ארבעת המינים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:48, 27 באוגוסט 2024

ארבעת המינים הם אתרוג, לולב, הדס וערבה, שנטילתם היא אחת ממצוות חג הסוכות.

מקורו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקור מצוות ארבעת המינים נלמדת מהפסוק וּלְקַחְתֶּם "לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא, כג, מ)

ארבעת המינים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אתרוג[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – אתרוג

לולב[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – לולב

הדס[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – הדס

ערבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ערבה

נטילת לולב[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – נטילת לולב, כוונת הנענועים

הציווי על נטילת ד' המינים מופיע בתורה בפסוק: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפֹת תמרים, וענף עץ עָבֹת, וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים".

ארבעה מינים אלו מצוה אחת הם, וכולם נקראים בשם מצוות לולב^[1], וכן בנוסח הברכה מברכים: "על נטילת לולב".

את מצות נטילת לולב מקיימים בכל יום מימי חג הסוכות, מלבד יום השבת שבו גזרו חז"ל שלא ליטול את ארבעת המינים (בדומה לגזירה על שופר ועל קריאת מגילה בשבת), מחשש שיעבירו אותם ארבע אמות ברשות הרבים (שזהו אחד מאיסורי שבת).

מבצע לולב[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מבצע לולב

מבצע לולב הוא אחד המבצעים הראשונים שייסד הרבי כבר בשנת תשי"ד, ומטרתו לזכות כמה שיותר יהודים במצוות נטילת ארבעת המינים בכל יום מימי חג הסוכות.

בחלק ממבצע זה מסתובבים חסידי חב"ד בימי חג הסוכות בקניונים ובמרכזים רפואיים, בבתי סוהר ועוד, ומשתדלים להגיע לכמה שיותר יהודים על מנת לזכות אותם במצוות החג.

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

נטילת ארבעת המינים ואיגודם יחדיו, מרמז על האחדות שיש בעם ישראל למרות החילוקים והשוני, במעלות כל אחד ואחד, וכל מרכיב בארבעת המינים מסמל חלק מיוחד בעם ישראל, ועל ידי האיחוד מראים שבעצם כולם שווים בענין הזה שהינם יהודים בניו של הקדוש ברוך הוא.

בצמחים ופירות בכללות יש שני דברים טעם וריח בחלק מהפירות וצמחים יש את שניהם ובחלקם רק את אחד מהם או טעם טוב או ריח טוב, וישנם כאלה שאין לא זה וזה, בפנימיות הטעם והריח מרמזים על שני ענינים בעבודת ה', לימוד תורה, וקיום מצוות. כאשר^[2]

האתרוג - שיש בו גם טעם וגם ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם את שני המעלות גם לימוד התורה וגם קיום מצוות.
הלולב - שיש בו רק טעם (לולב הוא עץ התמר) מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את המעלה של לימוד תורה.
ההדס - שיש בו רק ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את מעלת קיום המצוות.
הערבות - שאין בו לא טעם ולא ריח מסמל את החלק בעם ישראל שאין בהם מעלות חיצוניות לא בלימוד תורה ולא בקיום מצוות, אך יש בהם את המעלה העצמית שהם יהודים.

בנוסף על כך בכל מין מארבעת המינים יש את העניין של האחדות^[3]^[4]:

האתרוג - בשונה משאר האילנות שיש להם את עונת גידולם, האתרוג נמצא כל השנה ובכך הוא מבטא את עניין האחדות של עונות השנה.
הלולב - הלולב צריך להיות "כפות", שכל העלים יהיו קשורים ומאוחדים יחדיו.
הדס - הדס צריך שיהיה משולש, המספר שלוש מבטא את השלימות והאחדות של שלושת הקווים, ימין, שמאל ואמצע.
ערבה - הערבה גדלה תמיד ביחד עם ערבות אחרות, דבר המתבטא בשמה הנוסף "אחווינא"^[5]^[6].

ברכה על ארבעת המינים של הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ברכה על ארבעת המינים של הרבי

במשך כל שנות נשיאות הרבי, ניתנה לחסידים הזכות לברך על ארבעת המינים שלו מידי יום מימי חג הסוכות. בשנים הראשונות הדבר נעשה בנוכחות הרבי בסוכתו האישית, ובשנים שלאחר מכן, החל הרבי לשלוח את ארבעת המינים באמצעות שליח והברכה נעשתה בסוכת הקהל.

הרבי כותב אודות אדמו"ר הריי"צ^[7] "כבר ידועה הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר שנתן לכמה וכמה לברך בהאתרוג שלו. ומסופר על אחד הרבנים הצדיקים (כמדומה מפולין) שהתנהג כן בקביעות, וכששאלוהו, והרי על ידי משמוש נוגעים בהעניין ד"הדר", ענה, אין לך "הדר" מזה שכמה וכמה מבני ישראל יקיימו בו מצווה נעלית זו".

חלוקת ארבעת המינים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – חלוקת ארבעת המינים

מידי שנה בערב חג הסוכות התקיים מעמד מסירת ארבעת המינים לרבי וחלוקתם על ידי הרבי לכמה מזקני אנ"ש ונכבדיהם, לחברי המזכירות, לזוכה בגורל וכן לנציגים מיישובי אנ"ש או ממדינות שונות. בשעת המסירה נהג הרבי לומר לכל אחד "ממשיך זיין אלע המשכות" וכדומה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

נטילת לולב בתוך הסוכה, במדור הלכות ומנהגים שבועון כפר חב"ד גליון 1878

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

איך מברכים על ארבעת המינים ומנענעים אותם? בהפקת ערוץ יהדותון
הרבי בחלוקת ד' מינים בערב חג (תשמ"ח)
הרבי אוגד ד' מינים בתוך מגזין הוידאו השבועי של jem
מדריך מהיר לקנית ד' מינים לפי מנהג חב"ד בעריכת מכון הלכה - חב"ד, סוכות תשע"ז
הרב ביסטריצקי מספר: כך בחר הרבי את ד' המינים שלו -
הרב גלוכובסקי מדגים: כך אוגדים ד' מינים
מדריך מצוייר: כיצד מנענעים את הלולב למנהג חב"ד? מתוך סידור תהילת ה' בהוצאת קה"ת
רבי, חסידים, סוכות באתר שטורעם
מלך ביופיו: הרבי בסוכות עם ארבעת המינים
הרב שאול רוזנבלט, הלכות ארבעת המינים

הערות שוליים

↑ רמב"ם הלכות לולב ז, ה; וראה סוכה לז, ב "הואיל ובמינו גבוה מכולן".
↑ על פי "פסיקתא דרב כהנא, כ"ח "ולקחתם לכם".
↑ המשך וככה הגדול - תרל"ז, פפ"ז.
↑ סוכות, ד' מינים, במדור "מושגים בחסידות", באתר "חב"ד".
↑ רש"י על מסכת שבת, דף כ', ע"ב.
↑ תורת מנחם, תשד"מ, ח"א, עמ' 287.
↑ אגרות קודש חט"ז עמ' לח

[1] רמב"ם הלכות לולב ז, ה; וראה סוכה לז, ב "הואיל ובמינו גבוה מכולן".

[2] על פי "פסיקתא דרב כהנא, כ"ח "ולקחתם לכם".

[3] המשך וככה הגדול - תרל"ז, פפ"ז.

[4] סוכות, ד' מינים, במדור "מושגים בחסידות", באתר "חב"ד".

[5] רש"י על מסכת שבת, דף כ', ע"ב.

[6] תורת מנחם, תשד"מ, ח"א, עמ' 287.

[7] אגרות קודש חט"ז עמ' לח

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{להשלים|כל הערך=כן}}
 [[קובץ:סוכות2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי אוחז בידיו את ארבעת המינים]]
 '''ארבעת המינים''' הם [[אתרוג]], [[לולב]], [[הדס]] ו[[ערבה]], שנטילתם היא אחת ממצוות [[חג הסוכות]].
+==מקורו==
+מקור מצוות ארבעת המינים נלמדת מהפסוק וּלְקַחְתֶּם "לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא, כג, מ)
+==ארבעת המינים==
+===אתרוג===
+{{ערך מורחב|אתרוג}}
+===לולב===
+{{ערך מורחב|לולב}}
+===הדס===
+{{ערך מורחב|הדס}}
+===ערבה===
+{{ערך מורחב|ערבה}}
 ==נטילת לולב==
+{{ערך מורחב|ערך=[[נטילת לולב]], [[כוונת הנענועים (דלולב)|כוונת הנענועים]]}}
 הציווי על נטילת ד' המינים מופיע בתורה בפסוק: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפֹת תמרים, וענף עץ עָבֹת, וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים".
-חז"ל גזרו שארבעת המינים לא יינטלו בשבת (בדומה לגזירה על [[שופר]] ועל [[קריאת מגילה]] בשבת), מחשש שיעבירו אותם ארבע אמות ברשות הרבים (שזהו אחד מאיסורי שבת).
+ארבעה מינים אלו מצוה אחת הם, וכולם נקראים בשם מצוות לולב{{הערה|רמב"ם הלכות לולב ז, ה; וראה סוכה לז, ב "הואיל ובמינו גבוה מכולן".}}, וכן בנוסח הברכה מברכים: "על נטילת לולב".
+את מצות נטילת לולב מקיימים בכל יום מימי חג הסוכות, מלבד יום השבת שבו גזרו חז"ל שלא ליטול את ארבעת המינים (בדומה לגזירה על [[שופר]] ועל [[קריאת מגילה]] בשבת), מחשש שיעבירו אותם ארבע אמות ברשות הרבים (שזהו אחד מאיסורי [[שבת]]).
 ===מבצע לולב===
 {{ערך מורחב|ערך=[[מבצע לולב]]}}
-מבצע לולב הוא אחד המבצעים הראשונים שייסד הרבי כבר בשנת [[תשי"ד]], ומטרתו לזכות כמה שיותר יהודים במצוות נטילת ארבעת המינים בכל יום מימי חג הסוכות.
+מבצע לולב הוא אחד המבצעים הראשונים שייסד הרבי כבר בשנת [[תשי"ד]], ומטרתו לזכות כמה שיותר יהודים במצוות נטילת [[ארבעת המינים]] בכל יום מימי [[חג הסוכות]].
 בחלק ממבצע זה מסתובבים חסידי חב"ד בימי חג הסוכות בקניונים ובמרכזים רפואיים, בבתי סוהר ועוד, ומשתדלים להגיע לכמה שיותר יהודים על מנת לזכות אותם במצוות החג.
 ==בתורת החסידות==
 ===אחדות===
-נטילת [[ארבעת המינים]] ואיגודם יחדיו, מרמז על האחדות שיש בעם ישראל למרות החילוקים והשוני, במעלות כל אחד ואחד, וכל מרכיב בארבעת המינים מסמל חלק מיוחד בעם ישראל, ועל ידי האיחוד מראים שבעצם כולם שווים בענין הזה שהינם יהודים בניו של הקדוש ברוך הוא,
+נטילת [[ארבעת המינים]] ואיגודם יחדיו, מרמז על האחדות שיש בעם ישראל למרות החילוקים והשוני, במעלות כל אחד ואחד, וכל מרכיב בארבעת המינים מסמל חלק מיוחד בעם ישראל, ועל ידי האיחוד מראים שבעצם כולם שווים בענין הזה שהינם יהודים בניו של הקדוש ברוך הוא.
-בצמחים ופירות בכללות יש שני דברים טעם וריח בחלק מהפירות וצמחים יש את שניהם ובחלקם רק את אחד מהם או טעם טוב או ריח טוב, וישנם כאלה שאין לא זה וזה, בפנימיות הטעם והריח מרמזים על שני ענינים בעבודת ה', לימוד תורה, וקיום מצוות. כאשר:
-'''ה[[אתרוג]]''' - שיש בו גם טעם וגם ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם את שני המעלות גם [[לימוד התורה]] וגם קיום מצות.
-'''הלולב''' - שיש בו רק טעם (לולב הוא עץ התמר) מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את המעלה של לימוד תורה.
-'''ההדס''' - שיש בו רק ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את מעלת קיום המצוות.
-'''הערבות''' - שאין בו לא טעם ולא ריח מסמל את החלק בעם ישראל שאין בהם מעלות חיצוניות לא בלימוד תורה ולא בקיום מצוות, אך יש בהם את המעלה העצמית שהם יהודים.
+בצמחים ופירות בכללות יש שני דברים טעם וריח בחלק מהפירות וצמחים יש את שניהם ובחלקם רק את אחד מהם או טעם טוב או ריח טוב, וישנם כאלה שאין לא זה וזה, בפנימיות הטעם והריח מרמזים על שני ענינים בעבודת ה', לימוד תורה, וקיום מצוות. כאשר{{הערה|על פי "פסיקתא ד[[רב כהנא]], כ"ח "ולקחתם לכם".}}
+*'''ה[[אתרוג]]''' - שיש בו גם טעם וגם ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם את שני המעלות גם [[לימוד התורה]] וגם קיום מצוות.
+*'''הלולב''' - שיש בו רק טעם (לולב הוא עץ התמר) מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את המעלה של לימוד תורה.
+*'''ההדס''' - שיש בו רק ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את מעלת קיום המצוות.
+*'''הערבות''' - שאין בו לא טעם ולא ריח מסמל את החלק בעם ישראל שאין בהם מעלות חיצוניות לא בלימוד תורה ולא בקיום מצוות, אך יש בהם את המעלה העצמית שהם יהודים.
+בנוסף על כך בכל מין מארבעת המינים יש את העניין של האחדות{{הערה|[[המשך וככה הגדול - תרל"ז]], פפ"ז.}}{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=152&CategoryID=200&SubjectID=13 סוכות, ד' מינים], במדור "מושגים בחסידות", באתר "חב"ד".}}:
+*'''האתרוג''' - בשונה משאר האילנות שיש להם את עונת גידולם, האתרוג נמצא כל השנה ובכך הוא מבטא את עניין האחדות של עונות השנה.
+*'''הלולב''' - הלולב צריך להיות "כפות", שכל העלים יהיו קשורים ומאוחדים יחדיו.
+*'''הדס''' - הדס צריך שיהיה משולש, המספר [[שלוש]] מבטא את השלימות והאחדות של שלושת הקווים, ימין, שמאל ואמצע.
+*'''ערבה''' - הערבה גדלה תמיד ביחד עם ערבות אחרות, דבר המתבטא בשמה הנוסף "אחווינא"{{הערה|[[רש"י]] על [[מסכת שבת]], דף כ', ע"ב.}}{{הערה|[[תורת מנחם]], [[תשד"מ]], ח"א, עמ' 287.}}.
 ==ברכה על ארבעת המינים של הרבי==
 {{ערך מורחב|ערך=[[ברכה על ארבעת המינים של הרבי]]}}
@@ שורה 38: / שורה 53: @@
 [[קובץ:חלוקת ד' מינים - חברי המזכירות.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי בחלוקת ד' מינים. הדסים לחברי ה[[מזכירות]]]]
 מידי שנה ב[[ערב חג הסוכות]] התקיים מעמד מסירת ארבעת המינים לרבי וחלוקתם על ידי [[הרבי]] לכמה מזקני [[אנ"ש]] ונכבדיהם, לחברי ה[[מזכירות]], ל[[זוכה בגורל]] וכן לנציגים מיישובי אנ"ש או ממדינות שונות. בשעת המסירה נהג הרבי לומר לכל אחד "ממשיך זיין אלע המשכות" וכדומה.
+==לקריאה נוספת==
+*'''נטילת לולב בתוך הסוכה''', במדור הלכות ומנהגים שבועון כפר חב"ד גליון 1878
 ==קישורים חיצוניים==
@@ שורה 45: / שורה 63: @@
 *'''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%A8-%D7%9C%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%93-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92-%D7%97%D7%91%D7%93/ מדריך מהיר לקנית ד' מינים לפי מנהג חב"ד]''' בעריכת [[מכון הלכה - חב"ד]], סוכות תשע"ז
 *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64382 הרב ביסטריצקי מספר: כך בחר הרבי את ד' המינים שלו]''' - {{אינפו}}
-*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57222 הרב גלוכובסקי מדגים: כך אוגדים ד' מינים]{{וידאו}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57222 הרב גלוכובסקי מדגים: כך אוגדים ד' מינים]{{וידאו}}
 *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/570982 מדריך מצוייר: כיצד מנענעים את הלולב למנהג חב"ד?]''' {{בית חבד}} מתוך סידור תהילת ה' בהוצאת קה"ת
 *'''[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=116 רבי, חסידים, סוכות] באתר שטורעם'''
 *[https://chabad.info/in-focus/215537/ '''מלך ביופיו: הרבי בסוכות עם ארבעת המינים'''] {{אינפו}}
+*הרב שאול רוזנבלט, '''[https://chabad.info/beis-medrash/718315/ הלכות ארבעת המינים]''' {{וידפו}}
 {{סוכות}}
 {{הערות שוליים}}

זמן שמחתנו
זמנים	ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו
סוכה	דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה
ארבעת המינים	לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב
חג הסוכות בבית המקדש	ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל
תפילות ומנהגים	הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות
שמיני עצרת ושמחת תורה	• הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות
ניגוני החג	אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב