עשרה מאמרות – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
אלא שבאור שנברא ביום הראשון נתוסף הענין הפלאי - שגם בהיותו בגשמיות, הנה במהותו הפנימית הוא אור שלמעלה מההשתלשלות וכו', ולכן אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו. | אלא שבאור שנברא ביום הראשון נתוסף הענין הפלאי - שגם בהיותו בגשמיות, הנה במהותו הפנימית הוא אור שלמעלה מההשתלשלות וכו', ולכן אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו. | ||
===משל האבן=== | ===משל האבן=== | ||
מובא{{הערה|[[שער היחוד והאמונה]] פ"ב.}} על כך משל: לאדם הזורק [[אבן]], שברגע שיגמר הכח הזורק את האבן היא תיפול. ולכן צריך להוות את העולם כל הזמן, בשביל שלא יפסיק. | מובא{{הערה|[[שער היחוד והאמונה]] פ"ב.}} על כך משל: לאדם הזורק [[אבן (גשמית)|אבן]], שברגע שיגמר הכח הזורק את האבן היא תיפול. ולכן צריך להוות את העולם כל הזמן, בשביל שלא יפסיק. | ||
כלומר, ה[[בריאה]] היא חידוש, ואילולי היה [[הקב"ה]] בורא את העולם הרי זה מופרך שיברא, ובכל רגע שנברא הרי זהו חידוש. וכמו האבן שמופרך שתהיה באוויר, ואף על פי שכעת עפה, הרי ברגע שיגמר הכח '''מיד''' תיפול. | כלומר, ה[[בריאה]] היא חידוש, ואילולי היה [[הקב"ה]] בורא את העולם הרי זה מופרך שיברא, ובכל רגע שנברא הרי זהו חידוש. וכמו האבן שמופרך שתהיה באוויר, ואף על פי שכעת עפה, הרי ברגע שיגמר הכח '''מיד''' תיפול. | ||
===קריעת ים סוף=== | ===קריעת ים סוף=== | ||
בקריעת ים סוף [[הקב"ה]] היה צריך שהרוח קדים תנשוב כל הלילה בכדי שתהיה יבשה. ומבאר על כך [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|על פי מענה [[הרבי]] (נמצא ב[[שיעורים בספר התניא]] [[שער היחוד והאמונה]] פ"ב בשולי הגליון).}}: כי כפי שהקריעה | בקריעת ים סוף [[הקב"ה]] היה צריך שהרוח קדים תנשוב כל הלילה בכדי שתהיה יבשה. ומבאר על כך [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|על פי מענה [[הרבי]] (נמצא ב[[שיעורים בספר התניא]] [[שער היחוד והאמונה]] פ"ב בשולי הגליון).}}: כי כפי שהקריעה שהייתה בכוחו של [[הקב"ה]] שיכל להפוך לרגע את ה[[מים]], ומכל מקום, הייתה באופן שנקרע בכל רגע מחדש. כך גם בריאת העולמות היא באופן שנבראים בכל רגע מחדש. | ||
==חידוש המאמרות== | ==חידוש המאמרות== | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
רצון הוא אחד מכוחות הנפש המקיפים. הוא אינו מתלבש באיבר מסויים אך הוא דוחף את כל האיברים לעשות. וברגע שמפסיק לרצות, מיד בטל המעשה. וזאת כיון שה[[גוף]] מעצמו אינו חפץ בעשיה זו, ורק הרצון דוחפו וברגע שמפסיק אין מה שיגרום לו שוב לעשות. והיינו מפני שהרצון הוא באופן של '''יש מאין'''. | רצון הוא אחד מכוחות הנפש המקיפים. הוא אינו מתלבש באיבר מסויים אך הוא דוחף את כל האיברים לעשות. וברגע שמפסיק לרצות, מיד בטל המעשה. וזאת כיון שה[[גוף]] מעצמו אינו חפץ בעשיה זו, ורק הרצון דוחפו וברגע שמפסיק אין מה שיגרום לו שוב לעשות. והיינו מפני שהרצון הוא באופן של '''יש מאין'''. | ||
אותו הדבר הוא בבריאת העולם, | אותו הדבר הוא בבריאת העולם, שהייתה בדרך של יש מאין, ובאופן כזה, צריך שהאין יהווה כל הזמן את היש, וידחפנו, שכן אם "כח הרצון" מפסיק לרצות שוב אין ה"רצון" פועל. וכך אם מפסיק לומר את המאמר, שוב אינו פועל. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:בריאת העולם]] | [[קטגוריה:בריאת העולם]] | ||