דבר מלכות ויצא: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־19:23, 7 בדצמבר 2024

דבר מלכות ויצא היא שיחה שאמר הרבי בשבת פרשת ויצא, ט' כסלו תשנ"ב, והוגהה על ידי הרבי באידיש.

השיחה עוסקת בשלימות של חיי הצדיק הרוחניים, שמתבטאת דוקא בשלימות חייו הגשמיים, ובתכלית ירידת הנשמה לעולם הזה המתבטאת ביציאת יעקב מבאר שבע והליכתו לחרן שדוקא בעבודה בעולם הגשמי, מגיעה הנשמה לדרגות נעלות יותר. וכן, שחיבור האלוקות עם הגשמיות, הוא בעיקר על ידי החסידות ובמיוחד על ידי האדמו"ר האמצעי.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

"	והדבר היחיד שחסר הוא – שיהודי יפקח את עיניו כדבעי, ויראה איך הכל כבר מוכן לגאולה! יש כבר את ה"שולחן ערוך", יש כבר את הלויתן ושור-הבר ויין המשומר, ויהודים כבר יושבים סביב השולחן – "שולחן אביהם" (מלך מלכי המלכים הקב"ה), יחד עם משיח צדקנו (כפי שכתוב בספרים שבכל דור ודור ישנו "א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח"), ובדורנו נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר; ולאחרי ארבעים שנה מאז הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר יש כבר גם "לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע"	"

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

החל משנת תשנ"ב החל הרבי בתדירות גבוהה לציין בשיחות את זהותו של משיח במקביל למענות רבים שיצאו אז המאשרים את פרסום זהות משיח, בשיחה זו הוסיף הרבי בהגהה במיוחד, לאחר הנכתב שבכל דור ישנו אחד הראוי להיות משיח, שבדורנו המשיח הוא נשיא הדור (ראה מסגרת).

תוכן השיחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי בשיחה ציין ששלימות עבודת הצדיק הוא כאשר הוא יורד לגשמיות העולם ופועל, ושלימות זאת מתבטא בכך שהצדיק נולד ונפטר באותו היום^[1], כפי שהיה אצל האבות, משה רבינו ואדמו"ר האמצעי.

הרבי בשיחה הוסיף שעניין זה מתבטא בפרשת ויצא בה מסופר על הליכת יעקב לחרן. יציאתו של יעקב מבאר שבע מסמלת את ירידת הנשמה לגוף בשביל לפעול את גילוי הקב"ה, לינתו של יעקב, מסמל את העלם והסתר שיש על הנשמה שהיא יורדת למטה, שדווקא על ידי ירידה זו מגיעים למצב^[2] של איחוד הראש והרגל, שבו שניהם בהשוואה אחת, המורה על גילוי העצם. וגידור מקומו באבנים מפני החיות הרעות, מורה על התוקף דקדושה רוחנית שהייתה סביב יעקב, שהתגברה על הגשמיות, ובמימלא הגינה עליו גם מחיות רעות.

הדבר המתבטא בכך שעל יעקב נכתב ש"מטתו שלימה" המורה על השלימות של יעקב גם ל"מטה" בעולם הזה הגשמי, שהוא השוואת הדרגות, גם הנמוכות ביותר^[3].

הרבי הוסיף שהמלאכים נשלחו לעשיו בפרשת וישלח, נשלחו בשביל להגיד לעשיו שמכיוון שעשיו גמר כנראה אתעבודת הבירורים, יכולים שניהם, עשיו המבטא את עולם התהו, ויעקב המבטא את עולם התיקון, להתאחד ולחבר את האורות דתהו בכלים דתיקון.

י"ג - י"ד: אחד מסימני הגאולה הוא:ש"אבן מקיר תזעק", שגשמיות העולם עצמה (האבן), הנפעל, מגלה את כח הפועל שבו.
ט"ו:תורת החסידות של אדמו"ר האמצעי הייתה באופן של "רחובות הנהר". משא"כ אצל אדמו"ר הצמח צדק שהיה בעיקר החידוש שהיה משווה תורת החסידות עם תורת הנגלה.
י"ד - כ': "וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו" כי יעקב חשב שעשו כבר התברר. ובפועל היה עשיו קודם הבירור. משא"כ עתה – לאחרי הפצת תורת החסידות ע"י רבותינו נשיאנו, כבר נגמרו כל הבירורים, והכל מוכן, וצריכים רק לפתוח העינים, ולראות את זה בפועל!, ובלימוד של תורת החסידות כבר שייך לכל אחד, וכל אחד יכול ללמדו!

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

השיחה: מוגה (אידיש) • תרגום ללשון הקודש • גרסת טקסט • בלתי מוגה - שיחה ויומן
גליונות: סיכום השיחה • חדור בד"ם • 'מדקדקים'.

הערות שוליים

↑ כלשון חז"ל:"שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש".
↑ הקורה בעת שהאדם שוכב.
↑ איחוד הראש והרגל

[1] כלשון חז"ל:"שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש".

[2] הקורה בעת שהאדם שוכב.

[3] איחוד הראש והרגל

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''דבר מלכות ויצא''' היא [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] בשבת [[פרשת ויצא]], [[ט' כסלו]] [[תשנ"ב]], ו[[מוגה|הוגהה]] על ידי הרבי ב[[לשון הקודש]].
+'''דבר מלכות ויצא''' היא [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] בשבת [[פרשת ויצא]], [[ט' כסלו]] [[תשנ"ב]], ו[[מוגה|הוגהה]] על ידי הרבי באידיש.
 השיחה עוסקת בשלימות של חיי הצדיק הרוחניים, שמתבטאת דוקא בשלימות חייו הגשמיים, וב[[תכלית ירידת הנשמה לעולם הזה]] המתבטאת ב[[הליכת יעקב לחרן|יציאת יעקב מבאר שבע והליכתו לחרן]] שדוקא בעבודה בעולם הגשמי, מגיעה הנשמה לדרגות נעלות יותר. וכן, שחיבור האלוקות עם הגשמיות, הוא בעיקר על ידי ה[[חסידות]] ובמיוחד על ידי ה[[אדמו"ר האמצעי]].
@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]].
-==בעקבות השיחה==
+{{ציטוט צף|'''והדבר היחיד שחסר הוא – שיהודי יפקח את עיניו כדבעי, ויראה איך הכל כבר מוכן לגאולה!''' יש כבר את ה"שולחן ערוך", יש כבר את הלויתן ושור-הבר ויין המשומר, ויהודים כבר יושבים סביב השולחן – "שולחן אביהם" (מלך מלכי המלכים הקב"ה), יחד עם משיח צדקנו (כפי שכתוב בספרים שבכל דור ודור ישנו "א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח"), '''ובדורנו נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר'''; ולאחרי ארבעים שנה מאז הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר יש כבר גם "לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע"}}
-[[קובץ:חנוכה געלט.PNG|שמאל|ממוזער|250px|דמי חנוכה מהרבי]]
+==רקע==
+החל משנת [[תשנ"ב]] החל הרבי בתדירות גבוהה לציין בשיחות את זהותו של [[משיח]] במקביל למענות רבים שיצאו אז המאשרים את [[פרסום זהות משיח]], בשיחה זו הוסיף הרבי בהגהה במיוחד, לאחר הנכתב שבכל דור ישנו אחד [[משיח שבכל דור|הראוי להיות משיח]], שבדורנו המשיח הוא [[נשיא הדור]] {{כתב קטן|(ראה מסגרת)}}.
+==תוכן השיחה==
+הרבי בשיחה ציין ששלימות עבודת ה[[צדיק]] הוא כאשר הוא יורד ל[[גשמיות]] העולם ופועל, ושלימות זאת מתבטא בכך שהצדיק נולד ונפטר באותו היום{{הערה|כלשון חז"ל:"שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש".}}, כפי שהיה אצל ה[[אבות]], [[משה רבינו]] ו[[אדמו"ר האמצעי]].
-{{ציטוט צף|'''והדבר היחיד שחסר הוא – שיהודי יפקח את עיניו כדבעי, ויראה איך הכל כבר מוכן לגאולה!''' יש כבר את ה"שולחן ערוך", יש כבר את הלויתן ושור-הבר ויין המשומר, ויהודים כבר יושבים סביב השולחן – "שולחן אביהם" (מלך מלכי המלכים הקב"ה), יחד עם משיח צדקנו (כפי שכתוב בספרים שבכל דור ודור ישנו "א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח"), ובדורנו נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר; ולאחרי ארבעים שנה מאז הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר יש כבר גם "לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע}}
+הרבי בשיחה הוסיף שעניין זה מתבטא ב[[פרשת ויצא]] בה מסופר על [[הליכת יעקב לחרן]]. יציאתו של יעקב מ[[באר שבע]] מסמלת את ירידת ה[[נשמה]] ל[[גוף]] בשביל לפעול את גילוי [[הקב"ה]], לינתו של יעקב, מסמל את [[העלם והסתר]] שיש על הנשמה שהיא יורדת למטה, שדווקא על ידי ירידה זו מגיעים למצב{{הערה|הקורה בעת שהאדם שוכב.}} של איחוד ה[[ראש]] וה[[רגל]], שבו שניהם בהשוואה אחת, המורה על גילוי העצם. וגידור מקומו באבנים מפני החיות הרעות, מורה על התוקף ד[[קדושה]] רוחנית שהייתה סביב יעקב, שהתגברה על הגשמיות, ובמימלא הגינה עליו גם מחיות רעות.
-בשיחה זו עורר [[הרבי]] אודות לימוד תורתו של [[אדמו"ר האמצעי]], דבר נוסף הוא לימוד ענייני [[גאולה ומשיח]], בעקבות כך מתקיימים שיעורי [[גאולה ומשיח]] רבים בארץ ובעולם, וכן לימוד תורתו של [[אדמו"ר האמצעי]].דבר נוסף הוא להתחיל ההכנות לעריכת התוועדויות בי״ט כסלו, התוועדויות בכל מקום ומקום בכל קצוי תבל, אפילו בפינה נדחת.
-כמו כן עורר [[הרבי]] נתינת [[דמי חנוכה]] לילדים.
+הדבר המתבטא בכך שעל יעקב נכתב ש{{ציטוטון|מטתו שלימה}} המורה על השלימות של יעקב גם ל"מטה" בעולם הזה הגשמי, שהוא השוואת הדרגות, גם הנמוכות ביותר{{הערה|איחוד ה[[ראש]] וה[[רגל]]}}.
-==סיכום==
+הרבי הוסיף שהמלאכים נשלחו ל[[עשיו]] ב[[פרשת וישלח]], נשלחו בשביל להגיד לעשיו שמכיוון שעשיו גמר כנראה את[[עבודת הבירורים]], יכולים שניהם, עשיו המבטא את [[עולם התהו]], ו[[יעקב]] המבטא את [[עולם התיקון]], להתאחד ולחבר את האורות דתהו בכלים דתיקון.
-* '''א - ג:''' אצל [[אדמו"ר האמצעי]] התקיים מאמר חז"ל:{{ציטוטון|ללמדך שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש}}, שהצדיקים נפטרים ביום שהם נולדים, כמו כן דבר זה מראה על שלמות רוחנית.
+* '''י"ג - י"ד:''' אחד מסימני ה[[גאולה]] הוא:ש"[[אבן מקיר תזעק]]", שגשמיות העולם עצמה (האבן), הנפעל, מגלה את כח הפועל שבו.
-* '''ד - ה:''' הפסוק {{ציטוטון|״ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה״}} מורה על ירידת הנשמה  למטה, ב{{ציטוטון|״חרון אף של מקום״}}, ושמה הוא צריך לפעול גילוי ה'.
+* '''ט"ו:'''תורת החסידות של [[אדמו"ר האמצעי]] הייתה באופן של "רחובות הנהר". משא"כ אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהיה בעיקר החידוש שהיה משווה תורת החסידות עם תורת הנגלה.
-* '''ו - י:'''״ויקח {{הערה|יעקב}} מאבני המקום״, ״שירא מפני חיות רעות״, ולכאורה: איך מגינים האבנים מחיות רעות? אלא שזה מורה על התוקף דקדושה רוחנית שהיתה סביב יעקב, שהתגברה על הגשמיות, ובמילא הגין עליו מחיות רעות.
+*'''י"ד - כ':''' {{ציטוטון|וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו}} כי יעקב חשב שעשו כבר התברר. ובפועל היה עשיו קודם הבירור. משא"כ עתה – לאחרי הפצת [[תורת החסידות]] ע"י [[רבותינו נשיאנו]], כבר נגמרו כל הבירורים, והכל מוכן, וצריכים רק לפתוח העינים, ולראות את זה בפועל!, ובלימוד של תורת החסידות כבר שייך לכל אחד, וכל אחד יכול ללמדו!
-*'''י"א:''' הפסוק:{{ציטוטון|״מטתו שלימה״}} (של יעקב) מורה על השלימות של יעקב גם ל״מטה״ , ששם שוכב האדם וראשו הוא בשוה עם רגלו {{הערה|לא כמו בעמידה או ישיבה}}, וע"י הוא מגלה בזה שייכותו לעצמותו, שמצד עצמותו החלק עליון ותחתון הם דבר אחד ממש, כי הוא למעלה מכל הגדרים, ופשיטות העצמות מתגלית בפשיטות ישראל.
-* '''י"ב:''' הבירור בין [[יעקב]] ל[[עשיו]] – הוא חיבור אורות דתהו (שעשיו היה בחינת עולם תהו) בכלים דתיקון (ש[[יעקב]] היה בבחינת [[עולם התיקון]]).
-* '''י"ג - י"ד:''' אחד מסימני ה[[גאולה]] הוא:ש״[[אבן מקיר תזעק]]״, שגשמיות העולם עצמה (האבן), הנפעל, מגלה את כח הפועל שבו.
-* '''ט"ו:'''תורת החסידות של [[אדמו"ר האמצעי]] הייתה באופן של ״[[רחובות הנהר]]״. משא״כ אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהיה בעיקר החידוש שהיה משווה תורת החסידות עם תורת הנגלה.
-*'''י"ד - כ':''' {{ציטוטון|״וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו״}} כי יעקב חשב שעשו כבר התברר. ובפועל היה עשיו קודם הבירור. משא״כ עתה – לאחרי הפצת [[תורת החסידות]] ע"י [[רבותינו נשיאנו]],  כבר נגמרו כל הבירורים, והכל מוכן, וצריכים רק לפתוח העינים , ולראות את זה בפועל!, ובלימוד של [[תורת החסידות]] כבר שייך לכל אחד, וכל אחד יכול ללמדו!
 ==קישורים חיצוניים==
-*[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3098301/jewish/-.htm השיחה] באתר "ועד הנחות בלשון הקודש.
+* השיחה: '''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f9/07_ויצא.pdf מוגה (אידיש)] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/0B6t2zW9zs378RmliajBQbGRBM3M/view?usp=drive_link&resourcekey=0-siyWSm-pXieP4UU8oCSvkA תרגום ללשון הקודש] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1M2LKN02mQ4-AV36xOwanpoWqceLpHp6O-6_qfcEs8Ho/edit?usp=drive_link גרסת טקסט] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/0B91KHRkDr3SAZ2xnTS01RmYxMHc/edit?usp=drive_link&ouid=113047085946654283603&resourcekey=0-6wsuGm4flNoFEwIivsoTKA&rtpof=true&sd=true בלתי מוגה - שיחה ויומן]'''
-*[https://docs.google.com/document/d/0B2k04CfIOmXwT3ZMb25TaE5pWUE/edit# סיכום השיחה] בגוגל דוקס מתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]].
+* גליונות: '''[https://docs.google.com/document/d/0B2k04CfIOmXwT3ZMb25TaE5pWUE/edit# סיכום השיחה] {{*}} [https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B2k04CfIOmXwd0Zib1lkeUxRRGM חדור בד"ם] {{*}} [https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B1mtunySoXtlbnVjb0ZqWmlpRzA 'מדקדקים']'''.
+{{שיחות הדבר מלכות}}
 {{הערות שוליים}}
-{{שיחות הדבר מלכות}}
+[[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות|ויצא]]
+[[קטגוריה:חומש בראשית]]

שיחות הדבר מלכות
בראשית	בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי
שמות	שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל
ויקרא	ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי
במדבר	במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי
דברים	דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה
הוספות	יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח