איסר בער גילרסון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (יש חשיבות בשיחה) |
||
| (28 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''איסר בער גילרסון''', המכונה '''הרב ממאלינסק''', היה רב העיירה [[סטארדוב]], יש אומרים שהיא דמות בדיונית-ספרותית מספרו של [[פישל שניאורסון]] '[[כוחה של סנגוריה]]'. | |||
לאחר כמה שנים, נסע | == תולדות חיים == | ||
נולד למשפחה חב"דית מחסידי [[אדמו"ר האמצעי]]. בצעירותו הסתופף בצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] יחד עם ידידו הרב [[חיים משולם זלמן ניימרק]], והיה לאחד מה[[חוזר]]ים הגדולים. | |||
לאחר כמה שנים, נסע ל[[עיירה]] קטנה להיות שם רב. שני סוחרים שנקלעו לשם כחצי שנה אחרי בואו, ביקשו שיעשה ביניהם דין תורה בשל סכסוך שהיה ביניהם. הם כל-כך התלהבו מאופן שפיטתו ביניהם, שהותירה את שניהם מרוצים, עד שעשו מאמצים ומינו אותו לרב בעירם, [[מאלינסק]] שהייתה אחת הערים החשובות ב[[רוסיה]] (ואף שכנה מחוץ ל[[תחום המושב]]). | |||
הוא קשר קשרים עם כל המושלים והשרים החשובים. על כן היה הוא שליח [[רבותינו נשיאנו]] ל[[פטרבורג]] להשתדל בשביל ענייני הכלל. | הוא קשר קשרים עם כל המושלים והשרים החשובים. על כן היה הוא שליח [[רבותינו נשיאנו]] ל[[פטרבורג]] להשתדל בשביל ענייני הכלל. | ||
היה ממקימי וראשי [[חברת תחיית המתים]] בנשיאות [[אדמו"ר הצמח צדק]], שפעלה להצלת ילדי ישראל | היה ממקימי וראשי [[חברת תחיית המתים]] בנשיאות [[אדמו"ר הצמח צדק]], שפעלה להצלת ילדי ישראל בזמן [[גזירת הקנטוניסטים]]{{מקור}}{{הבהרה|מחיים גראביצר נראה שפישל שניאורסון כלל לא הכיר את פועלו של הצמח צדק בעניין}}. | ||
לאחר פטירת הצמח צדק בשנת [[תרכ"ו]] היה לחסידו של רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב המהרי"ל מ]][[קאפוסט]]. אמנם לאחר פטירתו בחודש [[חשוון]] [[תרכ"ז]] חזר ל[[ליובאוויטש]] והיה לחסידו של [[אדמו"ר המהר"ש]], ל[[חוזר]] שלו ול[[השליח הנודד]] ומפיץ את תורתו בין העיירות. כן היה שליחו למען ענייני הכלל, ושליחו המיוחד לעניין משפטם של שמונים ושניים ה[[יהודי]]ם ב[[עיירה]] [[סטארדוב]]. | |||
הרב ממאלינסק נפטר בין השנים [[תר"נ]] - [[תרנ"ה]]. | |||
יש אומרים כי הדמות היא דמיונית והיא מבוססת על דמותו של רבה של [[סטארדוב]] [[איסר תומרקין]]{{מקור}}. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 16: | שורה 20: | ||
*'''את אחי אנוכי מבקש''' ו'''יום ההילולה''', בתוך '''"כוחה של סנגוריה - סיפור המלשינות על חסידי חב"ד"''' מאת הפרופסור [[פישל שניאורסאהן]], הוצאת יבנה, [[תל אביב]], [[תשכ"ז]], עמ' 102-133. | *'''את אחי אנוכי מבקש''' ו'''יום ההילולה''', בתוך '''"כוחה של סנגוריה - סיפור המלשינות על חסידי חב"ד"''' מאת הפרופסור [[פישל שניאורסאהן]], הוצאת יבנה, [[תל אביב]], [[תשכ"ז]], עמ' 102-133. | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|גילרסון איסר בער]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|גילרסון איסר בער]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|גילרסון איסר בער]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|גילרסון איסר בער]] [[קטגוריה:משפט סטרדוב|גילרסון איסר בער]] | ||
גרסה אחרונה מ־04:50, 28 בפברואר 2022
איסר בער גילרסון, המכונה הרב ממאלינסק, היה רב העיירה סטארדוב, יש אומרים שהיא דמות בדיונית-ספרותית מספרו של פישל שניאורסון 'כוחה של סנגוריה'.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד למשפחה חב"דית מחסידי אדמו"ר האמצעי. בצעירותו הסתופף בצל אדמו"ר הצמח צדק יחד עם ידידו הרב חיים משולם זלמן ניימרק, והיה לאחד מהחוזרים הגדולים.
לאחר כמה שנים, נסע לעיירה קטנה להיות שם רב. שני סוחרים שנקלעו לשם כחצי שנה אחרי בואו, ביקשו שיעשה ביניהם דין תורה בשל סכסוך שהיה ביניהם. הם כל-כך התלהבו מאופן שפיטתו ביניהם, שהותירה את שניהם מרוצים, עד שעשו מאמצים ומינו אותו לרב בעירם, מאלינסק שהייתה אחת הערים החשובות ברוסיה (ואף שכנה מחוץ לתחום המושב).
הוא קשר קשרים עם כל המושלים והשרים החשובים. על כן היה הוא שליח רבותינו נשיאנו לפטרבורג להשתדל בשביל ענייני הכלל.
היה ממקימי וראשי חברת תחיית המתים בנשיאות אדמו"ר הצמח צדק, שפעלה להצלת ילדי ישראל בזמן גזירת הקנטוניסטים[דרוש מקור][דרושה הבהרה].
לאחר פטירת הצמח צדק בשנת תרכ"ו היה לחסידו של רבי יהודה לייב המהרי"ל מקאפוסט. אמנם לאחר פטירתו בחודש חשוון תרכ"ז חזר לליובאוויטש והיה לחסידו של אדמו"ר המהר"ש, לחוזר שלו ולהשליח הנודד ומפיץ את תורתו בין העיירות. כן היה שליחו למען ענייני הכלל, ושליחו המיוחד לעניין משפטם של שמונים ושניים היהודים בעיירה סטארדוב.
הרב ממאלינסק נפטר בין השנים תר"נ - תרנ"ה.
יש אומרים כי הדמות היא דמיונית והיא מבוססת על דמותו של רבה של סטארדוב איסר תומרקין[דרוש מקור].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- את אחי אנוכי מבקש ויום ההילולה, בתוך "כוחה של סנגוריה - סיפור המלשינות על חסידי חב"ד" מאת הפרופסור פישל שניאורסאהן, הוצאת יבנה, תל אביב, תשכ"ז, עמ' 102-133.