם של בני ישראל לגלות וביטול מוסד הסנהדרין קבע [[הלל הנשיא]] מחזור קבוע של 19 שנים, שבמהלכם מגיעים השמש והירח לאותה נקודה בדיוק{{הערה|כל החישובים של מחזורי השמש והירח מורכבים מחלקי שעות ודקות, ונדרשים חישובים מסובכים על מנת לעקוב אחרי מהלכי השמש והירח.}}, על ידי עיבור של 7 שנים בכל מחזור של 19 שנים{{הערה|בממוצע יוצא שבכל 2.86 שנים חלה שנה מעוברת.}}. | עם צאתם של בני ישראל לגלות וביטול מוסד הסנהדרין קבע [[הלל הנשיא]] מחזור קבוע של 19 שנים, שבמהלכם מגיעים השמש והירח לאותה נקודה בדיוק{{הערה|כל החישובים של מחזורי השמש והירח מורכבים מחלקי שעות ודקות, ונדרשים חישובים מסובכים על מנת לעקוב אחרי מהלכי השמש והירח.}}, על ידי עיבור של 7 שנים בכל מחזור של 19 שנים{{הערה|את המחזורים של 19 שנה מחשבים מבריאת העולם, כך שלדוגמא בשנת י"ט לבריאה נגמר מחזור, וכן בשנת ה'ת"ש נגמר מחזור כך שבשנת ה'תש"א התחיל מחזור חדש}}{{הערה|בממוצע יוצא שבכל 2.86 שנים חלה שנה מעוברת.}} (מתחילת המחזור מעברים את השנים: 3, 6, 8, 11, 14, 17, 19{{הערה|השנים האלו נקראות גו"ח אדז"ט}}). | ||
עיבור השנה מתבצע ב[[חודש אדר]] ונקרא בשם 'אדר ראשון', והחודש השני הנקרא בשם 'אדר שני' הוא החודש בו חל חג הפורים, וכן דינים נוספים כמו קריאת ארבע הפרשיות, וכן אדם שנולד בשנה שאינה מעוברת ושנת ה[[בר מצווה]] שלו חלה בשנה מעוברת, | עיבור השנה מתבצע ב[[חודש אדר]] ונקרא בשם 'אדר ראשון', והחודש השני הנקרא בשם 'אדר שני' הוא החודש בו חל חג הפורים, וכן דינים נוספים כמו קריאת ארבע הפרשיות, וכן אדם שנולד בשנה שאינה מעוברת ושנת ה[[בר מצווה]] שלו חלה בשנה מעוברת, יתחייב במצוות בחודש השני. | ||
בעקבות השינויים במספר שבתות השנה בין שנה מעוברת לשנה שאינה מעוברת, ישנם שבתות בהם קוראים ב[[שבת]] אחת שתי פרשיות (במצב זה נקראים הפרשות "פרשיות מחוברות"{{הערה|דוגמא לפרשות שמתחברות בשנה שאינה מעוברת: ויקהל-פקודי, תזריע-מצורע, אחרי-קדושים, ועוד.}}). | בעקבות השינויים במספר שבתות השנה בין שנה מעוברת לשנה שאינה מעוברת, ישנם שבתות בהם קוראים ב[[שבת]] אחת שתי פרשיות (במצב זה נקראים הפרשות "פרשיות מחוברות"{{הערה|דוגמא לפרשות שמתחברות בשנה שאינה מעוברת: ויקהל-פקודי, תזריע-מצורע, אחרי-קדושים, ועוד.}}). | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
===תיקון לקנאת הלבנה=== | ===תיקון לקנאת הלבנה=== | ||
[[הרבי]] גם הסביר{{הערה|שיחת שבת פרשת בראשית תשי"ד, ושיחת יום שמח"ת תשי"ט.}}, שעניינה של שנה מעוברת הוא לתקן את ה"קנאה" שהיה בין ה[[ירח]] ל[[שמש]] ב[[בריאת העולם]] שבעיקבותה מיעט [[הקב"ה]] את הירח, כי כידוע | [[הרבי]] גם הסביר{{הערה|שיחת שבת פרשת בראשית תשי"ד, ושיחת יום שמח"ת תשי"ט.}}, שעניינה של שנה מעוברת הוא לתקן את ה"קנאה" שהיה בין ה[[ירח]] ל[[שמש]] ב[[בריאת העולם]] שבעיקבותה מיעט [[הקב"ה]] את הירח, כי כידוע ה[[קנאה]] הוא השורש לכל החטאים שהרי [[אדם הראשון]] חטא ב[[חטא עץ הדעת]] בעקבות קנאתו של הנחש הקדמוני באדם וחווה, ועל ידי השנה המעוברת הירח והשמש משתווים בכך שימי שנתם הינם שווים. | ||
===פורים קטן ופורים גדול=== | ===פורים קטן ופורים גדול=== | ||
במקום אחר{{הערה|שיחת יום ד', מוצאי ר"ח אדר ראשון, [[תשנ"ב]]}} ציין הרבי חידוש מיוחד שיש דווקא בשנה זו, פעמיים פורים, [[פורים קטן]] ו[[פורים גדול]], וההוראה מכך ב[[עבודת ה']], שעל האדם לעבוד במקביל גם ב"גדלות" היינו מתוך התרחבות ופריצת הגדרים, אך | במקום אחר{{הערה|שיחת יום ד', מוצאי ר"ח אדר ראשון, [[תשנ"ב]]}} ציין הרבי חידוש מיוחד שיש דווקא בשנה זו, פעמיים פורים, [[פורים קטן]] ו[[פורים גדול]], וההוראה מכך ב[[עבודת ה']], שעל האדם לעבוד במקביל גם ב"גדלות" היינו מתוך התרחבות ופריצת הגדרים, אך עם זאת גם לנהוג ב"קטנות" ולהיות ב[[ביטול]] במציאות, על דרך "ונפשי כעפר לכל תהיה".. | ||
===שישים | ===שישים ימי שמחה=== | ||
קביעותה של שנת [[תשנ"ב]] היה "שנה מעוברת" ובשיחות ה[[דבר מלכות]], החל מחודש שבט, הזכיר הרבי פעמים רבות{{הערה|לדוגמא, שיחת שבת [[פרשת תרומה]] תשנ"ב, שיחות קודש ח"ב עמ' 712.}} את עובדת ומעלת היות השנה "שנה מעוברת", הרבי הסביר שדווקא על ידי שני חודשי [[אדר]] (שהמאפיין של [[חודש אדר]] הוא ה[[שמחה]]), על ידי 60 יום של שמחה, הנה ממילא התבטלו כל המניעות והעיכובים לבא הגאולה, וזאת על פי הגדר ההלכתי של "ביטול ב- 60", דבריו אלו של הרבי בשעתו היו קצת שמימים, אמנם מאוחר יותר חסידים קישרו את דבריו של הרבי למה שהתרחש ב[[כ"ז אדר תשנ"ב]] | קביעותה של שנת [[תשנ"ב]] היה "שנה מעוברת" ובשיחות ה[[דבר מלכות]], החל מחודש שבט, הזכיר הרבי פעמים רבות{{הערה|לדוגמא, שיחת שבת [[פרשת תרומה]] תשנ"ב, שיחות קודש ח"ב עמ' 712.}} את עובדת ומעלת היות השנה "שנה מעוברת", הרבי הסביר שדווקא על ידי שני חודשי [[אדר]] (שהמאפיין של [[חודש אדר]] הוא ה[[שמחה]]), על ידי 60 יום של שמחה, הנה ממילא התבטלו כל המניעות והעיכובים לבא הגאולה, וזאת על פי הגדר ההלכתי של "ביטול ב- 60", דבריו אלו של הרבי בשעתו היו קצת שמימים, אמנם מאוחר יותר חסידים קישרו את דבריו של הרבי למה שהתרחש ב[[כ"ז אדר תשנ"ב]] | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
==ביטול העיבור ב[[תשנ"ב]]== | ==ביטול העיבור ב[[תשנ"ב]]== | ||
בד בבד עם כך שהרבי הפליא במעלת האדר הכפול בשיחות של חורף [[תשנ"ב]], בכמה וכמה שיחות, ניסה הרבי באופן שמימי, להציע את האפשרות לבטל את העיבור, ואת [[חודש אדר]] השני, ולקפוץ ישר לחודש [[ניסן]] - חודש [[הגאולה]], וכך אמר הרבי: | בד בבד עם כך שהרבי הפליא במעלת האדר הכפול בשיחות של חורף [[תשנ"ב]], בכמה וכמה שיחות, ניסה הרבי באופן שמימי, להציע את האפשרות לבטל את העיבור{{הערה|1='''[https://drive.google.com/file/d/1peopmhwK4b1qynlTM8PyS_vmbev4gJn4/view ביטול שנה מעוברת]''', קובץ הערות 'לאפשא לה' תות"ל קווינס גליון כ"ו, כ' אב תשפ"ב עמוד 82.}}, ואת [[חודש אדר]] השני, ולקפוץ ישר לחודש [[ניסן]] - חודש [[הגאולה]], וכך אמר הרבי: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בנוגע לענינים ששייכים דווקא לאדר ב' מצד הענין ד"מסמך [[גאולה]] ל[[גאולה]]" (גאולת [[פורים]] לגאולת [[פסח]]), הרי בכחו ויכלתו של יהודי על ידי עבודתו לשנות ולהפוך סדרים! ובמילא, הוא פועל את כל הענינים של אדר, כבר באדר ראשון!{{הערה|שיחות קודש [[תשנ"ב]] ח"ב עמ' 681}}}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בנוגע לענינים ששייכים דווקא לאדר ב' מצד הענין ד"מסמך [[גאולה]] ל[[גאולה]]" (גאולת [[פורים]] לגאולת [[פסח]]), הרי בכחו ויכלתו של יהודי על ידי עבודתו לשנות ולהפוך סדרים! ובמילא, הוא פועל את כל הענינים של אדר, כבר באדר ראשון!{{הערה|שיחות קודש [[תשנ"ב]] ח"ב עמ' 681}}}} | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
לאידך העלה הרבי{{הערה|שיחת יום א' פרשת תרומה תשנ"ב, שיחות קודש ח"ב עמ' 685}} את השאלה באם ח"ו משיח יבוא רק בסוף אדר ראשון ([[תשנ"ב]]), האם כבר יהיה מאוחר מידי לקפוץ לניסן, מכיוון שכבר [[שבת מברכים|ברכו את החודש]], ולא חגגו את פורים, או שבכל זאת יהיה ניתן, וסיים הרבי שנזכה תיכף ל[[גאולה]] האמיתית ונשמע מהסנהדרין את המענה והפסק לשאלה זו. | לאידך העלה הרבי{{הערה|שיחת יום א' פרשת תרומה תשנ"ב, שיחות קודש ח"ב עמ' 685}} את השאלה באם ח"ו משיח יבוא רק בסוף אדר ראשון ([[תשנ"ב]]), האם כבר יהיה מאוחר מידי לקפוץ לניסן, מכיוון שכבר [[שבת מברכים|ברכו את החודש]], ולא חגגו את פורים, או שבכל זאת יהיה ניתן, וסיים הרבי שנזכה תיכף ל[[גאולה]] האמיתית ונשמע מהסנהדרין את המענה והפסק לשאלה זו. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*הרב יחיאל הררי [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=2299 תמימות היא המסר הפנימי העיקרי של שנה מעוברת] - {{חב"ד בישראל|}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:זמן]] | [[קטגוריה:זמן]] | ||