מלאכת ממחק: הבדלים בין גרסאות בדף
שלום עליכם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חליבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חליבה כרוכה באיסור ממחק{{הערה|לפי שיטת רבינו תם. אך לפי שיטת רש"י היא כרוכה באיסור דש}}]] | [[קובץ:חליבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חליבה כרוכה באיסור ממחק{{הערה|לפי שיטת רבינו תם. אך לפי שיטת רש"י היא כרוכה באיסור דש}}]] | ||
'''מלאכת ממחק''' היא אחת מ[[ל"ט מלאכות]] | '''מלאכת ממחק''' היא אחת מ[[ל"ט מלאכות שבת]], שהגדרתה ההלכתית היא פעולה של הכנת עור לשימוש באמצעות השוואתו והחלקתו באמצעות הסרת חלקים הבולטים ויוצאים ממנו כגון שער בליטות אחרות, על מנת להשתמש בו. | ||
== | ==בהלכה== | ||
ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]]{{הערה|או"ח סימן שב סעיף טו}} פוסק | ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]]{{הערה|או"ח סימן שב סעיף טו.}} פוסק אדמו"ר הזקן: {{ציטוטון|הממחק את העור דהיינו שמגרר את הצמר או השער מעל העור עד שיחליק פני העור חייב, והוא מאבות מלאכות שכן היו עושין ב[[משכן]] ב[[עור]]ות [[תחש]]ים ואילים מאדמים, לפיכך אין מגרדין סנדל או מנעל בין חדש בין ישן אפילו בגב הסכין ואין צריך לומר בחודו או בצפורן מפני שקולף את העור מעט והרי זה ממחק}}. | ||
אדמו"ר הזקן גם מתייחס לאנקדוטה נפוצה, של אנשים שהיו נוהגים לקנח את מעליהם ב[[ברזל]] חד שהיה קבוע למטרה זאת לפני פתח [[בית הכנסת]], למרות שמטרתם אינה בהכרח להסיר מהנעל חלקים מיותרים אלא יותר לנקות את הנעל מהבוץ שעליו. מסיבה זאת נפסק בשולחן ערוך של אדה"ז שיש להכין ברזל שאינו חד | אדמו"ר הזקן גם מתייחס לאנקדוטה נפוצה, של אנשים שהיו נוהגים לקנח את מעליהם ב[[ברזל]] חד שהיה קבוע למטרה זאת לפני פתח [[בית הכנסת]], למרות שמטרתם אינה בהכרח להסיר מהנעל חלקים מיותרים אלא יותר לנקות את הנעל מהבוץ שעליו. מסיבה זאת נפסק בשולחן ערוך של אדה"ז שיש להכין ברזל שאינו חד כל כך, באופן שגם כאשר אותם אנשים ינגבו את נעליהם באותו ברזל, הם לא יגרמו בכך ליישר ולהבהיק את נעליהם. | ||
הסיבה לכך היא ככל הנראה מכיון שהייתה לאותם בני אדם הנאה מכך שעור הנעל מחליק ומבריק באמצעות פעולה זאת של שפשוף הנעל באותו ברזל, ומכיוון שכך נחשבת מלאכה זאת - למרות שנעשתה בדרך אגב - כמלאכה גמורה, מכיון שהיא מוגדרת כ[[פסיק רישא וניחא ליה]], כלומר פעולה שבוודאי תיעשה ותתבצע - גם אם בדרך אגב, ומכיון שהעושה אותו מרוצה ונוח לו בעשייתה, נחשבת לו הפעולה כפעולה שהאדם עושה מרצונו, ככל מלאכה אחרת. | |||
{{לט מלאכות|}} | {{לט מלאכות|}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מלאכות שבת]] | [[קטגוריה:מלאכות שבת]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:24, 25 ביולי 2021
מלאכת ממחק היא אחת מל"ט מלאכות שבת, שהגדרתה ההלכתית היא פעולה של הכנת עור לשימוש באמצעות השוואתו והחלקתו באמצעות הסרת חלקים הבולטים ויוצאים ממנו כגון שער בליטות אחרות, על מנת להשתמש בו.
בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשולחן ערוך[2] פוסק אדמו"ר הזקן: "הממחק את העור דהיינו שמגרר את הצמר או השער מעל העור עד שיחליק פני העור חייב, והוא מאבות מלאכות שכן היו עושין במשכן בעורות תחשים ואילים מאדמים, לפיכך אין מגרדין סנדל או מנעל בין חדש בין ישן אפילו בגב הסכין ואין צריך לומר בחודו או בצפורן מפני שקולף את העור מעט והרי זה ממחק".
אדמו"ר הזקן גם מתייחס לאנקדוטה נפוצה, של אנשים שהיו נוהגים לקנח את מעליהם בברזל חד שהיה קבוע למטרה זאת לפני פתח בית הכנסת, למרות שמטרתם אינה בהכרח להסיר מהנעל חלקים מיותרים אלא יותר לנקות את הנעל מהבוץ שעליו. מסיבה זאת נפסק בשולחן ערוך של אדה"ז שיש להכין ברזל שאינו חד כל כך, באופן שגם כאשר אותם אנשים ינגבו את נעליהם באותו ברזל, הם לא יגרמו בכך ליישר ולהבהיק את נעליהם.
הסיבה לכך היא ככל הנראה מכיון שהייתה לאותם בני אדם הנאה מכך שעור הנעל מחליק ומבריק באמצעות פעולה זאת של שפשוף הנעל באותו ברזל, ומכיוון שכך נחשבת מלאכה זאת - למרות שנעשתה בדרך אגב - כמלאכה גמורה, מכיון שהיא מוגדרת כפסיק רישא וניחא ליה, כלומר פעולה שבוודאי תיעשה ותתבצע - גם אם בדרך אגב, ומכיון שהעושה אותו מרוצה ונוח לו בעשייתה, נחשבת לו הפעולה כפעולה שהאדם עושה מרצונו, ככל מלאכה אחרת.