יעקב בצלאל ז'ולטי: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
הלוחם החסידי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (18 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:זולטי.jpg|ממוזער|הרב זולטי (מימין)]] | [[קובץ:זולטי.jpg|ממוזער|הרב זולטי (מימין)]] | ||
''' | הרב '''יעקב בצלאל ז'ולטי''' ([[ה'תרפ"א]] - [[ל' בחשוון]] [[תשמ"ג]]) היה [[דיין]] ורבה האשכנזי של [[ירושלים]]. | ||
==תולדות חיים== | |||
נולד בשנת [[תרפ"א]] לאביו רבי משה אריה ולאמו שרה רחל, בגיל שש עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]]. | |||
בשנת | בשנות הי"ודים מונה לחבר בבית דין בירושלים, ובשנת [[תשט"ו]] מונה להיות חבר בבית דין הגדול. בשנת [[תשל"ג]] יצא יחד עם [[הרבי]] נגד פסקו של [[שלמה גורן]] ב[[פרשת הממזרים]]{{הערה|{{HebrewBooks|הרב בצלאל ז'ולטי|גילוי דעת|12321|הפרדס, אדר א-ב תשל"ג, עמ' 6–11|עמוד=8}}}}. | ||
בשנת [[תשל"ב]] הוכתר על ידי רבנים חרדיים כרבה של [[ירושלים]], ובשנת [[תשל"ח]] מונה באופן רשמי לרבה האשכנזי של [[ירושלים]], לאחר שגבר על הנציג הדתי הרב דב ליאור. כרב הספרדי נבחר הרב [[שלום מאשש]]. | |||
נפטר ב[[ל' בחשוון]] [[תשמ"ג]]. | נפטר ב[[ל' בחשוון]] [[תשמ"ג]]. | ||
==קשריו עם חב"ד== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
הרב ז'ולטי העריץ את חב"ד | [[קובץ:Nf 4677 124171.jpg|ממוזער|פסק הדין בעד [[הרבי]]]] | ||
הרב ז'ולטי העריץ את חב"ד ואת [[הרבי]] ובמסגרת נסיעותיו הרבות היה פוגש את [[שליח|שלוחי חב"ד]], והביע התפעלות ממפעל השליחות של [[הרבי]]. | |||
בשנת [[תשט"ז]] תבע [[חנוך הענדל הבלין]] את מוסדות חב"ד ו[[הרבי]] לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב עדס, הרב [[יוסף שלום אלישיב]] והרב ז'ולטי. בפסקם הם כתבו {{ציטוטון|ישיבת [[תורת אמת]] הכללית ב[[ירושלים]], היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מ[[ליובאוויטש]]}}. | |||
{{ | |||
הרב ז'ולטי ביקר אצל הרבי בשנת [[תשל"ב]]. באותה שנה שלח לרבי מכתב לרגל היכנסו לשנתו השבעים. | |||
בהתוועדות [[י"ט כסלו]] [[תשל"ח]] ב[[כפר חב"ד]], | השתתף בהתוועדות [[י"ט כסלו]] [[תשל"ח]] ב[[כפר חב"ד]], והיה הנואם הראשי ב[[התוועדות]]. | ||
בשנת [[תשל"ו]] שלח ל | בשנת [[תשל"ו]] שלח ל{{ה|רבי}} את ספרו "משנת יעב"ץ" וכתב בהקדמה: {{ציטוטון|לכבוד גאון ישראל וקדושו האדמו"ר שליט"א, מוגש בהוקרה ובהערצה. המחבר}} | ||
לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ט]] שלח מכתב ל | לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ט]] שלח שוב מכתב ברכה ל{{ה|רבי}}, בשם כל תושבי ירושלים. | ||
{{ | |||
הרב ז'לוטי נלחם למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]] כרצונו של [[הרבי]] והכריז על יום תענית ציבור, כדי לפעול לתיקון החוק, יוזמה שזכתה להסכמתו של הרבי. הוא צורף לועדת רבנים מיוחדת שארגן [[הועד למען שלימות העם]]. כמו כן הצטרף למערכה למען [[שלימות הארץ]] ופרסם פסק הלכתי בו כתב: {{ציטוטון|תבנא לדינא מכל האמור, יש איסור תורה להחזיר כל שעל מאדמת ארץ ישראל לצפרים}}. | |||
בשנת [[תשמ"ב]] הגיע הרב ז'לוטי ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] ושהה | בשנת [[תשמ"ב]] הגיע הרב ז'לוטי ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] ושהה שם במשך שעה ארוכה, במהלך היחידות סיפר לו [[הרבי]] שהוא חרד על קדושתה ושלמותה של [[ירושלים]], אולם מנגד עודד אותו להמשיך עם שיטת הלימוד המיוחדת שהנהיג בישיבתו. | ||
הרב ז' | הרב ז'ולטי הקפיד [[לימוד הלכות בית הבחירה בימי בין המצרים|למסור שיעור בהלכות בית הבחירה בימי בין המצרים]] כתקנתו של הרבי. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://www.merkazato.co.il/%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-21/ קשריו של הרב ז' | *[https://www.merkazato.co.il/%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-21/ קשריו של הרב ז'ולטי עם חב"ד] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:ז'ולטי, יעקב בצלאל}} | |||
[[קטגוריה:רבני ערים]] | |||
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ג]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:58, 8 במרץ 2022
הרב יעקב בצלאל ז'ולטי (ה'תרפ"א - ל' בחשוון תשמ"ג) היה דיין ורבה האשכנזי של ירושלים.
תולדות חייםעריכה
נולד בשנת תרפ"א לאביו רבי משה אריה ולאמו שרה רחל, בגיל שש עלתה משפחתו לארץ הקודש.
בשנות הי"ודים מונה לחבר בבית דין בירושלים, ובשנת תשט"ו מונה להיות חבר בבית דין הגדול. בשנת תשל"ג יצא יחד עם הרבי נגד פסקו של שלמה גורן בפרשת הממזרים[1].
בשנת תשל"ב הוכתר על ידי רבנים חרדיים כרבה של ירושלים, ובשנת תשל"ח מונה באופן רשמי לרבה האשכנזי של ירושלים, לאחר שגבר על הנציג הדתי הרב דב ליאור. כרב הספרדי נבחר הרב שלום מאשש.
קשריו עם חב"דעריכה
הרב ז'ולטי העריץ את חב"ד ואת הרבי ובמסגרת נסיעותיו הרבות היה פוגש את שלוחי חב"ד, והביע התפעלות ממפעל השליחות של הרבי.
בשנת תשט"ז תבע חנוך הענדל הבלין את מוסדות חב"ד והרבי לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב עדס, הרב יוסף שלום אלישיב והרב ז'ולטי. בפסקם הם כתבו "ישיבת תורת אמת הכללית בירושלים, היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מליובאוויטש".
הרב ז'ולטי ביקר אצל הרבי בשנת תשל"ב. באותה שנה שלח לרבי מכתב לרגל היכנסו לשנתו השבעים.
השתתף בהתוועדות י"ט כסלו תשל"ח בכפר חב"ד, והיה הנואם הראשי בהתוועדות.
בשנת תשל"ו שלח לרבי את ספרו "משנת יעב"ץ" וכתב בהקדמה: "לכבוד גאון ישראל וקדושו האדמו"ר שליט"א, מוגש בהוקרה ובהערצה. המחבר"
לקראת י"א ניסן תשל"ט שלח שוב מכתב ברכה לרבי, בשם כל תושבי ירושלים.
הרב ז'לוטי נלחם למען תיקון חוק מיהו יהודי כרצונו של הרבי והכריז על יום תענית ציבור, כדי לפעול לתיקון החוק, יוזמה שזכתה להסכמתו של הרבי. הוא צורף לועדת רבנים מיוחדת שארגן הועד למען שלימות העם. כמו כן הצטרף למערכה למען שלימות הארץ ופרסם פסק הלכתי בו כתב: "תבנא לדינא מכל האמור, יש איסור תורה להחזיר כל שעל מאדמת ארץ ישראל לצפרים".
בשנת תשמ"ב הגיע הרב ז'לוטי ליחידות אצל הרבי ושהה שם במשך שעה ארוכה, במהלך היחידות סיפר לו הרבי שהוא חרד על קדושתה ושלמותה של ירושלים, אולם מנגד עודד אותו להמשיך עם שיטת הלימוד המיוחדת שהנהיג בישיבתו.
הרב ז'ולטי הקפיד למסור שיעור בהלכות בית הבחירה בימי בין המצרים כתקנתו של הרבי.
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שוליים
- ↑ הרב בצלאל ז'ולטי, גילוי דעת, הפרדס, אדר א-ב תשל"ג, עמ' 6–11, באתר HebrewBooks