אהרן מסטרשלה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|")
 
(54 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{שכתוב}}
{{דמות
{{עריכה}}
|שם=רבי אהרן מסטרשלה
[[קובץ:CIMG6070.JPG|ממוזער|דף השער של ספר [[שערי היחוד והאמונה]]]]
|תמונה=
|תיאור=
|תאריך לידה=[[תקכ"ו]]
|תאריך פטירה=[[שמיני עצרת]] [[תקפ"ט]]
|השתייכות=[[חב"ד סטרשלה]]
|תפקידים נוספים=מייסד [[חסידות סטרשלה]]
}}
רבי '''אהרן סג"ל (סגל) הורוביץ''' הלוי (או '''אהרן מסטרשלה'''), (נולד ב[[תקכ"ו]] בערך ונסתלק ב[[שמיני עצרת]] [[תקפ"ט]]) היה מגדולי [[חסיד|חסידיו]] של [[אדמו"ר הזקן]], לאחר [[הסתלקות]]ו פתח חצר נפרדת עקב חילוקי דעות עם [[אדמו"ר האמצעי]] וייסד את [[חסידות סטרשלה]].  
רבי '''אהרן סג"ל (סגל) הורוביץ''' הלוי (או '''אהרן מסטרשלה'''), (נולד ב[[תקכ"ו]] בערך ונסתלק ב[[שמיני עצרת]] [[תקפ"ט]]) היה מגדולי [[חסיד|חסידיו]] של [[אדמו"ר הזקן]], לאחר [[הסתלקות]]ו פתח חצר נפרדת עקב חילוקי דעות עם [[אדמו"ר האמצעי]] וייסד את [[חסידות סטרשלה]].  
הרבי כתב עליו את התואר: "תלמידו הגדול של רבנו הזקן הרה"ג והרה"ח וכו' וכו' מוהר"ר אהרן הלוי מסטאראשעלי"{{הערה|"ספר התניא" במדור "הערות שם הספר ושם חלקיו".}}.


==תולדות חיים==  
==תולדות חיים==  
רבי אהרן נולד לאביו ר' משה (דור שביעי ל{{ה|של"ה}}) באוסבה שב[[רוסיה]] הלבנה, כבר בילדותו מאס במשחקי בני גילו והתמסר לתורה ולעבודה, עוד בשנות בחרותו התקשר ל[[אדמו"ר הזקן]] ונעשה כבן בית אצלו ומגדולי תלמדיו, [[אדמו"ר הזקן]] אף הטיל עליו את הדרכת בנו [[אדמו"ר האמצעי]] והדרכת חסידים רבים.
===ילדותו וצעירותו===
 
רבי אהרן נולד בשנת [[תקכ"ו]] לאביו ר' משה (דור שביעי ל{{ה|של"ה}}{{הערה|[[בית רבי]], עמ' 111-112,אלפסי, החסידות מדור לדור, עמוד 234, }}) באוסבה שב[[רוסיה]] הלבנה, על אביו ר' משה מסופר שעמד בנסיון עד כדי [[מסירות נפש]] ויסורים נוראים, ולכן זכה לברכתו של הרה"ק ר' ליב שרה'ס שיזכה לבן שיאיר את העולם. עוד אמרו עליו, שאמרו גדולי ישראל שבדורו שלא נפגם אצלו צלם האלוקים{{הערה| ראה מ. אינדריטץ, 'באהלי חב"ד' עמ' 172 . בספר 'שבחי הרב' כותב שהרה"ק רבי ישראל מפולוצק העיד לפני הרב המגיד ממזריטש שראה על כפרי אחד, רבי משה הלוי בכפר נאיימיל, את צלם האלוקים בשלמות כאשר ניתן לו (עמ' יג).}}.
נולד בערך בשנת תקכ"ו בעיר אורשע מחוז מוהילוב, לאביו הרה"ג ר' משה, דור שביעי בן אחר בן לרבנו בעל השל"ה הק'. על אביו ר' משה מסופר שעמד בנסיון עד כדי מסירות נפש ויסורים נוראים, ולכן זכה לברכתו של הרה"ק ר' ליב שרה'ס שיזכה לבן שיאיר את העולם. עוד אמרו עליו, שאמרו גדולי ישראל שבדורו שלא נפגם אצלו צלם האלוקים{{הערה| ראה מ. אינדריטץ, 'באהלי חב"ד' עמ' 172 . בספר 'שבחי הרב' כותב שהרה'ק רבי ישראל מפולוצק העיד לפני הרב המגיד ממעזריטש שראה על כפרי אחד, רבי משה הלוי בכפר נאיימיל, את צלם האלוקים בשלמות כאשר ניתן לו (עמ' יג).}}.
 
כבר במעללי ימי נעוריו התנכר הנער במאסו חמודות העולם ושם בתורת ה' חפצו בשקידה נפלאה, ובגיל י"ג כבר היה בקי בכתבי האריז"ל נוסף על בקיאותו ורוב חכמתו בתורת הנגלה{{הערה|'שבחי הרב', שם.}}. כאשר אדמו"ר הזקן היה בראשית דרכו בהפצת תורת חב"ד. התקרב אליו ושתה בצמא את דברי קדשו. למרות שהיה עדיין רך בשנים{{הערה|ב'שבחי הרב' כתוב שהיה בן י"ג שנה, לפי 'בית רבי' היה בן י"ז שנה.}}
 
אדמו"ר הזקן חבבו וקרבו מאד וגדלו בתוך ביתו כאחד מבניו{{הערה|ב'שבחי הרב' מסופר שאביו ר' משה היה גר בכפר ניימיל ליד אורשע וכשהיה ר"א עדיין בגיל צעיר עבר אדמו"ר הזקן דרך הכפר וראה אותו משחק עם נערים בני גילו בקש שיביאו אותו לבית אביו ובקש להשתדך עמו אך אביו אמר שהוא כבר משודך לאחת מבני משפחתו.}}, ולא זזה ידו מתוך ידו כמעט שלושים שנה כפי שכותב ר"א "כי קרוב לשלושים שנה שנתאבקתי בעפר רגליו . ושמשתי לפניו... ולא קבלתי מרב אחר זולתו"{{הערה|בפתח השער לספרו 'שערי היחוד והאמונה' שנדפס בחייו.}}
 
כבר בימי נעוריו התפרסם כעילוי וגם כאשר נהג בנשיאות לא חדל להשיב תשובות בהלכה. ב'ליקוטים' אשר בספר 'עבודת הלוי' התפרסמו אחרי מותו תשובות ממנו בכל מכמני התורה, בעניני כתיבת סת"ם, תערובות חמץ בפסח, שחיטה, מקוואות, גיטין וקדושין ועוד. בתשובותיו הוא מגלה בקיאות וחריפות. ובפלפול רב יורד לעומקה של הלכה בהחלטיות ותקיפות.
כך לדוגמה אנו רואים בענין שו"ב שידיו מרתתות לפעמים והקהל רצו להסירו הוא פוסק שאם ידיו אינן מרתתות תמיד, הוא נאמן לומר שידיו לא רתתו בשחיטה וכותב: "מי יתן לי מבשר השחיטה הזאת ואיכול משופרא דשופרא"{{הערה|ליקוטים, שאלות ותשובות סימן ג'.}}.


==בצל אדמו"ר הזקן==
בגיל 13 כבר היה בקי בכתבי ה[[אריז"ל]] נוסף על בקיאותו ורוב חכמתו בתורת הנגלה{{הערה|'שבחי הרב', שם.}}. כאשר אדמו"ר הזקן הקים את [[חסידות חב"ד]], התקרב אליו ר' אהרן למרות צעירותו{{הערה|ב'שבחי הרב' כתוב שהיה בן י"ג שנה, לפי 'בית רבי' היה בן י"ז שנה.}}.


מסופר שכאשר נכנס פעם ראשונה ל[[אדמו"ר הזקן]] כתב לו פ"נ: הנפש השפלה באמת איך תדבק באין סוף המוחלט. ואדמו"ר הזקן אמר על זה, שיונגרמאן צעיר שאל דבר שזקני החסידים לא שאלו{{הערה|למלאות מראה מקום}}.
אדמו"ר הזקן חבבו וקרבו מאד וגדלו בתוך ביתו כאחד מבניו{{הערה|ב'שבחי הרב' מסופר שאביו ר' משה היה גר בכפר ניימיל ליד אורשע וכשהיה ר"א עדיין בגיל צעיר עבר אדמו"ר הזקן דרך הכפר וראה אותו משחק עם נערים בני גילו בקש שיביאו אותו לבית אביו ובקש להשתדך עמו אך אביו אמר שהוא כבר משודך לאחת מבני משפחתו.}}.


וכשהשתחרר אדמו"ר הזקן בפעם הב' וקבע דירתו בלאדי קבע גם הוא דירתו שם, עם כל בני ביתו, וקנה לו שם בית ודר שם ערך שמונה שנים{{הערה|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] בערכו}}.
===בצל אדמו"ר הזקן===
מסופר שכאשר נכנס פעם ראשונה ל[[אדמו"ר הזקן]] כתב לו פ"נ בו כתב: {{ציטוטון|כיצד תוכל הנפש השפלה העמלה להתקשר בא"ס עצמותו ומהותו?}}. כשראה זאת האדמו"ר הזקן יצא מהיכל קודשו ואמר שאברך צעיר שאל דבר שזקני החסידים לא שאלו מעולם{{הערה|שמועות וסיפורים ח"ג ע' 224.}}.


תלמיד מובהק היה רבי אהרן לרבו הגדול וספג בתוכו בשלימות את משנתו ואף כל אופיו. דבר זה ניכר בתורתו ובעבודתו.
בשנת [[תקמ"ג]] עוד היה קשור לאדמו"ר הזקן{{הערה|ראה "ספר אדמו"רים" הוצאת תל אביב של שנת תשכ"א,  עמוד 49, "שושלת רבי אהרן מסטרשלה"}} ובשנת [[תקס"א]] קבע את מושבו ב[[ליאדי]] ליד [[אדמו"ר הזקן]], שם דר שמונה שנים{{הערה|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] בערכו}}. על עזיבתו התבטא רבינו "נעקרו עיני מראשי" {{הערה|שמועות וסיפורים - שם.}}.


ידוע שדרך עבודתו של אדמו"ר הזקן ואמירת הדא"ח שלו היה מבהיל מאד, וכל העומדים היו לחרדת אלוקים. וכשהיה מתפלל בציבור היה מרעיש עולמות ומכה בידיו בכותל עד שהיה נוזל דם מידיו, והוא לא היה מרגיש כלל 30 ...". "ודרכו היה כשהיה בא להתפעלות עצומה הי' מתגולל על הארץ וצועק בקול" באופן זה בקול רם ובהתפעלות כפי שעולה מאגרות הקודש הרבים, בהן דורש רבנו מחסידיו ''לברך בשמו במקהלות בקולי קולות מקרב איש ולב עמוק וכל עצמותי תאמרנה"
למד ב[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדר א']] אצל אדמו"ר הזקן{{הערה|משמעות מ[[רשימות היומן]] עמוד שנט.}}.  
כמו כן אנו גם רואים את רבנו דוחה את טענת המתנגדים שאומרים שהתפילה צריכה להיות "בלי שום תנועה והרמת קול כמלאכי עליון", וכותב שעבודה באופן זה, היא רק של מלאכי עליון שהגיעו "למדרגה העליונה אשר אין למעלה הימנה. כמ"ש בעמדם תרפינה", וכן נהג תלמדו רבי אהרן.


בשערי ספריו נדפס כי למד אצלו ושמשו למעלה משלושים שנה, וכן שהיה מתייגע בתעצומות-נפש להבין כל קטע קטן שהיה אומר ודורש במאמריו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר ברשימת היומן, עמוד שנ"ט, כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|חסידי אדמו"ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות! שראה זאת חברו, ר' [[משה וילנקר]], קרא לעברו "רד למטה! מה לך מתפעל כך?...}} במצות [[אדמו"ר הזקן]] אף היה משיב על מכתבים משמו.
בשערי ספריו נדפס כי למד אצלו ושמש את אדמו"ר הזקן למעלה משלושים שנה, וכן הוא היה מתייגע על קטע קטן שהיה אומר אדמו"ר הזקן, ודורש במאמריו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר ברשימת היומן, עמוד שנ"ט, כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|חסידי אדמו"ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות! שראה זאת חברו, ר' [[משה וילנקר]], קרא לעברו "רד למטה! מה לך מתפעל כך?...}} במצות [[אדמו"ר הזקן]] אף היה משיב על מכתבים בשמו.


כאשר נאסר [[אדמו"ר הזקן]] אף הסתובב לאסוף כסף לפעול לשחרורו אצל השלטונות. וקיבץ מאה אלף רובל כסף{{הערה|רשימות היומן עמוד שט"ז}}
כאשר נאסר [[אדמו"ר הזקן]] אף הסתובב לאסוף כסף לפעול לשחרורו אצל השלטונות. וקיבץ מאה אלף רובל כסף{{הערה|רשימות היומן עמוד שט"ז}}
שורה 35: שורה 31:
בעת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]] הופקד רבי אהרן על ידי [[אדמו"ר הזקן]] להדרכת החסידים המבוגרים, ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה מופקד על הדרכת החסידים הצעירים. שכן, רבי אהרן היה מבוגר מ[[אדמו"ר האמצעי]] בכעשר שנים{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15888&st=&pgnum=181&hilite= חלק ד' עמודים 156-7]}}.
בעת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]] הופקד רבי אהרן על ידי [[אדמו"ר הזקן]] להדרכת החסידים המבוגרים, ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה מופקד על הדרכת החסידים הצעירים. שכן, רבי אהרן היה מבוגר מ[[אדמו"ר האמצעי]] בכעשר שנים{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15888&st=&pgnum=181&hilite= חלק ד' עמודים 156-7]}}.


במשך תקופה היה ידיד [[נפש]] של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות. והיו קוראים זה לזה אחים. מסופר כי הם היו מתהלכים ברחובות העיר כאשר הם שלובי-זרוע ומדברים בעומק דברי אדמוהזקן, בידידות ואחווה ו[[אהבה]] רבה.  
במשך תקופה היה ידיד של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות {{הערה|החל מגיל י"ב-י"ג שנה - רשימת היומן ע' קעו.}}. והם היו קוראים אחד לשני כאחים.  
 
כמו כן ר"א ואדמוהאמצעי, היו '[[חוזר|החוזרים הראשונים]]', כמו כן שימשו שניהם יחדיו כ"[[משפיע]]ים" שהדריכו וחינכו את עדת חסידי חב"ד.


בשנותיו האחרונות של [[אדמו"ר הזקן]] החלו חיכוכים בין רבי אהרן לבין רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (אחיו של אדמו"ר הזקן) עקב העובדה שרבי אהרן נהג לחזור דברי חסידות בשילוב הסברים משלו ואילו המהרי"ל זלזל בדרך זו והקפיד לחזור את המאמרים בדיוק רב וללא הסבר{{הערה|רשימות היומן עמוד שס"ז}}, בשלב מסוים הורה לו [[אדמו"ר הזקן]] לעזוב את ליאדי ולא הרשה לו לחזור במשך כשלוש שנים ומאז הגיע רק לעיתים רחוקות ולפרקים קצרים, בתקופה זו התגורר ב[[עיירה]] ארשע. עזיבתו גרמה צער רב לאדמו"ר הזקן, בזמנים הללו החלו להתגלות חילוקי דעות בין רבי אהרן לבין [[אדמו"ר האמצעי]] שגרמו למחלוקת לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן.
בשנותיו האחרונות של [[אדמו"ר הזקן]] החלו חיכוכים בין רבי אהרן לבין רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (אחיו של אדמו"ר הזקן) עקב העובדה שרבי אהרן נהג לחזור דברי חסידות בשילוב הסברים משלו ואילו המהרי"ל זלזל בדרך זו והקפיד לחזור את המאמרים בדיוק רב וללא הסבר{{הערה|רשימות היומן עמוד שס"ז}}, בשלב מסוים הורה לו [[אדמו"ר הזקן]] לעזוב את ליאדי ולא הרשה לו לחזור במשך כשלוש שנים ומאז הגיע רק לעיתים רחוקות ולפרקים קצרים, בתקופה זו התגורר ב[[עיירה]] ארשע. עזיבתו גרמה צער רב לאדמו"ר הזקן, בזמנים הללו החלו להתגלות חילוקי דעות בין רבי אהרן לבין [[אדמו"ר האמצעי]] שגרמו למחלוקת לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן.


==כ'חוזר' וכמשפיע==
===ייסוד חסידות סטרשלה===
{{ערך מורחב|חסידות סטרשלה}}
לפי אחת המסורות קיבל את ברכת [[אדמו"ר הזקן]] בעזיבתו, אולם הפילוג ממש והמחלוקת פרצו אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן.


אחד הדברים המאפיינים את שיטת חב"ד היה שעיקר החסידות התמקד באמירת תורה ארוכה ועיונית וחזרתה והפנמתה על ידי החסידים, המכונה [[חוזר]], שחוזר על דברי תורתו של האדמו"ר בכדי שהחסידים יעיינו ויבינו את עומק משמעותה, תפקיד זה הינו חשוב מאד בחסידות חבוהיה קיים אצל כל האדמו"רים, ראשית תפקיד זה התחיל כנראה בעיקר אצל אדמו"ר האמצעי ואדמוהר"א שהם היו ממונים ללמד ולמסור את תורת רבם אדמו"ר הזקן לחסידים חדשים וגם ישנים שאך זה התקרבו לחסידות בכלל ולחסידות חב"ד במיוחד.
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] התפתחה מחלוקת בינו לבין ממלא מקומו של אדמו"ר הזקן - [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ [[היכל הבעש"ט]] גיליון כעמ' קמ"ז ואילך.}}. ר' אהרן ראה עצמו כממשיך דרכו וממלא מקומו של [[אדמו"ר הזקן]] ופתח את חצרו ב[[עיירה]] [[סטרשלה]] והחל לנהוג במנהגי [[אדמו|אדמו"רות]]. מרבית החסידים הלכו אחר אדמו"ר האמצעי אך היו רבים שהלכו גם אחרי רבי אהרן.  


אולם בעוד החוזר המצוי היה בעיקר רק חוזר על דברי הרב בפני השומעים, הרי ר"א ואדמו"ר האמצעי, 'החוזרים הראשונים', היו למעלה מזה, הם היו מוסיפים ומבארים את . דברי הרב בביאורים ופירושים משלהם
עיקר המחלוקת ניטשה ביניהם ביחס לדרך ב[[עבודת התפילה]] - ר' אהרן היה עובד ה' בעל התפעלות גדולה והתלהבות עצומה שהתבטאה כלפי חוץ בתנועות ו[[תפילה]] בצעקות{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה}}. ואילו אצל אדמו"ר האמצעי כלל לא ניכרה ההתפעלות החוצה. ר' אהרון אף ביקר את רבינו האמצעי ע"כ באומרו לו א שווערער ווארט (ביטוי קשה) {{הערה|רשימת היומן ע' שנט. שם אף מובא הביטוי.}}.  


כמו כן שימשו שניהם יחדיו כ"משפיעים" (גם זה תפקיד חבד"י וותיק שכנראה התייסד עם מינויים של הר"א ואדמו"ר האמצעי) שהדריכו וחינכו את עדת חסידי חב"ד, חדשים וותיקים שבאו להתדפק על דלתות אדמו"ר הזקן
עניין נוסף היה לגבי [[התקשרות]] ל[[אדמו"ר]] שבעוד שהאדמו"ר האמצעי סבר שיש להתקשר לגמרי לאדמו"ר, סבר ר' אהרון שעל החסיד לקבל את תורתו של האדמוולאו דווקא גם את מרותו.
עדות לכך אנו רואים ב[[תקנות ליאזנא]] שקבע אדמו"ר הזקן שמי שלא יביא ''העדאה כתובה וחתומה בתרין עדים כשרים ונאמנים... שזה האיש נזהר כנ"ל שלא ישיח שיחה קודם התפילות לעולם, וגם נזהר בקביעות להתחיל הודו עם עשרה הראשונים ביחד, אז, כשיבוא למחננו, בוודאי לא יניחוהו לכנוס תוך הנכנסים אל . כלומר שיש להם תפקיד כפול א) של מבארי החסידות שאמר אדמוהזקן לחסידים, ב) וכמו כן להדריכם ב"מילי דחסידות". פעמים אף דרש חסידות ברבים בחיי אדמוהזקן. ולמעשה זה היה עיסוקו במשך כמעט שלושים שנה, שדלה השקה וביאר את תורת רבו לאחרים.  


אך לא ידוע אם רבי אהרן גם שימש ככותב רשמי, אך בכל זאת מצינו שהוא גם העתיק מדברי אדמוהזקן על הכתב ורבים ממאמרי רבנו נרשמו על ידו.
הרבי מספר כי יש שייחסו התחלת המחלוקת למאורע דלקמן: פעם בליל ר"ה אחרי הד"ח, חזרו המאמר ג"כ בחוץ כי היה האוויר טוב. ישבה חבורת אברכים על קורות וחזרו המאמר, בינתיים התחיל לרדת גשם, ראה שיצא גוי מבניין אחד - היה זה גברילא השומר - ונכנסו לשם והמשיכו החזרה. אח"כ נודע שהיה בית תיפלתם. נעשה מזה רעש וכו'. גם האברכים רצו לאדמוהאמצעי (לשאול עצה ותיקון כו'). הוא צחק (מזה), ומזה הייתה התחלת המחלוקת {{הערה|שם ע' שסח.}}.


מסופר שרבי נחמן מברסלב סיפר לתלמידו רבי נתן "על תלמיד אחד של הרה"ק בעל התניא שאמר במשך שמונה שעות תורה על ענין אחד ששמע מרבו"{{הערה|ימי תולדות של רבי נתן מברסלב}}, ולפי הנראה התכוון על רבי אהרן.
רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (אחיו של אדמו"ר הזקן), כתב לו מכתב חריף בנגלה שאסור לו להרות.  
 
==לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן==
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] התפתחה מחלוקת עזה בינו לבין ממלא מקומו של אדמו"ר הזקן - [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ [[היכל הבעש"ט]] גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.}}. ר' אהרון ראה עצמו כממשיך דרכו וממלא מקומו של [[אדמו"ר הזקן]] ופתח את חצרו ב[[עיירה]] סטרשלה והחל לנהוג במנהגי [[אדמו"ר|אדמו"רות]]. מרבית החסידים הלכו אחר [[אדמו"ר האמצעי]] אך היו רבים שהלכו גם אחרי רבי אהרן.
 
עיקר המחלוקת ניטשה ביניהם ביחס לדרך ב[[עבודת התפילה]] - ר' אהרן היה עובד ה' בעל התפעלות גדולה והתלהבות עצומה שהתבטאה כלפי חוץ בתנועות ו[[תפילה]] בצעקות{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה}}. ואילו אצל [[אדמו"ר האמצעי]] כלל לא ניכרה ההתפעלות החוצה. גם בספרו [[שערי היחוד והאמונה]] ניתן לראות את דרכו המשלבת את העבודה השכלית עם העבודה בהתפעלות וברגש.  


בעת כהונתו כאדמו"ר כתב ביאורים ב[[תורת החסידות]] המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, בעיקר על [[ספר התניא]] לרבינו הזקן, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה ב[[אחדות ה']], [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']]. ספרים אלו מבארים את תורת אדמו"ר הזקן, ומבטאים עמקות עצומה ב[[תורת החסידות]] בכלל ושל [[אדמו"ר הזקן]] בפרט.
בעת כהונתו כאדמו"ר כתב ביאורים ב[[תורת החסידות]] המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, בעיקר על [[ספר התניא]] לרבינו הזקן, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה ב[[אחדות ה']], [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']]. ספרים אלו מבארים את תורת אדמו"ר הזקן, ומבטאים עמקות עצומה ב[[תורת החסידות]] בכלל ושל [[אדמו"ר הזקן]] בפרט.


לאחר פטירתו של ר' אהרן עלה בנו רבי חיים רפאל כממשיכו לנשיאות, אולם לאחר שלא האריך ימים על ממלכתו חזרו רוב חסידיו לחסידות חב"ד, מיעוטם המשיכו ללמוד את תורתו של רבי אהרן וללכת בדרכיו ללא רבי ומנהיג.
כשאדמוהאמצעי נאסר, נאסר גם הוא. ומספרים שבנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שכשאסרו את אדמו"ר האמצעי, פגש באיסר המוסר והוכיח אותו על זה, נתכעס איסר ואמר לו לכן אלשין גם על אביך וקיים את הבטחתו. עוד מסופר {{הערה|בית רבי.}} כי חשבו המלשינים שעקב המחלוקת שבינהם יצליחו להביא את הצדדים להפליל אלו את אלו אך כמובן בלא הצלחה.
 
==כהונתו==
{{ערך מורחב|ערך=[[חסידות סטרשלה]]}}
 
לפי אחת המסורות קיבל את ברכת רבינו בעזיבתו: "ואדמוהזקן סמך את ידיו עליו ויתן לו שלוש חליפות שמלות לבנות וישלחהו למקום הולדתו ושמה החל להראות זרוע קדשו", אולם הפילוג ממש והמחלוקת פרצו אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן.
 
ידוע ששיטת חב"ד היא שהעיקר היא תורת חב"ד ולא להסתמך על האדמו"ר. בניגוד לגישת החסידות הכללית שדרשה צדיק באמונתו יְחַיֶה (דהיינו שהרבי הוא שנותן חיות והתלהבות לחסיד, והעיקר הוא הדביקות ברבי ולא לימוד תורתו), שיטת חב"ד גרסה צדיק באמונתו יִחיֶה, כלומר שהחסיד אינו מסתמך על הצדיק, אלא עיקר עבודתו הוא בכח עצמו על ידי התבוננות בתורת הרבי. ומכיון שניתנה רשות לחסיד ללמוד את תורת הרבי ולחדש חידושים עצמאיים, הרי היה מקום בחב"ד ליצור חציצה, דקה מן הדק, בין תורה עצמאית לבין מרות האדמו"ר.
 
כלומר, מכיון שיש רשות לדרוש במקום הרב ולהשפיע תחת חסות הרב, נוצרה כאן שאלה על הגבול הדק כחוט השערה, אך רב משמעי בין עצמאות של עיון התורה לבין קבלת מרות האדמו"ר, או בצורה בוטה יותר - בין לראות את הרבי במרכז ואת התורה רק כאחת מגילויו, או שהתורה היא המרכז והרבי היא רק מגלה אותה? אצל רבי אהרן, למרות שבחיצוניותו הייתה עבודתו דומה להפליא לעבודת אדמו"ר הזקן כפי שתיארנו לעיל, בכל זאת בהתאם לשיטת חב"ד האמורה, הוא הי' סבור שעיקר העיקרים בחב"ד היא תורת הרב ועל החסידים להתרכז בתורתו ולא כל כך בקבלת מרותו. אולם מאידך, אדמו"ר האמצעי, למרות שבחיצוניות הייתה צורת עבודתו שונה מאביו אדמו"ר הזקן, בכל זאת סבר שלמרות שאכן תורת חב"ד מדגישה את התורה כעיקר גדול, הרי עדיין הכל זקוק להיות מוגבל ומדוד לפי אמת המדה של האדמו"ר וההתקשרות אליו.
 
הבדל זה, שהוא עדין ודק כחוט השערה, שהרי פשיטא שאצל ר' אהרן היה אדמו"ר הזקן נשמת אפו ואור חייו והיה קשור אליו בכל כחות נפשו, הורגש קצת בסוף ימי אדמו"ר הזקן, אך התבלט והגיע לידי התממשות אחרי הסתלקותו, כאשר טען שאין כאן המשכיות של אדמו"רות אלא העיקר הוא ההמשך של תורת חב"ד ועבודת ה' על פי דרכה.
 
לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, כתב לו רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (אחיו של אדמו"ר הזקן), מכתב חריף בנגלה שאסור לו להרות.  
 
בתורתיו ביאר את תורת אדמו"ר הזקן כדרכו, ובין היתר הוסיף לבאר ולגלות ענינים שהיו סתומים בתורת אדמו"ר הזקן.


בהערות לשם הספר שנמצא בהוספות לתניא ונערך על ידי הרבי נכתב: תלמידו הגדול של רבנו הזקן הרב אהרן הלוי מסטרשלה כותב בהקדמתו לספרו – שלו – שערי היחוד והאמונה: שער היחוד והאמונה .. לא הספיק הזמן בידו להשלימו כפי כוונתו ורצונו הקדוש.  
אחד מגדולי החסידים אז התבטאו כי ר' אהרן הוא צדיק וקדוש, אך לא רבי...


ובספרו של ר' אהרן שער היחוד והאמונה עוסק לבאר המשך הענינים של שער היחוד של אדמו"ר הזקן.  
לאחר פטירתו של ר' אהרן עלה בנו רבי חיים רפאל כממשיכו לנשיאות, אולם לאחר שלא האריך ימים על ממלכתו חזרו רוב חסידיו לחסידות חב"ד, מיעוטם המשיכו ללמוד את תורתו של רבי אהרן וללכת בדרכיו ללא רבי ומנהיג.{{הערה|'בית רבי' חלק א' פרק כ"ו.}} ויש אשר הלכו לחסידות קוידינוב ווילעדניק.
פעם התבתטא הרבי, שעל ידי ביאורי רבותינו נשיאינו הושלם מה שהי' חסר בספר התניא.


רבי [[יחזקאל מדרויא]] ורבי [[משה וילנקין]] עברו לרבי אהרן ועל זה קיבלו קפידה מאדמו"ר האמצעי, שר' יחזקאל איבד את המוחין שלו, ור' משה הפסיד את רכושו ועוד.
ידוע שאמירת החסידות של ר' אהרון הייתה בהתלהבות רבה ומשכה מאד את השומעים. בשל כך, החליטו חסידי אדמו"ר האמצעי שלא לשמוע ממנו חסידות. אולם קרה פעם ששניים מחסידי אדמו"ר האמצעי הוזמנו לחתונת קרובי משפחה שהיו קשורים משפחתית אל ר' אהרן. שניהם ניסו לדחות את ההזמנה בהתחמקויות שונות מחשש שמא יבוא ר' אהרן ויאמר דברי חסידות, בסופו של דבר החליטו הם שכן להשתתף בחתונה אך סיכמו ביניהם דבשעה שיתחיל ר' אהרן באמירת דא"ח יאחזו הם במטפחת, וברגע שאחד מהם ירגיש שהוא "נמשך" אל ר' אהרן ימשוך הוא במטפחת וזה יהיה סימן לשני לשמור עליו ולהחזירו למקומו הקודם, וכך היה. ושניהם באו לחתונה והקשיבו לאמירת דא"ח שאמר ר' אהרן. שניהם הרגישו את משיכתם אליו ושנים משכו במטפחת, זה מושך לכאן וזה לכאן, עד אשר נקרעה המטפחת ושני חסידים אלו נעשו לחסידיו.


כשאדמו"ר האמצעי נאסר, נאסר גם הוא. ומספרים שבנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שכשאסרו את אדמו"ר האמצעי, פגש באיסר המוסר והוכיח אותו על זה, נתכעס איסר ואמר לו, לכן אלשין גם על אביך וקיים את הבטחתו.
כשסיפרו על כך לאדמו"ר האמצעי ששניים מחסידיו וביניהם העשיר בעל העסקים עברו לחצרו של ר' אהרון, אמר הרבי: ומה בכך? יהיה אצלי קבצן אחד פחות.


אחר פטירתו נסעו הרבה ממקושריו לליובאוויטש לאדמו"ר בעל הצ"צ נ"ע, והרבה מהם קבלו עליהם לרב את בנו הרה"ח ר' חיים רפאל על מקומו בסטראשעלע, אך במשך איזה שנים נחלש בבריאותו ונפטר בימי עלומיו בעיר טאלצין, ואז הרבה נתקשרו לליובאוויטש והרבה הסתפחו לרבני לעכוויץ, ווילעדניק, קאיידינוב, והרבה נשארו כך בלא רב{{הערה|'בית רבי' חלק א' פרק כ"ו.}}
ואכן עשיר זה נעשה כעבור זמן לעני וקבצן, וכמו כן ילדיו ונכדיו, כולם - עניים ואביונים.


- נראה לי טעות וערבוב עם ר' יחזקאל הנ"ל. לאחר פטירתו של אדמו"ר הזקן, הוא התנגד לנשיאותו של אדמו"ר האמצעי, ועקב כך, ניטלו ממנו המוחין שלו.
ר' פולע' קאהן שכתב סיפור זה בספרו שמועות וסיפורים {{הערה|ח"א ע' 48.}}, הוסיף בסוגריים: אחד מנכדיו הריהו רבה של רמת גן - ר' [[שלמה זלקינד לנדרס]]. הוא סיפר לי סיפור זה כמה פעמים, ואמר שיש לו תרעומות על אדמו"ר האמצעי אשר הפכם לקבצנים.
 
===מתלמדיו המפורסמים===


====מתלמדיו המפורסמים====
*רבי [[יחזקאל מדרויא]]
*רבי [[יחזקאל מדרויא]]
*רבי [[אברהם שיינעס]] - חתן אדמו"ר הזקן
*רבי [[אברהם שיינעס]] - חתן אדמו"ר הזקן
שורה 98: שורה 75:
*רבי מנחם נחום מפלאצק שכותב בהסכמתו לספר 'עבודת הלוי' 'שנאבקתי בעפר רגליו שנים הרבה'{{הערה|לאחר הסתלקות נסעו לווילעדניק ראה המבוא להר י. מונדשיין לספר 'שארית ישראל'.}}.
*רבי מנחם נחום מפלאצק שכותב בהסכמתו לספר 'עבודת הלוי' 'שנאבקתי בעפר רגליו שנים הרבה'{{הערה|לאחר הסתלקות נסעו לווילעדניק ראה המבוא להר י. מונדשיין לספר 'שארית ישראל'.}}.


==רבותנו נשאינו==
==אצל רבותינו נשאינו==
אף שסלל לעצמו דרך שלא תחת אדמו"ר האמצעי, רבותנו נשאינו הזכירו אותו לעיתים,
{{להשלים}}
אף שסלל לעצמו דרך שלא תחת [[אדמו"ר האמצעי]], רבותינו נשאינו הזכירו אותו לעיתים.


אדמו"ר הצמח צדק אמר עליו "אצלו היה התפעלות אלקי וגם הלא הוא היה לו מסירות נפש רב על רבינו",{{הערה|בית רבי בערכו בהערה ד}}  
אדמו"ר הצמח צדק אמר עליו {{ציטוטון|אצלו היה התפעלות אלקי וגם הלא הוא היה לו מסירות נפש רב על רבינו}}{{הערה|בית רבי בערכו בהערה ד}}.


הרבי חיבב את תורתו בכמה ענינים, ולדוגמה והביטוי שנמצא בלשון הרבי שהכח האלקי "לא סר לרגע" מקורו בכתביו{{הערה|ראה [[מדייק במאמר]] תשט"ז הערה 98.}}
בספר "[[המלך במסיבו]]" {{הערה|ח"א ע' קנא.}} מובאים דבריו של הרבי אודות הדפסת ספריו של ר' אהרון וז"ל: אם היו לי חסידים ברי-סמכא שאוכל לסמוך עליהם הייתי מדפיס. למרות שרי"כ טוען שאין מעות - מ"מ למטרה זו הייתי משיג מעות ומו"ל.


ואף התבטא כמה פעמים שצריך להדפיס את ספריו.
[[אדמו"ר הזקן]] התבטא פעם על ר' אהרון במילים "פי שניים ברוחי.. יקר לי כבן" {{הערה|אג"ק אדה"ז אגרת קסז.}}. וכן התבטא עליו בכינוי "קדוש עליון". הרבי הצ"צ התבטא עליו "זיין שכל איז שכל אלוקי" (השכל שלו הוא שכל [[אלוקי]]) {{הערה|לקוטי סיפורי התוועדויות - הרב מנחם זאב הלוי גרינגלאס - ע' 383.}}.
פעם שלחו אדה"ז לתווך בין החסידים למתנגדים מתונים שחקרו באמת את האמת. הם שאלו את ר' אהרון: מהו חסיד? ענה להם ר' אהרון: חסיד הוא מי שתוכו יקוד אש כי יש לו צמאון לאלוקות, ואלוקות נמשלה לאש, ככתוב כי ה' אלקיך אש אכלה הוא, ומבחוץ הוא במתינות, זהו מהותו ותוכו של חסיד {{הערה|ספר התולדות - רבינו הזקן - ח"ד ע' 1113.}}.


בהתוועדות שבת-קודש פרשת אחרי תש"ל (שיחות-קודש תש"ל כרך ב' עמ' 113) דיבר הרבי על עניין הצדקה. בין הדברים אמר שבנושא ה'מעמד' ישנו מיעוט איגרות של רבותינו נשיאינו, איגרות שכתב אדמו"ר הזקן אודות המעמדות עבור רבותינו שבארץ-הקודש ומהם שנדפסו וגם ישנן שלא נדפסו; איגרות של כ"ק מו"ח אדמו"ר [[אדמו"ר הריי"צ|מהוריי"צ]]. אמנם, ציין הרבי, "ישנה איגרת מר' אהר'לע סטראשעלער, המבאר את עניין המעמד".
הרבי חיבב את תורתו בכמה ענינים, ולדוגמה הביטוי שנמצא בלשון הרבי שהכח האלקי "לא סר לרגע" מקורו בכתביו{{הערה|ראה [[מדייק במאמר]] תשט"ז הערה 98.}} ואף התבטא כמה פעמים שצריך להדפיס את ספריו. בהתוועדות שבת-קודש פרשת אחרי תש"ל (שיחות-קודש תש"ל כרך ב' עמ' 113) דיבר הרבי על עניין הצדקה, בין הדברים אמר שבנושא ה'מעמד' ישנו מיעוט איגרות של רבותינו נשיאינו, איגרות שכתב אדמו"ר הזקן אודות המעמדות עבור רבותינו שבארץ-הקודש ומהם שנדפסו וגם ישנן שלא נדפסו; איגרות של כ"ק מו"ח אדמו"ר [[אדמו"ר הריי"צ|מהוריי"צ]]. אמנם, ציין הרבי, "ישנה איגרת מר' אהר'לע סטראשעלער, המבאר את עניין המעמד".{{הערה|דברי הרבי מכוונים ככל הנראה למכתבו של הרה"ק ר' אהרן הנדפס בספרו 'עבודת הלוי' (חלק הליקוטים יג, ג), שם מבואר רוב הטוב ונועם הוי' הנמשכים על ידי הנתינה [ונעתק משם בספר '[[מגדל עוז]]' (כפ"ח תש"מ) עמ' שכט – שלא].}}
 
דברי הרבי מכוונים ככל הנראה למכתבו של הרה"ק ר' אהרן הנדפס בספרו 'עבודת הלוי' (חלק הליקוטים יג, ג), שם מבואר רוב הטוב ונועם הוי' הנמשכים על ידי הנתינה [ונעתק משם בספר 'מגדל עוז' (כפ"ח תש"מ) עמ' שכט – שלא].
 
עוד בחיי אדמו"ר הזקן כתב הרה"ק הנ"ל שתי אגרות בנושא הנ"ל [נעתקו במגדל עז שם עמ' שכז-ט; ועמ' שלא-שלג]. בראשונה הוא כותב כי קליטת דברי הרב בפנימיות אפשרית רק על ידי הנתינה שהיא הממוצעת להתקשרות ולקבלת החיוניות מהרב ("ולא כמו אותן המדמין התקשרות הצדיקים מחמת שאוהב אותן בלבד"). בשנייה ישנו דגש על עניין השמחה החייבת לשרות במעשה המצוות בכלל, ובפרט בנתינה זו "אשר יסודתו בהררי קודש ומוסד ושורש לכל עבודתו בקודש", ועד אשר מרוממתו "להתאחד נפשו עם אור-אין-סוף חיי החיים ברוך-הוא".


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו ממלא מקומו רבי חיים רפאל
*בנו ממלא מקומו רבי חיים רפאל
*בנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שנשא לאשתו רבקה בת הגביר ר' חיים דימשיץ מוויטעבסק
*בנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שנשא לאשתו את רבקה בת הגביר ר' חיים דימשיץ מוויטעבסק
*חתנו ר' אריה ליב מלעפלע
*חתנו ר' אריה ליב מלעפלע
*חתנו ר' אלכסנדר סנדר פרומקין אבי משפחת פרומקין הירושלמית שעלה לא"י. נכדו ר' נחמן יצחק יעקבסון משקלוב הוציא לאור את ספרו עבודת הלוי
*חתנו ר' אלכסנדר סנדר פרומקין אבי משפחת פרומקין הירושלמית שעלה לארץ ישראל{{הערה|לאחר פטירת אשתו של ר' סנדר בת ר' אהרן, נשא ר' סנדר אשה אחרת ממנה נולד לו בנו [[ישראל דב פרומקין]]}}. נכדו ר' נחמן יצחק יעקבסון משקלוב הוציא לאור את ספרו עבודת הלוי.


==מצבתו==
==מצבתו==
[[קובץ:ציון הסטרשלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי אהרן]]
[[קובץ:ציון הסטרשלה.jpg|שמאל|ממוזער|מצבתו של רבי אהרן]]
ב[[חודש טבת]] [[תשע"א]] נתגלה שבכפר "סטראשעלע" מקום קבורתו, וזאת על פי עדות זקני הכפר "שבמקום זה קבור רב גדול שהיו באים הרבה להתפלל אצלו" על פי הדברים האלו הוקמה על ציונו מצבה חדשה{{הערה|שמעון גווירץ [http://zadikim.org/44166.html רבי אהרן הלוי הורוויץ מסטרשלה], אתר באהלי צדיקים, ט"ו טבת ה'תשע"א}}.
ב[[חודש טבת]] [[תשע"א]] נתגלה שמקום קבורתו הוא בכפר "סטראשעלע", וזאת על פי עדות זקני הכפר "שבמקום זה קבור רב גדול שהיו באים הרבה להתפלל אצלו" על פי הדברים האלו הוקמה על ציונו מצבה חדשה{{הערה|שמעון גווירץ [http://zadikim.org/44166.html רבי אהרן הלוי הורוויץ מסטרשלה], אתר באהלי צדיקים, ט"ו טבת ה'תשע"א}}.


==ספריו==
==ספריו==
* '''[[שערי היחוד והאמונה]]''' - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו|שער היחוד והאמונה]][[שקלוב]] [[תק"פ]]{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.
[[קובץ:CIMG6070.JPG|ממוזער|דף השער של ספר [[שערי היחוד והאמונה]]]]
* '''[[שערי היחוד והאמונה]]''' - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו|שער היחוד והאמונה]] [[שקלוב]] [[תק"פ]]{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.
* '''[https://www.hebrewbooks.org/21073 שערי העבודה]''' - ביאור על [[ספר התניא]].
* '''[https://www.hebrewbooks.org/21073 שערי העבודה]''' - ביאור על [[ספר התניא]].
* '''[[עבודת הלוי]]''' - פרשיות השבוע, על ההפטרות, על המועדים, אגרות וליקוטים שונים, גם מאמרים שנאמרו על ידו בהזדמנויות שונות, וכן מאמרי אדמו"ר הזקן כפי שנרשמו על ידו, נדפס אחרי הסתלקותו על ידי נכדיו ותלמידיו, ונכתבו על ידי תלמידיו. לבוב, [[תר"ב]]-[[תרכ"ו]].  
* '''[[עבודת הלוי]]''' - פרשיות השבוע, על ההפטרות, על המועדים, אגרות וליקוטים שונים, גם מאמרים שנאמרו על ידו בהזדמנויות שונות, וכן מאמרי אדמו"ר הזקן כפי שנרשמו על ידו, נדפס אחרי הסתלקותו על ידי נכדיו ותלמידיו, ונכתבו על ידי תלמידיו. לבוב, [[תר"ב]]-[[תרכ"ו]].  
* '''הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים''', מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בורשה), [[תרכ"ו]].
* '''[[הגדה של פסח - סוד קדושים|הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים]]''', עם פירושים המלוקטים מתורת אדמו"ר הזקן ומתורת ר' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בוורשה), [[תרכ"ו]].
* [https://www.hebrewbooks.org/21815= שער התפילה] - מבאר את עניין התפילה.  
* [https://www.hebrewbooks.org/21815= שער התפילה] - מבאר את עניין התפילה.  
* '''ביאור על מגילת רות''', בתוך ספר 'בד קודש' ורשה [[תרל"א]].
* '''ביאור על מגילת רות''', בתוך ספר 'בד קודש' ורשה [[תרל"א]].
* '''ביאור על אגרת הקודש של רבנו הזקן "'איהו וחיוהי חד"''', הובא בסוף חלק ג' לספר 'עבודת הלוי' דף מ"ד עמ' א'.
* '''ביאור על אגרת הקודש של רבנו הזקן "'איהו וחיוהי חד"''', הובא בסוף חלק ג' לספר 'עבודת הלוי' דף מ"ד עמ' א'.
במשך שנים, לא נדפסו ספריו מעבר למהדורותיהם הראשונות או בסמוך לכך, והפכו לנדירים. בשנות המ"מים, הודפסו והופצו ספריו במהדורות נוספות, על ידי רבי אברהם משה קרויס מחסידי [[תולדות אהרן]].
במשך שנים, לא נדפסו ספריו מעבר למהדורותיהם הראשונות או בסמוך לכך, והפכו לנדירים. בשנות המ"מים, הודפסו והופצו ספריו במהדורות נוספות, על ידי רבי אברהם משה קרויס מחסידי [[תולדות אהרן]].
ובשנת '''תשפ"ג''' נדפס מהדורה חדשה ע"י '''מכון שערי ההשתלשלות.'''


במספר הזדמנויות{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך א' עמ' קנב}} בסעודות החג בבית [[אדמו"ר הריי"צ]], העיר ה[[רש"ג]] בפני הרבי כי ספרי ר' אהרן לא הודפסו זמן רב ואזלו מן השוק, הרבי הגיב על כך ואמר:'''"אילו היו לי חסידים ברי-סמכא שאפשר לסמוך עליהם – הייתי מדפיסם!"''' והמשיך:'''"למרות שיש מי שטוען שאין כסף – למטרה כזו הייתי משיג כסף ומוציאם-לאור!"'''. ובהזדמנות נוספת{{הערה|שם עמ' ריא}} העיר ה[[רש"ג]] כי כתבי ר' אהרן הולכים לאיבוד, והרבי הוסיף כי דרושיו על פרשיות השבוע אינם מסודרות, ומן הראוי לעורכם לפני הבאתם לדפוס, ואמר:'''"באמת מן הראוי היה להוציאם-לאור, אם חסידים יקחו על עצמם את האחריות!"'''.
במספר הזדמנויות{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך א' עמ' קנב}} בסעודות החג בבית [[אדמו"ר הריי"צ]], העיר ה[[רש"ג]] בפני הרבי כי ספרי ר' אהרן לא הודפסו זמן רב ואזלו מן השוק, הרבי הגיב על כך ואמר:'''"אילו היו לי חסידים ברי-סמכא שאפשר לסמוך עליהם – הייתי מדפיסם!"''' והמשיך:'''"למרות שיש מי שטוען שאין כסף – למטרה כזו הייתי משיג כסף ומוציאם-לאור!"'''. ובהזדמנות נוספת{{הערה|שם עמ' ריא}} העיר ה[[רש"ג]] כי כתבי ר' אהרן הולכים לאיבוד, והרבי הוסיף כי דרושיו על פרשיות השבוע אינם מסודרות, ומן הראוי לעורכם לפני הבאתם לדפוס, ואמר:'''"באמת מן הראוי היה להוציאם-לאור, אם חסידים יקחו על עצמם את האחריות!"'''.
שורה 147: שורה 124:
*{{HebrewBooks|רבי אהרן מסטרשלה|שער התפילה|21815}}
*{{HebrewBooks|רבי אהרן מסטרשלה|שער התפילה|21815}}
*"[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8035&CategoryID=1547 הרה"ק ר' אהרן מסטראַשעלע]" - מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].
*"[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8035&CategoryID=1547 הרה"ק ר' אהרן מסטראַשעלע]" - מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].
* ספר '''שערי ההשתלשלות'''. ספר '''שערי עבודת היחוד'''.


{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות סטרשלה]]|שנה=[[תקכ"ו]] - [[כ"ב תשרי]] [[תקפ"ט]]|הבא=האדמו"ר רבי [[חיים רפאל מסטרשלה]]}}
{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות סטרשלה]]|שנה=[[תקכ"ו]] - [[כ"ב תשרי]] [[תקפ"ט]]|הבא=האדמו"ר רבי [[חיים רפאל מסטרשלה]]}}
שורה 152: שורה 130:
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אדמו"רים]]
[[קטגוריה:אדמו"רים]]
[[קטגוריה:חסידות סטרשלה]]
[[קטגוריה:משפחת הורביץ (1)]]

גרסה אחרונה מ־12:41, 19 ביולי 2024

רבי אהרן מסטרשלה
לידה תקכ"ו
פטירה שמיני עצרת תקפ"ט
השתייכות חב"ד סטרשלה
תפקידים נוספים מייסד חסידות סטרשלה

רבי אהרן סג"ל (סגל) הורוביץ הלוי (או אהרן מסטרשלה), (נולד בתקכ"ו בערך ונסתלק בשמיני עצרת תקפ"ט) היה מגדולי חסידיו של אדמו"ר הזקן, לאחר הסתלקותו פתח חצר נפרדת עקב חילוקי דעות עם אדמו"ר האמצעי וייסד את חסידות סטרשלה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ילדותו וצעירותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי אהרן נולד בשנת תקכ"ו לאביו ר' משה (דור שביעי לשל"ה[1]) באוסבה שברוסיה הלבנה, על אביו ר' משה מסופר שעמד בנסיון עד כדי מסירות נפש ויסורים נוראים, ולכן זכה לברכתו של הרה"ק ר' ליב שרה'ס שיזכה לבן שיאיר את העולם. עוד אמרו עליו, שאמרו גדולי ישראל שבדורו שלא נפגם אצלו צלם האלוקים[2].

בגיל 13 כבר היה בקי בכתבי האריז"ל נוסף על בקיאותו ורוב חכמתו בתורת הנגלה[3]. כאשר אדמו"ר הזקן הקים את חסידות חב"ד, התקרב אליו ר' אהרן למרות צעירותו[4].

אדמו"ר הזקן חבבו וקרבו מאד וגדלו בתוך ביתו כאחד מבניו[5].

בצל אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

מסופר שכאשר נכנס פעם ראשונה לאדמו"ר הזקן כתב לו פ"נ בו כתב: "כיצד תוכל הנפש השפלה העמלה להתקשר בא"ס עצמותו ומהותו?". כשראה זאת האדמו"ר הזקן יצא מהיכל קודשו ואמר שאברך צעיר שאל דבר שזקני החסידים לא שאלו מעולם[6].

בשנת תקמ"ג עוד היה קשור לאדמו"ר הזקן[7] ובשנת תקס"א קבע את מושבו בליאדי ליד אדמו"ר הזקן, שם דר שמונה שנים[8]. על עזיבתו התבטא רבינו "נעקרו עיני מראשי" [9].

למד בחדר א' אצל אדמו"ר הזקן[10].

בשערי ספריו נדפס כי למד אצלו ושמש את אדמו"ר הזקן למעלה משלושים שנה, וכן הוא היה מתייגע על קטע קטן שהיה אומר אדמו"ר הזקן, ודורש במאמריו[11] במצות אדמו"ר הזקן אף היה משיב על מכתבים בשמו.

כאשר נאסר אדמו"ר הזקן אף הסתובב לאסוף כסף לפעול לשחרורו אצל השלטונות. וקיבץ מאה אלף רובל כסף[12]

בעת נשיאותו של אדמו"ר הזקן הופקד רבי אהרן על ידי אדמו"ר הזקן להדרכת החסידים המבוגרים, ואדמו"ר האמצעי היה מופקד על הדרכת החסידים הצעירים. שכן, רבי אהרן היה מבוגר מאדמו"ר האמצעי בכעשר שנים[13].

במשך תקופה היה ידיד של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות [14]. והם היו קוראים אחד לשני כאחים.

כמו כן ר"א ואדמו"ר האמצעי, היו 'החוזרים הראשונים', כמו כן שימשו שניהם יחדיו כ"משפיעים" שהדריכו וחינכו את עדת חסידי חב"ד.

בשנותיו האחרונות של אדמו"ר הזקן החלו חיכוכים בין רבי אהרן לבין רבי יהודה לייב מינוביץ' (אחיו של אדמו"ר הזקן) עקב העובדה שרבי אהרן נהג לחזור דברי חסידות בשילוב הסברים משלו ואילו המהרי"ל זלזל בדרך זו והקפיד לחזור את המאמרים בדיוק רב וללא הסבר[15], בשלב מסוים הורה לו אדמו"ר הזקן לעזוב את ליאדי ולא הרשה לו לחזור במשך כשלוש שנים ומאז הגיע רק לעיתים רחוקות ולפרקים קצרים, בתקופה זו התגורר בעיירה ארשע. עזיבתו גרמה צער רב לאדמו"ר הזקן, בזמנים הללו החלו להתגלות חילוקי דעות בין רבי אהרן לבין אדמו"ר האמצעי שגרמו למחלוקת לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן.

ייסוד חסידות סטרשלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – חסידות סטרשלה

לפי אחת המסורות קיבל את ברכת אדמו"ר הזקן בעזיבתו, אולם הפילוג ממש והמחלוקת פרצו אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן.

לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן התפתחה מחלוקת בינו לבין ממלא מקומו של אדמו"ר הזקן - אדמו"ר האמצעי[16]. ר' אהרן ראה עצמו כממשיך דרכו וממלא מקומו של אדמו"ר הזקן ופתח את חצרו בעיירה סטרשלה והחל לנהוג במנהגי אדמו"רות. מרבית החסידים הלכו אחר אדמו"ר האמצעי אך היו רבים שהלכו גם אחרי רבי אהרן.

עיקר המחלוקת ניטשה ביניהם ביחס לדרך בעבודת התפילה - ר' אהרן היה עובד ה' בעל התפעלות גדולה והתלהבות עצומה שהתבטאה כלפי חוץ בתנועות ותפילה בצעקות[11]. ואילו אצל אדמו"ר האמצעי כלל לא ניכרה ההתפעלות החוצה. ר' אהרון אף ביקר את רבינו האמצעי ע"כ באומרו לו א שווערער ווארט (ביטוי קשה) [17].

עניין נוסף היה לגבי התקשרות לאדמו"ר שבעוד שהאדמו"ר האמצעי סבר שיש להתקשר לגמרי לאדמו"ר, סבר ר' אהרון שעל החסיד לקבל את תורתו של האדמו"ר ולאו דווקא גם את מרותו.

הרבי מספר כי יש שייחסו התחלת המחלוקת למאורע דלקמן: פעם בליל ר"ה אחרי הד"ח, חזרו המאמר ג"כ בחוץ כי היה האוויר טוב. ישבה חבורת אברכים על קורות וחזרו המאמר, בינתיים התחיל לרדת גשם, ראה שיצא גוי מבניין אחד - היה זה גברילא השומר - ונכנסו לשם והמשיכו החזרה. אח"כ נודע שהיה בית תיפלתם. נעשה מזה רעש וכו'. גם האברכים רצו לאדמו"ר האמצעי (לשאול עצה ותיקון כו'). הוא צחק (מזה), ומזה הייתה התחלת המחלוקת [18].

רבי יהודה לייב מינוביץ' (אחיו של אדמו"ר הזקן), כתב לו מכתב חריף בנגלה שאסור לו להרות.

בעת כהונתו כאדמו"ר כתב ביאורים בתורת החסידות המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, בעיקר על ספר התניא לרבינו הזקן, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה באחדות ה', אהבת ה' ויראת ה'. ספרים אלו מבארים את תורת אדמו"ר הזקן, ומבטאים עמקות עצומה בתורת החסידות בכלל ושל אדמו"ר הזקן בפרט.

כשאדמו"ר האמצעי נאסר, נאסר גם הוא. ומספרים שבנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שכשאסרו את אדמו"ר האמצעי, פגש באיסר המוסר והוכיח אותו על זה, נתכעס איסר ואמר לו לכן אלשין גם על אביך וקיים את הבטחתו. עוד מסופר [19] כי חשבו המלשינים שעקב המחלוקת שבינהם יצליחו להביא את הצדדים להפליל אלו את אלו אך כמובן בלא הצלחה.

אחד מגדולי החסידים אז התבטאו כי ר' אהרן הוא צדיק וקדוש, אך לא רבי...

לאחר פטירתו של ר' אהרן עלה בנו רבי חיים רפאל כממשיכו לנשיאות, אולם לאחר שלא האריך ימים על ממלכתו חזרו רוב חסידיו לחסידות חב"ד, מיעוטם המשיכו ללמוד את תורתו של רבי אהרן וללכת בדרכיו ללא רבי ומנהיג.[20] ויש אשר הלכו לחסידות קוידינוב ווילעדניק.

ידוע שאמירת החסידות של ר' אהרון הייתה בהתלהבות רבה ומשכה מאד את השומעים. בשל כך, החליטו חסידי אדמו"ר האמצעי שלא לשמוע ממנו חסידות. אולם קרה פעם ששניים מחסידי אדמו"ר האמצעי הוזמנו לחתונת קרובי משפחה שהיו קשורים משפחתית אל ר' אהרן. שניהם ניסו לדחות את ההזמנה בהתחמקויות שונות מחשש שמא יבוא ר' אהרן ויאמר דברי חסידות, בסופו של דבר החליטו הם שכן להשתתף בחתונה אך סיכמו ביניהם דבשעה שיתחיל ר' אהרן באמירת דא"ח יאחזו הם במטפחת, וברגע שאחד מהם ירגיש שהוא "נמשך" אל ר' אהרן ימשוך הוא במטפחת וזה יהיה סימן לשני לשמור עליו ולהחזירו למקומו הקודם, וכך היה. ושניהם באו לחתונה והקשיבו לאמירת דא"ח שאמר ר' אהרן. שניהם הרגישו את משיכתם אליו ושנים משכו במטפחת, זה מושך לכאן וזה לכאן, עד אשר נקרעה המטפחת ושני חסידים אלו נעשו לחסידיו.

כשסיפרו על כך לאדמו"ר האמצעי ששניים מחסידיו וביניהם העשיר בעל העסקים עברו לחצרו של ר' אהרון, אמר הרבי: ומה בכך? יהיה אצלי קבצן אחד פחות.

ואכן עשיר זה נעשה כעבור זמן לעני וקבצן, וכמו כן ילדיו ונכדיו, כולם - עניים ואביונים.

ר' פולע' קאהן שכתב סיפור זה בספרו שמועות וסיפורים [21], הוסיף בסוגריים: אחד מנכדיו הריהו רבה של רמת גן - ר' שלמה זלקינד לנדרס. הוא סיפר לי סיפור זה כמה פעמים, ואמר שיש לו תרעומות על אדמו"ר האמצעי אשר הפכם לקבצנים.

מתלמדיו המפורסמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אצל רבותינו נשאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

אף שסלל לעצמו דרך שלא תחת אדמו"ר האמצעי, רבותינו נשאינו הזכירו אותו לעיתים.

אדמו"ר הצמח צדק אמר עליו "אצלו היה התפעלות אלקי וגם הלא הוא היה לו מסירות נפש רב על רבינו"[23].

בספר "המלך במסיבו" [24] מובאים דבריו של הרבי אודות הדפסת ספריו של ר' אהרון וז"ל: אם היו לי חסידים ברי-סמכא שאוכל לסמוך עליהם הייתי מדפיס. למרות שרי"כ טוען שאין מעות - מ"מ למטרה זו הייתי משיג מעות ומו"ל.

אדמו"ר הזקן התבטא פעם על ר' אהרון במילים "פי שניים ברוחי.. יקר לי כבן" [25]. וכן התבטא עליו בכינוי "קדוש עליון". הרבי הצ"צ התבטא עליו "זיין שכל איז שכל אלוקי" (השכל שלו הוא שכל אלוקי) [26]. פעם שלחו אדה"ז לתווך בין החסידים למתנגדים מתונים שחקרו באמת את האמת. הם שאלו את ר' אהרון: מהו חסיד? ענה להם ר' אהרון: חסיד הוא מי שתוכו יקוד אש כי יש לו צמאון לאלוקות, ואלוקות נמשלה לאש, ככתוב כי ה' אלקיך אש אכלה הוא, ומבחוץ הוא במתינות, זהו מהותו ותוכו של חסיד [27].

הרבי חיבב את תורתו בכמה ענינים, ולדוגמה הביטוי שנמצא בלשון הרבי שהכח האלקי "לא סר לרגע" מקורו בכתביו[28] ואף התבטא כמה פעמים שצריך להדפיס את ספריו. בהתוועדות שבת-קודש פרשת אחרי תש"ל (שיחות-קודש תש"ל כרך ב' עמ' 113) דיבר הרבי על עניין הצדקה, בין הדברים אמר שבנושא ה'מעמד' ישנו מיעוט איגרות של רבותינו נשיאינו, איגרות שכתב אדמו"ר הזקן אודות המעמדות עבור רבותינו שבארץ-הקודש ומהם שנדפסו וגם ישנן שלא נדפסו; איגרות של כ"ק מו"ח אדמו"ר מהוריי"צ. אמנם, ציין הרבי, "ישנה איגרת מר' אהר'לע סטראשעלער, המבאר את עניין המעמד".[29]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו ממלא מקומו רבי חיים רפאל
  • בנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שנשא לאשתו את רבקה בת הגביר ר' חיים דימשיץ מוויטעבסק
  • חתנו ר' אריה ליב מלעפלע
  • חתנו ר' אלכסנדר סנדר פרומקין אבי משפחת פרומקין הירושלמית שעלה לארץ ישראל[30]. נכדו ר' נחמן יצחק יעקבסון משקלוב הוציא לאור את ספרו עבודת הלוי.

מצבתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מצבתו של רבי אהרן

בחודש טבת תשע"א נתגלה שמקום קבורתו הוא בכפר "סטראשעלע", וזאת על פי עדות זקני הכפר "שבמקום זה קבור רב גדול שהיו באים הרבה להתפלל אצלו" על פי הדברים האלו הוקמה על ציונו מצבה חדשה[31].

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

דף השער של ספר שערי היחוד והאמונה

במשך שנים, לא נדפסו ספריו מעבר למהדורותיהם הראשונות או בסמוך לכך, והפכו לנדירים. בשנות המ"מים, הודפסו והופצו ספריו במהדורות נוספות, על ידי רבי אברהם משה קרויס מחסידי תולדות אהרן. ובשנת תשפ"ג נדפס מהדורה חדשה ע"י מכון שערי ההשתלשלות.

במספר הזדמנויות[33] בסעודות החג בבית אדמו"ר הריי"צ, העיר הרש"ג בפני הרבי כי ספרי ר' אהרן לא הודפסו זמן רב ואזלו מן השוק, הרבי הגיב על כך ואמר:"אילו היו לי חסידים ברי-סמכא שאפשר לסמוך עליהם – הייתי מדפיסם!" והמשיך:"למרות שיש מי שטוען שאין כסף – למטרה כזו הייתי משיג כסף ומוציאם-לאור!". ובהזדמנות נוספת[34] העיר הרש"ג כי כתבי ר' אהרן הולכים לאיבוד, והרבי הוסיף כי דרושיו על פרשיות השבוע אינם מסודרות, ומן הראוי לעורכם לפני הבאתם לדפוס, ואמר:"באמת מן הראוי היה להוציאם-לאור, אם חסידים יקחו על עצמם את האחריות!".

ניגוניו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי אהרן מסטרשלה, ‏שער התפילה, באתר HebrewBooks

הקודם:
חסידות חב"ד
אדמו"רי חסידות סטרשלה
תקכ"ו - כ"ב תשרי תקפ"ט
הבא:
האדמו"ר רבי חיים רפאל מסטרשלה

הערות שוליים

  1. בית רבי, עמ' 111-112,אלפסי, החסידות מדור לדור, עמוד 234,
  2. ראה מ. אינדריטץ, 'באהלי חב"ד' עמ' 172 . בספר 'שבחי הרב' כותב שהרה"ק רבי ישראל מפולוצק העיד לפני הרב המגיד ממזריטש שראה על כפרי אחד, רבי משה הלוי בכפר נאיימיל, את צלם האלוקים בשלמות כאשר ניתן לו (עמ' יג).
  3. 'שבחי הרב', שם.
  4. ב'שבחי הרב' כתוב שהיה בן י"ג שנה, לפי 'בית רבי' היה בן י"ז שנה.
  5. ב'שבחי הרב' מסופר שאביו ר' משה היה גר בכפר ניימיל ליד אורשע וכשהיה ר"א עדיין בגיל צעיר עבר אדמו"ר הזקן דרך הכפר וראה אותו משחק עם נערים בני גילו בקש שיביאו אותו לבית אביו ובקש להשתדך עמו אך אביו אמר שהוא כבר משודך לאחת מבני משפחתו.
  6. שמועות וסיפורים ח"ג ע' 224.
  7. ראה "ספר אדמו"רים" הוצאת תל אביב של שנת תשכ"א, עמוד 49, "שושלת רבי אהרן מסטרשלה"
  8. בית רבי בערכו
  9. שמועות וסיפורים - שם.
  10. משמעות מרשימות היומן עמוד שנט.
  11. 11.0 11.1 מסופר ברשימת היומן, עמוד שנ"ט, כי באחת מהפעמים בהם עסקו חסידי אדמו"ר הזקן באחד ממאמריו, החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות! שראה זאת חברו, ר' משה וילנקר, קרא לעברו "רד למטה! מה לך מתפעל כך?...
  12. רשימות היומן עמוד שט"ז
  13. תורת מנחם חלק ד' עמודים 156-7
  14. החל מגיל י"ב-י"ג שנה - רשימת היומן ע' קעו.
  15. רשימות היומן עמוד שס"ז
  16. על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ היכל הבעש"ט גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.
  17. רשימת היומן ע' שנט. שם אף מובא הביטוי.
  18. שם ע' שסח.
  19. בית רבי.
  20. 'בית רבי' חלק א' פרק כ"ו.
  21. ח"א ע' 48.
  22. לאחר הסתלקות נסעו לווילעדניק ראה המבוא להר י. מונדשיין לספר 'שארית ישראל'.
  23. בית רבי בערכו בהערה ד
  24. ח"א ע' קנא.
  25. אג"ק אדה"ז אגרת קסז.
  26. לקוטי סיפורי התוועדויות - הרב מנחם זאב הלוי גרינגלאס - ע' 383.
  27. ספר התולדות - רבינו הזקן - ח"ד ע' 1113.
  28. ראה מדייק במאמר תשט"ז הערה 98.
  29. דברי הרבי מכוונים ככל הנראה למכתבו של הרה"ק ר' אהרן הנדפס בספרו 'עבודת הלוי' (חלק הליקוטים יג, ג), שם מבואר רוב הטוב ונועם הוי' הנמשכים על ידי הנתינה [ונעתק משם בספר 'מגדל עוז' (כפ"ח תש"מ) עמ' שכט – שלא].
  30. לאחר פטירת אשתו של ר' סנדר בת ר' אהרן, נשא ר' סנדר אשה אחרת ממנה נולד לו בנו ישראל דב פרומקין
  31. שמעון גווירץ רבי אהרן הלוי הורוויץ מסטרשלה, אתר באהלי צדיקים, ט"ו טבת ה'תשע"א
  32. קישור לספר
  33. 'המלך במסיבו' כרך א' עמ' קנב
  34. שם עמ' ריא