יצחק זאב סולובייצ'יק: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־22:29, 29 באוגוסט 2023

יצחק זאב סולובייצ'יק

הבריסקר רב
לידה	תרמ"ו
	וולוז'ין
פטירה	ט' בתשרי תש"כ
	ירושלים
מקום פעילות	בריסק - ירושלים
השתייכות	ליטא
תפקידים נוספים	רבה של העיר בריסק
רבותיו	אביו רבי חיים מבריסק
תלמידיו	רבי משה שמואל שפירא, רבי שמואל רוזובסקי, בניו רבי יושע בער ורבי משולם דוד סולובייצ'יק אותו האיש מהגבעה
חיבוריו	חידושי הגרי"ז על הרמב"ם, חידושי הגרי"ז על קידוש החודש, חידושי הגרי"ז על התורה

רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (מכונה בראשי תיבות הגרי"ז, או הרב מבריסק) היה רבה של העיר בריסק וראש הישיבה שם ואחר כך בירושלים. מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, נחשב מתקיפי המתנגדים לציונות. היה ידידם של גדולי ישראל משני החוגים, החסידי והליטאי גם יחד.

תולדות חייםעריכה

הרב סולובייצ'יק נולד בעיר וולוז'ין לאביו רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק, שהיה ידיד קרוב של אדמו"ר הרש"ב. עוד בילדותו בגיל 16 כבר ידע בעל-פה ש"ס עם רש"י. היה גאון וחריף שכל. לאחר פטירת אביו (בשנת תרע"ח) מונה לרבה של בריסק.

שלושה מילדיו ואשתו נספו מכיון שלא הצליחו להימלט מגטו בריסק. בניסים הצליח להיחלץ, ולהגיע בשנת תש"א לירושלים. לאחר בואו לירושלים ייסד בה את ישיבת בריסק החדשה.

בשנותיו האחרונות סבל הגרי"ז ממחלת ריאות קשה ושהה לשם כך פעמים רבות בשווייץ, עקב האוויר הצח שיש שם. בביקוריו בשווייץ היה לאורחו של הרב וולף רוזנגרטן, נדיב ידוע שתרם מהונו ליהודי ארץ ישראל. נפטר בט' בתשרי ה'תש"כ (1959) ונקבר בירושלים.

קשריו עם חסידות חב"דעריכה

עם אדמו"ר הריי"צעריכה

אדמו"ר הריי"צ היה שולח מדי שנה בשנה להגרי"ז ארבעת מינים מהודרים. בשנת ת"ש, כאשר הגיע ערב חג הסוכות הודיעו להגרי"ז כי גם השנה מוכן עבורו אתרוג בביתו של אדמו"ר הריי"צ, שהיה במרחק הליכה של כמה שעות. אך הדרך הייתה בחזקת סכנה מכיון שהנאצים הפציצו את הדרך מדי כמה שעות. בחור אחד מחסידי גור התנדב ללכת, אך מכיון שאדמו"ר הריי"צ העתיק את מקומו באותה שעה מאכסניא לאכסניא בגלל ההפצצות שהתחדשו מדי זמן קצר בכל מיני אזורים, לכן הבחור היה צריך לחפש אחרי אכסנייתו של הרבי הריי"צ, וכך חיפש את מקומו מאכסניא לאכסניא עד שמצאוהו לאחר כמה שעות^[1].

כאשר הרב מנחם פרוש נסע לארצות הברית בסביבות שנות הקמת המדינה, הוא בא להיפרד מגאב"ד בריסק. באותה הזדמנות ביקשו הגרי"ז שיכנס לאדמו"ר הריי"צ ויבקש בשמו להשפיע על מר שזר, שהיה אז שר החינוך, לאפשר המשך קיומם של הת"תים הוותיקים שלימדו באידיש. הגאון חזר על בקשתו שלוש פעמים וביקש מאוד שיבצע שליחותו.

כאשר הרב פרוש הגיע לאדמו"ר הריי"צ ואמר לו שיש לו שליחות מהבריסקער רב, אמר לו שלוש פעמים, "האמנם כן? הבריסקער רב שלחכם אליי?". הרב פרוש השיב בחיוב, ואז שאל הריי"צ מהי השליחות. כששמע את הבקשה להשפיע על שר החינוך מר שזר שיאפשר את קיומם של הת"תים הוותיקים ששפת הלימוד בהם היא אידיש., הוא הגיב מיד בארשת של רצינות: "זוהי השליחות! ובכן, כשאתה נוסע חזרה לארץ-ישראל תפגוש את מר שזר ותגיד לו שאני מבקש שימלא את הבקשה. וכדי שיידע עד כמה רצוני בכך, תמסור לו את הסימן המיוחד שיש ביני ובינו. תגיד לו, שאני מקווה שמשפחת רובשוב שבארץ-ישראל לא תבייש את משפחת רובשוב בחו"ל, והוא כבר יבין את הבקשה^[2].

בנו של הגרי"ז, רבי מאיר, סיפר שהגרי"ז והרבי הריי"צ חשבו לברוח יחד מוורשא, אך דבר זה לא יצא לבסוף על הפועל.

עם הרביעריכה

בעת שפרסם הרבי את חיבורו הראשון הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים, נעשה רעש עצום בעולם התורני מהלמדנות העצומה המבצבצת מדפי הספר. אחד החידושים שקיבלו תהודה רבה הוא ה'צריך עיון גדול' שהעמיד הרבי על דברי הגר"א שטען שקושיית 'שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובין' ניתקנה רק אחר חורבן הבית כשפסקו לאכול בהסיבה בכל עת. הרבי הקשה על הדברים מהשתמע בפירוש בדברי הרמב"ם שבזמן בית המקדש היו נשאלות חמש קושיות בליל הסדר כשקושיית כשמסובין בתוכן. צריך עיון גדול זה התפרסם והגיע אף לאוזניו של רבי יצחק זאב שנהנה ממנו מאוד^[3]. וביקש עותק מההגדה, לאחר שבוע אמר לא' ממקורביו "ידעתי שהוא גאון, אבל הגאונות עד כדי כך!^[4]"

חידוש ייחודי נוסף הטמון בדברי הרבי בהגדה היא האמירה ההחלטית שקוראי ההלל בעת שחיטת הפסח היו הלויים, בעוד שרווח בדברי האחרונים דעת רש"י הסובר שבני ישראל מקריבי הפסח קראו. את שיטתו בנושא, פרס הרבי באריכות בשני מכתבים ששיגר לרב שלמה יוסף זוין שתמה על השמטת שיטת רש"י^[5]. הרב זוין שיגר לרבי את שיטת רבי יצחק זאב שהובאה בספר חוקת הפסח והרבי במכתבים הללו מבאר כיצד אין צורך להגיע לפלפוליו וחקירותיו בהסבר שיטת רש"י כפי שהבינה הוא. כמו כן ציין הרבי שהספר בו הובאו דברי רבי יצחק זאב (חוקת הפסח) אינו תחת ידו.

הרבי בשיחותיו התבטא אודותיו בהערכה. באחת משיחות הרבי שדנו אודות שלימות הארץ ציטט את פסקו של רבי יצחק זאב, תוך שמתארו כמדייק בלשונו, וביאר את נכונות הפסק על פי תורה. מדובר היה אודות פסקו של רבי יצחק זאב בדין פיקוח נפש בשבת, שכאשר ישנו שאלה האם לבחור רופא ירא שמים או רופא אחר שפחות ידוע ביראת השמים שלו, אז היראת שמים לא מעלה ולא מוריד. הרבי הסביר באריכות, כי כשם שאמרו בהלכות שבת כי מצוותה בגדול שבישראל, ואין נותנים לנשים וקטנים לחלל את השבת כדי שלא יחשבו שיש איסור לחלל את השבת ויש ענין בזה, לכן לכתחילה עקרו את הענין מכל וכל שלא יתנו להם לחלל את השבת למרות שבקטנים יש רק איסור דרבנן, כך גם כאשר ישנה שאלה בין רופא שהוא ירא שמים ואינו ירא שמים, אין להעדיף הענין של יראת שמים, דבר שעלול לגרום בפעמים אחרות שיחפשו דווקא רופא ירא שמים וכתצואה מכך יגרמו ענינים של פיקוח נפש^[6].

ביחידות של הגאון הרב פנחס מנחם אלתר (לימים האדמו"ר מגור) אצל הרבי בד' באייר תשמ"ג, דיבר עמו הרבי על הטענות כנגד שיטתו שהחיוב לחכות למשיח הוא בכל יום, והזכיר שזה עתה ראה שכך מובא גם בדברי רבי יצחק זאב - בהגדה של פסח שנדפסה זה עתה^[7] - שמבאר את החיוב לחכות למשיח בכל יום ממש^[8].

עם חסידי חב"דעריכה

קשר טוב ומיוחד היה להגרי"ז עם מספר חסידי חב"ד בניהם הרב חיים נאה שהיה נפגש עם הגרי"ז עמו נפגש לעיתים קרובות^[9] על פגישת הרב נאה עם אביו הגאון רבי חיים. התבטא הגרי"ז^[10]: "הרב חיים נאה היה זמן קצר אצל אבי, והספיק לראות מה שהרבה אחרים לא רואים", כאשר נפטר הרב נאה^[11] אמר הגרי"ז: "היום נפטר אדם שהעולם היה עומד עליו".

כמו כן הגרי"ז שיבח את דרך הלימוד של הרב אברהם צבי כהן ^[^{דרוש מקור]}.

סיפור מענין שאירע עם הרב אברהם צבי כהן והגרי"ז אירע לאחר שרבי יצחק זאב מסר חידוש בשם אביו - שהטעם שהגוזל מצה בפסח ואכלה, לא יצא בה ידי חובה על אף שלכאורה קנאה בשינוי שנוצר עם הלעיסה, היות ואין השינוי מהווה קנין גמור ואם יבוא הבעלים ויבקש את החפץ הנגזל הרי שיתחייב הגוזל להשיבו לו אף לאחר השינוי, אם כן - הסיק רבי יצחק זאב - אין השינוי מהווה קנין גמור. תלמידו של רבי יצחק זאב סיפר זאת באוזני הרב אברהם צבי כהן שנענה מיד אשר הדבר מפורש בדברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך - "גזלה מחברו ואכלה, לא יצא שהרי אם בא הנגזל לתבוע אותו ממונו, חייב להחזירה לו.. בעל כרחו של נגזל, נמצאת שאינה שלו".

תלמידו של רבי יצחק זאב העביר לו את הדברים והוא נענה ואמר בהתפעלות עצומה: "עד שנמצא אצלנו חידוש כה מוצלח, מוצאים אותו אצל "הרב"^[12].

מספריועריכה

חדושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם
חידושי הגרי"ז למסכתות שבסדר קדשים - סטנסיל (נכתב במכונת כתיבה על ידי תלמידים)
חידושי הגר"ח והגרי"ז - סטנסיל
חידושי מרן רי"ז הלוי על התורה - נכתב על ידי המחבר, מודפס בכתב רש"י
חידושי מרן רי"ז הלוי על מסכתות יומא וסוכה והלכות קידוש החודש
ליקוטי הגרי"ז - לקט מתוך ספרים שנדפס בהם חדושי תורה משמו
חידושי הגרי"ז - על התורה - נכתב על ידי תלמידים, מודפס במכונת כתיבה. מהדורה חדשה ומורחבת - הוצאת מישור תשע"ו (בתוך "בית הלוי על התורה")
אגרות מרן רי"ז הלוי - שמעון יוסף מלר, תשס"ח
ילקוט מכתבים ממרן הגרי"ז מבריסק - הרב נתנאל פרץ מאירסון, תשס"ט
רשימות תלמידים ממרן הגרי"ז הלוי ליקוט מכתבי ושמועות תלמידים, בהוצאת מכון דעת סופרים. על התורה: תשע"ו, על סדר הנ"ך וסידור התפילה: תשע"ז

רוב חידושי תורתו מצויים בספרי תלמידיו או בשמועות העוברות ב"עולם הישיבות".

הערות שוליים

↑ עובדות והנהגות לבית בריסק ח"ג ע' ב בשם בנו הגרי"ד
↑ הרב מנחם פרוש, בין בריסק לליובאוויטש.
↑ כפ"ח גל' 804
↑ מפי הרב יוסף צבי סגל
↑ המכתבים נדפסו בהוספות להגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים במהדורותיה המורחבות.
↑ שיחות קודש תשל"ז חלק א'.
↑ הגדת 'מבית לוי' ע' קצז. [וראו גם: אור יחזקאל לר' יחזקאל לוינשטיין, ח"ג, עמ' רפח: "ושמעתי שלאחרונה שבעת שהרב מבריסק זצ"ל היה פה בבני ברק הירבה לדבר ולתבוע אודות זה שאנו מחוייבים לחכות ולצפות ממש לביאתו [=של משיח], וכלשון לישועתך קוינו כל היום".]
↑ לחכות למשיח בכל יום
↑ נודע בשיעורים להרב שניאור זלמן ברגר עמ' 319.
↑ נודע בשיעורים להרב שניאור זלמן ברגר עמ' 74.
↑ נודע בשיעורים להרב שניאור זלמן ברגר עמ' 346
↑ ספר הרב אשכנזי ע' 264

[1] עובדות והנהגות לבית בריסק ח"ג ע' ב בשם בנו הגרי"ד

[2] הרב מנחם פרוש, בין בריסק לליובאוויטש.

[3] כפ"ח גל' 804

[4] מפי הרב יוסף צבי סגל

[5] המכתבים נדפסו בהוספות להגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים במהדורותיה המורחבות.

[6] שיחות קודש תשל"ז חלק א'.

[7] הגדת 'מבית לוי' ע' קצז. [וראו גם: אור יחזקאל לר' יחזקאל לוינשטיין, ח"ג, עמ' רפח: "ושמעתי שלאחרונה שבעת שהרב מבריסק זצ"ל היה פה בבני ברק הירבה לדבר ולתבוע אודות זה שאנו מחוייבים לחכות ולצפות ממש לביאתו [=של משיח], וכלשון לישועתך קוינו כל היום".]

[8] לחכות למשיח בכל יום

[9] נודע בשיעורים להרב שניאור זלמן ברגר עמ' 319.

[10] נודע בשיעורים להרב שניאור זלמן ברגר עמ' 74.

[11] נודע בשיעורים להרב שניאור זלמן ברגר עמ' 346

[12] ספר הרב אשכנזי ע' 264

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-== רבי יצחק זאב הלוי סולוביצ'יק מבריסק ==
+{{דמות
+|שם=יצחק זאב סולובייצ'יק
+|כינוי= הבריסקר רב
+|תמונה=Yitzchak Zev Soloveitchik.jpg
+|תיאור=
+|תאריך לידה=[[תרמ"ו]]
+|מקום לידה=[[וולוז'ין]]
+|תאריך פטירה=[[ט' בתשרי]] [[תש"כ]]
+|מקום פטירה= [[ירושלים]]
+|מקום פעילות=[[בריסק]] - [[ירושלים]]
+|תפקידים נוספים= רבה של העיר בריסק
+|רבותיו= אביו [[רבי חיים מבריסק]]
+|תלמידיו= רבי משה שמואל שפירא, רבי שמואל רוזובסקי, בניו רבי יושע בער ורבי משולם דוד סולובייצ'יק אותו האיש מהגבעה
+|חיבוריו= חידושי הגרי"ז על הרמב"ם, חידושי הגרי"ז על קידוש החודש, חידושי הגרי"ז על התורה
+|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
+}}
+'''רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק''' (מכונה ב[[ראשי תיבות]] '''הגרי"ז''', או '''הרב מ[[בריסק]]''') היה רבה של העיר בריסק וראש הישיבה שם ואחר כך ב[[ירושלים]]. מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, נחשב מתקיפי המתנגדים לציונות. היה ידידם של גדולי ישראל משני החוגים, החסידי והליטאי גם יחד.
-הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק), נולד בעיר וולוז'ין לאביו רבי [[חיים סולוביצ'יק מבריסק]], שהיה ידידו הקרוב של [[הרש"ב]] מליובוויטש. רבה של העיר בריסק וראש ישיבתה בבריסק ואחר כך בירושלים, מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, נחשב מתקיפי המתנגדים לציונות.
+==תולדות חיים==
+הרב סולובייצ'יק נולד בעיר וולוז'ין לאביו רבי [[חיים סולובייצ'יק]] מבריסק, שהיה ידיד קרוב של [[אדמו"ר הרש"ב]]. עוד בילדותו בגיל 16 כבר ידע בעל-פה ש"ס עם רש"י. היה גאון וחריף שכל. לאחר פטירת אביו (בשנת [[תרע"ח]]) מונה לרבה של בריסק.
-== חייו ==
+שלושה מילדיו ואשתו נספו מכיון שלא הצליחו להימלט מגטו בריסק. בניסים הצליח להיחלץ, ולהגיע בשנת תש"א לירושלים. לאחר בואו לירושלים ייסד בה את ישיבת בריסק החדשה.
+בשנותיו האחרונות סבל הגרי"ז ממחלת ריאות קשה ושהה לשם כך פעמים רבות בשווייץ, עקב האוויר הצח שיש שם. בביקוריו בשווייץ היה לאורחו של הרב וולף רוזנגרטן, נדיב ידוע שתרם מהונו ליהודי ארץ ישראל.
+נפטר ב[[ט' בתשרי]] ה'[[תש"כ]] (1959) ונקבר בירושלים.
-הרב סולובייצ'יק נולד לאביו רבי חיים מבריסק בהיותו ראש ישיבת וולוז'ין. נודע כעילוי, עוד בילדותו בגיל 16 כבר ידע בעל-פה ש"ס עם רש"י. לאחר פטירת אביו (בשנת 1918) מונה לרבה של בריסק. בשנת 1941 עלה לירושלים וייסד בה את ישיבת בריסק החדשה.
+==קשריו עם חסידות חב"ד==
-בשנותיו האחרונות סבל סולובייצ'יק ממחלת ריאות קשה ושהה לשם כך פעמים רבות בשווייץ, עקב האוויר הצח שיש שם. בביקוריו בשווייץ היה לאורחו של הרב וולף רוזנגרטן, נדיב ידוע שתרם מהונו ליהודי ארץ ישראל.
+===עם אדמו"ר הריי"צ===
-הרב מבריסק נפטר בט' בתשרי ה'תש"כ (1959) ונקבר בירושלים.
+אדמו"ר הריי"צ היה שולח מדי שנה בשנה להגרי"ז ארבעת מינים מהודרים. בשנת [[ת"ש]], כאשר הגיע ערב חג הסוכות הודיעו להגרי"ז כי גם השנה מוכן עבורו אתרוג בביתו של אדמו"ר הריי"צ, שהיה במרחק הליכה של כמה שעות. אך הדרך הייתה בחזקת סכנה מכיון שהנאצים הפציצו את הדרך מדי כמה שעות. בחור אחד מחסידי [[גור]] התנדב ללכת, אך מכיון שאדמו"ר הריי"צ העתיק את מקומו באותה שעה מאכסניא לאכסניא בגלל ההפצצות שהתחדשו מדי זמן קצר בכל מיני אזורים, לכן הבחור היה צריך לחפש אחרי אכסנייתו של הרבי הריי"צ, וכך חיפש את מקומו מאכסניא לאכסניא עד שמצאוהו לאחר כמה שעות{{הערה|עובדות והנהגות לבית בריסק ח"ג ע' ב בשם בנו הגרי"ד}}.
-== גאונותו ותפיסתו החדה ==
+כאשר הרב [[מנחם פרוש]] נסע לארצות הברית בסביבות שנות הקמת המדינה, הוא בא להיפרד מגאב"ד בריסק. באותה הזדמנות ביקשו הגרי"ז שיכנס לאדמו"ר הריי"צ ויבקש בשמו להשפיע על מר שזר, שהיה אז שר החינוך, לאפשר המשך קיומם של הת"תים הוותיקים שלימדו באידיש. הגאון חזר על בקשתו שלוש פעמים וביקש מאוד שיבצע שליחותו.
-היה ידוע בגאונותו ושכלו החריף, עד שאביו [[רבי חיים מבריסק]] אמר עליו פעם: "הלכה כמותו בכל מקום". דוגמא ידועה בחב"ד לשכלו החד וסברתו הישרה היא בעקבות מעשה מסוים. [[אדמו"ר שליט"א]] [[מלך המשיח]] אמר מאמר בשנת תשי"א, ובשיחה הזו הרבי אומר  - למבינים בדבר, שהוא [[מלך המשיח]], ומשם התחיל בחב"ד האמונה ברבי כ[[מלך המשיח]] שיגאל אותנו לעיני כל העמים. רבי יצחק זאב - הרב מבריסק, כשהביאו לו את השיחה אמר שהרבי אומר שהוא [[מלך המשיח]] בשיחה, ובעקבות כך הדבר התפרסם בארץ הקודש.
+כאשר הרב פרוש הגיע לאדמו"ר הריי"צ ואמר לו שיש לו שליחות מהבריסקער רב, אמר לו שלוש פעמים, "האמנם כן? הבריסקער רב שלחכם אליי?". הרב פרוש השיב בחיוב, ואז שאל הריי"צ מהי השליחות. כששמע את הבקשה להשפיע על שר החינוך מר שזר שיאפשר את קיומם של הת"תים הוותיקים ששפת הלימוד בהם היא אידיש., הוא הגיב מיד בארשת של רצינות: "זוהי השליחות! ובכן, כשאתה נוסע חזרה לארץ-ישראל תפגוש את מר שזר ותגיד לו שאני מבקש שימלא את הבקשה. וכדי שיידע עד כמה רצוני בכך, תמסור לו את הסימן המיוחד שיש ביני ובינו. תגיד לו, שאני [[מקווה]] שמשפחת רובשוב שבארץ-ישראל לא תבייש את משפחת רובשוב בחו"ל, והוא כבר יבין את הבקשה{{הערה|1=הרב [[מנחם פרוש]], [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1940 בין בריסק לליובאוויטש].}}.
-כ"ק אדמו"ר שליט"א העריכו מאוד, ולדוגמא וראיה לכך יש להביא את המעשה הבא: אדמו"ר שליט"א ציטט פעם פסק של רבי יצחק זאב, וסיפר שכידוע היה ידוע בדיוק לשונו, וביאר את פסקו בביאור מקיף.[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=4615&st=%u05d1%u05e8%u05d9%u05e1%u05e7%u05e2%u05e8]
+בנו של הגרי"ז, רבי מאיר, סיפר שהגרי"ז והרבי הריי"צ חשבו לברוח יחד מוורשא, אך דבר זה לא יצא לבסוף על הפועל.
-== מספריו ==
+===עם הרבי===
+בעת שפרסם הרבי את חיבורו הראשון [[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]], נעשה רעש עצום בעולם התורני מהלמדנות העצומה המבצבצת מדפי הספר. אחד החידושים שקיבלו תהודה רבה הוא ה'צריך עיון גדול' שהעמיד הרבי על דברי ה[[גר"א]] שטען שקושיית 'שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובין' ניתקנה רק אחר חורבן הבית כשפסקו לאכול בהסיבה בכל עת. הרבי הקשה על הדברים מהשתמע בפירוש בדברי ה[[רמב"ם]] שבזמן בית המקדש היו נשאלות חמש קושיות בליל הסדר כשקושיית כשמסובין בתוכן.
+צריך עיון גדול זה התפרסם והגיע אף לאוזניו של רבי יצחק זאב שנהנה ממנו מאוד{{הערה|כפ"ח גל' 804}}. וביקש עותק מההגדה, לאחר שבוע אמר לא' ממקורביו "ידעתי שהוא גאון, אבל הגאונות עד כדי כך!{{הערה|מפי הרב [[יוסף צבי סגל]]}}"
-חידושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם
+חידוש ייחודי נוסף הטמון בדברי הרבי ב[[הגדה של פסח|הגדה]] היא האמירה ההחלטית שקוראי ה[[הלל]] בעת שחיטת הפסח היו ה[[לויים]], בעוד שרווח בדברי האחרונים דעת [[רש"י]] הסובר שבני ישראל מקריבי הפסח קראו. את שיטתו בנושא, פרס הרבי באריכות בשני מכתבים ששיגר לרב [[שלמה יוסף זוין]] שתמה על השמטת שיטת רש"י{{הערה|המכתבים נדפסו בהוספות ל[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]] במהדורותיה המורחבות.}}. הרב זוין שיגר לרבי את שיטת רבי יצחק זאב שהובאה בספר חוקת הפסח והרבי במכתבים הללו מבאר כיצד אין צורך להגיע לפלפוליו וחקירותיו בהסבר שיטת רש"י כפי שהבינה הוא. כמו כן ציין הרבי שהספר בו הובאו דברי רבי יצחק זאב (חוקת הפסח) אינו תחת ידו.
-חידושי הגרי"ז למסכתות שבסדר קודשים
-חידושי הגר"ח והגרי"ז (נכתב במכונת כתיבה על ידי תלמידים)
-חידושי מרן רי"ז הלוי על התורה (נכתב על ידי המחבר, מודפס בכתב רש"י)
-חידושי הגרי"ז - על התורה (נכתב על ידי תלמידים, מודפס במכונת כתיבה)
-רוב חידושי תורתו מצויים בספרי תלמידיו או בשמועות העוברות ב"עולם הישיבות".
-[חלק מהדף נלקח מתוך [[הויקפידיה העברית.]
+הרבי בשיחותיו התבטא אודותיו בהערכה. באחת משיחות הרבי שדנו אודות [[שלימות הארץ]] ציטט את פסקו של רבי יצחק זאב, תוך שמתארו כמדייק בלשונו, וביאר את נכונות הפסק על פי תורה. מדובר היה אודות פסקו של רבי יצחק זאב בדין [[פיקוח נפש בשבת]], שכאשר ישנו שאלה האם לבחור רופא [[ירא שמים]] או רופא אחר שפחות ידוע ביראת השמים שלו, אז ה[[יראת שמים]] לא מעלה ולא מוריד. הרבי הסביר באריכות, כי כשם שאמרו בהלכות [[שבת]] כי מצוותה בגדול שבישראל, ואין נותנים ל[[נשים]] וקטנים לחלל את השבת כדי שלא יחשבו שיש איסור לחלל את השבת ויש ענין בזה, לכן לכתחילה עקרו את הענין מכל וכל שלא יתנו להם לחלל את השבת למרות שבקטנים יש רק איסור דרבנן, כך גם כאשר ישנה שאלה בין רופא שהוא ירא שמים ואינו ירא שמים, אין להעדיף הענין של [[יראת שמים]], דבר שעלול לגרום בפעמים אחרות שיחפשו דווקא רופא ירא שמים וכתצואה מכך יגרמו ענינים של פיקוח נפש{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=c5100d64-8bd0-4d2e-ad40-59a1f8958ce0&st=מומחה&pgnum=362 חלק א'].}}.
-[[קטגוריה:ידידי חב"ד|יצחק זאב]]
+ב[[יחידות]] של הגאון הרב [[פנחס מנחם אלתר]] (לימים האדמו"ר מ[[גור]]) אצל הרבי ב[[ד' באייר]] [[תשמ"ג]], דיבר עמו הרבי על הטענות כנגד שיטתו שהחיוב [[ציפייה למשיח|לחכות למשיח]] הוא בכל יום, והזכיר שזה עתה ראה שכך מובא גם בדברי רבי יצחק זאב - ב[[הגדה של פסח]] שנדפסה זה עתה{{הערה|הגדת 'מבית לוי' ע' קצז. [וראו גם: אור יחזקאל לר' יחזקאל לוינשטיין, ח"ג, עמ' רפח: "ושמעתי שלאחרונה שבעת שהרב מבריסק זצ"ל היה פה בבני ברק הירבה לדבר ולתבוע אודות זה שאנו מחוייבים לחכות ולצפות ממש לביאתו [=של משיח], וכלשון לישועתך קוינו כל היום".] }} - שמבאר את החיוב לחכות למשיח בכל יום ממש{{הערה|1=[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3296373 לחכות למשיח בכל יום] {{וידאו|}}{{בית חב"ד (אתר)|}}}}.
+===עם חסידי חב"ד===
+קשר טוב ומיוחד היה להגרי"ז עם מספר חסידי חב"ד בניהם הרב [[חיים נאה]] שהיה נפגש עם הגרי"ז עמו נפגש לעיתים קרובות{{הערה| נודע בשיעורים להרב [[שניאור זלמן ברגר]] עמ' 319.}} על פגישת הרב נאה עם אביו הגאון רבי חיים. התבטא הגרי"ז{{הערה| נודע בשיעורים להרב [[שניאור זלמן ברגר]] עמ' 74.}}: "הרב חיים נאה היה זמן קצר אצל אבי, והספיק לראות מה שהרבה אחרים לא רואים", כאשר נפטר הרב נאה{{הערה|נודע בשיעורים להרב [[שניאור זלמן ברגר]] עמ' 346}} אמר הגרי"ז: "היום נפטר אדם שהעולם היה עומד עליו".
+כמו כן הגרי"ז שיבח את דרך הלימוד של הרב [[אברהם צבי כהן]] {{מקור}}.
+סיפור מענין שאירע עם הרב אברהם צבי כהן והגרי"ז אירע לאחר שרבי יצחק זאב מסר חידוש בשם אביו - שהטעם שהגוזל מצה בפסח ואכלה, לא יצא בה ידי חובה על אף שלכאורה קנאה בשינוי שנוצר עם הלעיסה, היות ואין השינוי מהווה קנין גמור ואם יבוא הבעלים ויבקש את החפץ הנגזל הרי שיתחייב הגוזל להשיבו לו אף לאחר השינוי, אם כן - הסיק רבי יצחק זאב - אין השינוי מהווה קנין גמור. תלמידו של רבי יצחק זאב סיפר זאת באוזני הרב אברהם צבי כהן שנענה מיד אשר הדבר מפורש בדברי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]] - "גזלה מחברו ואכלה, לא יצא שהרי אם בא הנגזל לתבוע אותו ממונו, חייב להחזירה לו.. בעל כרחו של נגזל, נמצאת שאינה שלו".
+תלמידו של רבי יצחק זאב העביר לו את הדברים והוא נענה ואמר בהתפעלות עצומה: "עד שנמצא אצלנו חידוש כה מוצלח, מוצאים אותו אצל "הרב"{{הערה|ספר הרב אשכנזי ע' 264}}.
+==מספריו==
+*'''חדושי מרן רי"ז הלוי''' על ה[[רמב"ם]]
+*'''חידושי הגרי"ז''' ל[[מסכת]]ות שב[[סדר קדשים]] - סטנסיל (נכתב במכונת כתיבה על ידי תלמידים)
+*'''חידושי הגר"ח והגרי"ז''' - סטנסיל
+*'''חידושי מרן רי"ז הלוי על ה[[תורה]]''' - נכתב על ידי המחבר, מודפס בכתב רש"י
+*'''חידושי מרן רי"ז הלוי על מסכתות יומא וסוכה והלכות קידוש החודש'''
+*'''ליקוטי הגרי"ז''' - לקט מתוך ספרים שנדפס בהם חדושי תורה משמו
+*'''חידושי הגרי"ז''' - על ה[[תורה]] - נכתב על ידי תלמידים, מודפס במכונת כתיבה. מהדורה חדשה ומורחבת - הוצאת מישור תשע"ו (בתוך "בית הלוי על התורה")
+*'''אגרות מרן רי"ז הלוי''' - שמעון יוסף מלר, תשס"ח
+*'''ילקוט מכתבים ממרן הגרי"ז מבריסק''' - הרב נתנאל פרץ מאירסון, תשס"ט
+*'''רשימות תלמידים ממרן הגרי"ז הלוי''' ליקוט מכתבי ושמועות תלמידים, בהוצאת מכון דעת סופרים. על התורה: תשע"ו, על סדר הנ"ך וסידור התפילה: תשע"ז
+רוב חידושי תורתו מצויים בספרי תלמידיו או בשמועות העוברות ב"עולם ה[[ישיבה|ישיבות]]".
+{{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:סולובייצ'יק, יצחק זאב}}
+[[קטגוריה:רבני ליטא]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"כ]]
+[[קטגוריה:משפחת סולובייצ'יק]]