מראי מקומות: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (←חסידות אינה צריכה מקורות: הרחבה) |
||
| (18 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מראי מקומות ב.png|ממוזער|250px|[[מוגה|הגהת]] [[הרבי]] על [[שיחה|שיחת]] [[פרשת נצבים]] [[תש"י]]. ניתן לראות (למטה) את ההערות ומראי מקומות שהוסיף הרבי לשיחה.]] | [[קובץ:מראי מקומות ב.png|ממוזער|250px|[[מוגה|הגהת]] [[הרבי]] על [[שיחה|שיחת]] [[פרשת נצבים]] [[תש"י]]. ניתן לראות (למטה) את ההערות ומראי מקומות שהוסיף הרבי לשיחה.]] | ||
'''מראי מקומות''' | '''מראי מקומות''' הוא הכינוי ל'''הערות''' שבשולי הגיליון של דברי תורה, בהם נכתבים '''מקורות''' לנאמר בגוף המאמר, והוספות והערות על התוכן. | ||
==אצל רבותינו נשיאינו== | ==אצל רבותינו נשיאינו== | ||
ה[[צמח צדק]] נהג | ה[[צמח צדק]] נהג לכתוב מראי מקומות לחיבוריו ב[[נגלה]] וב[[חסידות]] ב[[כתב יד]]ו בתוך [[מאמר|מאמריו]]. בנוסף לכך, הוא הכניס גם ל[[ליקוטי תורה]] הגהות ובהם מציין מקורות לדברי [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
חוץ ממנו, מעטים היו המקורות המצוינים בדברי [[רבותינו נשיאינו]]. | חוץ ממנו, מעטים היו המקורות המצוינים בדברי [[רבותינו נשיאינו]]{{הבהרה|קביעה שרירותית?}}. | ||
===הערות הרבי=== | ===הערות הרבי=== | ||
הרבי היה אשר התחיל להוסיף מקורות בשיטתיות במאמרי חסידות. את המקורות התחיל להכניס עוד במאמרי חותנו - ה[[אדמו"ר הריי"צ]] אותם | [[הרבי]] היה אשר התחיל להוסיף מקורות בשיטתיות במאמרי חסידות. את המקורות התחיל להכניס עוד במאמרי חותנו - ה[[אדמו"ר הריי"צ]] אותם פירסם בהוראת חותנו, וציין זאת בכל פעם ב[[פתח דבר]] אותם כתב. לפעמים מציין הרבי כי המקורות נכתבים בפקודת הרבי הריי"צ. | ||
את מבנה ציון ההערות שינה הרבי כמה פעמים, במטרה לעודד את העיון בהם{{הערה|ניתן לראות במאמרי [ | את מבנה ציון ההערות שינה הרבי כמה פעמים, במטרה לעודד את העיון בהם{{הערה|לדוגמא, ניתן לראות זאת במאמרי [https://beta.hebrewbooks.org/31685 ספר המאמרים תש"ט].}}. | ||
לאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי|קבלת נשיאותו]], המשיך הרבי ביתר שאת | לאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי|קבלת נשיאותו]], המשיך הרבי ביתר שאת בהוספת הערות ומראי מקומות לשיחותיו ומאמריו ה[[מוגה|מוגהים]] על ידו. בהערותיו מוסיף הרבי אף הערות עיוניות בנכתב בתוך הדברים. בהערות (שבשיחות ה[[מוגה|מוגהות]]) השקיע הרבי מאמץ וזמן רב, ודרש מהחסידים ללומדם. לפעמים התבטא הרבי בחריפות ובכאב על שאין החסידים לומדים ומעיינים בהערות (ראה בפסקה [[#חשיבותם ומטרתם|חשיבותם ומטרתם]]). | ||
==חשיבותם ומטרתם== | ==חשיבותם ומטרתם== | ||
כשהתחיל הרבי בכתיבת ההערות, היה זה בגדר של חידוש לגבי החסידים שלא הורגלו בכך קודם לכן, | כשהתחיל הרבי בכתיבת ההערות, היה זה בגדר של חידוש לגבי החסידים שלא הורגלו בכך קודם לכן, אך הם לא ידעו שהיה זה בהוראת חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור|צריך למצוא ב'בכל ביתי נאמן הוא'}}. | ||
פעמים | מספר פעמים התבטא הרבי בכאב על כך שהוא משקיע מאמץ של שעות בכתיבת המראי מקומות, ואילו החסידים אינם מעיינים בהם. | ||
לדוגמה, בשיחת [[שמחת תורה]] [[תשי"ט]] אמר הרבי | לדוגמה, בשיחת [[שמחת תורה]] [[תשי"ט]] אמר הרבי, שבכל פעם שמזכירים ומציינים ל[[מאמר]] מסויים, הכוונה שבאמת יעיינו בו. ושמאז שהוא התחיל להגיה את המאמרים, הוא מציין מראה-מקומות, מתוך כוונה שילמדו את המאמרים ביתר עיון, שכן לימוד ענין שלם במקור בודד, אינו דומה ללימוד הענין לאחרי שמעיינים גם במקומות אחרים שבו מתבאר הענין, ושזוהי כוונת הציון למקומות אחרים. בהמשך השיחה, העיד הרבי על העומק המוסתר בכל הערה, ושבמבט שטחי לא שמים לב אליה עד שילמדו אותה בעיון. | ||
=== | ===בקבצי פלפולים=== | ||
הרבי תבע{{הערה|התוועדויות תשד"מ כרך ג' עמוד 2081.}} מה[[תמימים]] שכתבו [[פלפול]]ים ו[[חידושי תורה]], שיכתבו גם מראי מקומות, כי על ידי זה מתווסף בהבנת הענין. הרבי גם הוסיף ש{{ציטוטון|תבוא עליהם ברכה על שלא הסתפקו במראה-מקום אחד, אלא ציינו כמה מראי-מקומות, שכן | הרבי תבע{{הערה|התוועדויות תשד"מ כרך ג' עמוד 2081.}} מה[[תמימים]] שכתבו [[פלפול]]ים ו[[חידושי תורה]], שיכתבו גם מראי מקומות, כי על ידי זה מתווסף בהבנת הענין. הרבי גם הוסיף ש{{ציטוטון|תבוא עליהם ברכה על שלא הסתפקו במראה-מקום אחד, אלא ציינו כמה מראי-מקומות, שכן כל מראה-מקום '''מסייע ומוסיף''' בהבנת העניין}}. | ||
==חסידות אינה צריכה מקורות== | ==חסידות אינה צריכה מקורות== | ||
למרות שהרבי עצמו השתדל מאוד בכתיבת מקורות, בנוגע למאמרי חסידות של קודמיו כתב שאינם צריכים מקור, וש'''הם בעצמם המקור'''{{הערה|בשיחת פרשת האזינו תשכ"ז.}}. | למרות שהרבי עצמו השתדל מאוד בכתיבת מקורות, בנוגע למאמרי חסידות של קודמיו כתב שאינם צריכים מקור, וש'''הם בעצמם המקור'''{{הערה|בשיחת פרשת האזינו תשכ"ז.}}. בהזדמנות נוספת התבטא כי במאמרי חסידות אין נהוג שהרבי מציין את המקורות, למרות האמירה בפרקי אבות "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם", הסביר הרבי, כי באמירת המאמר מתעצם בעל המאמר עם הנכתב המאמר עד שנחשב כאילו אמרו כולו בעצמו{{הערה|שיחת ב' דחג השבועות [[תשי"ח]].}}. | ||
כך הרבי התבטא פעם{{הערה|התוועדויות תשמ"ה כרך ב' עמוד 1341}} על האדמו"ר הזקן: {{ציטוטון|אדמו"ר הזקן אינו זקוק ל"מראי-מקומות" – אין זה עניינינו אם היו לו הוכחות לכך ממה שנאמר ב[[קבלה]] או ששמע מ[[הלכה למשה מסיני|משה רבינו שקיבל מסיני]] או | כך הרבי התבטא פעם{{הערה|התוועדויות תשמ"ה כרך ב' עמוד 1341}} על האדמו"ר הזקן: {{ציטוטון|אדמו"ר הזקן אינו זקוק ל"מראי-מקומות" – אין זה עניינינו אם היו לו הוכחות לכך ממה שנאמר ב[[קבלה]] או ששמע מ[[הלכה למשה מסיני|משה רבינו שקיבל מסיני]] או ששמע מ[[עצמות ומהות]]!}}. | ||
כך גם כותב הרבי{{הערה|התוועדויות תשמ"ג כרך א' עמוד 306}}, שאין לחשוש מחידושיהם של רבותינו נשיאינו, כי לכל דבר שכותבים (גם בחסידות) יש להם מקור ואסמכתא מ[[נגלה]]. | כך גם כותב הרבי{{הערה|התוועדויות תשמ"ג כרך א' עמוד 306}}, שאין לחשוש מחידושיהם של [[רבותינו נשיאינו]], כי לכל דבר שכותבים (גם בחסידות) יש להם מקור ואסמכתא מ[[נגלה]]. | ||
למרות זאת, בדרך כלל מעורר הרבי על הצורך בציון מקורות גם לדברים המופיעים בחסידות. כפי שכותב הרבי במכתב מ[[ט' טבת]] [[תשי"א]]{{הערה|נדפס ב[[אגרות קודש]] כרך י"א עמוד 117.}}:{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=ומה שכותב אשר יש אומרים שאין נוגע כל כך למצוא מקור או מקום מ[[חז"ל]] או דין שהובא ב[[דא"ח]] כי זהו בעצמו המקור - אני '''לא כן הוא עמדי'''. ולא עוד, אלא כשרואים במקור הרי כמה וכמה פעמים נתוסף הבנה גם בהענין בדא"ח... ובמוחש נראה בהגהות הצ"צ [=[[צמח צדק]]] בדא"ח עד כמה נתיגע בזה.}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגי יסוד]] | [[קטגוריה:מושגי יסוד]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:26, 5 בנובמבר 2023
מראי מקומות הוא הכינוי להערות שבשולי הגיליון של דברי תורה, בהם נכתבים מקורות לנאמר בגוף המאמר, והוספות והערות על התוכן.
אצל רבותינו נשיאינועריכה
הצמח צדק נהג לכתוב מראי מקומות לחיבוריו בנגלה ובחסידות בכתב ידו בתוך מאמריו. בנוסף לכך, הוא הכניס גם לליקוטי תורה הגהות ובהם מציין מקורות לדברי אדמו"ר הזקן.
חוץ ממנו, מעטים היו המקורות המצוינים בדברי רבותינו נשיאינו[דרושה הבהרה].
הערות הרביעריכה
הרבי היה אשר התחיל להוסיף מקורות בשיטתיות במאמרי חסידות. את המקורות התחיל להכניס עוד במאמרי חותנו - האדמו"ר הריי"צ אותם פירסם בהוראת חותנו, וציין זאת בכל פעם בפתח דבר אותם כתב. לפעמים מציין הרבי כי המקורות נכתבים בפקודת הרבי הריי"צ.
את מבנה ציון ההערות שינה הרבי כמה פעמים, במטרה לעודד את העיון בהם[1].
לאחר קבלת נשיאותו, המשיך הרבי ביתר שאת בהוספת הערות ומראי מקומות לשיחותיו ומאמריו המוגהים על ידו. בהערותיו מוסיף הרבי אף הערות עיוניות בנכתב בתוך הדברים. בהערות (שבשיחות המוגהות) השקיע הרבי מאמץ וזמן רב, ודרש מהחסידים ללומדם. לפעמים התבטא הרבי בחריפות ובכאב על שאין החסידים לומדים ומעיינים בהערות (ראה בפסקה חשיבותם ומטרתם).
חשיבותם ומטרתםעריכה
כשהתחיל הרבי בכתיבת ההערות, היה זה בגדר של חידוש לגבי החסידים שלא הורגלו בכך קודם לכן, אך הם לא ידעו שהיה זה בהוראת חמיו אדמו"ר הריי"צ[דרוש מקור: צריך למצוא ב'בכל ביתי נאמן הוא'].
מספר פעמים התבטא הרבי בכאב על כך שהוא משקיע מאמץ של שעות בכתיבת המראי מקומות, ואילו החסידים אינם מעיינים בהם.
לדוגמה, בשיחת שמחת תורה תשי"ט אמר הרבי, שבכל פעם שמזכירים ומציינים למאמר מסויים, הכוונה שבאמת יעיינו בו. ושמאז שהוא התחיל להגיה את המאמרים, הוא מציין מראה-מקומות, מתוך כוונה שילמדו את המאמרים ביתר עיון, שכן לימוד ענין שלם במקור בודד, אינו דומה ללימוד הענין לאחרי שמעיינים גם במקומות אחרים שבו מתבאר הענין, ושזוהי כוונת הציון למקומות אחרים. בהמשך השיחה, העיד הרבי על העומק המוסתר בכל הערה, ושבמבט שטחי לא שמים לב אליה עד שילמדו אותה בעיון.
בקבצי פלפוליםעריכה
הרבי תבע[2] מהתמימים שכתבו פלפולים וחידושי תורה, שיכתבו גם מראי מקומות, כי על ידי זה מתווסף בהבנת הענין. הרבי גם הוסיף ש"תבוא עליהם ברכה על שלא הסתפקו במראה-מקום אחד, אלא ציינו כמה מראי-מקומות, שכן כל מראה-מקום מסייע ומוסיף בהבנת העניין".
חסידות אינה צריכה מקורותעריכה
למרות שהרבי עצמו השתדל מאוד בכתיבת מקורות, בנוגע למאמרי חסידות של קודמיו כתב שאינם צריכים מקור, ושהם בעצמם המקור[3]. בהזדמנות נוספת התבטא כי במאמרי חסידות אין נהוג שהרבי מציין את המקורות, למרות האמירה בפרקי אבות "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם", הסביר הרבי, כי באמירת המאמר מתעצם בעל המאמר עם הנכתב המאמר עד שנחשב כאילו אמרו כולו בעצמו[4].
כך הרבי התבטא פעם[5] על האדמו"ר הזקן: "אדמו"ר הזקן אינו זקוק ל"מראי-מקומות" – אין זה עניינינו אם היו לו הוכחות לכך ממה שנאמר בקבלה או ששמע ממשה רבינו שקיבל מסיני או ששמע מעצמות ומהות!".
כך גם כותב הרבי[6], שאין לחשוש מחידושיהם של רבותינו נשיאינו, כי לכל דבר שכותבים (גם בחסידות) יש להם מקור ואסמכתא מנגלה.
למרות זאת, בדרך כלל מעורר הרבי על הצורך בציון מקורות גם לדברים המופיעים בחסידות. כפי שכותב הרבי במכתב מט' טבת תשי"א[7]:
הערות שוליים
- ↑ לדוגמא, ניתן לראות זאת במאמרי ספר המאמרים תש"ט.
- ↑ התוועדויות תשד"מ כרך ג' עמוד 2081.
- ↑ בשיחת פרשת האזינו תשכ"ז.
- ↑ שיחת ב' דחג השבועות תשי"ח.
- ↑ התוועדויות תשמ"ה כרך ב' עמוד 1341
- ↑ התוועדויות תשמ"ג כרך א' עמוד 306
- ↑ נדפס באגרות קודש כרך י"א עמוד 117.