דייתיקי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ב[[ערוך]] פירש שבלשון יון קורין לשטר צוואה דייתיקי{{הערה|ואכן ביוונית עד היום המילה διαθήκη (דייתיקי) פירושה צוואה}} עיקר הדבר, דא תהא למיקם ולהיות. | ב[[ערוך]] פירש שבלשון יון קורין לשטר צוואה דייתיקי{{הערה|ואכן ביוונית עד היום המילה διαθήκη (דייתיקי) פירושה צוואה}} עיקר הדבר, דא תהא למיקם ולהיות. | ||
== | |||
==למסקנא כיום== | |||
למסקנת הדברים מבהיר הצמח צדק{{הערה|בחידושיו למועד קטן פ"ג ד"ה דייתיקי.}} כי יש שני טעמים שלכן כותבים את השטר דייתיקי: 1. לזכרון, כפירוש הנימוקי יוסף. 2. כדי שיהא בוש המקבל לחזור בו. | למסקנת הדברים מבהיר הצמח צדק{{הערה|בחידושיו למועד קטן פ"ג ד"ה דייתיקי.}} כי יש שני טעמים שלכן כותבים את השטר דייתיקי: 1. לזכרון, כפירוש הנימוקי יוסף. 2. כדי שיהא בוש המקבל לחזור בו. | ||
{{אבלות וימי זכרון}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חושן משפט]] | [[קטגוריה:חושן משפט]] | ||
[[קטגוריה:אבלות]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:13, 2 ביולי 2024
דייתיקי היא שטר של מתנת שכיב מרע כלומר אדם הנוטה למות וציוה לכתוב מסמך המעיד על כך שהוא מוסר חלק מנכסיו לאדם אחר, נחלקו הראשונים בפירוש המילה.
פירוש הראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הנימוקי יוסף[1] מפרש שלמרות שמתנת שכיב מרע קונה בדיבור בלבד הדרך היא לכתוב את השטר לזכרון כדי שלא יפסיד המקבל בהעדר העדים. על פירוש זה מקשה הצמח צדק למה נקרא השאר "למיקם ולהיות", והלא חלות המתנה חלה גם בלי השטר והשטר אינו אלא לזכרון. יותר מכך, אין ביד השטר להקנות שכיב מכרע כי "אין שטר לאחר מיתה" ודעתו של השכיב מרע היא רק שיחול לאחר מיתה.
רש"י[2] מפרש "שטר זה יהיה לקום ולהיות ככל הכתוב בו דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין" כו'.
הרמב"ם בפירוש המשנית כותב שדייתיקי היא מלכה מרכבת, ופירוש ענינה "שטר שמקנהו בו נכסים מטלטלים או קרקע או דבר מן הדברים" כו' גם פירוש זה קשה, כמקושיית הצמח צדק והלא ההקנאה היא על ידי הדיבור ולא על ידי השטר.
בערוך פירש שבלשון יון קורין לשטר צוואה דייתיקי[3] עיקר הדבר, דא תהא למיקם ולהיות.
למסקנא כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
למסקנת הדברים מבהיר הצמח צדק[4] כי יש שני טעמים שלכן כותבים את השטר דייתיקי: 1. לזכרון, כפירוש הנימוקי יוסף. 2. כדי שיהא בוש המקבל לחזור בו.
| אבלות וימי זכרון | ||||
|---|---|---|---|---|
| אבלות וקבורה | אנינות · טהרה · תכריכים · הלוויה · קבורה · שבעה | |||
| ירושה והנצחה | צוואה · דייתיקי · ירושה · הנצחה · עילוי נשמה | |||
| שנה ראשונה וימי זכרון | שמועה רחוקה · הקמת מצבה · שלושים · י"ב חודש · סיום אמירת הקדיש · סיום השנה · יארצייט (יום זכרון) | |||
| מושגים קרובים | נר נשמה · הזכרת נשמות · הליכה לבית הקברות · השתטחות על קברי צדיקים · חברא קדישא · תחיית המתים · הי"ד | |||
| בתי עלמין | בית העלמין צפת · הר המנוחות · חלקת חב"ד הר הזיתים · בית העלמין מונטיפיורי · חלקת אנשי ליובאוויטש (ניו יורק) | |||
| ספרים וכותרים בנושא | מענה לשון · מסכת שמחות · תורת מנחם - מנחם ציון · מדריך - קיצור דיני שמחות · אסיף מנהגים והנהגות לחסידי חב"ד · שמירת השמחות | |||