אגרת הקודש - סימן ה' – הבדלי גרסאות

'''פרק ה'''' של [[אגרת הקודש]] מסביר הענין של הדיבור והאותיות עם נקודותיהן שהוא למעלה מהשכל.

{{קטע תניא|קטע=אגרת ה'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - ה'}}}}

==סיכום הפרק==

"ויעש דוד שם" - ופירש בזוהר הקדוש שדוד עושה שם לקדוש ברוך הוא על ידי שעושה משפט וצדקה לכל עמו, וממילא מובן מיהו העושה שם לקדוש ברוך הוא זה העושה צדקה וחסד עם המסכנים.

והטעם לכך כי בי-ה השם צור עולמים הקדוש ברוך הוא יצר את העולמות באותיות יוד והי' ביוד נבראו העולמות העליונים כי בגן עדן תענוג הנשמות הוא בהשגתם והבנתם באלוהות והוא בא משורש אות יוד המסמלת את החכמה שלמעלה מההשגה וההבנה, אך האותיות מורכבות גם מחיצוניות האותיות והם ההבל היוצא מן הלב לגרון ומשם מתחלק לביטוי האותיות בחמש מוצאות הפה והשורש שלהן הוא האות הי' שהיא אות קלילה המבטאת הבל היוצא מן הלב בלבד ובאות הקלה הזו נברא כל העולם הזה השפל. כי הוא צמצום עצום מהשתלשלות קדמות השכל עד ליצירת העולם הזה כמעשה חסד מחסדו של הבורא יתברך.

וכל זה היה בטרם הבריאה שאז לא היה אדם על הארץ לעבוד. אבל מרגע הבריאה כל המשכת החסד לעולמות העליונים והתחתונים נעשה על ידי האדם למטה וכאן ישנם שני מיני נשמות נשמות תלמידי חכמים הממשיכים אות יוד לעולמות העליונים ונשמות בעלי צדקה וגמילות חסדים הממשיכים את החסד לעולם הזה השפל.

{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק ד'|פרק ד']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק ו'|פרק ו']]}}