דבר מלכות וישלח: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (סידור קטגוריה) |
ספירת המלכות (שיחה | תרומות) מ (תקלדה) |
||
(15 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''דבר מלכות וישלח''' היא [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] בשבת [[פרשת וישלח]], [[ט"ז כסלו]] [[תשנ"ב]]. | '''דבר מלכות וישלח''' היא [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] בשבת [[פרשת וישלח]], [[ט"ז כסלו]] [[תשנ"ב]]. | ||
שורה 5: | שורה 4: | ||
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]]. | שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]]. | ||
{{ציטוט צף|המעלה המיוחדת דראש השנה ומתן תורה דתורת החסידות, חג החגים – '''שבו מתחילה ההתגלות דתורתו של משיח''', טעמי תורה ("סוד טעמי' ומסתר צפונותי'"), "תורה חדשה מאתי תצא", באין-ערוך להתגלות שהייתה במתן-תורה, כמארז"ל "התורה שאדם למד בעוה"ז הבל הוא לפני תורתו של משיח"}} | |||
{{ציטוט צף|המעלה המיוחדת דראש השנה ומתן תורה דתורת החסידות, חג החגים – '''שבו מתחילה ההתגלות דתורתו של משיח''', טעמי תורה ("סוד טעמי' ומסתר צפונותי'"), "תורה חדשה מאתי תצא", באין-ערוך להתגלות | |||
{{ציטוט צף|אבל, לאחרי "מעשינו ועבודתינו" דכל בנ"י במשך כל הדורות, כולל ובמיוחד לאחרי גילוי תורת החסידות בי"ט כסלו, שאז התחיל עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה", ומוסיף והולך ע"י רבותינו נשיאינו מדור לדור, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שעל ידו הופצו המעיינות חוצה בכל קצוי תבל – כבר נגמרו ונשלמו כל הענינים גם מצד (וב)העולם, '''כפי שהודיע והכריז שכבר נשלמו כל עניני העבודה, גם "צחצוח הכפתורים", והכל מוכן לביאת המשיח'''}} | {{ציטוט צף|אבל, לאחרי "מעשינו ועבודתינו" דכל בנ"י במשך כל הדורות, כולל ובמיוחד לאחרי גילוי תורת החסידות בי"ט כסלו, שאז התחיל עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה", ומוסיף והולך ע"י רבותינו נשיאינו מדור לדור, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שעל ידו הופצו המעיינות חוצה בכל קצוי תבל – כבר נגמרו ונשלמו כל הענינים גם מצד (וב)העולם, '''כפי שהודיע והכריז שכבר נשלמו כל עניני העבודה, גם "צחצוח הכפתורים", והכל מוכן לביאת המשיח'''}} | ||
בשיחה | ==תוכן השיחה== | ||
בשיחה מסביר הרבי שליט"א שהסיבה שישנו סדר של מיעוט הלבנה, אף על פי שלכאורה "מעלין בקודש ואין מורידין", הוא מכיוון שבחציו הראשון של החודש הלבנה מקבלת את אור החמה, ולכן הולך ומתווסף אורה. מט"ו בחודש ואילך הלבנה מתקרבת לגוף החמה עצמה עד שמתאחדת אתה, ולכן מתמעט אורה. מסיבה זו, בני ישראל המונים את ימי החודש ממשיכים בספירה כלפי מעלה{{הערה|כלומר, שגם כשמתמעטת הלבנה, הספירה לא יורדת אלא עולה עוד יותר: ט"ז י"ז..}}, כיון שהם הולכים ומוסיפים בהתקשרותם והתאחדותם עם הקב"ה. | |||
הרבי גם ציין את מעלתו של [[חודש כסלו]] שהוא חודש [[מתן תורה]] של [[תורת החסידות]] שבו מודגשת יותר ה'''לבנה''' - עבודתם של ישראל בכח עצמם, גם שמו של החודש ''''כסלו'''' מורה על [[התגלות]] ה[[עצם]]. הרבי גם הסביר שהסיבה ש[[י"ט כסלו]] חל דוקא בחציו השני של החודש מכיון שזה הזמן המורה על ההתאחדות האמיתית והעצמית של ישראל והקב"ה, ושלימות העבודה. הרבי קישר זאת ל[[פרשת השבוע]] - [[פרשת וישלח]] שבה יעקב שולח מלאכים ל[[עשיו]] בשביל להראות שהכל מוכן לגאולה ושהעבודה הושלמה. הרבי הוסיף שבדורנו כבר הסתיימה [[עבודת הבירורים]], והכן מוכל ל[[גאולה]] ונותר רק לפקוח את העיניים, ה שת לפרשת השבוע, ורמז לכך ניתן למצוא ומרומז גם בהפטרת פרשתנו המזכירה את תיקון [[צרפת]] על ידי בית יוסף, שהכוונה לדורנו בו בשליחות ה[[אדמו"ר הריי"צ]] השלימו את בירורה מדינת צרפת{{הערה|שהגימטריא שלה הוא [[770 (מספר)|770]].}}. | |||
בסיום השיחה עורר הרבי על עריכת התוועדויות י"ט כסלו בכל מקום. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://docs.google.com/document/d/ | * השיחה: '''[https://drive.google.com/file/d/0B6t2zW9zs378NzFFTDVHbnVuTzQ/view?usp=drive_link&resourcekey=0-fqhjlpaQnweSj-sfY199UA מוגה (לשון הקודש)] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1YFj6yxG9joA5t7w44s_QUkYhzeIJ38oxaJ9Q1drMrXE/edit?usp=drive_link גרסת טקסט] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/0B91KHRkDr3SARWZoQkEwb1JneFE/edit?usp=drive_link&ouid=113047085946654283603&resourcekey=0-AzrIml2EX9PnsGHxJkFYGg&rtpof=true&sd=true בלתי מוגה - שיחה ויומן]''' | ||
*[https:// | *גליונות: '''[https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B2k04CfIOmXwbjQwNGppWnd6bGM דף עזר] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/0B2k04CfIOmXwVTFDZUdrMDlWZnc/edit# סיכום]'''. | ||
{{שיחות הדבר מלכות}} | {{שיחות הדבר מלכות}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות|וישלח]] | [[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות|וישלח]] | ||
[[קטגוריה:חומש בראשית]] |
גרסה אחרונה מ־21:04, 27 בנובמבר 2023
דבר מלכות וישלח היא שיחה שאמר הרבי בשבת פרשת וישלח, ט"ז כסלו תשנ"ב.
השיחה עוסקת במעלתו של היום י"ט כסלו וכל חודש כסלו.
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
" | המעלה המיוחדת דראש השנה ומתן תורה דתורת החסידות, חג החגים – שבו מתחילה ההתגלות דתורתו של משיח, טעמי תורה ("סוד טעמי' ומסתר צפונותי'"), "תורה חדשה מאתי תצא", באין-ערוך להתגלות שהייתה במתן-תורה, כמארז"ל "התורה שאדם למד בעוה"ז הבל הוא לפני תורתו של משיח" | " |
" | אבל, לאחרי "מעשינו ועבודתינו" דכל בנ"י במשך כל הדורות, כולל ובמיוחד לאחרי גילוי תורת החסידות בי"ט כסלו, שאז התחיל עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה", ומוסיף והולך ע"י רבותינו נשיאינו מדור לדור, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שעל ידו הופצו המעיינות חוצה בכל קצוי תבל – כבר נגמרו ונשלמו כל הענינים גם מצד (וב)העולם, כפי שהודיע והכריז שכבר נשלמו כל עניני העבודה, גם "צחצוח הכפתורים", והכל מוכן לביאת המשיח | " |
תוכן השיחה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשיחה מסביר הרבי שליט"א שהסיבה שישנו סדר של מיעוט הלבנה, אף על פי שלכאורה "מעלין בקודש ואין מורידין", הוא מכיוון שבחציו הראשון של החודש הלבנה מקבלת את אור החמה, ולכן הולך ומתווסף אורה. מט"ו בחודש ואילך הלבנה מתקרבת לגוף החמה עצמה עד שמתאחדת אתה, ולכן מתמעט אורה. מסיבה זו, בני ישראל המונים את ימי החודש ממשיכים בספירה כלפי מעלה[1], כיון שהם הולכים ומוסיפים בהתקשרותם והתאחדותם עם הקב"ה.
הרבי גם ציין את מעלתו של חודש כסלו שהוא חודש מתן תורה של תורת החסידות שבו מודגשת יותר הלבנה - עבודתם של ישראל בכח עצמם, גם שמו של החודש 'כסלו' מורה על התגלות העצם. הרבי גם הסביר שהסיבה שי"ט כסלו חל דוקא בחציו השני של החודש מכיון שזה הזמן המורה על ההתאחדות האמיתית והעצמית של ישראל והקב"ה, ושלימות העבודה. הרבי קישר זאת לפרשת השבוע - פרשת וישלח שבה יעקב שולח מלאכים לעשיו בשביל להראות שהכל מוכן לגאולה ושהעבודה הושלמה. הרבי הוסיף שבדורנו כבר הסתיימה עבודת הבירורים, והכן מוכל לגאולה ונותר רק לפקוח את העיניים, ה שת לפרשת השבוע, ורמז לכך ניתן למצוא ומרומז גם בהפטרת פרשתנו המזכירה את תיקון צרפת על ידי בית יוסף, שהכוונה לדורנו בו בשליחות האדמו"ר הריי"צ השלימו את בירורה מדינת צרפת[2].
בסיום השיחה עורר הרבי על עריכת התוועדויות י"ט כסלו בכל מקום.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- השיחה: מוגה (לשון הקודש) • גרסת טקסט • בלתי מוגה - שיחה ויומן
- גליונות: דף עזר • סיכום.
שיחות הדבר מלכות | ||
---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | |
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח |