דבר מלכות וישלח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(שכתוב. קרדיט לדף עזר)
מ (תקלדה)
 
(12 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ: יט כסלו בבית מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] י"ט כסלו בכפר חב"ד, בעקבות הוראת [[הרבי]] נערכו התוועדויות כאילו בכל הארץ והעולם]]
'''דבר מלכות וישלח''' היא [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] בשבת [[פרשת וישלח]], [[ט"ז כסלו]] [[תשנ"ב]].
'''דבר מלכות וישלח''' היא [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] בשבת [[פרשת וישלח]], [[ט"ז כסלו]] [[תשנ"ב]].


שורה 5: שורה 4:


שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]].
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]].
==בעקבות השיחה==
{{ציטוט צף|המעלה המיוחדת דראש השנה ומתן תורה דתורת החסידות, חג החגים – '''שבו מתחילה ההתגלות דתורתו של משיח''', טעמי תורה ("סוד טעמי' ומסתר צפונותי'"), "תורה חדשה מאתי תצא", באין-ערוך להתגלות שהייתה במתן-תורה, כמארז"ל "התורה שאדם למד בעוה"ז הבל הוא לפני תורתו של משיח"}}
{{ציטוט צף|המעלה המיוחדת דראש השנה ומתן תורה דתורת החסידות, חג החגים – '''שבו מתחילה ההתגלות דתורתו של משיח''', טעמי תורה ("סוד טעמי' ומסתר צפונותי'"), "תורה חדשה מאתי תצא", באין-ערוך להתגלות שהיתה במתן-תורה, כמארז"ל "התורה שאדם למד בעוה"ז הבל הוא לפני תורתו של משיח"}}
{{ציטוט צף|אבל, לאחרי "מעשינו ועבודתינו" דכל בנ"י במשך כל הדורות, כולל ובמיוחד לאחרי גילוי תורת החסידות בי"ט כסלו, שאז התחיל עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה", ומוסיף והולך ע"י רבותינו נשיאינו מדור לדור, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שעל ידו הופצו המעיינות חוצה בכל קצוי תבל – כבר נגמרו ונשלמו כל הענינים גם מצד (וב)העולם, '''כפי שהודיע והכריז שכבר נשלמו כל עניני העבודה, גם "צחצוח הכפתורים", והכל מוכן לביאת המשיח'''}}
{{ציטוט צף|אבל, לאחרי "מעשינו ועבודתינו" דכל בנ"י במשך כל הדורות, כולל ובמיוחד לאחרי גילוי תורת החסידות בי"ט כסלו, שאז התחיל עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה", ומוסיף והולך ע"י רבותינו נשיאינו מדור לדור, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שעל ידו הופצו המעיינות חוצה בכל קצוי תבל – כבר נגמרו ונשלמו כל הענינים גם מצד (וב)העולם, '''כפי שהודיע והכריז שכבר נשלמו כל עניני העבודה, גם "צחצוח הכפתורים", והכל מוכן לביאת המשיח'''}}
בשיחה הסביר [[הרבי]] את מעלת היום של [[י"ט כסלו]] ועודד לעשות התוועדויות י"ט כסלו וכן לעשות במשך כל החודש, בעקבות כך נערכו התוועדויות י"ט כסלו בכל הארץ, בעקבות הוראת [[הרבי]] נשלחו שלוחים לכל מיני ערים וישובים שבהם הם עשו התוועדויות י"ט כסלו.
==תוכן השיחה==
בשיחה מסביר הרבי שליט"א שהסיבה שישנו סדר של מיעוט הלבנה, אף על פי שלכאורה "מעלין בקודש ואין מורידין", הוא מכיוון שבחציו הראשון של החודש הלבנה מקבלת את אור החמה, ולכן הולך ומתווסף אורה. מט"ו בחודש ואילך הלבנה מתקרבת לגוף החמה עצמה עד שמתאחדת אתה, ולכן מתמעט אורה. מסיבה זו, בני ישראל המונים את ימי החודש ממשיכים בספירה כלפי מעלה{{הערה|כלומר, שגם כשמתמעטת הלבנה, הספירה לא יורדת אלא עולה עוד יותר: ט"ז י"ז..}}, כיון שהם הולכים ומוסיפים בהתקשרותם והתאחדותם עם הקב"ה.


נקודה נוספת עליה עורר הרבי היא היא להדפיס ספרים, ובעיקר בסמיכות ל[[י"ט כסלו]].
הרבי גם ציין את מעלתו של [[חודש כסלו]] שהוא חודש [[מתן תורה]] של [[תורת החסידות]] שבו מודגשת יותר ה'''לבנה''' - עבודתם של ישראל בכח עצמם, גם שמו של החודש ''''כסלו'''' מורה על [[התגלות]] ה[[עצם]]. הרבי גם הסביר שהסיבה ש[[י"ט כסלו]] חל דוקא בחציו השני של החודש מכיון שזה הזמן המורה על ההתאחדות האמיתית והעצמית של ישראל והקב"ה, ושלימות העבודה. הרבי קישר זאת ל[[פרשת השבוע]] - [[פרשת וישלח]] שבה יעקב שולח מלאכים ל[[עשיו]] בשביל להראות שהכל מוכן לגאולה ושהעבודה הושלמה. הרבי הוסיף שבדורנו כבר הסתיימה [[עבודת הבירורים]], והכן מוכל ל[[גאולה]] ונותר רק לפקוח את העיניים, ה שת לפרשת השבוע, ורמז לכך ניתן למצוא ומרומז גם בהפטרת פרשתנו המזכירה את תיקון [[צרפת]] על ידי בית יוסף, שהכוונה לדורנו בו בשליחות ה[[אדמו"ר הריי"צ]] השלימו את בירורה מדינת צרפת{{הערה|שהגימטריא שלה הוא [[770 (מספר)|770]].}}.


==סיכום==
בסיום השיחה עורר הרבי על עריכת התוועדויות י"ט כסלו בכל מקום.
* '''א - ב''': בשנה זו ([[תשנ"ב]]) [[י"ט כסלו]] חל ב[[יום שלישי]], ומתברך מ[[ט"ו כסלו]] ([[ערב שבת]] שלפניו). מסתבר לומר, שיש קשר בין שני התאריכים. להבנת הענין מקדים שאלה נוספת: [[ישראל]] [[משל|נמשלו]] ל[[לבנה]], ומדוע אם כן, י"ט כסלו ו[[חנוכה]] חלים בחציו השני של החודש, כאשר הלבנה הולכת ומתמעטת?
 
*'''ג - ה''': '''עוד שאלה:''' מדוע בכלל ישנו הסדר של מיעוט הלבנה, הרי מעלין בקודש ואין מורידין? '''נקודת הביאור:''' בחציו הראשון של החודש הלבנה והחמה הם בבחינת [[משפיע]] ומקבל, מט"ו ואילך מתחיל סדר של "אור הלבנה כאור החמה" שמתאחדים יחד. '''הרחבה:''' בחציו הראשון של החודש הלבנה מקבלת את אור החמה, ולכן הולך ומתווסף אורה. מט"ו בחודש ואילך הלבנה מתקרבת לגוף החמה עצמה עד שמתאחדת אתה, ולכן מתמעט אורה. מסיבה זו, בני ישראל המונים את ימי החודש ממשיכים בספירה כלפי מעלה{{הערה|כלומר, שגם כשמתמעטת הלבנה, הספירה לא יורדת אלא עולה עוד יותר: ט"ז י"ז..}}, כיון שהם הולכים ומוסיפים בהתקשרותם והתאחדותם עם הקב"ה.
 
*'''ו - ח'''': הדגשות ענין זה ב'''ט"ו כסלו''': א. [[חודש כסלו]] הוא חודש [[מתן תורה]] של [[תורת החסידות]], (שהוא) יום חתונת והתאחדות של ישראל והקב"ה. ב. בנוסף על מעלת [[חודש סיון]] (שגם בו היה מתן תורה), בכסלו - [[חורף]] מודגשת יותר ה'''לבנה''' - עבודתם של ישראל בכח עצמם. ג. גם שמו של החודש ''''כסלו'''' מורה על [[התגלות]] ה[[עצם]].
 
*'''ט - י''' בחזרה לביאור ענין י"ט כסלו: י"ט כסלו הוא התחלת התגלות '''[[תורתו של משיח]]''', שכשיתגלה לגמרי, יתגלה שישראל וקוב"ה כולא חד. בזה מובן המענה על השאלה בתחילת השיחה, "מדוע י"ט כסלו חל דוקא בחציו השני של החודש?", כיון שזה הזמן המורה על ההתאחדות האמיתית והעצמית של ישראל וקוב"ה. '''הקשר ל[[פרשת השבוע]]:''' תוכנה הפנימי של הפרשה מורה, הוא סיום עבודת הבירורים על ידי [[יעקב אבינו]], כאשר הוא מוכן להתאחדות הלבנה והחמה בגאולה השלימה. '''הקשר לפרשת השבוע:''' ב[[פרשת וישלח]] יעקב שולח מלאכים ל[[עשיו]] להראות שהכל מוכן לגאולה.
 
*'''י"א - י"ג''' '''בדורנו''' לאחר ריבוי העבודה, כבר '''הסתיימה עבודת הבירורים''' וצריך רק להביא את ההתגלות בפועל בעולם. ומרומז גם בהפטרת פרשתנו המזכירה את תיקון [[צרפת]] על ידי בית יוסף, שהכוונה לדורנו בו בשליחות ה[[אדמו"ר הריי"צ]] השלימו את בירורה מדינת צרפת{{הערה|שה[[גמטריה]] שלה הוא :[[770 (מספר)|770]].}}. בשנה זו ([[תשנ"ב]]) ניתווסף עוד יותר. לא רק שנסתיימה העבודה, אלא הכל כבר ישנו בפועל ובגלוי, וצריך רק לפקוח את העיניים ולראות את המציאות בפועל ממש שישראל וקוב"ה כולא חד, מסובים יחד לסעודת הנישואין.
 
*'''י"ד''' '''המעשה הוא העיקר'''. עריכת התוועדויות י"ט כסלו בכל מקום. ותיכף ומיד ממש באה הגאולה.
 
 
 
* ['''י"ב''':"[[צרפת]]"  היא בגימטריא "[[770]]", השלימות דמספר שבע (שבעה ימי הבנין) – עשר פעמים שבע ועשר פעמים שבעים.]
 
* '''י"ד''':בימים שלאחר [[י"ט כסלו]] ישנם מעלות מיוחדות: "אך טוב לישראל" (כ"א בחודש), "בך יבורך ישראל" (כ"ב בחודש), "ושמתי כדכד" (כ"ד בחודש), "כה תברכו את בנ"י" (כ"ה בחודש).


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*השיחה: '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140255 בגרסת טקסט]'''
* השיחה: '''[https://drive.google.com/file/d/0B6t2zW9zs378NzFFTDVHbnVuTzQ/view?usp=drive_link&resourcekey=0-fqhjlpaQnweSj-sfY199UA מוגה (לשון הקודש)] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1YFj6yxG9joA5t7w44s_QUkYhzeIJ38oxaJ9Q1drMrXE/edit?usp=drive_link גרסת טקסט] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/0B91KHRkDr3SARWZoQkEwb1JneFE/edit?usp=drive_link&ouid=113047085946654283603&resourcekey=0-AzrIml2EX9PnsGHxJkFYGg&rtpof=true&sd=true בלתי מוגה - שיחה ויומן]'''
*גליונות: '''[https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B2k04CfIOmXwbjQwNGppWnd6bGM דף עזר] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/0B2k04CfIOmXwVTFDZUdrMDlWZnc/edit# סיכום]'''
*גליונות: '''[https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B2k04CfIOmXwbjQwNGppWnd6bGM דף עזר] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/0B2k04CfIOmXwVTFDZUdrMDlWZnc/edit# סיכום]'''.


{{שיחות הדבר מלכות}}
{{שיחות הדבר מלכות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות|וישלח]]
[[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות|וישלח]]
[[קטגוריה:חומש בראשית]]

גרסה אחרונה מ־21:04, 27 בנובמבר 2023

דבר מלכות וישלח היא שיחה שאמר הרבי בשבת פרשת וישלח, ט"ז כסלו תשנ"ב.

השיחה עוסקת במעלתו של היום י"ט כסלו וכל חודש כסלו.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

" המעלה המיוחדת דראש השנה ומתן תורה דתורת החסידות, חג החגים – שבו מתחילה ההתגלות דתורתו של משיח, טעמי תורה ("סוד טעמי' ומסתר צפונותי'"), "תורה חדשה מאתי תצא", באין-ערוך להתגלות שהייתה במתן-תורה, כמארז"ל "התורה שאדם למד בעוה"ז הבל הוא לפני תורתו של משיח" "
" אבל, לאחרי "מעשינו ועבודתינו" דכל בנ"י במשך כל הדורות, כולל ובמיוחד לאחרי גילוי תורת החסידות בי"ט כסלו, שאז התחיל עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה", ומוסיף והולך ע"י רבותינו נשיאינו מדור לדור, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שעל ידו הופצו המעיינות חוצה בכל קצוי תבל – כבר נגמרו ונשלמו כל הענינים גם מצד (וב)העולם, כפי שהודיע והכריז שכבר נשלמו כל עניני העבודה, גם "צחצוח הכפתורים", והכל מוכן לביאת המשיח "

תוכן השיחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשיחה מסביר הרבי שליט"א שהסיבה שישנו סדר של מיעוט הלבנה, אף על פי שלכאורה "מעלין בקודש ואין מורידין", הוא מכיוון שבחציו הראשון של החודש הלבנה מקבלת את אור החמה, ולכן הולך ומתווסף אורה. מט"ו בחודש ואילך הלבנה מתקרבת לגוף החמה עצמה עד שמתאחדת אתה, ולכן מתמעט אורה. מסיבה זו, בני ישראל המונים את ימי החודש ממשיכים בספירה כלפי מעלה[1], כיון שהם הולכים ומוסיפים בהתקשרותם והתאחדותם עם הקב"ה.

הרבי גם ציין את מעלתו של חודש כסלו שהוא חודש מתן תורה של תורת החסידות שבו מודגשת יותר הלבנה - עבודתם של ישראל בכח עצמם, גם שמו של החודש 'כסלו' מורה על התגלות העצם. הרבי גם הסביר שהסיבה שי"ט כסלו חל דוקא בחציו השני של החודש מכיון שזה הזמן המורה על ההתאחדות האמיתית והעצמית של ישראל והקב"ה, ושלימות העבודה. הרבי קישר זאת לפרשת השבוע - פרשת וישלח שבה יעקב שולח מלאכים לעשיו בשביל להראות שהכל מוכן לגאולה ושהעבודה הושלמה. הרבי הוסיף שבדורנו כבר הסתיימה עבודת הבירורים, והכן מוכל לגאולה ונותר רק לפקוח את העיניים, ה שת לפרשת השבוע, ורמז לכך ניתן למצוא ומרומז גם בהפטרת פרשתנו המזכירה את תיקון צרפת על ידי בית יוסף, שהכוונה לדורנו בו בשליחות האדמו"ר הריי"צ השלימו את בירורה מדינת צרפת[2].

בסיום השיחה עורר הרבי על עריכת התוועדויות י"ט כסלו בכל מקום.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. כלומר, שגם כשמתמעטת הלבנה, הספירה לא יורדת אלא עולה עוד יותר: ט"ז י"ז..
  2. שהגימטריא שלה הוא 770.