פרץ: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
מ (קטגוריה) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==הרקע ללידתו== | ==הרקע ללידתו== | ||
לאחר [[מכירת יוסף]], ירד יהודה מאת אחיו, לאחר שהאשימו אותו בכך שלא הזהיר אותם ממכירת יוסף, והגיע אל איש עדולמי בשם חירה, ועשה עמו שותפות. בהיותו שם, ראה יהודה את בת שוע הכנעני, ו[[חתונה|התחתן]] עמה, והוליד ממנה שלושה בנים: ער, אונן ושלה. | |||
יהודה חתן את ער בכורו, לאשה בשם תמר. אונן היה רע בעיני ה' והוציא את [[שמירת הברית|זרעו לבטלה]], | יהודה חתן את ער בכורו, לאשה בשם תמר. אונן היה רע בעיני ה' והוציא את [[שמירת הברית|זרעו לבטלה]], משום שלא רצה לעבר את אשתו שכך יגרע יופיה, וה' המיתו. יהודה מסר את אונן - בנו השני לייבם את תמר. אונן - כאחיו, גם עשה רע בעיני ה', וה' המית גם אותו. | ||
לאחר שמתו שני בניו של יהודה אצל תמר, חשש שגם בנו השלישי - שלה ימות. לכן, במקום למסרו גם לתמר - דחה אותה בקש, ואמר שתחכה עד ששלה יגדל ואז יייבם אותה. | לאחר שמתו שני בניו של יהודה אצל תמר, חשש שגם בנו השלישי - שלה ימות. לכן, במקום למסרו גם לתמר - דחה אותה בקש, ואמר שתחכה עד ששלה יגדל ואז יייבם אותה. | ||
ככל שהזמן עבר, ראתה תמר ששלה כבר גדל ובכל זאת לא נשא אליה, והבינה שיהודה לא רוצה להשיאו אליה. תמר [[רצון|רצתה]] מאוד להנשא {{הערה|יבמה אסורה להנשא לכל אדם אחר (אלא אם כן חלצו לה) חוץ מלגיסה או חמיה.}}, וכששמעה שהלך יהודה לגזוז את צאנו{{הערה| | ככל שהזמן עבר, ראתה תמר ששלה כבר גדל ובכל זאת לא נשא אליה, והבינה שיהודה לא רוצה להשיאו אליה. תמר [[רצון|רצתה]] מאוד להנשא {{הערה|יבמה אסורה להנשא לכל אדם אחר (אלא אם כן חלצו לה) חוץ מלגיסה או חמיה.}}, וכששמעה שהלך יהודה לגזוז את צאנו{{הערה|לאחר מות אשתו}}, הלכה וישבה בעין הדרך והתכסתה בצעיפה. יהודה חשבה לזונה, ובא אליה תמורת שני גדיי עיזים שיביא לאחר מכן, ונתן כמשכון את מטהו, חותמו ופתילו. לאחר זמן, כששלח יהודה את גדיי העיזים לא מצא אותה ה[[שליח]], וכך נשארה היא עם המשכון. | ||
לאחר כמה חודשים, הודיעו ליהודה שתמר בהריון, וזה אומר שנשאה לאחר בזמן הזיקה לייבום. יהודה אמר, להוציאה לשרפה כדין ארסוה ויבמה. כשהוצאה, שלחה ליהודה את המשכון שנתן לה ואמרה ש{{ציטוטון|לאיש אשר לו אלה אנכי הרה}}. יהודה הודה בפרהסיא שאכן היא הרה לו, וכך נצלה משריפה{{הערה|מזה שתמר רק רמזה, ולא אמרה בפירוש שהיא הרה ליהודה למדו חכמים, ש"טוב לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים".}}{{הערה|על פי בראשית פרק לח ו[[פירוש רש"י]].}}. | לאחר כמה חודשים, הודיעו ליהודה שתמר בהריון, וזה אומר שנשאה לאחר בזמן הזיקה לייבום. יהודה אמר, להוציאה לשרפה כדין ארסוה ויבמה. כשהוצאה, שלחה ליהודה את המשכון שנתן לה ואמרה ש{{ציטוטון|לאיש אשר לו אלה אנכי הרה}}. יהודה הודה בפרהסיא שאכן היא הרה לו, וכך נצלה משריפה{{הערה|מזה שתמר רק רמזה, ולא אמרה בפירוש שהיא הרה ליהודה למדו חכמים, ש"טוב לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים".}}{{הערה|על פי בראשית פרק לח ו[[פירוש רש"י]].}}. | ||
==שמו== | ==שמו== | ||
כאשר מלאו ימיה ללדת, נתגלה שיש לה תאומים בבטנה. בשעת הלידה, הוציא אחד מן התאומים את ידו החוצה, והמילדת קשרה על ידו חוט שָׁנִי וקראה לו "זרח" - | כאשר מלאו ימיה ללדת, נתגלה שיש לה תאומים בבטנה. בשעת הלידה, הוציא אחד מן התאומים את ידו החוצה, והמילדת קשרה על ידו חוט שָׁנִי וקראה לו "זרח" - על שם זריחת ובוהק חוט השני. לפני שהספיק לצאת מבטן אמו, יצא בחוזקה אחיו, והמילדת אמרה "מה פרצת עליך פרץ" ולכן נקרא הוא "פרץ". | ||
==מלך המשיח== | ==מלך המשיח== | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
בנוסף לכך, משיח גם נקרא בשם פרץ. כפי שאומר המדרש{{הערה|פרשת וישב}}, {{ציטוטון|זה רבה על כל הפריצים ממך יעמוד (משיח, שנאמר בו{{הערה|מיכה ב, יג}}) עלה הפורץ לפניהם וגו'. והיינו, שכל מלך נקרא בשם "פרץ", על שם ש"[[מלך]] פורץ גדר", ומלך המשיח הוא "רבה על כל הפריצים", שיהיה מלך על כל המלכים שהיו לפניו}}. | בנוסף לכך, משיח גם נקרא בשם פרץ. כפי שאומר המדרש{{הערה|פרשת וישב}}, {{ציטוטון|זה רבה על כל הפריצים ממך יעמוד (משיח, שנאמר בו{{הערה|מיכה ב, יג}}) עלה הפורץ לפניהם וגו'. והיינו, שכל מלך נקרא בשם "פרץ", על שם ש"[[מלך]] פורץ גדר", ומלך המשיח הוא "רבה על כל הפריצים", שיהיה מלך על כל המלכים שהיו לפניו}}. | ||
הסיבה לכך, כי ענין "פרץ" הוא שמתנהג שלא כפי מנהג העולם. וכך גם יהיה ב[[ימות המשיח]], | הסיבה לכך, כי ענין "פרץ" הוא שמתנהג שלא כפי מנהג העולם. וכך גם יהיה ב[[ימות המשיח]], שלא רק שלא תהיה שייכות ל[[הנחות העולם|הגבלות העולם]], אלא '''יותר מכך''', שבתוך הגבלת העולם - נעשה "[[ופרצת]]". | ||
וכך אצל [[מלך המשיח]] – שבהיותו '''אדם בעולם הזה''' יפעל בעולם את הסדרים של ימות המשיח באופן של פריצת גדרי העולם{{הערה|מתוך שיחת י"ט כסלו תשי"ט.}}. | וכך אצל [[מלך המשיח]] – שבהיותו '''אדם בעולם הזה''' יפעל בעולם את הסדרים של ימות המשיח באופן של פריצת גדרי העולם{{הערה|מתוך שיחת י"ט כסלו תשי"ט.}}. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בתנ"ך]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:59, 8 בספטמבר 2023
פרץ היה בנם של יהודה ותמר, והוא כינוי למלך המשיח שמצאצאיו.
הרקע ללידתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר מכירת יוסף, ירד יהודה מאת אחיו, לאחר שהאשימו אותו בכך שלא הזהיר אותם ממכירת יוסף, והגיע אל איש עדולמי בשם חירה, ועשה עמו שותפות. בהיותו שם, ראה יהודה את בת שוע הכנעני, והתחתן עמה, והוליד ממנה שלושה בנים: ער, אונן ושלה.
יהודה חתן את ער בכורו, לאשה בשם תמר. אונן היה רע בעיני ה' והוציא את זרעו לבטלה, משום שלא רצה לעבר את אשתו שכך יגרע יופיה, וה' המיתו. יהודה מסר את אונן - בנו השני לייבם את תמר. אונן - כאחיו, גם עשה רע בעיני ה', וה' המית גם אותו.
לאחר שמתו שני בניו של יהודה אצל תמר, חשש שגם בנו השלישי - שלה ימות. לכן, במקום למסרו גם לתמר - דחה אותה בקש, ואמר שתחכה עד ששלה יגדל ואז יייבם אותה.
ככל שהזמן עבר, ראתה תמר ששלה כבר גדל ובכל זאת לא נשא אליה, והבינה שיהודה לא רוצה להשיאו אליה. תמר רצתה מאוד להנשא [1], וכששמעה שהלך יהודה לגזוז את צאנו[2], הלכה וישבה בעין הדרך והתכסתה בצעיפה. יהודה חשבה לזונה, ובא אליה תמורת שני גדיי עיזים שיביא לאחר מכן, ונתן כמשכון את מטהו, חותמו ופתילו. לאחר זמן, כששלח יהודה את גדיי העיזים לא מצא אותה השליח, וכך נשארה היא עם המשכון.
לאחר כמה חודשים, הודיעו ליהודה שתמר בהריון, וזה אומר שנשאה לאחר בזמן הזיקה לייבום. יהודה אמר, להוציאה לשרפה כדין ארסוה ויבמה. כשהוצאה, שלחה ליהודה את המשכון שנתן לה ואמרה ש"לאיש אשר לו אלה אנכי הרה". יהודה הודה בפרהסיא שאכן היא הרה לו, וכך נצלה משריפה[3][4].
שמו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר מלאו ימיה ללדת, נתגלה שיש לה תאומים בבטנה. בשעת הלידה, הוציא אחד מן התאומים את ידו החוצה, והמילדת קשרה על ידו חוט שָׁנִי וקראה לו "זרח" - על שם זריחת ובוהק חוט השני. לפני שהספיק לצאת מבטן אמו, יצא בחוזקה אחיו, והמילדת אמרה "מה פרצת עליך פרץ" ולכן נקרא הוא "פרץ".
מלך המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
מלך המשיח הוא מזרעו של פרץ. לפי היחוס הבא: פרץ, חצרון, רם, עמינדב, נחשון, שלמה, בועז, עובד, ישי, דוד, (להמשך היחוס).
בנוסף לכך, משיח גם נקרא בשם פרץ. כפי שאומר המדרש[5], "זה רבה על כל הפריצים ממך יעמוד (משיח, שנאמר בו[6]) עלה הפורץ לפניהם וגו'. והיינו, שכל מלך נקרא בשם "פרץ", על שם ש"מלך פורץ גדר", ומלך המשיח הוא "רבה על כל הפריצים", שיהיה מלך על כל המלכים שהיו לפניו".
הסיבה לכך, כי ענין "פרץ" הוא שמתנהג שלא כפי מנהג העולם. וכך גם יהיה בימות המשיח, שלא רק שלא תהיה שייכות להגבלות העולם, אלא יותר מכך, שבתוך הגבלת העולם - נעשה "ופרצת".
וכך אצל מלך המשיח – שבהיותו אדם בעולם הזה יפעל בעולם את הסדרים של ימות המשיח באופן של פריצת גדרי העולם[7].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ יבמה אסורה להנשא לכל אדם אחר (אלא אם כן חלצו לה) חוץ מלגיסה או חמיה.
- ↑ לאחר מות אשתו
- ↑ מזה שתמר רק רמזה, ולא אמרה בפירוש שהיא הרה ליהודה למדו חכמים, ש"טוב לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים".
- ↑ על פי בראשית פרק לח ופירוש רש"י.
- ↑ פרשת וישב
- ↑ מיכה ב, יג
- ↑ מתוך שיחת י"ט כסלו תשי"ט.