זימון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 אם יש אורח, האורח מברך, בכדי שיברך את בעל הבית, וזוהי ברכתו: "יהי רצון שלא יבוש ולא יכלם בעל הבית הזה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, ויצליח בכל נכסיו ויהיו נכסיו מוצלחים וקרובים לעיר, ולא ישלוט שטן במעשי ידיו ואל יזדקר לפניו שום דבר חטא ועון מעתה ועד עולם". אם נמנע מלברך יתקצרו ימיו, כיוון שלא מברך לבעל הבית, וכיוון שהוא יהודי ונאמר בו{{הערה|בראשית יב, ג}} "ואברכה מברכיך", ומכלל הן, אתה שומע לאו. אמנם בעל הבית לא מחויב ליתן לו לברך אם הוא לא הגון בעיניו. בנוסח [[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]] של [[אדמו"ר הזקן]] כולם אומרים "הרחמן הוא יברך את אבי מורי בעל הבית הזה.." בליל שבת, נוהגים שהבעל הבית מברך{{הערה|כיוון שאף אחד לא נחשב כ"אורח".}}.
+===נשים בזימון===
+אישה לא תזמן, אבל נשים יכולות לענות לזימון{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1421 ע' 31}}.
 ===ההזמנה===
@@ שורה 34: / שורה 37: @@
 [[אדמו"ר הרש"ב]] כשהיה אומר לאחר [[הסתלקות]] אביו את נוסח ה"ברשות", והיה שוהה בין אמירת ה"ברשות" ל"מרנן ורבנן ורבותי" באופן שלא יהיה נרגש{{הערה|שיחת א' דחג הסוכות תד"ש.}}.
-[[הרבי]] בדרך כלל היה מפסיק בין אמירת ה"ברשות" לבין אמירת "מרנן ורבנן ורבותי". במספר פעמים{{הערה|לדוגמה: ראש השנה ו[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשי"ב.}} הוא אמר בקול "ברשות אדוננו מורנו ורבינו (הרב) בעל הבית הזה".
+[[הרבי]] בדרך כלל שוהה<ref>יש ששמעו את הרבי אומר באותו זמן "אדונינו מורינו ורבינו הרב בעל הבית הזה"{{מקור|}}</ref> בין אמירת ה"ברשות" לבין אמירת "מרנן ורבנן ורבותי". במספר פעמים{{הערה|לדוגמה: ראש השנה ו[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשי"ב.}} הוא אמר בקול "ברשות אדונינו מורינו ורבינו" ולפעמים מוסיף "הרב בעל הבית הזה". וכן נהגו כל המזמנים בעת סעודות החג בדירת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]]<ref>ראה מעשה מלך ע' 54 הערה 41</ref>[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|.]]
 ===יעלה ויבוא===
@@ שורה 64: / שורה 67: @@
 ====דברי תורה====
-המשנה אומרת בפרקי אבות{{הערה|פרק ג, משנה ג.}} "שלשה שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאלו אכלו מזבחי מתים". והסיבה שזה כל כך נוגע היא: שמכיוון שכל עניין האכילה הוא בירור הגשמיות, ומכיוון שהתורה היא זו שבכוחה אפשר לברר את הגשמיות, וכמו שכתוב בזהר{{הערה|הובא באגרת הקודש סי' כו. כח. וקו"א ד"ה ולהבין פרטי.}} "בחכמה אתברירו" (= הם התבררו על ידי החכמה), לכן זה נוגע כל כך. ובפרט כשאוכלים בשלושה, כיון שהתורה היא ה"קו האמצעי" הממוצע בין קו הימין והשמאל (שהם שלושה ביחד).
+המשנה אומרת בפרקי אבות{{הערה|פרק ג, משנה ג.}} "שלשה שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאלו אכלו מזבחי מתים". והסיבה שזה כל כך נוגע היא: שמכיוון שכל עניין האכילה הוא בירור הגשמיות, ומכיוון שהתורה היא זו שבכוחה אפשר לברר את הגשמיות, וכמו שכתוב בזהר{{הערה|הובא באגרת הקודש סי' כו. כח. וקו"א ד"ה ולהבין פרטי.}} "[[בחכמה אתברירו]]" (= הם התבררו על ידי החכמה), לכן זה נוגע כל כך. ובפרט כשאוכלים בשלושה, כיון שהתורה היא ה"קו האמצעי" הממוצע בין קו הימין והשמאל (שהם שלושה ביחד).
 ===כוס של ברכה===
-{{ערך מורחב|ערך=[[יין#עץ הדעת ועץ החיים|יין]] {{*}} [[יין המשומר]]}}
+{{ראו גם|ערך=[[יין#עץ הדעת ועץ החיים|יין]] {{*}} [[יין המשומר]]}}
 כאשר מזמנים, מברכים את הברכה על הכוס, וטעם הדבר הוא: שבכדי לקבל את ההמשכה מה"בריכה" העליונה, צריך לשים "[[כוס]]" שתקבל אותה. ואופן ההמשכה הוא על ידי שממלא את הכוס ב[[יין]] ומגביה אותה.
@@ שורה 85: / שורה 88: @@
 *סידור עם דא"ח, ד"ה להבין ענין הזימון, והביאור שלו.
 *סה"מ תקס"ו ח"א ד"ה בגמ' דרש רב עוירא, ד"ה הנותן שלג, וד"ה ענין [[יין]] המשומר.
+*'''ברכת המזון בזימון''', במדור 'משולחן ההלכה', שבועון בית משיח 1267 עמוד 51
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:ברכת המזון]]