יוסף ואשת פוטיפר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה}}
+סיפור '''יוסף ואשת פוטיפר''' מופיע בתורה ב[[פרשת וישב]] שב[[ספר בראשית]]{{הערה|בראשית לט, א.}} בו מסופר אודות עמידת [[יוסף הצדיק|יוסף]] בניסיון הקשה שהעמידתו אשת אדונו, פוטיפר.
-סיפור '''יוסף ואשת פוטיפר''' מופיע בתורה ב[[פרשת וישב]] שב[[ספר בראשית]]{{הערה|בראשית לט, א.}} בו מסופר אודות עמידת [[יוסף]] בניסיון הקשה שהעמידתו אשת אדונו, פוטיפר.
 חז"ל מספרים{{הערה|סוטה לו, ב.}} שבשעת מעשה "דמות דיוקנו של אביו נראתה לו" וכך עמד בניסיון. בזכות עמידתו בניסיון נקרא "יוסף הצדיק"{{הערה|"עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם" (עמוס ב, ו).}}.
@@ שורה 8: / שורה 7: @@
 לאחר סיפור [[מכירת יוסף]] והורדתו מצרימה, מספרת התורה אשר פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים קנה את יוסף לעבד, ושמו על ביתו.
-יוסף הביא איתו ברכה מרובה והצלחה אלוקית לביתו של פוטיפר והוא מינה אותו למנהל על ביתו ועזב בידו את כל ענייני הבית, "וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל". חז"ל מסבירים שהכוונה ב"לחם" זה, היא לאשתו של פוטיפר, שהיא היתה הדבר היחידי בבית שגישתו של יוסף אליה נמנעה{{הערה|בראשית רבה פו, ו. הובא ברש"י. וכמוכח מהמשך הכתובים "ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך".}}.
+יוסף הביא איתו ברכה מרובה והצלחה אלוקית לביתו של פוטיפר והוא מינה אותו למנהל על ביתו ועזב בידו את כל ענייני הבית, "וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל". חז"ל מסבירים שהכוונה ב"לחם" זה, היא לאשתו של פוטיפר, שהיא הייתה הדבר היחידי בבית שגישתו של יוסף אליה נמנעה{{הערה|בראשית רבה פו, ו. הובא ברש"י. וכמוכח מהמשך הכתובים "ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך".}}.
 התורה מסיימת את תיאור הצלחתו של יוסף בבית אדונו פוטיפר בציון העובדה: "וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה". הדבר גרם לכך שאשת פוטיפר נשאה עיניה אליו לפתותו{{הערה|רש"י מביא שיוסף כיון שראה את עצמו מושל, התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו, אמר הקב"ה, אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך, אני מגרה בך את הדוב.}}.
 ===הניסיון===
-אשת פוטיפר שראתה בהצלחתו ביופיו ובנשיאת החן של יוסף, ובהתחשב בכך שבעלה פוטיפר היה סריס{{הערה|"אסנת בת פוטיפרע" המוזכרת בהמשך, היתה בתה של [[דינה בת יעקב]] שנולדה משכם בן חמור והתגלגלה למצרים, שם אימצו אותה פוטיפר ואשתו כבת.}} נשאה עיניה אל יוסף:
+אשת פוטיפר שראתה בהצלחתו ביופיו ובנשיאת החן של יוסף, ובהתחשב בכך שבעלה פוטיפר היה סריס{{הערה|"אסנת בת פוטיפרע" המוזכרת בהמשך, הייתה בתה של [[דינה בת יעקב]] שנולדה משכם בן חמור והתגלגלה למצרים, שם אימצו אותה פוטיפר ואשתו כבת.}} נשאה עיניה אל יוסף:
 {{ציטוט|תוכן=וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי: וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי: אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹקִים: וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ.|מקור=ספר בראשית פרק ל"ט פסוקים ז'-י'|מרכאות=כן}}
@@ שורה 27: / שורה 26: @@
 אשת פוטיפר אמרה לאנשי ביתה שחולה היא, ונשארה בביתה וכך יצרה את ההזדמנות להתייחד עם יוסף באין מפריע.
-על האמור בכתוב שיוסף בא הביתה "לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ" נחלקו רב ושמאול בגמרא{{הערה|סוטה לו, ב.}} האם הכוונה כפשט הפסוק, לעסוק בצרכי הבית, או שיש כאן גם רמיזה של הכתוב לכך שיוסף ידע שהוא מכניס עצמו כעת לניסיון במודע. המשך הפסוק "וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת", נדרש, שאיש מאנשי הבית לא היה, אך איש אחר היה, והכוונה היא ל[[יעקב אבינו]] שנראה ליוסף דמות דיוקנו בחלון, ואמר לו אביו שבאם יחטא לא יופיע שמו עוד על אבני ה[[חושן]] וכך עמד יוסף בניסיון.
+על האמור בכתוב שיוסף בא הביתה "לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ" נחלקו רב ושמואל בגמרא{{הערה|סוטה לו, ב.}} האם הכוונה כפשט הפסוק, לעסוק בצרכי הבית, או שיש כאן גם רמיזה של הכתוב לכך שיוסף ידע שהוא מכניס עצמו כעת לניסיון במודע. המשך הפסוק "וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת", נדרש, שאיש מאנשי הבית לא היה, אך איש אחר היה, והכוונה היא ל[[יעקב אבינו]] שנראה ליוסף דמות דיוקנו בחלון, ואמר לו אביו שבאם יחטא לא יופיע שמו עוד על אבני ה[[חושן]] וכך עמד יוסף בניסיון.
 ===העלילה===
@@ שורה 34: / שורה 33: @@
 {{ציטוט|תוכן=וַיְהִי כִּרְאוֹתָהּ כִּי עָזַב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס הַחוּצָה: וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וַתֹּאמֶר לָהֶם לֵאמֹר רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי וָאֶקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל: וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ כִּי הֲרִימֹתִי קוֹלִי וָאֶקְרָא וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה.|מקור=ספר בראשית פרק ל"ט פסוקים י"ג-ט"ו|מרכאות=כן}}
-כך סיפרה אשת פוטיפר לאנשי ביתה שהתאספו לשמע צעקותיה. כך גם סיפרה מאוחר יותר לבעלה פוטיפר בעת שהיתה איתו יחד ואמרה לו:
+כך סיפרה אשת פוטיפר לאנשי ביתה שהתאספו לשמע צעקותיה. כך גם סיפרה מאוחר יותר לבעלה פוטיפר בעת שהייתה איתו יחד ואמרה לו:
 {{ציטוט|תוכן=בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָּנוּ לְצַחֶק בִּי: וַיְהִי כַּהֲרִימִי קוֹלִי וָאֶקְרָא וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי וַיָּנָס הַחוּצָה.|מקור=ספר בראשית פרק ל"ט פסוקים י"ז-י"ח|מרכאות=כן}}
@@ שורה 50: / שורה 49: @@
 ==בתורת החסידות==
-ב[[ספר הזוהר]] נאמר שעמידתו של יוסף בניסיון ושמירתו על [[קדושת הברית]] גרמו לכך ששרתה עליו קדושה מיוחדת ועל כך נקרא "יוסף הצדיק".
+ב[[ספר הזוהר]] נאמר שעמידתו של יוסף בניסיון ושמירתו על [[קדושת הברית]], לא רק בעת הניסיון עם אשת פוטיפר, אלא גם במשך כל שהותו במצרים, גרמו לכך ששרתה עליו קדושה מיוחדת ועל כך נקרא "יוסף הצדיק"{{הערה|ספר הזוהר פרשת נח דף ע"א, עמוד ב'.}}.
-...
+[[הרבי]] מבאר שהדבר שהחזיק את יוסף לעמוד בניסיון - ראיית "דמות דיוקנו של אביו" - קשור למובא בכתבי ה[[אריז"ל]] ש[[אדם הראשון]] פגם ב[[חטא עץ הדעת]] בשלושת העבירות החמורות: עבודה זרה [שסירב לקב"ה], גילוי עריות [שעורר רוח תאווה], ושפיכות דמים [גרם את המוות], בהמשך הדורות הדבר תוקן על ידי האבות: אברהם תיקן עבודה זרה [הפיץ את האמונה בה'], יצחק תיקן שפיכות דמים [הורה לעשו לשחוט את הבהמה כשרצה לברכו] ויעקב תיקן גילוי עריות [מיטתו שלמה]{{הערה|מגלה עמוקות אופן קמו.}}.
+על פי זה יש לבאר את פעולת "ראיית דיוקנו של אביו", (ולא זכרון של אביו בעלמא אלא ראיית דיוקנו של אביו) ככתוב בגמרא{{הערה|בבא בתרא נח, א.}} ש"שופריה דיעקב" היה מעין "שופריה דאדם הראשון" – שעניין זה מזכיר את תיקון הפגם של אדם הראשון בכל ג' הקוים דעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, פעל הדבר אצל יוסף שלא להיכנס בעניינים של חשבונות ושקלא וטריא אלא לעמוד בניסיון ובאופן של "וינס ויצא החוצה"{{הערה|תורת מנחם תשכ"א ח"א עמ' 262.}}.
+וההוראה מכך לכל יהודי, שכאשר יהודי בא לידי ניסיון, ועד שנדמה לו שהוא במעמד ומצב של עבד בבית אדוניו המצרי אזי צריך שתהיה "דמות דיוקנו של אביו" נראית לו בחלון: עליו רק להפנות את ראשו ולהביט על דמות דיוקנו של אביו; עליו לפקוח את העיניים, ואז יראה דמות דיוקנו של אביו – יעקב אבינו, ששופריה מעין שופריה דאדם הראשון, יציר כפיו של הקב"ה, ואז, הנה כל מעשה פרטי של איש פרטי במקום וזמן פרטי, חדל מלהיות עניין פרטי, אלא הוא עניין שבו תלוי כללות הבניין של ה"עולם מלא" (או חס ושלום הפכו – על ידי המעשה שעומד בפניו עתה), בדוגמת פעולת יעקב אבינו בתיקון חטא אדם הראשון. והוראה זו כוללת גם נתינת-כוח שיוכלו לקיימה.
+עוד מבאר הרבי{{הערה|ליקוטי שיחות ח"ל עמ' 223.}} את דברי המדרש שבשעה שפירש יוסף מיעקב היו עוסקים בפרשת [[עגלה ערופה]]: לפני ירידתו של יוסף למצרים, ערות הארץ, היה צריך לתוספת כוח רוחני כדי לעמוד שם בצדקו. וזהו שלמד אתו פרשת עגלה ערופה בה מוזהרים זקני העיר להתעסק בלויית האיש ההולך ל'שדה' ולתת לו כל צרכיו כל זמן היותו בשדה. זוהי הנתינת כוח ליוסף לעמוד בצדקו גם במצרים.
 ==קישורים חיצוניים==