נתן אלתרמן: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(הוספת תבנית) |
||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות|שם=נתן אלתרמן|תמונה=Screenshot 20180510-133548 1.jpg|תיאור=אלתרמן ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] ב[[כפר חב"ד]]|תאריך לידה=[[ט' באב]] [[ה'תר"ע]]|תאריך פטירה=[[ה'תש"ל]]|אב=יצחק אלתרמן|אם=בלה אלתרמן (ליבוביץ)|מקום לידה=[[ורשה]] שב[[פולין]]}} | |||
'''נתן אלתרמן''' ([[ט' באב]] ה'[[תר"ע]] | |||
'''נתן אלתרמן''' ([[ט' באב]] ה'[[תר"ע]] - [[כ' באדר]] ה'[[תש"ל]]) היה משורר ומחזאי ישראלי. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 8: | שורה 9: | ||
בשנת ה'[[תרע"ד]] עברה משפחתו ל[[מוסקבה]], ומשם ל[[קייב]] ולאחר מכן ל[[קישינב]], שם פורסמו שיריו הראשונים. בשנת [[תרפ"ה]] עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]], שם התיישב ב[[תל אביב]]. | בשנת ה'[[תרע"ד]] עברה משפחתו ל[[מוסקבה]], ומשם ל[[קייב]] ולאחר מכן ל[[קישינב]], שם פורסמו שיריו הראשונים. בשנת [[תרפ"ה]] עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]], שם התיישב ב[[תל אביב]]. | ||
בהיותו בן 19 נסע ללמוד | בהיותו בן 19 נסע ללמוד באוניברסיטת סורבון שב[[צרפת]], וכשחזר לארץ כעבור שלוש שנים, החל לפרסם את שיריו בעיתונות הישראלית, ובעיקר בעיתונים "הארץ" ו"דבר". | ||
ב[[מלחמת השחרור|מלחמת תש"ח]] התגייס ל[[צה"ל]], והשתתף בקרב על שחרור [[באר שבע]]. | ב[[מלחמת השחרור|מלחמת תש"ח]] התגייס ל[[צה"ל]], והשתתף בקרב על שחרור [[באר שבע]]. | ||
| שורה 20: | שורה 21: | ||
==יחסו לחב"ד== | ==יחסו לחב"ד== | ||
אלתרמן היה קשור בקשר משמעותי לסבתו, שטרנה ליבוביץ, לבית פרומקין, | אלתרמן היה קשור בקשר משמעותי לסבתו, שטרנה ליבוביץ, לבית פרומקין, שהייתה חסידת חב"ד עד יום מותה. | ||
במהלך השנים השתתף מספר פעמים ב[[התוועדות|התוועדויות]] [[י"ט כסלו]] ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|בשנת תשי"ט אף אמר אלתרמן למשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]]: "דברי התורה עוררונו לחוש משהו מטיב הערכים שעליהם אתם שומרים. נכסים אלה המופקדים בידיכם הם מן הנעלים בנכסי העם, ואכן לא רק למען עצמכם בלבד אתם מחזיקים בהם. תודה לכל אלה אשר חלקו לנו, אם ביודעים ואם בלא יודעים, מחום ליבם ושאר רוחם".}}. | במהלך השנים השתתף מספר פעמים ב[[התוועדות|התוועדויות]] [[י"ט כסלו]] ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|בשנת תשי"ט אף אמר אלתרמן למשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]]: "דברי התורה עוררונו לחוש משהו מטיב הערכים שעליהם אתם שומרים. נכסים אלה המופקדים בידיכם הם מן הנעלים בנכסי העם, ואכן לא רק למען עצמכם בלבד אתם מחזיקים בהם. תודה לכל אלה אשר חלקו לנו, אם ביודעים ואם בלא יודעים, מחום ליבם ושאר רוחם".}}. | ||
ברבים משיריו מזכיר אלתרמן את שורשיו החב"דיים{{הערה|למשל, בשיר 'שלום': "פנסים נעים ברוח/סתיו נוהם זמירות חב"ד/בכיכר תוסס ויכוח/בין הנגד והבעד".}}. בשנת [[תשי"ג]] אף פרסם שיר תחת הכותרת "הטלגרמה של חב"ד"{{הערה|1=[ | ברבים משיריו מזכיר אלתרמן את שורשיו החב"דיים{{הערה|למשל, בשיר 'שלום': "פנסים נעים ברוח/סתיו נוהם זמירות חב"ד/בכיכר תוסס ויכוח/בין הנגד והבעד".}}. בשנת [[תשי"ג]] אף פרסם שיר תחת הכותרת "הטלגרמה של חב"ד"{{הערה|1=[https://col.org.il/news/57167 אלתרמן בשיר הלל לחב"ד], באתר [[חב"ד און ליין]].}}, בו כותב על גבורתם של חסידי חב"ד ברוסיה הסובייטית. | ||
[[הרבי]] ביקש מר' [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] שישדל את אלתרמן לשלוח לרבי את ספריו{{הערה|לשון הרבי: "הננו לבקשו שיואיל נא לעורר את מר נתן שי' אלתרמן לשלוח לכאן את ספרו "הטור השביעי", וכמו"כ שאר ספריו וחיבוריו". בתוך: זושא וולף, שמעון וייספיש, מנחם וייספיש, '''[[אוצרות (ספר)|אוצרות]]''', עמ' 231, [[כסלו]] [[תשפ"ב]], ישראל.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:משוררים]] | [[קטגוריה:משוררים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ל]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:51, 4 בנובמבר 2024
| נתן אלתרמן | |
|---|---|
 אלתרמן בהתוועדות י"ט כסלו בכפר חב"ד | |
| לידה | ט' באב ה'תר"ע |
| ורשה שבפולין | |
| פטירה | ה'תש"ל |
| אב | יצחק אלתרמן |
| אם | בלה אלתרמן (ליבוביץ) |
נתן אלתרמן (ט' באב ה'תר"ע - כ' באדר ה'תש"ל) היה משורר ומחזאי ישראלי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נתן אלתרמן נולד בעיר ורשה שבפולין, להוריו יצחק ובלה אלתרמן. אימו היא בת למשפחת ליבוביץ - מגזע חסידי חב"ד.
בשנת ה'תרע"ד עברה משפחתו למוסקבה, ומשם לקייב ולאחר מכן לקישינב, שם פורסמו שיריו הראשונים. בשנת תרפ"ה עלה עם משפחתו לארץ ישראל, שם התיישב בתל אביב.
בהיותו בן 19 נסע ללמוד באוניברסיטת סורבון שבצרפת, וכשחזר לארץ כעבור שלוש שנים, החל לפרסם את שיריו בעיתונות הישראלית, ובעיקר בעיתונים "הארץ" ו"דבר".
במלחמת תש"ח התגייס לצה"ל, והשתתף בקרב על שחרור באר שבע.
לאחר מלחמת ששת הימים היה שותף להקמת "התנועה למען ארץ ישראל השלימה", שהתנגדה למסירת שטחים מארץ ישראל.
היה בקשר עם חסידי חב"ד בתל אביב, והיה מגיע לעיתים לבית הכנסת נחלת בנימין, במיוחד היה בקשר עם המשפיע הגאון הרב משה גוראריה, שנפגשו לעתים קרובות לשיחה והיו מנגנים יחד ניגונים חב"דיים[1].
אלתרמן נפטר בכ' באדר ה'תש"ל. במהלך השבעה, ארגנה קהילת חב"ד בתל אביב מניינים בביתו.
יחסו לחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
אלתרמן היה קשור בקשר משמעותי לסבתו, שטרנה ליבוביץ, לבית פרומקין, שהייתה חסידת חב"ד עד יום מותה.
במהלך השנים השתתף מספר פעמים בהתוועדויות י"ט כסלו בכפר חב"ד[2].
ברבים משיריו מזכיר אלתרמן את שורשיו החב"דיים[3]. בשנת תשי"ג אף פרסם שיר תחת הכותרת "הטלגרמה של חב"ד"[4], בו כותב על גבורתם של חסידי חב"ד ברוסיה הסובייטית.
הרבי ביקש מר' אברהם חנוך גליצנשטיין שישדל את אלתרמן לשלוח לרבי את ספריו[5].
הערות שוליים
- ↑ אלתרמן, חב"ד וחג הסוכות, היום הושק שטר 200 החדש של אלתרמן
- ↑ בשנת תשי"ט אף אמר אלתרמן למשפיע הרב שלמה חיים קסלמן: "דברי התורה עוררונו לחוש משהו מטיב הערכים שעליהם אתם שומרים. נכסים אלה המופקדים בידיכם הם מן הנעלים בנכסי העם, ואכן לא רק למען עצמכם בלבד אתם מחזיקים בהם. תודה לכל אלה אשר חלקו לנו, אם ביודעים ואם בלא יודעים, מחום ליבם ושאר רוחם".
- ↑ למשל, בשיר 'שלום': "פנסים נעים ברוח/סתיו נוהם זמירות חב"ד/בכיכר תוסס ויכוח/בין הנגד והבעד".
- ↑ אלתרמן בשיר הלל לחב"ד, באתר חב"ד און ליין.
- ↑ לשון הרבי: "הננו לבקשו שיואיל נא לעורר את מר נתן שי' אלתרמן לשלוח לכאן את ספרו "הטור השביעי", וכמו"כ שאר ספריו וחיבוריו". בתוך: זושא וולף, שמעון וייספיש, מנחם וייספיש, אוצרות, עמ' 231, כסלו תשפ"ב, ישראל.