אגרת הקודש - סימן כ"ח: הבדלים בין גרסאות בדף

ספר התניא
דף השער וההקדמה
	דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
	הקדמה - חינוך קטן
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

חזותיקוד ויקי

גרסה אחרונה מ־11:18, 25 ביולי 2021

אגרת הקודש כ"ח - למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה

מבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]

אגרת זו כתב אדמו"ר הזקן למחותנו רבי לוי יצחק מברדיטשוב לנחמו על פטירת בנו, הצדיק רבי מאיר מפיקוב^[1]

הניחום שבאגרת הקודמת^[2] אינו מתאים לניחום על הסתלקות צדיק שאינו נשיא (אדם 'פרטי') - אגרת זו משלימה את החסר.

גוף האגרת[עריכה | עריכת קוד מקור]

אגרת כ"ח

כח מה שכתב למחותנו הרב הגאון המפורסם איש אלקים קדוש ה' נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק מורנו ורבנו הרב לוי יצחק נשמתו עדן אב בית דין דקהלה קדושה בארדיטשוב לנחמו על פטירת בנו הרב החסיד מורנו ורבנו הרב מאיר נשמתו עדן:

למה נסמכה פרשת מרים לפרשת פרה לומר לך מה פרה מכפרת וכו'. וצריך להבין למה נסמכה דוקא לפרה אדומה הנעשה חוץ לשלש מחנות, אלא ד"חטאת" קריה רחמנא [בכתב יד הנוסחא הנעשה בחוץ. ומן תיבת לשלש עד תיבת רחמנא ליתא בכתב יד] ולא נסמכה לפרשת חטאת הנעשה בפנים על גבי המזבח כפרה ממש. אמנם נודע מזוהר הקדוש והאריז"ל, סוד הקרבנות שעל גבי המזבח, הן בחינת העלאת מיין נוקבין מנפש הבהמית שבנוגה אל שרשן ומקורן הן בחינת ד' חיות שבמרכבה הנושאות את הכסא, פני שור ופני נשר וכו'. ועל ידי זה נמשכים ויורדים מיין דוכרין מבחינת אדם שעל הכסא הנקרא בשם מלכא וזעיר אנפין. אכן בשריפת הפרה אדומה הנה על ידי השלכת עץ ארז ואזוב וכו' ונתינת מים חיים אל האפר, נקרא בשם קידוש מי חטאת במשנה והיא בחינת קדש העליון הנקרא בשם "טלא דבדולחא"; כמו שכתוב בזוהר הקדוש, שהיא בחינת חכמה עילאה ומוחא סתימאה דאריך אנפין, ועלה איתמר בדוכתי טובא בזוהר הקדוש, בחכמה אתברירו, ואתהפכא חשוכא לנהורא, דהיינו עולם התיקון, שנתברר ונתתקן על ידי מוחא סתימאה דאריך אנפין מעולם התהו ושבירת הכלים שנפלו בבריאה יצירה עשייה וכו' כנודע. ולזאת מטהרת טומאת המת אף שהוא אבי אבות וכו' ולמטה מטה מנוגה:

והנה מודעת זאת דאבא יונק ממזל השמיני כו', והוא תיקון "ונוצר", אותיות "רצון", והיא גם כן עת רצון המתגלה ומאיר בבחינת גילוי מלמעלה למטה, בעת פטירת צדיקי עליון עובדי ה' באהבה במסירת נפשם לה' בחייהם, ערבית ושחרית בקריאת שמע שעל ידי זה היו מעלים מיין נוקבין לאבא ואמא בקריאת שמע כידוע. (וכן בתלמוד תורה דמחכמה נפקא) ועל ידי זה היו נמשכים ויורדים בחינת מיין דכורין מתיקון "ונוצר חסד", והם הם המאירים בבחינת גילוי בפטירתם, כנודע שכל עמל האדם שעמלה נפשו בחייו למעלה, בבחינת העלם והסתר, מתגלה ומאיר בבחינת גילוי מלמעלה למטה בעת פטירתו. והנה, על ידי גילוי הארת תיקון "ונוצר חסד" בפטירתן, מאיר חסד ה' מעולם עד עולם על יראיו, ופועל ישועות בקרב הארץ, לכפר על עון הדור, אף גם על הזדונות שהן מג' קליפות הטמאות שלמטה מנוגה, לפי שמזל ד"נוצר" ממוחא סתימא דאריך אנפין, מקור הבירורים ואתהפכא חשוכא דשבירת הכלים לנהורא דעולם התיקון. מה שאין כן בקרבנות שעל גבי המזבח, שאינן מכפרים אלא על השגגות שהן מהתגברות נפש הבהמית שמנוגה, כמו שכתוב בלקוטי תורה פרשת ויקרא, ולכן נסמכה לפרשת פרה דוקא, מה פרה וכו' ובילקוט פרשת שמיני הגיה מי חטאת וכו':

סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]

אגרת זו נחלקה לשני פרקים:

בפרק הראשון מוסבר שכפרת פרה אדומה נעלית בהרבה מקרבן חטאת: חטאת ממשיכה אור פנימי ומכפרת רק על שוגג ואילו פרה אדומה ממשיכה אור מקיף ומטהרת אפילו את טומאת המת.

בפרק השני מוסבר שמיתת צדיקים דומה לפרה אדומה (ולא לחטאת) - מכיון שהיא ממשיכה אור מקיף ומכפרת על הזדונות:

בשעת הפטירה מתגלה עבודת האדם שעמל בה כל חייו. מסירת נפש הצדיק (בתפילה) המשיכה לספירת החכמה גילוי אלוקות משורשה (במזל "ונוצר"), וכשמתגלה המשכה זו (בפטירתו) היא מכפרת (לא רק על השגגות אלא) אפילו על הזדונות.

מושגים יסודיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקודם:
פרק כ"ז

פרקי אגרת הקודש

הבא:
פרק כ"ט

הערות שוליים

↑ בשנת תקס"ו.
↑ ותוכנו, שגם אחרי ההסתלקות אפשר להתקשר לנשיא, לרבי.

[1] בשנת תקס"ו.

[2] ותוכנו, שגם אחרי ההסתלקות אפשר להתקשר לנשיא, לרבי.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{תניא}}
-'''פרק כ"ח''' של [[אגרת הקודש]] הוא אגרת שכתב [[אדמו"ר הזקן]] למחותנו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לנחמו על פטירת בנו, ה[[צדיק]] רבי [[מאיר מפיקוב]].
+'''אגרת הקודש כ"ח - למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה'''
-==הקדמה==
+==מבוא==
+אגרת זו כתב [[אדמו"ר הזקן]] למחותנו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לנחמו על פטירת בנו, ה[[צדיק]] רבי [[מאיר מפיקוב]]{{הערה|בשנת תקס"ו.}}
-בפרק זה מבאר [[אדמו"ר הזקן]] איך [[הסתלקות]] ה[[צדיק]] פועלת ישועות בארץ, לכפר על עוון הדור ואפילו על [[זדון|זדונות]], על-דרך [[פרה אדומה]] שמכפרת על [[טומאת מת]]. הפרק מחולק לשני חלקים:
+הניחום שבאגרת [[אגרת הקודש - סימן כ"ז|הקודמת]]{{הערה|ותוכנו, שגם אחרי ההסתלקות אפשר להתקשר לנשיא, לרבי.}} אינו מתאים לניחום על הסתלקות צדיק שאינו נשיא (אדם 'פרטי') - אגרת זו משלימה את החסר.
-בחלק הראשון מבאר אדמו"ר הזקן שכל עניין הקרבנות הוא להעלות את המיין נוקבין (את האנרגיה הרוחנית) של נפש הבהמית שבנוגה אל שורש נפש הבהמית פני שור, נשר וכו', כתוצאה מכך נמשכת הארה גבוהה ביותר (מ"ד - מיין דוכרין) של השפעה מהאדם שעל הכסא (מלכא וז"א)
-בחלק השני מבאר אדמו"ר הזקן שכתוצאה מקריאת שמע של צדיקי עליון הם מעוררים את החכמה ובינה לינוק מהמזל השמיני שהוא תיקון "ונוצר חסד" וזוהי המשכה של עת רצון.
+==גוף האגרת==
+{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ח|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ח}}}}
-במהלך החיים של הצדיק המשכה זו נסתרת ואילו במהלך הפטירה של הצדיק ההמשכה הזו מתגלית. גילוי אור נעלה זה פועל לכפר על עוון הדור כולל כפרה על זדונות שהם מג' קליפות הטמאות. הסיבה לכך שהארה זו גדולה כל כך עד שביכולתה לכפר גם על זדונות היא כיון שמקורה בכתר מקור הבירורים.
+==סיכום==
+'''אגרת זו נחלקה לשני פרקים:'''
+* בפרק הראשון מוסבר שכפרת פרה אדומה נעלית בהרבה מקרבן חטאת: חטאת ממשיכה אור '''פנימי''' ומכפרת רק על '''שוגג''' ואילו פרה אדומה ממשיכה אור '''מקיף''' ומטהרת אפילו את '''טומאת המת'''.
-ההבדל בין פרה אדומה לשאר החטאות הוא: ששאר החטאות (קרבנות חטאת) הם מכפרים רק על השגגות.
+* בפרק השני מוסבר שמיתת צדיקים דומה לפרה אדומה (ולא לחטאת) - מכיון שהיא ממשיכה אור מקיף ומכפרת על הזדונות:
-יוצא אם כן, שפרה אדומה מכפרת גם על הזדונות ואילו שאר החטאות מכפרות רק על השגגות. כי לכפר על הזדונות צריך מקור גבוה יותר.
+:בשעת הפטירה מתגלה עבודת האדם שעמל בה כל חייו. [[מסירות נפש|מסירת נפש]] הצדיק ([[עבודת התפילה|בתפילה]]) המשיכה ל[[ספירת החכמה]] גילוי אלוקות משורשה ([[י"ג מדות הרחמים|במזל]] "ונוצר"), וכשמתגלה המשכה זו ([[הסתלקות|בפטירתו]]) היא מכפרת (לא רק על השגגות אלא) אפילו על הזדונות.
-הזדונות באים מג' קליפות הטמאות ואילו השגגות באים מקליפת נוגה.
-==טקסט==
-{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ח|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ"ח}}}}
-==סיכום==
 ==מושגים יסודיים==
 *[[פרה אדומה]]
 *[[טומאת מת]]
 *[[הסתלקות]]
 *[[מיין נוקבין]]
 *[[מיין דוכרין]]
-==התניא בשפה קלה==
+{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - סימן כ"ז|פרק כ"ז]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - סימן כ"ט|פרק כ"ט]]}}
-{{כתב קטן|מה שכתב למחותנו הרב הגאון המפורסם איש אלקים קדוש ה' נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק מורנו ורבנו הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב|לוי יצחק]] נשמתו עדן אב בית דין דקהלה קדושה בארדיטשוב לנחמו על פטירת בנו הרב החסיד מורנו ורבנו הרב [[מאיר מפיקוב|מאיר]] נשמתו עדן:}}
+{{הערות שוליים}}
-"'''כח למה''' נסמכה פרשת [[מרים]] לפרשת פרה לומר לך מה פרה מכפרת וכו' {{כתב קטן|אף מיתת צדיקים מכפרת ([[מסכת מועד קטן]], כ"ח.)}}".
-וצריך להבין למה נסמכה דוקא ל[[פרה אדומה]] הנעשה חוץ לשלש מחנות, אלא ד"חטאת" קריה [[הקדוש ברוך הוא|רחמנא]] [בכת"י הנוסחא הנעשה בחוץ. ומן תיבת לשלש עד תיבת רחמנא ליתא בכת"י] ולא נסמכה לפרשת חטאת הנעשה בפנים על גבי ה[[מזבח]] כפרה ממש.
-אמנם נודע מ[[זוהר]] הקדוש ו[[האריז"ל]], סוד ה[[קרבן|קרבנות]] שעל גבי ה[[מזבח]], הן בחינת העלאת [[מיין נוקבין]] מ[[נפש הבהמית]] שב[[קליפת נוגה|נוגה]] אל שרשן ומקורן הן בחינת [[חיות הקודש|ד' חיות]] שב[[מרכבה]] הנושאות את הכסא, [[פני שור]] ו[[פני נשר]] {{כתב קטן|[[פני אדם]] ו[[פני אריה]]}} וכו'. ועל ידי זה נמשכים ויורדים [[מיין דוכרין]] מבחינת [[פני אדם|אדם]] שעל הכסא הנקרא בשם [[מלכא]] ו[[ז"א]]. אכן בשריפת ה[[פרה אדומה]] הנה על ידי השלכת [[עץ ארז]] ו[[אזוב]] וכו' ונתינת [[מים]] חיים אל האפר, נקרא בשם [[קידוש מי חטאת]] במשנה {{כתב קטן|[[מסכת פרה]] פ"ו}} והיא בחינת [[קודש העליון|קדש העליון]] הנקרא בשם "[[טלא דבדולחא]]"; כמו שכתוב ב[[זוהר]] הקדוש, שהיא בחינת [[חכמה עילאה]] ו[[מוחא סתימאה]] ד[[אריך אנפין]], ועלה איתמר בדוכתי טובא ב[[זוהר הקדוש]], בחכמה אתברירו, ו[[אתהפכא]] חשוכא לנהורא, דהיינו [[עולם התיקון]], ש[[עבודת הבירורים|נתברר]] ונתתקן על ידי [[מוחא סתימאה]] ד[[אריך אנפין]] מ[[עולם התהו]] ו[[שבירת הכלים]] שנפלו ב[[בי"ע|בריאה יצירה עשייה]] וכו' כנודע.
-ולזאת מטהרת [[טומאת המת]] אף שהוא אבי אבות וכו' {{כתב קטן|הטומאה}} ולמטה מטה מ[[קליפת נוגה|נוגה]]:
-'''והנה''' מודעת זאת ד[[אבא עליאה|אבא]] יונק ממזל השמיני כו', והוא תיקון "ונוצר", [[אותיות]] "רצון", והיא גם כן עת רצון המתגלה ומאיר בבחינת גילוי מלמעלה למטה, בעת פטירת [[צדיק]]י עליון עובדי ה' ב[[אהבה]] במסירת נפשם ל[[הקב"ה|ה']] בחייהם, [[ערבית]] ו[[שחרית]] ב[[קריאת שמע]] שעל ידי זה היו מעלים [[מיין נוקבין]] ל[[אבא ואמא]] ב[[קריאת שמע]] כידוע. (וכן ב[[תלמוד תורה]] ד{{כתב קטן|אורייתא}} מחכמה נפקא) -
-ועל ידי זה היו נמשכים ויורדים בחינת [[מיין דכורין]] מתיקון "[[ונוצר חסד]]", והם הם המאירים בבחינת גילוי ב[[הסתלקות|פטירתם]], [[אגרת הקודש - פרק כ"ז|כנודע]] שכל עמל ה[[אדם]] שעמלה [[נפש]]ו בחייו למעלה, בבחינת העלם והסתר, מתגלה ומאיר בבחינת גילוי מלמעלה למטה בעת פטירתו.
-והנה, על ידי גילוי הארת תיקון "ונוצר חסד" ב[[פטירה|פטירתן]], מאיר [[חסד ה']] מעולם עד עולם על יראיו, ופועל ישועות בקרב ה[[ארץ]], לכפר על עון הדור, אף גם על הזדונות שהן מ[[ג' קליפות הטמאות]] שלמטה מ[[נוגה]], לפי שמזל ד"נוצר" {{כתב קטן|בא}} מ[[חכמה שבכתר|מוחא סתימא]] ד[[אריך אנפין]], מקור ה[[עבודת הבירורים|בירורים]] ו[[אתהפכא]] חשוכא - ד[[שבירת הכלים]] - לנהורא - ד[[עולם התיקון]].
-מה שאין כן ב[[קרבנות]] שעל גבי ה[[מזבח]], שאינן מכפרים אלא על השגגות שהן מהתגברות [[נפש הבהמית]] שמ[[נוגה]], כמו שכתוב ב[[לקוטי תורה]] [[פרשת ויקרא]], ולכן נסמכה ל[[פרשת פרה]] דוקא, מה פרה וכו' וב[[ילקוט שמעוני|ילקוט]] [[פרשת שמיני]] הגיה [[מי חטאת]] וכו':
-{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק כ"ז|פרק כ"ז]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק כ"ט|פרק כ"ט]]}}
 [[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]