תומכי תמימים טבריה: הבדלים בין גרסאות בדף
(←היום) |
|||
| (11 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
על מנת לעודד את הבחורים להמשיך ללמוד במסגרת זו, כללו הלימודים בישיבה גם לימודי [[סמיכה לרבנות]] במקביל ללימודי הגמרא, ובנוסף יצאו הבחורים באופן מוגבר ל[[מבצעים]] ויצרו קשר קרוב עם אנשי עסקים בעיר וקבעו איתם שיעורי לימוד שבועיים. | על מנת לעודד את הבחורים להמשיך ללמוד במסגרת זו, כללו הלימודים בישיבה גם לימודי [[סמיכה לרבנות]] במקביל ללימודי הגמרא, ובנוסף יצאו הבחורים באופן מוגבר ל[[מבצעים]] ויצרו קשר קרוב עם אנשי עסקים בעיר וקבעו איתם שיעורי לימוד שבועיים. | ||
בשנים הראשונות להקמת הישיבה - המשך הלימודים בה | בשנים הראשונות להקמת הישיבה - המשך הלימודים בה הייתה חובה על כלל מסיימי שיעור ג' ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]. לאחר לחץ רב מצד הבחורים עברה מתכונת הישיבה לרשות וכיום חלק מהמסיימים את חוק לימודיהם ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]] ממשיכים ללמוד בשנה שלאחריה בסניף הישיבה בטבריה. | ||
==היום== | ==היום== | ||
בישיבה לומדים בחורים בוגרי ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] שנותרו ללמוד ב[[ארץ ישראל]] בתור שלוחים שנה נוספת. | בישיבה לומדים בחורים בוגרי ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] שנותרו ללמוד ב[[ארץ ישראל]] בתור שלוחים שנה נוספת. | ||
בשנת הלימודים [[תשע"ז]] פתחה הישיבה במיזם חדש, גליון תורני הנושא את השם | בשנת הלימודים [[תשע"ז]] פתחה הישיבה במיזם חדש, גליון תורני הנושא את השם "אורייתא", הגליון נועד להיות אסופה תורנית ללומדי התורה בעיר [[טבריה]] ואף הוקם בה [[ישיבת בין הזמנים]] לתלמידי המוסדות התורניים בעיר טבריה בעת חופשת בין הזמנים, ישיבת בין הזמנים נועדה ללימודי [[נגלה]] ו[[חסידות]] וזכתה להצלחה רבה במשך השנים ומנתה עשרות תלמידים. | ||
הישיבה הוציאה לאור נכון לשנת [[תשע"ט]] ארבעה ספרים עבים של הערות וביאורים של תלמידי הישיבה ורבנים מרחבי העיר הנקראים בשם 'שערי תורה' ומשמשים כבימה תורנית בעיר. | הישיבה הוציאה לאור נכון לשנת [[תשע"ט]] ארבעה ספרים עבים של הערות וביאורים של תלמידי הישיבה ורבנים מרחבי העיר הנקראים בשם 'שערי תורה' ומשמשים כבימה תורנית בעיר. | ||
נכון לשנת הלמודים [[תשפ" | בשנת [[תש"פ]] בשיא תקופתה של מגיפת הקורונה הוציאה הישיבה (שמנתה כ-20 תמימים בלבד!) את ספר שערי תורה חלק חמישי, וזאת הודות לתלמידים השלוחים אשר המשיכו ללמוד בהתמדה ושקידה גם בתקופת הסגרים הקשים. | ||
נכון לשנת הלמודים [[תשפ"ב]] לומדים בישיבה כ-35 בחורים. | |||
==רבני הישיבה== | ==רבני הישיבה== | ||
*ראש הישיבה - הרב [[ברוך לבנוני]] | *ראש הישיבה - הרב [[ברוך לבנוני]] | ||
*[[משפיע]] - הרב [[שמעון קוצ'וביבסקי]] | *[[משפיע]] - הרב [[שמעון קוצ'וביבסקי]] | ||
*[[נו"נ]] בגירסא - הרב צבי זלמנוב. | *[[נו"נ]] בגירסא - הרב צבי זלמנוב. | ||
*הרב מנחם מענדל ליפשיץ. | |||
*הרב שניאור זלמן בלוי. | |||
*הרב [[רפאל נחמן לבנוני]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*{{קישור שטורעם|44782|news|בפעם השלישית: תומכי-תמימים בטבריה ● גלריה|מערכת שטורעם|י"ד ב[[אלול]] תש"ע}} | *{{קישור שטורעם|44782|news|בפעם השלישית: תומכי-תמימים בטבריה ● גלריה|מערכת שטורעם|י"ד ב[[אלול]] תש"ע}} | ||
*'''[https://col.org.il/news/131956 רבה הליטאי של טבריה נפעם מישיבת תות"ל בעיר: "למדנים"]''' {{COL}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/144670 התלמידים השלוחים - סיפורה של ישיבת חב"ד בטבריה]''', וידאו שהוקרן במפגש בוגרים ניסן תשפ"ג {{וידאו}}{{COL}} | |||
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/03/64212e04f1d1e_1679896068.pdf ונכבשה הארץ]''', סקירה על ישיבות שהוקמו והורחבו באמצעות [[התלמידים השלוחים]], תשורה ממפגש בוגרים ניסן תשפ"ג {{PDF}}{{COL}} | |||
{{תומכי תמימים}} | |||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]] | ||
[[קטגוריה:תומכי תמימים מגדל העמק]] | [[קטגוריה:תומכי תמימים מגדל העמק]] | ||
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]] | |||
גרסה אחרונה מ־02:15, 20 ביוני 2024
ישיבת תומכי תמימים טבריה הינה סניף של ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק, הפועל בעיר מאז שנת תשס"ט כשבראשות הישיבה עומד הרב ברוך לבנוני, ומשפיע הישיבה הוא הרב שמעון קוצ'וביבסקי.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקראת שנת הלימודים תשס"ט יזמו מספר ראשי ישיבות חב"דיות הוספת שנת לימודים לפני היציאה ל'קבוצה' מתוך מטרה לקצר את זמן השהות של בחורים ללא מסגרת לימודית מסודרת בין סיום מסלול הלימודים הישיבתי לבין החתונה.
כחלק מיוזמה זו, הודיע ראש ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק הרב יצחק גולדברג על פתיחת סניף של הישיבה בטבריה בהתאם לרצון הרבי שבכל עיר יפעל סניף של ישיבת תומכי תמימים. הסניף הוקם בשיתוף פעולה עם שליח הרבי בעיר הרב יוסף קרמר שהקצה מבנה עבור הישיבה.
על מנת לעודד את הבחורים להמשיך ללמוד במסגרת זו, כללו הלימודים בישיבה גם לימודי סמיכה לרבנות במקביל ללימודי הגמרא, ובנוסף יצאו הבחורים באופן מוגבר למבצעים ויצרו קשר קרוב עם אנשי עסקים בעיר וקבעו איתם שיעורי לימוד שבועיים.
בשנים הראשונות להקמת הישיבה - המשך הלימודים בה הייתה חובה על כלל מסיימי שיעור ג' בתומכי תמימים מגדל העמק. לאחר לחץ רב מצד הבחורים עברה מתכונת הישיבה לרשות וכיום חלק מהמסיימים את חוק לימודיהם בתומכי תמימים מגדל העמק ממשיכים ללמוד בשנה שלאחריה בסניף הישיבה בטבריה.
היום[עריכה | עריכת קוד מקור]
בישיבה לומדים בחורים בוגרי ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק שנותרו ללמוד בארץ ישראל בתור שלוחים שנה נוספת.
בשנת הלימודים תשע"ז פתחה הישיבה במיזם חדש, גליון תורני הנושא את השם "אורייתא", הגליון נועד להיות אסופה תורנית ללומדי התורה בעיר טבריה ואף הוקם בה ישיבת בין הזמנים לתלמידי המוסדות התורניים בעיר טבריה בעת חופשת בין הזמנים, ישיבת בין הזמנים נועדה ללימודי נגלה וחסידות וזכתה להצלחה רבה במשך השנים ומנתה עשרות תלמידים.
הישיבה הוציאה לאור נכון לשנת תשע"ט ארבעה ספרים עבים של הערות וביאורים של תלמידי הישיבה ורבנים מרחבי העיר הנקראים בשם 'שערי תורה' ומשמשים כבימה תורנית בעיר.
בשנת תש"פ בשיא תקופתה של מגיפת הקורונה הוציאה הישיבה (שמנתה כ-20 תמימים בלבד!) את ספר שערי תורה חלק חמישי, וזאת הודות לתלמידים השלוחים אשר המשיכו ללמוד בהתמדה ושקידה גם בתקופת הסגרים הקשים.
נכון לשנת הלמודים תשפ"ב לומדים בישיבה כ-35 בחורים.
רבני הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ראש הישיבה - הרב ברוך לבנוני
- משפיע - הרב שמעון קוצ'וביבסקי
- נו"נ בגירסא - הרב צבי זלמנוב.
- הרב מנחם מענדל ליפשיץ.
- הרב שניאור זלמן בלוי.
- הרב רפאל נחמן לבנוני.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מערכת שטורעם, בפעם השלישית: תומכי-תמימים בטבריה ● גלריה - באתר שטורעם
- רבה הליטאי של טבריה נפעם מישיבת תות"ל בעיר: "למדנים"
- התלמידים השלוחים - סיפורה של ישיבת חב"ד בטבריה, וידאו שהוקרן במפגש בוגרים ניסן תשפ"ג
- ונכבשה הארץ, סקירה על ישיבות שהוקמו והורחבו באמצעות התלמידים השלוחים, תשורה ממפגש בוגרים ניסן תשפ"ג
