פרעות תקצ"ד – הבדלי גרסאות

במהלך '''פרעות תקצ"ד''' תקפו תושביה המוסלמים של ארץ ישראל (ה'פלאחים') את הקהילות היהודיות ברחבי הארץ, תוך שהם רוצחים, בוזזים, מענים וחומסים את כל הנקרה בדרכם.

הנזק העצום בנפש וברכוש שנגרמו ב'''פרעות תקצ"ד''' בעיר [[צפת]], ורעידת האדמה שהתרחשה מספר שבועות לאחר מכן, היוו את הגורם המכריע לעריקת כל קהילת חסידי חב"ד מהעיר, לטובת הקמת וביסוס הקהילה החב"דית שהוקמה ב[[ירושלים]].

בשנת [[תקצ"א]], מוחמד עלי שהיה המושל של [[מצרים]], שלח את בנו לכבוש את ארץ ישראל וסוריה, ומסע הכיבוש נחל הצלחה רבה. כשלוש שנים לאחר מכן, בשנת [[תקצ"ד]] בוצעו מספר נסיונות של תושבי הארץ למרוד בשליט המצרי החדש, נסיונות שדוכאו ביד קשה.

בחלק מהמקומות הפרעות בוצעו על ידי המושל המקומי, ובחלקם - בידי אנשי כפרים ערביים, שנצלו את חוסר המשטר והשלטון, והתארגנו יחד לבזוז את רכוש היהודים, להתעלל בהם, לחמוס את דברי הערך, לענות את הדברים ואת הנשים, ולרצוח את אלו שהתנגדו אליהם.

המרד הראשון בוצע ב[[ירושלים]] על ידי אנשי [[שכם]], ובעקבותיהם - פרצו קבוצות מאורגנות של מרד בכל רחבי ארץ ישראל, ובעיקר - במקומות בהם היו קהילות יהודיות, ב[[חברון]] וב[[צפת]]. המקום היחיד בו לא פגעו הפרעות, היו בקהילה היהודית ב[[טבריה]] שם עזרו דמי הכופר, ולא בוצעו ביהודי מעשי שוד וביזה.

ראש 'כולל החסידים' בעיר צפת הצליח להגיע אל הקאדי של העיר, ומסר לו את כל הכסף שהצטבר בקופת הכולל תוך בקשה להגן על היהודים שיתאספו בחצרו, אך הוא בגד בהבטחתו, ולאחר ארבעה ימים שהסתתרו אצלו מאות משפחות יהודיות - הוא גירש אותם חזרה אל החוברות והמערות מחוץ לעיר.

מלבד האבדות הקשות בנפש, במהלך המרד החריבו הפורעים את בית הדפוס של ישראל ב"ק עד היסוד, ובזה פגעו קשות במקור פרנסתם של יהודים רבים שהתפרנסו מבית דפוס חשוב זה, ומוטטו את אחת מאבני היסוד החשובות של ההתיישבות היהודית.

 

[[קטגוריה:ארץ ישראל]]