ספרי תורה ב-770: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
|||
| (81 גרסאות ביניים של 27 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה|ויקיזציה וקישורים פנימיים}} | {{לעריכה|ויקיזציה וקישורים פנימיים}} | ||
[[קובץ:הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה.jpg|ממוזער|הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה]] | [[קובץ:הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה.jpg|ממוזער|הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה]] | ||
בבית חיינו [[770]] - [[בית הכנסת]] של [[הרבי]], ישנם [[ספר תורה|ספרי תורה]] רבים וביניהם ספרי תורה עם היסטוריה מיוחדת{{הערה|רובם נמצאים בבית הכנסת ויש מהם שהיו ב-[[770]], ומסיבות שונות נלקחו ממנו.}}. | |||
בין ספרי התורה ניתן למנות את [[ספר תורה של משיח]] ו[[ספר תורה של הרבי]], ספרי תורה שנכתבו לזכות [[הרבי]] ו[[הרבנית]], | בין ספרי התורה ניתן למנות את [[ספר תורה של משיח]] ו[[ספר תורה של הרבי]], ספרי תורה שנכתבו לזכות [[הרבי]] ו[[הרבנית]], וכ[[ספר תורה הכללי|ספרי תורה כלליים]] שנכתבו כחלק ממבצע [[אות בספר תורה]] והוכנסו על ידי ארגונים שונים. | ||
==ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו== | ==ספרי התורה== | ||
===של הרבי=== | |||
{{ערך מורחב|ספר תורה של הרבי}} | |||
[[קובץ:הרבי והתורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק בידיו את ספר התורה של האחים מסלאוויטא]] | |||
ספר התורה של הרבי הינו [[ספר תורה]] מזערי בעל היסטוריה עתיקה המיוחס ל{{ה|אחים מסלאוויטא}}. הספר הוענק לרבי על ידי הרב [[משה אשכנזי]] שרכש אותו תמורת סכום כסף גדול, והרבי נוהג לרקוד איתו בשעת ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]]. | |||
===לקבלת פני משיח צדקנו=== | |||
{{ערך מורחב|ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו}} | {{ערך מורחב|ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו}} | ||
[[קובץ:ספר תורה של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מניח את הכתר על הספר תורה של משיח]] | [[קובץ:ספר תורה של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מניח את הכתר על הספר תורה של משיח]] | ||
| שורה 12: | שורה 18: | ||
על דבר כתיבת [[ספר תורה]] של משיח הודיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ליל [[שמחת תורה]] [[תש"ב]]. | על דבר כתיבת [[ספר תורה]] של משיח הודיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ליל [[שמחת תורה]] [[תש"ב]]. | ||
בספר משתמשים בימים מיוחדים שנקבעו ברובם על ידי הרבי (ראה הפירוט [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|בערך המורחב]]). | |||
===בו השתמש אדמו"ר הריי"צ=== | |||
ספר | הוא ספר קטן שלא ידוע מהיכן הוא הגיע<ref>ר' [[יהודה חיטריק]] כותב ב[[רשימת דברים]] שיתכן שזה הספר שכתב אדמו"ר הריי"צ בליובאוויטש, אך סברא זו נשללה.</ref>. | ||
[[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] השתמשו בו ב[[שמחת תורה]], עד שהגיע ה[[ספר תורה של הרבי]] בשנת [[תשי"ד]]. | |||
בשעת הריקוד עם הרבי בהקפה השביעית בשמיני עצרת ובשמחת תורה, היה ה[[רש"ג]], מחזיק אותו<ref>גם בשנים שהיה פסול, היה מחזיק אותו כאשר החגורה בפנים, שלא יראו שהוא פסול.</ref>, ולכן יש מכינים אותו ס"ת של הרש"ג. | |||
הספר נלקח מ-[[770]] בשנת [[תשנ"ה]] וחזר אליו בקיץ [[תשע"ט]]. | הספר נלקח מ-[[770]] בשנת [[תשנ"ה]] וחזר אליו בקיץ [[תשע"ט]]. | ||
| שורה 28: | שורה 33: | ||
במשך שנים ארוכות היה דרוש תיקון, ובסביבות שנת [[תש"נ]] תוקן על ידי משפחת גורודצקי. | במשך שנים ארוכות היה דרוש תיקון, ובסביבות שנת [[תש"נ]] תוקן על ידי משפחת גורודצקי. | ||
==ספר | ===ספר שהגיע מ[[תוניסיה|תוניס]] {{הערה|[https://col.org.il/news/133537 הרבי הכניס בחשאי את ספר התורה, והגזירה בתוניס התבטלה] {{col}}}}=== | ||
[[קובץ:ספר התורה מתוניס תשכ"ט 2.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי נכנס ביום שישי אחר חצות לבית הכנסת, ובידו ספר התורה ששלח הרב פינסון]] | |||
[[קובץ:ספר התורה מתוניס תשכ"ט 1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי מכניס את הספר תורה לארון הקודש, לידו נראה עומד הרב [[בנימין גורודצקי]]]] | |||
בשנת [[תשכ"ט]] חל איום ממשי של סגירת כל מוסדות חב"ד בתוניס, גזירה שבעקבותיה היה עלול להיות גירוש לצמיתות. כשהודיעו על כך לרבי, הרבי ביקש שקהילת תוניס תשלח אליו ספר תורה שבזכותו תתבטל הגזירה. | |||
באותם ימים השלטונות מנעו מר' [[ניסן פינסון]] את היציאה מתוניס, ולכן [[נסיעה לרבי|נסעו לרבי]] אשתו של הרב פינסון ובנה הרב [[יוסף יצחק פינסון]] עם ספר-התורה, התלוו אליהם הגבאי ב-[[770]] (ואחיות של השליח), הרב [[יהושע פינסון]]. וכן הכניסו בקבוק משקה, על מנת לקבל ב[[חלוקת המשקה]] בהתוועדות של הרבי ב[[שבת]]. | |||
הרבי אמר: "תחילה יש להגיה את הספר ולוודא ש'פצוע דכא' כתוב באל"ף כמנהגנו, ושאותיות שי"ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחב, ואחר-כך יוכנס הספר לארון-הקודש ב-770". הרבי ביקש שהכול יתבצע בחשאיות (ולכן הדבר התבצע בערב שבת קודש), "ומחר", הוסיף הרבי, "אקבל 'עלייה' בספר הזה ואז יהיה בסדר בתוניס". הרבי גם הודיע שבאותו יום הוא יאמר [[מאמר דא"ח]] בפני הציבור. | |||
בערב שבת [[פרשת נצבים-וילך]] אחר חצות, נכנס הרבי לבית הכנסת - 770 עם ספר התורה בידו והכניסו לארון הקודש. בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בשבת קודש, לאחר אמירת ה[[מאמר]] מזג הרבי מבקבוק המשקה שהכניסו לכוסו, ונתנו לחלק בין המסובים. כן הזכיר אודות מאורע זה בשיחות בפתיחת ההתוועדות. | |||
{{ | אחרי [[תפילת מנחה]]{{הערה|לפי היומן של ר' [[יהודה לייב גרונר]] לפני תפילת המנחה.}} שהה הרבי זמן ממושך עם הספר בחדרו. מאוחר יותר יצא הרבי עם הספר, והכניס אותו בעצמו לארון-הקודש. אף שהרבי ביקש שהדבר יהיה חשאי הוא נודע ולמחרת 770 היה מלא בחסידים. לכן אמר הרבי שבמקום המאמר הוא יאמר למחרת שיחה בעניין זה. למחרת בשבת קודש אמר הרבי מאמר הקשור בעניין וגם שיחה על דברי המדרש שהובאו ב[[רש"י]], ש'אחד גולה לברבריא ואחד גולה לסמטריא' (וכידוע, תוניס היא "ברבריא" של המדרש). כמובן שעם סיומו של אותו מעמד שמימי התבטלה הגזירה הקשה. | ||
הרבי הורה שהאח הרב [[יהושע פינבול]] יכניס את ספר-התורה לחדרו ובמעמד השתתף גם הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]{{הערה|שהיה ראש [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], שבמסגרתה נערכה פעילות השליחות בתוניס.}}. הרבי ביקש שדוקא אחד ממשפחת פינסון יגש לעמוד ור' יהושע ניגש אל התיבה. הרבי ביקש את סליחתו של הלה, ואמר: "מן הסתם תצליח למצוא כאן מניין אחר". | |||
ר' יהושע פינסון נכנס עם ספר התורה שהביאה גיסתו מרת פינסון מתנה לרבי, הרבי לבש בגדי שבת וקיבל את הספר תורה – יחדיו נכנסו הרב גורודצקי והרב [[מיכאל ליפסקר]] ואחריהם מרת פינסון עם בקבוק יין שהניחה על השולחן. | |||
לאחר מכן ירד הרבי לבית המדרש כשספר התורה בידו, הרב גורודצקי פתח את הארון קודש והרבי הכניס את הספר לתוכו. בתפילת מנחה הורה הרבי שאחד מבני המשפחה יעלה חזן{{הערה|אחד מאנ"ש ירד כבר לעמוד (פישר שהיה חיוב) והרבי אמר לו "בטח וועט ער קיין פאריבל נישט האבען"}}. לאחר מנחה נמסר על ידי הרב חודקוב שר' גורודצקי ור' ליפסקר יכניסו לרבי בקבוק יין אחרי קבלת שבת, וכן עשו{{הערה|יומן המזכיר הרב יהודה לייב גרונר מאותה תקופה על הספר}}. | |||
לא ברור האם הספר נמצא כעת בבית חיינו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=75042 על הספר בשטורעם]}}. | |||
הספר תורה | ===לזכות הרבי והרבנית=== | ||
[[קובץ:והכתר.jpg|ממוזער|ר' שלום שיחי' בן ר' יעקב מיכאלשוילי מוסר לרבי במעמד חלוקת דולרים, את הכתר עבור הספר תורה שתרם לזכות הרבי והרבנית יחד עם בנו ר' שבתאי שיחי'.]] | |||
לאחר [[ר"ח כסלו תשל"ח]], כאשר הבריא הרבי מ[[ראש חודש כסלו|אירוע בריאותי]] שהיה ב[[שמיני עצרת]], רחש ליבו של חכם [[יעקב מיכאלשוילי]] לתרום ספר תורה ל-770, ואכן החל את כתיבתו בעצמו ולקראת [[י' שבט]] [[תשמ"ח]] סיים את הספר, וטס עם חלק ממשפחתו וספר התורה אל הרבי, בהגיעו הכניס פתק לרבי בה מבקש שהרבי בעצמו יסיים את האותיות האחרונות, אך הרבי ענה שגם ב[[ספר תורה של משיח]] הוא לא נהג כך. | |||
לפני תחילת טקס סיום הספר תורה, נעמד והחזיק את הבקבוק [[משקה]] שקיבל מהרבי בשבת שלפני, והכריז שהוא כעת מזמין את הרבי מלך המשיח להכנסת ספר תורה. לאחר טקס סיום האותיות שהתקיים ב-770, הוציא לו הרבי צ'ק על סך תרי"ג (613) דולר, כהשתתפות, ובצירוף מכתב ברכה מיוחד{{הערה|[https://col.org.il/news/109107 היום לפני 30 שנה: סיום ספר התורה המיוחד • וידאו{{וידאו}}{{col}}]}}. | |||
הספר | בתחילה הספר היה עם פעמונים ואחרי זמן קצר ר' משה מיכאלשווילי מסר לרבי בדולרים כתר תורה ששלח אביו ר' יעקב. | ||
הספר תורה הוא קטן במיוחד וקל גם יחד עם הכתר. | |||
בקייץ [[תשפ"א]] עבר הכתר חידוש ותיקון. | |||
== | ===לזכות הרבי והרבנית - נשי ובנות חב"ד=== | ||
לקראת יובל ה-50 לנישואי הרבי ב[[י"ד כסלו]] [[תשל"ט]], יזמו נשי ובנות חב"ד ב[[ירושלים]] כתיבת ספר תורה לזכות הרבי והרבנית, ולאחר אישורו של הרבי יצאו בפרסום נרחב. | לקראת יובל ה-50 לנישואי הרבי ב[[י"ד כסלו]] [[תשל"ט]], יזמו נשי ובנות חב"ד ב[[ירושלים]] כתיבת ספר תורה לזכות הרבי והרבנית, ולאחר אישורו של הרבי יצאו בפרסום נרחב. | ||
| שורה 77: | שורה 78: | ||
רבים ראו בכתיבת ספר זה ביוזמת החסידים ב'אתערותא דלתתא', הגורם שקדם להכרזת הרבי על מבצע '[[אות בספר התורה]]'. | רבים ראו בכתיבת ספר זה ביוזמת החסידים ב'אתערותא דלתתא', הגורם שקדם להכרזת הרבי על מבצע '[[אות בספר התורה]]'. | ||
==ספר תורה | ===לאחדות ישראל - תומכי תמימים=== | ||
נכתב כחלק ממבצע [[אות בספר תורה]] וכ[[ספר תורה הכללי]]. | |||
ב[[כ"ט אלול]] [[תשמ"א]] הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור כל בני ובנות ישראל. יומיים לאחר מכן בהתוועדות יום השני של ראש השנה הרחיב הרבי בפרטי התכנית, שתלמידי התמימים ישתתפו בתחילת כתיבת ספר התורה{{הערה|"לכל לראש ישתתפו בכתיבת ספר התורה תלמידי ישיבת תומכי תמימים - שהם הכי קרובים אלינו . . ועל ידם וסמוכים עליהם אלו שלמדו בעבר"}}, ועל ידם יהיו שותפים כל שאר עם ישראל. כהמשך לזה הורה הרבי שהנהלת תומכי תמימים תהיה האחראית על מבצע זה, בבקשה שההנהלה תתכנס מיד במוצאי החג לדון בפרטים המעשיים של המערך. כבר בהתוועדות זו הכריז הרבי שיכתבו ספרי תורה רבים כדי שיהיה די אותיות לכל בני ישראל. | |||
במוצאי החג התקיימה אסיפה בביתו של [[הרש"ג]] בהשתתפות הרבנים [[מרדכי מנטליק]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]], [[מנחם מענדל פוטרפס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי [[ישיבות תומכי תמימים]] בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב-[[770]], והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב-770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל. | |||
בתחילה הוחלט למכור כל אות במחיר של דולר, כמו המחיר של אות בספר התורה של ילדי ישראל, אך הרבי כתב לבטל החלטה זו מצד הסיבה שהאותיות נמכרות לאנשים בעלי פרנסה, והציע שכל אחד ייתן כפי נדבת לבו. | |||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
== | ===לזכות הרבי על ידי השלוחים=== | ||
ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ז]] ר' [[נתן גוראריה (בופולו)|נתן גוראריה]] אז שליח הרבי בבפולו, הציע שהשלוחים בכל רחבי תבל יכתבו יחד ספר תורה לזכות הרבי. | ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ז]] ר' [[נתן גוראריה (בופולו)|נתן גוראריה]] אז שליח הרבי בבפולו, הציע שהשלוחים בכל רחבי תבל יכתבו יחד ספר תורה לזכות הרבי. | ||
כתבו לרבי על כך והמענה היה "שהספר תורה יהי לשם ולתפארת", במשך כל השנה הספר נכתב על ידי הסופר הרב [[אליעזר צבי זירקינד]], התוכנית הייתה לסיים עד [[יום הולדת | כתבו לרבי על כך והמענה היה "שהספר תורה יהי לשם ולתפארת", במשך כל השנה הספר נכתב על ידי הסופר הרב [[אליעזר צבי זירקינד]], התוכנית הייתה לסיים עד [[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]], אך בעקבות פטירת הרבנית הוחלט לסיים קודם לכן, לכבוד סיום השלושים לרבנית ב[[כ"א אדר]] (כחצי חודש לפני התאריך המיועד). | ||
ביום חמישי [[כ"א אדר]] [[תשמ"ח]] נערך ב[[770|בית הכנסת - 770]] סיום ספר התורה על ידי כמה שלוחים, מתוכם עוד שלוחים של [[אדמו"ר הריי"צ]]. את המעמד הנחה הרב [[משה קוטלרסקי]]. | ביום חמישי [[כ"א אדר]] [[תשמ"ח]] נערך ב[[770|בית הכנסת - 770]] סיום ספר התורה על ידי כמה שלוחים, מתוכם עוד שלוחים של [[אדמו"ר הריי"צ]]. את המעמד הנחה הרב [[משה קוטלרסקי]]. | ||
| שורה 95: | שורה 100: | ||
בסיום הכתיבה הכריז הרב קוטלרסקי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" שלוש פעמים. | בסיום הכתיבה הכריז הרב קוטלרסקי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" שלוש פעמים. | ||
את הכתר הכין האמן צבי פאקר, בראש הכתר אבן טובה ומתחתיה ה[[בעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]] סימן ל[[פנימיות הכתר|פנימיות]] ו[[חיצוניות הכתר]]. ושבע חתיכות כסף כנגד [[מידות (ספירות)|שבע הספירות]] ושם כל ספירה ושם אחד מספרי כל אחד מהרביים לפי הסדר, 30 ספרי תורה סביב האבן ותחתיו כדור בצורת [[כדור הארץ]] ועליו חקוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" לכבוד השלוחים, ועוד הרבה צורות | את הכתר הכין האמן צבי פאקר, בראש הכתר אבן טובה ומתחתיה ה[[בעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]] סימן ל[[פנימיות הכתר|פנימיות]] ו[[חיצוניות הכתר]]. ושבע חתיכות כסף כנגד [[מידות (ספירות)|שבע הספירות]] ושם כל ספירה ושם אחד מספרי כל אחד מהרביים לפי הסדר, 30 ספרי תורה סביב האבן ותחתיו כדור בצורת [[כדור הארץ]] ועליו חקוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" לכבוד השלוחים, ועוד הרבה צורות מיוחדות בכתר. | ||
לפני ה"אתה הראת" אמר הרב [[יוסף וינברג]] מזמור כ' בתהלים פסוק בפסוק עם הקהל (כמו שעשו בהכנסת [[ספר תורה של משיח|ספר תורה לקבל פני משיח]]). את הגבה גלילה עשו [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירי הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] והרב [[יהודה לייב גרונר]]. | לפני ה"[[אתה הראת]]" אמר הרב [[יוסף וינברג]] מזמור כ' בתהלים פסוק בפסוק עם הקהל (כמו שעשו בהכנסת [[ספר תורה של משיח|ספר תורה לקבל פני משיח]]). את הגבה גלילה עשו [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירי הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] והרב [[יהודה לייב גרונר]]. | ||
באמצע הכנסת ספר תורה, אמר הרבי שיחה מביתו שנשמעה בשידור ב-[[770]]. הרבי הגיע ודיבר על [[תקופה חדשה]]. | באמצע הכנסת ספר תורה, אמר הרבי שיחה מביתו שנשמעה בשידור ב-[[770]]. הרבי הגיע ודיבר על [[תקופה חדשה]]. | ||
השיא היה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בשבת [[פרשת אחרי]], הרבי דיבר בהרחבה על סיום ספר התורה, והשווה את שליחותה של התורה לשליחותם של השלוחים בעולם, וכן שעל ידי השלוחים שפועלים בחוץ, נפעלת טהרה מטומאת מת על ידי פרה אדומה הנעשית בחוץ, ועוד רבות{{הערה|לפירוט על פסקה זו ראה ב"יומן הקהל - תשמ"ח"}}. | השיא היה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בשבת [[פרשת אחרי]], הרבי דיבר בהרחבה על סיום ספר התורה, והשווה את שליחותה של התורה לשליחותם של השלוחים בעולם, וכן שעל ידי השלוחים שפועלים בחוץ, נפעלת טהרה מטומאת מת על ידי פרה אדומה הנעשית בחוץ, ועוד רבות{{הערה|לפירוט על פסקה זו ראה ב"יומן הקהל - תשמ"ח"}}. | ||
== | ===לזכרון הרבנית נשי חב"ד=== | ||
[[קובץ:ספר תורה של הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק את הספר תורה שנכתב לעילוי נשמת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]]]] | |||
בתוך ימי השבעה החלו לכתוב ספר תורה לעילוי נשמת הרבנית, במעמד רבנים ונציגות ארגון [[נשי חב"ד|נשי ובנות חב"ד]]. | |||
הספר הסתיים ב[[ר"ח כסלו]] [[תשמ"ט]] והרבי דיבר עליו בראש חודש כסלו ובשבת [[פרשת תולדות]]. | |||
{{להשלים}} | |||
===של הטנקיסטים=== | |||
ספר תורה שנכתב על ידי ה[[טנקיסטים]] של [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]], ובראשם הרב [[ישראל דוד נחשון]] ור' [[אברהם טאוב]]. לזכרון [[הרבנית חיה מושקא]], הסתיים בשנת [[תשמ"ט]]. | |||
הספר מיוחד מסוגו, נכתב על עורות דקים במיוחד, על ידי הסופר [[אליעזר צבי זאב צירקינד]] ב[[כתב אדמו"ר הזקן]], על מנת להיות באחד מה[[טנק מבצעים|טנקים בארץ הקודש]], אחר הכנסת ספר התורה, הרבי לקח את הספר בחזרה מיד המגביה לארון הקודש, כאשר כל הקהל מנגן "[[ניגון אשריכם ישראל|שישו ושמחו בשמחת תורה]]". | |||
כאשר כתבו הנ"ל שבדעתם לקחתו לארץ הקודש, רמז להם הרבי שהוא יהיה שמח אם הספר ישאר כאן, והם כתבו לרבי שבשמחה נותנים את הספר לרבי. הרבי גילה קורת רוח מרובה מכך. | |||
מחמת משקלו הקל ולפי ערך כתב הגדול יותר, פעמים רבות השתמשו בו בשנים שלאחר כתיבתו, במיוחד כאשר הרבי עמד [[חזן]], ורצו לתת ספר תורה קל לרבי. | |||
{{להשלים}} | |||
===לאחדות ישראל - בית רבקה=== | |||
נכתב כחלק ממבצע [[אות בספר תורה]] וכ[[ספר תורה הכללי]]. | |||
בהמשך לספר תורה לאחדות ישראל שעל ידי תומכי תמימים, במענה לשאלת הועד אודות נשי ובנות ישראל ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו על ידי מוסדות בית רבקה, כיון שרבותינו נשיאנו לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים{{הערה|בנות בית רבקה בארץ הקודש רשמו 200,000 אותיות מתוך ספר התורה. בעקבות הצלחתן ביקש הרב שמואל חפר שכתיבת ספר התורה השני של בית רבקה תיערך בארץ הקודש, והרבי הסכים לכך.}}. | |||
{{להשלים}} | |||
== | ===לזכר בנות משפחת שמואלי=== | ||
כאשר | כאשר שתי בנות הרב אפרים שמואלי בהיותם בחופשה בהרים נכנסו לברכה בשעה שהיא מתרוקנת, ונסחבו לתוך המשאבה ונהרגו, תרמו הוריהם לזכרם ספר תורה. | ||
== | ===לרגל כ' מר חשון 150 שנה=== | ||
הרב שלום קלפמן ארגן הכנסת ספר תורה לרגל [[כ' מר חשון]] [[תשע"א]] - 150 שנה להולדת [[אדמו"ר הרש"ב]]. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו. | הרב שלום קלפמן ארגן הכנסת ספר תורה לרגל [[כ' מר חשון]] [[תשע"א]] - 150 שנה להולדת [[אדמו"ר הרש"ב]]. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו. | ||
== | ===לזכות הרבי על ידי מר פרקש=== | ||
מר לאנודר פרקש תורם ספרי תורה לבתי כנסת שונים ברחבי תבל ובמיוחד לשלוחים. | |||
ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשע"ה]] ערך מר פרקש 5 הכנסות ספרי תורה. ב[[תשע"ו]] שערך 6 הכנסות ספרי תורה החליט שספר תורה אחד ישאר ב-770 כתרומה לזכות הרבי, לספר קנה מר פרקש כתר מוזהב{{הערה|[https://chabad.info/news/kinushashluchim/99810/ אודות הספר] {{אינפו}}}}. | |||
הכנסות ספרי התורה הוו רגעים של אחדות סביב התורה, כאשר באירוע השתתפות העסקנים השלוחים ואנ"ש, במעמד אחד השתתפות מכל גווני הדעות והזרמים בחב"ד, יחד עם תלמידי התמימים מישיבות השונות, ואנ"ש תושבי שכונת קראון הייטס. | |||
===לכבוד שלושים שנה לרש"ג=== | |||
הרב [[שלום קלפמן]] ארגן הכנסת ספר תורה לרגל 30 שנה לפטירת הרב [[שמריהו גוראריה]] (חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] וגיסו של הרבי). האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו. | |||
== | ===לכבוד מאתיים ועשרים שנה לכתיבת התניא=== | ||
לרגל [[י"ט כסלו]] [[תשע"ט]], מאתיים ועשרים שנה לכתיבת [[ספר התניא]] החליט ר' שמעון כוכב ליאני{{הערה|נגיד חסיד חב"ד משכונת [[קראון הייטס]].}} לתרום ספר תורה מיוחד לכבודו של [[אדמו"ר הזקן]]. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו. | |||
הספר תורה נכתב על ידי הסופר הרב [[דוד מרנץ]], מארץ הקודש, הסתיים בבנין 770 בקומה של [[הזאל הקטן]], ומשם ירד ב[[תהלוכה]] וריקודים ל[[זאל הגדול]], שם נערכו ריקודים ולאחר מכן [[סעודת מצוה]] שהשתלבה עם [[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[י"ט כסלו]] המרכזית בבית חיינו. | |||
מחמת יפיו והידורו המיוחד של הכתב, מרבים להשתמש בו במנין של הרבי. | |||
== | ===בגודל של מזוזה=== | ||
בארון הקודש ב-770 ישנו ספר תורה, | בארון הקודש ב-770 ישנו ספר תורה זעיר, בגודל של כ-12 ס"מ, ומשתמשים בו לעיתים נדירות ביותר{{הערה|בעבר היה עוד ספר דומה לו}}. | ||
==ספרי תורה שהוכנסו ביוזמה פרטית== | ==ספרי תורה שהוכנסו ביוזמה פרטית== | ||
| שורה 154: | שורה 165: | ||
*'''משפחת משיח:''' - נתרם על ידי ר' אבנר הכהן משיח ורעייתו לזכר נשמת בנם הת' מנחם מענדל{{הערה|[https://live.col.org.il/news/30521 על הספר]}} שנפטר לאחר התקף לב ב[[י"ג תמוז]] [[תשס"ז]]. | *'''משפחת משיח:''' - נתרם על ידי ר' אבנר הכהן משיח ורעייתו לזכר נשמת בנם הת' מנחם מענדל{{הערה|[https://live.col.org.il/news/30521 על הספר]}} שנפטר לאחר התקף לב ב[[י"ג תמוז]] [[תשס"ז]]. | ||
*'''משפחת ליפסקר:''' - נתרם על ידי משפחת השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] לזכרו ולזכר רעייתו. | *'''משפחת ליפסקר:''' - נתרם על ידי משפחת השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] לזכרו ולזכר רעייתו. | ||
*'''משפחת אושפל:''' - לזכר הרב [[יצחק דוב אושפאל]], הספר נכנס על ידי בני משפחת רעייתו למשפחת שמוקלר. | *'''משפחת אושפל:''' - לזכר הרב [[יצחק דוב אושפאל]], הספר נכנס על ידי בני משפחת רעייתו למשפחת שמוקלר, הרב שניאור זלמן מקליפורניה ואחיו הרב [[אפרים שמוקלר]] מ[[מונטריאול]]. | ||
==ספר הפטרות== | ==ספר הפטרות== | ||
במשך{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/9/11.htm ספריית חב"ד]}} שנים{{הערה|ראה על ספר זה בספר [[מבית הגנזים]]}} רבות היה מונח בחדר ה[[יחידות]] של הרבי ספר הפטרות כתוב על גבי קלף | במשך{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/9/11.htm ספריית חב"ד]}} שנים{{הערה|ראה על ספר זה בספר [[מבית הגנזים (ספר)]]}} רבות היה מונח בחדר ה[[יחידות]] של הרבי ספר הפטרות כתוב על גבי קלף, עם שני עצי חיים ומעיל. הוא היה מונח על גבי שולחנו של [[הרבי המהר"ש]]. | ||
הרבי הזהיר את ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]] שלא להניח ספרים על הספר. נכון לשנת [[תש"פ]], לא נתברר ענינו של הספר. | הרבי הזהיר את ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]] שלא להניח ספרים על הספר. נכון לשנת [[תש"פ]], לא נתברר ענינו של הספר. | ||
| שורה 163: | שורה 174: | ||
על העצי חיים נכתב "זאת נדבת האישה טויבע בת ר' יואל תרפ"ז לפ"ק בזכות זה יגן עליה ועל בעלה דוד מאיר שלמה רובין ובניהם ובנותיהם אכי"ר". | על העצי חיים נכתב "זאת נדבת האישה טויבע בת ר' יואל תרפ"ז לפ"ק בזכות זה יגן עליה ועל בעלה דוד מאיר שלמה רובין ובניהם ובנותיהם אכי"ר". | ||
ועוד מדבקה על העצי חיים: "ר' [[גרשון גאלין]]{{הערה|ר' גרשון גאלין היה נגיד יהודי תושב קראון הייטס. יליד העירה קמניץ'. תרם למוסדות חב"ד בהצנע שמו מופיע ב"קובץ מסמכים. חב"ד בארץ ישראל, תרמ"ה- תשכ"א" כ"מכתב תודה" לנדיב ר' גרשון גאלין מאת ראשי ישיבת [[תורת אמת]] הר' משה אריה ליב שפירא ור' שמעון גליצנשטיין. בתאריך [[ב' ניסן]] [[תשכ"א]]. התפרסם בשנת [[תרצ"ו]] על דאגתו לבנות בנין לישיבת בית יצחק (ידועה גם כ'ישיבת קמניץ') מישיבות ליטא בארצות הברית.}} שנת [[תשח"י]]". | |||
כשהיו נכנסים לרבי ל[[יחידות]] היו רואים את הספר ולא ידעו מה ענינו. ב[[חודש מר חשון]] [[תשל"ח]] הגבאי ר' [[יעקב ליפסקר]] החל לבנות [[ארון קודש]] עבור ספר זה. הוא הביא את ארון הקודש אל הרבי והציע שיעמידו אותו בחדר הרבי, הרבי השיב שאין זה ספר תורה אלא ספר הפטרות וביקש שיתנו את הארון לספריה, כעבור משך זמן מסר הרבי את הספר לשמירה ב[[ספריית ליובאוויטש]]. | כשהיו נכנסים לרבי ל[[יחידות]] היו רואים את הספר ולא ידעו מה ענינו. ב[[חודש מר חשון]] [[תשל"ח]] הגבאי ר' [[יעקב ליפסקר]] החל לבנות [[ארון קודש]] עבור ספר זה. הוא הביא את ארון הקודש אל הרבי והציע שיעמידו אותו בחדר הרבי, הרבי השיב שאין זה ספר תורה אלא ספר הפטרות וביקש שיתנו את הארון לספריה, כעבור משך זמן מסר הרבי את הספר לשמירה ב[[ספריית ליובאוויטש]]. | ||
| שורה 173: | שורה 184: | ||
בזאל הקטן נמצא ארון הקודש שהיה עוד לפני [[י' שבט תש"י]], כשהגבאים ביקשו להחליף את הארון הקודש מחמת שהארון נשחק, הורה הרבי שאפשר להוסיף עליו, אך לא להחליף את האחרון שהיה עוד בזמן הרבי הריי"צ. | בזאל הקטן נמצא ארון הקודש שהיה עוד לפני [[י' שבט תש"י]], כשהגבאים ביקשו להחליף את הארון הקודש מחמת שהארון נשחק, הורה הרבי שאפשר להוסיף עליו, אך לא להחליף את האחרון שהיה עוד בזמן הרבי הריי"צ. | ||
הרב [[יעקב ליפסקר]] ציפה את הארון, ור' [[שמואל שוחט]] ציפה אותו ואת הבימה פעם נוספת בשנת [[תש"פ]]. | |||
במזרח בית הכנסת הגדול באמצע החלק הגבוה נמצא ארון הקודש שבנה הרב [[יעקב ליפסקר]]. | במזרח בית הכנסת הגדול באמצע החלק הגבוה נמצא ארון הקודש שבנה הרב [[יעקב ליפסקר]]. | ||
הארון קודש נצבע ושופץ לאחר הרבה שנים בתחילת חודש מרחשון ה'תשפ"ד. | |||
===הפרוכת=== | ===הפרוכת=== | ||
בראש הפרוכת | בראש הפרוכת תלויה פרוכת קטנה כנהוג בבתי כנסת רבים עליה נכתבה{{הערה|בשנת [[תשנ"ו]]}} [[הכרזת היחי]]. | ||
הפרוכת מתחלפת שלוש פעמים בשנה: בערב ראש השנה עד ז' מר חשון - לבנה, ז' מר חשון עד ערב פסח -אדומה (אך יש שנים שמחלפים לכחולה) ובערב פסח לכחולה(אך יש שנים שמחליפים לאדומה) עד ערב ר"ה שחוזרת ללבנה | |||
ב[[תשעה באב]] מסירים את הפרוכת עד חצות. | ב[[תשעה באב]] מסירים את הפרוכת עד חצות. | ||
==סופרי בית חיינו== | ==סופרי בית חיינו== | ||
במהלך כל השנים של בית הכנסת היה סופר שליוה את בית הכנסת, תפקידו לדאוג לספרי התורה, | [[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הסופר הרב [[ישעיה מטלין]] מגיה את ה[[ספר תורה לקבלת פני משיח]], במזרח בית הכנסת 770 (אחרי ההרחבה השנייה)]] | ||
במהלך כל השנים של בית הכנסת היה סופר שליוה את בית הכנסת, תפקידו לדאוג לספרי התורה. במשך השנים שימשו כסופרי בית הכנסת: | |||
*הרב [[ישעיה מטלין]] | |||
*הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]], כאשר קרה כמה פעמים שהיה פסול בספר תורה והיו צריכים להוציא ספר נוסף, החליטו הגבאים שהרב זירקינד יגיה את הספר כל שבוע את הספר תורה שיקראו בו במנין של הרבי בשבת. | |||
*הרב קלפמן{{הערה|תלמידו של הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]].}}{{הבהרה}}. | |||
*הרב [[מנחם מוסקוביץ]]{{הערה|חתנו של הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]].}}. מסייע לרב קפלמן. | |||
==בעלי קריאה קבועים בבית חיינו== | ==בעלי קריאה קבועים בבית חיינו== | ||
| שורה 195: | שורה 213: | ||
*ר' מאיר שלמה גורדון (נין של הבעלי קריאה ר' יוחנן גורדון ור' מרדכי שוסטרמן), בימי חול. | *ר' מאיר שלמה גורדון (נין של הבעלי קריאה ר' יוחנן גורדון ור' מרדכי שוסטרמן), בימי חול. | ||
==ספר תורה | ==הכנסת ספר תורה== | ||
לעיתים קרובות נערכת ב-770 הכנסת ספר תורה, עם הקפות וכל מנהגי הכנסת ספר תורה, אך הספר נשאר לזמן קצר בבית הכנסת, ואח"כ נוסע למקום בו יועד להשתמש בו בקביעות. | |||
מנהג זה הוא מפני שבעלי הספר תורה רוצים לזכות להשתמש בספר שהיה בשימוש ב[[בית חיינו]], גם אם זה לזמן קצר בלבד. | |||
* | ==שנשלחו מ-770 על ידי הרביים== | ||
* כשנוסדה שכונת [[נחלת הר חב"ד]] שלח הרבי שני ספרי תורה מארון הקודש ב-770 לתושביה. | *[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח ספר תורה ל[[כפר חב"ד]] עם ייסודו בשנת [[תש"ט]], הספר שופץ במיוחד ב[[תשע"ח]] ועשו לו הכנסה מיוחדת{{הערה|[https://chabad.info/news/368004/ בכפר חב"ד חגגו עם ספר התורה ששלח הרבי הריי"צ{{אינפו}}]}}. | ||
הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] סיפר, שכאשר הגיע ספר | * כשנוסדה שכונת [[נחלת הר חב"ד]] שלח הרבי שני ספרי תורה מארון הקודש ב-770 לתושביה. הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] סיפר, שכאשר הגיע ספר תורה מאדמו"ר הריי"צ ל[[כפר חב"ד]] עם ייסודו בשנת [[תש"ט]], ערכו 'הכנסת ספר-תורה' על כל פרטיה אף שהיה זה ספר ישן, וכן עשו גם בשנת [[תשכ"ט]], כשהגיעו שני ספרי-התורה ששלח הרבי לנחל'ה, נערכה '[[הכנסת ספר תורה]]' ככל פרטיה ומנהגיה (חוץ משמירת חלקים מבד-המעיל לסגולה, שלא עשו), ועל-כל-פנים בשנת תשכ"ט היה זה בידיעת והסכמת הרבי{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/49351/ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה{{אינפו}}]}}. | ||
* קטעי וידאו מיוחדים מסיום והכנסת ספר תורה ב-770 שנערך ביום שישי א' דראש-חודש חשוון [[תשמ"ח]] ב-770. הספר נכתב לזכות הרבי והרבנית והוכנס לבית הכנסת '[[בית מנחם]]' בכפר חב"ד. | * קטעי וידאו מיוחדים מסיום והכנסת ספר תורה ב-770 שנערך ביום שישי א' דראש-חודש חשוון [[תשמ"ח]] ב-770. הספר נכתב לזכות הרבי והרבנית והוכנס לבית הכנסת '[[בית מנחם]]' בכפר חב"ד. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* הספר מתוניס - [[תורת מנחם התוועדויות]] חלק נז, שיחת הרבי בקשר עם הספר תורה. | * הספר מתוניס - [[תורת מנחם התוועדויות]] חלק נז, שיחת הרבי בקשר עם הספר תורה. | ||
*'''בנסוע הארון - מ770 לכל קצווי תבל''' מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון מס' 1361 עמוד 16. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=2986/ גלריה של תמונות הרבי עם ספרי תורה] | *[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=2986/ גלריה של תמונות הרבי עם ספרי תורה] | ||
*[https://col.org.il/news/135621 העובדות הלא מוכרות שמאחורי ספרי התורה של 770 • מיוחד] {{col}} | |||
{{תבנית:770}} | {{תבנית:770}} | ||
{{סתם}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספרי תורה]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:35, 1 בנובמבר 2024
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה וקישורים פנימיים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
בבית חיינו 770 - בית הכנסת של הרבי, ישנם ספרי תורה רבים וביניהם ספרי תורה עם היסטוריה מיוחדת[1].
בין ספרי התורה ניתן למנות את ספר תורה של משיח וספר תורה של הרבי, ספרי תורה שנכתבו לזכות הרבי והרבנית, וכספרי תורה כלליים שנכתבו כחלק ממבצע אות בספר תורה והוכנסו על ידי ארגונים שונים.
ספרי התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
של הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – ספר תורה של הרבי |
ספר התורה של הרבי הינו ספר תורה מזערי בעל היסטוריה עתיקה המיוחס לאחים מסלאוויטא. הספר הוענק לרבי על ידי הרב משה אשכנזי שרכש אותו תמורת סכום כסף גדול, והרבי נוהג לרקוד איתו בשעת ההקפות בשמחת תורה.
לקבלת פני משיח צדקנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו |
ספר תורה של משיח הינו מבצע שמימי, שהחל בו אדמו"ר הריי"צ בתקופת השואה, והסתיים על ידי הרבי בימי ההתעוררות המיוחדים סביב י' שבט תש"ל.
על דבר כתיבת ספר תורה של משיח הודיע אדמו"ר הריי"צ בהתוועדות ליל שמחת תורה תש"ב.
בספר משתמשים בימים מיוחדים שנקבעו ברובם על ידי הרבי (ראה הפירוט בערך המורחב).
בו השתמש אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
הוא ספר קטן שלא ידוע מהיכן הוא הגיע[2].
הרבי הריי"צ והרבי השתמשו בו בשמחת תורה, עד שהגיע הספר תורה של הרבי בשנת תשי"ד.
בשעת הריקוד עם הרבי בהקפה השביעית בשמיני עצרת ובשמחת תורה, היה הרש"ג, מחזיק אותו[3], ולכן יש מכינים אותו ס"ת של הרש"ג.
הספר נלקח מ-770 בשנת תשנ"ה וחזר אליו בקיץ תשע"ט.
בספר משתמשים במנין הרבי כאשר מוצאים שלושה ספרי תורה, או בימים מיוחדים מסויימים.
במשך שנים ארוכות היה דרוש תיקון, ובסביבות שנת תש"נ תוקן על ידי משפחת גורודצקי.
ספר שהגיע מתוניס [4][עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשכ"ט חל איום ממשי של סגירת כל מוסדות חב"ד בתוניס, גזירה שבעקבותיה היה עלול להיות גירוש לצמיתות. כשהודיעו על כך לרבי, הרבי ביקש שקהילת תוניס תשלח אליו ספר תורה שבזכותו תתבטל הגזירה.
באותם ימים השלטונות מנעו מר' ניסן פינסון את היציאה מתוניס, ולכן נסעו לרבי אשתו של הרב פינסון ובנה הרב יוסף יצחק פינסון עם ספר-התורה, התלוו אליהם הגבאי ב-770 (ואחיות של השליח), הרב יהושע פינסון. וכן הכניסו בקבוק משקה, על מנת לקבל בחלוקת המשקה בהתוועדות של הרבי בשבת.
הרבי אמר: "תחילה יש להגיה את הספר ולוודא ש'פצוע דכא' כתוב באל"ף כמנהגנו, ושאותיות שי"ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחב, ואחר-כך יוכנס הספר לארון-הקודש ב-770". הרבי ביקש שהכול יתבצע בחשאיות (ולכן הדבר התבצע בערב שבת קודש), "ומחר", הוסיף הרבי, "אקבל 'עלייה' בספר הזה ואז יהיה בסדר בתוניס". הרבי גם הודיע שבאותו יום הוא יאמר מאמר דא"ח בפני הציבור.
בערב שבת פרשת נצבים-וילך אחר חצות, נכנס הרבי לבית הכנסת - 770 עם ספר התורה בידו והכניסו לארון הקודש. בעת ההתוועדות בשבת קודש, לאחר אמירת המאמר מזג הרבי מבקבוק המשקה שהכניסו לכוסו, ונתנו לחלק בין המסובים. כן הזכיר אודות מאורע זה בשיחות בפתיחת ההתוועדות.
אחרי תפילת מנחה[5] שהה הרבי זמן ממושך עם הספר בחדרו. מאוחר יותר יצא הרבי עם הספר, והכניס אותו בעצמו לארון-הקודש. אף שהרבי ביקש שהדבר יהיה חשאי הוא נודע ולמחרת 770 היה מלא בחסידים. לכן אמר הרבי שבמקום המאמר הוא יאמר למחרת שיחה בעניין זה. למחרת בשבת קודש אמר הרבי מאמר הקשור בעניין וגם שיחה על דברי המדרש שהובאו ברש"י, ש'אחד גולה לברבריא ואחד גולה לסמטריא' (וכידוע, תוניס היא "ברבריא" של המדרש). כמובן שעם סיומו של אותו מעמד שמימי התבטלה הגזירה הקשה.
הרבי הורה שהאח הרב יהושע פינבול יכניס את ספר-התורה לחדרו ובמעמד השתתף גם הרב בנימין אליהו גורודצקי[6]. הרבי ביקש שדוקא אחד ממשפחת פינסון יגש לעמוד ור' יהושע ניגש אל התיבה. הרבי ביקש את סליחתו של הלה, ואמר: "מן הסתם תצליח למצוא כאן מניין אחר".
ר' יהושע פינסון נכנס עם ספר התורה שהביאה גיסתו מרת פינסון מתנה לרבי, הרבי לבש בגדי שבת וקיבל את הספר תורה – יחדיו נכנסו הרב גורודצקי והרב מיכאל ליפסקר ואחריהם מרת פינסון עם בקבוק יין שהניחה על השולחן.
לאחר מכן ירד הרבי לבית המדרש כשספר התורה בידו, הרב גורודצקי פתח את הארון קודש והרבי הכניס את הספר לתוכו. בתפילת מנחה הורה הרבי שאחד מבני המשפחה יעלה חזן[7]. לאחר מנחה נמסר על ידי הרב חודקוב שר' גורודצקי ור' ליפסקר יכניסו לרבי בקבוק יין אחרי קבלת שבת, וכן עשו[8].
לא ברור האם הספר נמצא כעת בבית חיינו[9].
לזכות הרבי והרבנית[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר ר"ח כסלו תשל"ח, כאשר הבריא הרבי מאירוע בריאותי שהיה בשמיני עצרת, רחש ליבו של חכם יעקב מיכאלשוילי לתרום ספר תורה ל-770, ואכן החל את כתיבתו בעצמו ולקראת י' שבט תשמ"ח סיים את הספר, וטס עם חלק ממשפחתו וספר התורה אל הרבי, בהגיעו הכניס פתק לרבי בה מבקש שהרבי בעצמו יסיים את האותיות האחרונות, אך הרבי ענה שגם בספר תורה של משיח הוא לא נהג כך.
לפני תחילת טקס סיום הספר תורה, נעמד והחזיק את הבקבוק משקה שקיבל מהרבי בשבת שלפני, והכריז שהוא כעת מזמין את הרבי מלך המשיח להכנסת ספר תורה. לאחר טקס סיום האותיות שהתקיים ב-770, הוציא לו הרבי צ'ק על סך תרי"ג (613) דולר, כהשתתפות, ובצירוף מכתב ברכה מיוחד[10].
בתחילה הספר היה עם פעמונים ואחרי זמן קצר ר' משה מיכאלשווילי מסר לרבי בדולרים כתר תורה ששלח אביו ר' יעקב.
הספר תורה הוא קטן במיוחד וקל גם יחד עם הכתר.
בקייץ תשפ"א עבר הכתר חידוש ותיקון.
לזכות הרבי והרבנית - נשי ובנות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקראת יובל ה-50 לנישואי הרבי בי"ד כסלו תשל"ט, יזמו נשי ובנות חב"ד בירושלים כתיבת ספר תורה לזכות הרבי והרבנית, ולאחר אישורו של הרבי יצאו בפרסום נרחב.
ביחידות שהתקיימה במהלך כתיבת הספר, בחודש שבט תש"מ, העניק הרבי למארגנות מספר הוראות, ובהם: תאריך יעד לסיום כתיבת הספר בי"ט כסלו תשמ"א, הוראה לרכוש 2 מעילים עבור ספר התורה אחד לימות החול ואחד לימים הנוראים ו'יד' מכסף, ואף השתתפות עבורו ועבור הרבנית בכתיבת הספר בסכום של 44$. הרבי בירך את המארגנות והתבטא: "יהי רצון אשר בספר תורה זה, ביחד עם עוד הרבה ספרי תורה, נלך לקבל פני משיח, אשר הוא ילמד תורה את כל עם ישראל ואותנו בכלל".
בהוראת הרבי הוכנס הספר לבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד, כאשר יומיים קודם לכן בי"ז כסלו ערך הרבי התוועדות לכבוד הכנסת ספר התורה. הרבי התייחס להזמנה שהעביר לו הרב זושא ריבקין עם חתימות התושבים להגיע להשתתף בעצמו בחגיגות הכנסת ספר התורה, ואמר שגם אלו שהוזמנו ולא ישתתפו בעצמם, "הרי זהו בדיוק כמו שהם שם, ובגשמיות, בדיוק, ללא כ"ף הדמיון. כתורת הבעל שם טוב, שבמקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא", ולאחר מכן אמר מאמר חסידות מיוחד והעניק כהשתתפות בחגיגה בקבוק משקה, וכתר לספר התורה. לאחר מכן נערכה תפילת מנחה עם ניגונים המקובלים לשמחת תורה.
בתום ההתוועדות הורה הרבי שכולם יכריזו "השם הוא האלוקים"[11].
רבים ראו בכתיבת ספר זה ביוזמת החסידים ב'אתערותא דלתתא', הגורם שקדם להכרזת הרבי על מבצע 'אות בספר התורה'.
לאחדות ישראל - תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נכתב כחלק ממבצע אות בספר תורה וכספר תורה הכללי.
בכ"ט אלול תשמ"א הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור כל בני ובנות ישראל. יומיים לאחר מכן בהתוועדות יום השני של ראש השנה הרחיב הרבי בפרטי התכנית, שתלמידי התמימים ישתתפו בתחילת כתיבת ספר התורה[12], ועל ידם יהיו שותפים כל שאר עם ישראל. כהמשך לזה הורה הרבי שהנהלת תומכי תמימים תהיה האחראית על מבצע זה, בבקשה שההנהלה תתכנס מיד במוצאי החג לדון בפרטים המעשיים של המערך. כבר בהתוועדות זו הכריז הרבי שיכתבו ספרי תורה רבים כדי שיהיה די אותיות לכל בני ישראל.
במוצאי החג התקיימה אסיפה בביתו של הרש"ג בהשתתפות הרבנים מרדכי מנטליק, יוסף מנחם מענדל טננבוים, שלום מרוזוב, דוד רסקין, מנחם מענדל מרוזוב, מנחם מענדל פוטרפס ושניאור זלמן גופין - נציגי ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - ג' תשרי ב-770, והסופר יהיה הרב אליעזר צבי זאב צירקינד. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים בישיבה המרכזית ב-770 שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל.
בתחילה הוחלט למכור כל אות במחיר של דולר, כמו המחיר של אות בספר התורה של ילדי ישראל, אך הרבי כתב לבטל החלטה זו מצד הסיבה שהאותיות נמכרות לאנשים בעלי פרנסה, והציע שכל אחד ייתן כפי נדבת לבו.
לזכות הרבי על ידי השלוחים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בי"א ניסן תשמ"ז ר' נתן גוראריה אז שליח הרבי בבפולו, הציע שהשלוחים בכל רחבי תבל יכתבו יחד ספר תורה לזכות הרבי.
כתבו לרבי על כך והמענה היה "שהספר תורה יהי לשם ולתפארת", במשך כל השנה הספר נכתב על ידי הסופר הרב אליעזר צבי זירקינד, התוכנית הייתה לסיים עד יום הולדתו של הרבי בי"א ניסן, אך בעקבות פטירת הרבנית הוחלט לסיים קודם לכן, לכבוד סיום השלושים לרבנית בכ"א אדר (כחצי חודש לפני התאריך המיועד).
ביום חמישי כ"א אדר תשמ"ח נערך בבית הכנסת - 770 סיום ספר התורה על ידי כמה שלוחים, מתוכם עוד שלוחים של אדמו"ר הריי"צ. את המעמד הנחה הרב משה קוטלרסקי.
המילים האחרונות ממש נכתבו לזכות הרבי והרבנית, המילה "כל" לכבוד הרבנית, והמילה "ישראל" לכבוד הרבי.
בסיום הכתיבה הכריז הרב קוטלרסקי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" שלוש פעמים.
את הכתר הכין האמן צבי פאקר, בראש הכתר אבן טובה ומתחתיה הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש סימן לפנימיות וחיצוניות הכתר. ושבע חתיכות כסף כנגד שבע הספירות ושם כל ספירה ושם אחד מספרי כל אחד מהרביים לפי הסדר, 30 ספרי תורה סביב האבן ותחתיו כדור בצורת כדור הארץ ועליו חקוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" לכבוד השלוחים, ועוד הרבה צורות מיוחדות בכתר.
לפני ה"אתה הראת" אמר הרב יוסף וינברג מזמור כ' בתהלים פסוק בפסוק עם הקהל (כמו שעשו בהכנסת ספר תורה לקבל פני משיח). את הגבה גלילה עשו מזכירי הרבי הרב בנימין קליין והרב יהודה לייב גרונר.
באמצע הכנסת ספר תורה, אמר הרבי שיחה מביתו שנשמעה בשידור ב-770. הרבי הגיע ודיבר על תקופה חדשה.
השיא היה בהתוועדות בשבת פרשת אחרי, הרבי דיבר בהרחבה על סיום ספר התורה, והשווה את שליחותה של התורה לשליחותם של השלוחים בעולם, וכן שעל ידי השלוחים שפועלים בחוץ, נפעלת טהרה מטומאת מת על ידי פרה אדומה הנעשית בחוץ, ועוד רבות[13].
לזכרון הרבנית נשי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתוך ימי השבעה החלו לכתוב ספר תורה לעילוי נשמת הרבנית, במעמד רבנים ונציגות ארגון נשי ובנות חב"ד.
הספר הסתיים בר"ח כסלו תשמ"ט והרבי דיבר עליו בראש חודש כסלו ובשבת פרשת תולדות.
של הטנקיסטים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספר תורה שנכתב על ידי הטנקיסטים של ניידות חב"ד בארץ הקודש, ובראשם הרב ישראל דוד נחשון ור' אברהם טאוב. לזכרון הרבנית חיה מושקא, הסתיים בשנת תשמ"ט.
הספר מיוחד מסוגו, נכתב על עורות דקים במיוחד, על ידי הסופר אליעזר צבי זאב צירקינד בכתב אדמו"ר הזקן, על מנת להיות באחד מהטנקים בארץ הקודש, אחר הכנסת ספר התורה, הרבי לקח את הספר בחזרה מיד המגביה לארון הקודש, כאשר כל הקהל מנגן "שישו ושמחו בשמחת תורה".
כאשר כתבו הנ"ל שבדעתם לקחתו לארץ הקודש, רמז להם הרבי שהוא יהיה שמח אם הספר ישאר כאן, והם כתבו לרבי שבשמחה נותנים את הספר לרבי. הרבי גילה קורת רוח מרובה מכך.
מחמת משקלו הקל ולפי ערך כתב הגדול יותר, פעמים רבות השתמשו בו בשנים שלאחר כתיבתו, במיוחד כאשר הרבי עמד חזן, ורצו לתת ספר תורה קל לרבי.
לאחדות ישראל - בית רבקה[עריכה | עריכת קוד מקור]
נכתב כחלק ממבצע אות בספר תורה וכספר תורה הכללי.
בהמשך לספר תורה לאחדות ישראל שעל ידי תומכי תמימים, במענה לשאלת הועד אודות נשי ובנות ישראל ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו על ידי מוסדות בית רבקה, כיון שרבותינו נשיאנו לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים[14].
לזכר בנות משפחת שמואלי[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר שתי בנות הרב אפרים שמואלי בהיותם בחופשה בהרים נכנסו לברכה בשעה שהיא מתרוקנת, ונסחבו לתוך המשאבה ונהרגו, תרמו הוריהם לזכרם ספר תורה.
לרגל כ' מר חשון 150 שנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב שלום קלפמן ארגן הכנסת ספר תורה לרגל כ' מר חשון תשע"א - 150 שנה להולדת אדמו"ר הרש"ב. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.
לזכות הרבי על ידי מר פרקש[עריכה | עריכת קוד מקור]
מר לאנודר פרקש תורם ספרי תורה לבתי כנסת שונים ברחבי תבל ובמיוחד לשלוחים.
בכינוס השלוחים העולמי תשע"ה ערך מר פרקש 5 הכנסות ספרי תורה. בתשע"ו שערך 6 הכנסות ספרי תורה החליט שספר תורה אחד ישאר ב-770 כתרומה לזכות הרבי, לספר קנה מר פרקש כתר מוזהב[15].
הכנסות ספרי התורה הוו רגעים של אחדות סביב התורה, כאשר באירוע השתתפות העסקנים השלוחים ואנ"ש, במעמד אחד השתתפות מכל גווני הדעות והזרמים בחב"ד, יחד עם תלמידי התמימים מישיבות השונות, ואנ"ש תושבי שכונת קראון הייטס.
לכבוד שלושים שנה לרש"ג[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב שלום קלפמן ארגן הכנסת ספר תורה לרגל 30 שנה לפטירת הרב שמריהו גוראריה (חתנו של אדמו"ר הריי"צ וגיסו של הרבי). האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.
לכבוד מאתיים ועשרים שנה לכתיבת התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]
לרגל י"ט כסלו תשע"ט, מאתיים ועשרים שנה לכתיבת ספר התניא החליט ר' שמעון כוכב ליאני[16] לתרום ספר תורה מיוחד לכבודו של אדמו"ר הזקן. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.
הספר תורה נכתב על ידי הסופר הרב דוד מרנץ, מארץ הקודש, הסתיים בבנין 770 בקומה של הזאל הקטן, ומשם ירד בתהלוכה וריקודים לזאל הגדול, שם נערכו ריקודים ולאחר מכן סעודת מצוה שהשתלבה עם התוועדות י"ט כסלו המרכזית בבית חיינו.
מחמת יפיו והידורו המיוחד של הכתב, מרבים להשתמש בו במנין של הרבי.
בגודל של מזוזה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בארון הקודש ב-770 ישנו ספר תורה זעיר, בגודל של כ-12 ס"מ, ומשתמשים בו לעיתים נדירות ביותר[17].
ספרי תורה שהוכנסו ביוזמה פרטית[עריכה | עריכת קוד מקור]
- משפחת אסטולין - לזכות הרבי: - נערכה הכנסת ספר תורה על ידי השליח הרב נפתלי אסטולין. הספר נעלם לערך בשנת תשס"ט.
- משפחת רקסין: - שני ספרי תורה של משפחת רקסין נתרמו ל-770, אחד על ידי משפחת רקסין לעילוי נשמת הוריהם. ואחר על ידי ר' מנחם מענדל רסקין לזכותו ולזכות רעייתו.
- משפחת עלברג: - נתרם על ידי הנגיד ר' יעקב עלברג לעילוי נשמת הוריו.
- משפחת משיח: - נתרם על ידי ר' אבנר הכהן משיח ורעייתו לזכר נשמת בנם הת' מנחם מענדל[18] שנפטר לאחר התקף לב בי"ג תמוז תשס"ז.
- משפחת ליפסקר: - נתרם על ידי משפחת השליח למרוקו הרב מיכאל ליפסקר לזכרו ולזכר רעייתו.
- משפחת אושפל: - לזכר הרב יצחק דוב אושפאל, הספר נכנס על ידי בני משפחת רעייתו למשפחת שמוקלר, הרב שניאור זלמן מקליפורניה ואחיו הרב אפרים שמוקלר ממונטריאול.
ספר הפטרות[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך[19] שנים[20] רבות היה מונח בחדר היחידות של הרבי ספר הפטרות כתוב על גבי קלף, עם שני עצי חיים ומעיל. הוא היה מונח על גבי שולחנו של הרבי המהר"ש.
הרבי הזהיר את המזכירות שלא להניח ספרים על הספר. נכון לשנת תש"פ, לא נתברר ענינו של הספר.
על העצי חיים נכתב "זאת נדבת האישה טויבע בת ר' יואל תרפ"ז לפ"ק בזכות זה יגן עליה ועל בעלה דוד מאיר שלמה רובין ובניהם ובנותיהם אכי"ר".
ועוד מדבקה על העצי חיים: "ר' גרשון גאלין[21] שנת תשח"י".
כשהיו נכנסים לרבי ליחידות היו רואים את הספר ולא ידעו מה ענינו. בחודש מר חשון תשל"ח הגבאי ר' יעקב ליפסקר החל לבנות ארון קודש עבור ספר זה. הוא הביא את ארון הקודש אל הרבי והציע שיעמידו אותו בחדר הרבי, הרבי השיב שאין זה ספר תורה אלא ספר הפטרות וביקש שיתנו את הארון לספריה, כעבור משך זמן מסר הרבי את הספר לשמירה בספריית ליובאוויטש.
הספר נמצא בארון שהוכן לכבודו בספריית ליובאוויטש.
ארון הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזאל הקטן נמצא ארון הקודש שהיה עוד לפני י' שבט תש"י, כשהגבאים ביקשו להחליף את הארון הקודש מחמת שהארון נשחק, הורה הרבי שאפשר להוסיף עליו, אך לא להחליף את האחרון שהיה עוד בזמן הרבי הריי"צ.
הרב יעקב ליפסקר ציפה את הארון, ור' שמואל שוחט ציפה אותו ואת הבימה פעם נוספת בשנת תש"פ.
במזרח בית הכנסת הגדול באמצע החלק הגבוה נמצא ארון הקודש שבנה הרב יעקב ליפסקר.
הארון קודש נצבע ושופץ לאחר הרבה שנים בתחילת חודש מרחשון ה'תשפ"ד.
הפרוכת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בראש הפרוכת תלויה פרוכת קטנה כנהוג בבתי כנסת רבים עליה נכתבה[22] הכרזת היחי.
הפרוכת מתחלפת שלוש פעמים בשנה: בערב ראש השנה עד ז' מר חשון - לבנה, ז' מר חשון עד ערב פסח -אדומה (אך יש שנים שמחלפים לכחולה) ובערב פסח לכחולה(אך יש שנים שמחליפים לאדומה) עד ערב ר"ה שחוזרת ללבנה
בתשעה באב מסירים את הפרוכת עד חצות.
סופרי בית חיינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך כל השנים של בית הכנסת היה סופר שליוה את בית הכנסת, תפקידו לדאוג לספרי התורה. במשך השנים שימשו כסופרי בית הכנסת:
- הרב ישעיה מטלין
- הרב אליעזר צבי זאב צירקינד, כאשר קרה כמה פעמים שהיה פסול בספר תורה והיו צריכים להוציא ספר נוסף, החליטו הגבאים שהרב זירקינד יגיה את הספר כל שבוע את הספר תורה שיקראו בו במנין של הרבי בשבת.
- הרב קלפמן[23][דרושה הבהרה].
- הרב מנחם מוסקוביץ[24]. מסייע לרב קפלמן.
בעלי קריאה קבועים בבית חיינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יוחנן גורדון - בתשט"ו הרגיש שקולו נחלש, והעביר את התפקיד לר' מרדכי שוסטרמן.
- הרב מרדכי שוסטרמן - 39 שנה תשט"ו-תשנ"ד.
- הרב מיכאל סלווין - בתחילה קרא רק בתפילת מנחה של שבת.
- הרב דוד רסקין - בעל קורא בימות החול.
- הת' ישראל דוד שמואלי, בימי החול ובשבת מנחה.
- ר' מאיר שלמה גורדון (נין של הבעלי קריאה ר' יוחנן גורדון ור' מרדכי שוסטרמן), בימי חול.
הכנסת ספר תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לעיתים קרובות נערכת ב-770 הכנסת ספר תורה, עם הקפות וכל מנהגי הכנסת ספר תורה, אך הספר נשאר לזמן קצר בבית הכנסת, ואח"כ נוסע למקום בו יועד להשתמש בו בקביעות.
מנהג זה הוא מפני שבעלי הספר תורה רוצים לזכות להשתמש בספר שהיה בשימוש בבית חיינו, גם אם זה לזמן קצר בלבד.
שנשלחו מ-770 על ידי הרביים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אדמו"ר הריי"צ שלח ספר תורה לכפר חב"ד עם ייסודו בשנת תש"ט, הספר שופץ במיוחד בתשע"ח ועשו לו הכנסה מיוחדת[25].
- כשנוסדה שכונת נחלת הר חב"ד שלח הרבי שני ספרי תורה מארון הקודש ב-770 לתושביה. הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי סיפר, שכאשר הגיע ספר תורה מאדמו"ר הריי"צ לכפר חב"ד עם ייסודו בשנת תש"ט, ערכו 'הכנסת ספר-תורה' על כל פרטיה אף שהיה זה ספר ישן, וכן עשו גם בשנת תשכ"ט, כשהגיעו שני ספרי-התורה ששלח הרבי לנחל'ה, נערכה 'הכנסת ספר תורה' ככל פרטיה ומנהגיה (חוץ משמירת חלקים מבד-המעיל לסגולה, שלא עשו), ועל-כל-פנים בשנת תשכ"ט היה זה בידיעת והסכמת הרבי[26].
- קטעי וידאו מיוחדים מסיום והכנסת ספר תורה ב-770 שנערך ביום שישי א' דראש-חודש חשוון תשמ"ח ב-770. הספר נכתב לזכות הרבי והרבנית והוכנס לבית הכנסת 'בית מנחם' בכפר חב"ד.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הספר מתוניס - תורת מנחם התוועדויות חלק נז, שיחת הרבי בקשר עם הספר תורה.
- בנסוע הארון - מ770 לכל קצווי תבל מתוך שבועון בית משיח גיליון מס' 1361 עמוד 16.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| בניין שבע מאות ושבעים | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בנין המשולשים |
| ||||||||
| הזאל הגדול | בית הכנסת - 770 - ספרי תורה · גבאי בית הכנסת · התפילה · התוועדות עם הרבי · ועד המסדר · התוועדויות מרכזיות · ועד סעודת שלמה · בית חב"ד 770 · הרחבות ושיפוץ בית הכנסת · חומת אנ"ש · המרפסת · קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770 | ||||||||
| תומכי תמימים המרכזית | ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770 · קבוצה · את"ה העולמי · הערות התמימים ואנ"ש | ||||||||
| בנין המשרדים | ועד להפצת שיחות · JEM · ועד הנחות בלה"ק · ועד שיחות באנגלית · דפוס עזרא · ועד תלמידי התמימים · מרכז 302 | ||||||||
| קונטרס בית רבינו שבבבל • תמונות 770 • המספר 770 | |||||||||
| סת"ם - ספרי תורה תפילין ומזוזות | ||||
|---|---|---|---|---|
| מצוות מהתורה ותקנות דרבנן | כתיבת ספר תורה · הגהת סת"ם · בדיקת תפילין ומזוזות · קריאת התורה · הנחת תפילין · קביעת מזוזה | |||
| כתיבת סת"ם | סופר סת"ם · כתב אדמו"ר הזקן · ספר תורה · תפילין · מזוזה · מגילת אסתר · אתוון רברבין · אתוון זעירין · טנת"א · תגים · מסורה | |||
| כתבי קודש מיוחדים | ספר תורה של משיח · ספר התורה של הרבי · ספרי תורה ב-770 · מגילת אדמו"ר המהר"ש | |||
| מושגים קרובים | מבצע אות בספר תורה · ספרי תורה הכלליים · מבצע תפילין · מבצע מזוזה · תפילין דרבינו תם · ארבעה זוגות תפילין | |||
הערות שוליים
- ↑ רובם נמצאים בבית הכנסת ויש מהם שהיו ב-770, ומסיבות שונות נלקחו ממנו.
- ↑ ר' יהודה חיטריק כותב ברשימת דברים שיתכן שזה הספר שכתב אדמו"ר הריי"צ בליובאוויטש, אך סברא זו נשללה.
- ↑ גם בשנים שהיה פסול, היה מחזיק אותו כאשר החגורה בפנים, שלא יראו שהוא פסול.
- ↑ הרבי הכניס בחשאי את ספר התורה, והגזירה בתוניס התבטלה
- ↑ לפי היומן של ר' יהודה לייב גרונר לפני תפילת המנחה.
- ↑ שהיה ראש לשכת ליובאוויטש האירופאית, שבמסגרתה נערכה פעילות השליחות בתוניס.
- ↑ אחד מאנ"ש ירד כבר לעמוד (פישר שהיה חיוב) והרבי אמר לו "בטח וועט ער קיין פאריבל נישט האבען"
- ↑ יומן המזכיר הרב יהודה לייב גרונר מאותה תקופה על הספר
- ↑ על הספר בשטורעם
- ↑ היום לפני 30 שנה: סיום ספר התורה המיוחד • וידאו
- ↑ למעשה המשתתפים לא הבינו את כוונת הרבי ולא הכריזו כבקשתו, וכאשר חזר הרבי לחדרו ופניו חיוורות כסיד, נטרקה הדלת בחוזקה והחסידים הרגישו שהוחמצה הזדמנות היסטורית.
- ↑ "לכל לראש ישתתפו בכתיבת ספר התורה תלמידי ישיבת תומכי תמימים - שהם הכי קרובים אלינו . . ועל ידם וסמוכים עליהם אלו שלמדו בעבר"
- ↑ לפירוט על פסקה זו ראה ב"יומן הקהל - תשמ"ח"
- ↑ בנות בית רבקה בארץ הקודש רשמו 200,000 אותיות מתוך ספר התורה. בעקבות הצלחתן ביקש הרב שמואל חפר שכתיבת ספר התורה השני של בית רבקה תיערך בארץ הקודש, והרבי הסכים לכך.
- ↑ אודות הספר
- ↑ נגיד חסיד חב"ד משכונת קראון הייטס.
- ↑ בעבר היה עוד ספר דומה לו
- ↑ על הספר
- ↑ ספריית חב"ד
- ↑ ראה על ספר זה בספר מבית הגנזים (ספר)
- ↑ ר' גרשון גאלין היה נגיד יהודי תושב קראון הייטס. יליד העירה קמניץ'. תרם למוסדות חב"ד בהצנע שמו מופיע ב"קובץ מסמכים. חב"ד בארץ ישראל, תרמ"ה- תשכ"א" כ"מכתב תודה" לנדיב ר' גרשון גאלין מאת ראשי ישיבת תורת אמת הר' משה אריה ליב שפירא ור' שמעון גליצנשטיין. בתאריך ב' ניסן תשכ"א. התפרסם בשנת תרצ"ו על דאגתו לבנות בנין לישיבת בית יצחק (ידועה גם כ'ישיבת קמניץ') מישיבות ליטא בארצות הברית.
- ↑ בשנת תשנ"ו
- ↑ תלמידו של הרב אליעזר צבי זאב צירקינד.
- ↑ חתנו של הרב אליעזר צבי זאב צירקינד.
- ↑ בכפר חב"ד חגגו עם ספר התורה ששלח הרבי הריי"צ
- ↑ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה