קישור לקטגורית ערכים מובחרים
קישור לקטגורית ערכים מובחרים

לקוטי שיחות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
 
(330 גרסאות ביניים של 86 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות. צילום: שמוליק  גבירץ www.shmulikg.com]]
[[קובץ:ליקוטי שיחות רגיל.jpg|שמאל|ממוזער|300px|סדרת ה'ליקוטי שיחות']]
סדרת '''לקוטי שיחות''' הינה סדרת הספרים החשובה והעיקרית ביותר של תורת [[הרבי]] היוצאת לאור על ידי [[ועד להפצת שיחות]]. סדרה זו מורכבת מ-39 ספרים חוץ מספרי המפתחות, כרך אחד של "לקוטי שיחות על ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]]", שני כרכים של "לקוטי שיחות מועדים" וחמשה כרכים של "[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]".
'''לקוטי שיחות''' הינה סדרת הספרים העיקרית הכוללת את תורת [[הרבי מליובאוויטש מלך המשיח]], וכוללת 40 חלקים{{הערה|כרך מ' (מילואים) מחולק ל־2 חלקים, כך שהסדרה כוללת למעשה 41 כרכים, מלבד ספרי המפתחות המצורפים אליה.}}. הסדרה מכילה אוסף נבחר של [[שיחה|שיחות]] שאמר הרבי במהלך השנים ו[[מוגה|הוגהו]] מדי שבוע בקפידה על ידו, לצורך פירסומן והפצתן בכל העולם.


סדרה זו בנויה משיחות שאמר הרבי במהלך השנים, השיחות נערכו על ידי חברי ועד להפצת שיחות, והוגהו בקפידה על ידי הרבי עצמו.
השיחות מסודרות לפי פרשיות השבוע{{הערה|בתשעה 'מחזורים' כעשרים שיחות על כל פרשה.}}, וכל אחת מקיפה לעומק נושא אחד מתוך הפרשה{{הערה|שיחות רבות עוסקות ב[[פשוטו של מקרא]], ואחרות עוסקות במצווה הלכה או מנהג המוזכרים או קשורים לפרשה, ומעמיקות בנושא.}} ומעגל השנה, כולל חגי ומועדי ישראל, ותאריכים חסידיים מיוחדים.


הסדרה מסודרת לפי סדר פרשיות התורה והמועדים, כשכל כרך כולל [[שיחה|שיחות]] השייכות לחומש אחד. חוץ מארבעת החלקים הראשונים שכרך א כולל שיחות על ספרים בראשית שמות ויקרא וכרך ב על במדבר ודברים, וכן בנוגע לכרכים ג' וד'. ואם כן נמצא שבכל הסדרה ישנם 9 סריות של החמשה חומשי תורה.
==היסטוריה==
מאז בואו של [[הרבי]] ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תש"א]], החל בהוראת חמיו [[הרבי הריי"צ]] [[התוועדות עם הרבי|להתוועד]] עם ה[[חסידים]] ב[[770]] מידי [[שבת מברכים]]. החל מהסתלקות הרבי הריי"צ בשנת [[תש"י]] היו ה[[שיחות]] שנאמרו בהתוועדויות אלו ובהזדמנויות נוספות [[הנחה|מועלות על הכתב]] על ידי כמה מ[[תמימים|תלמידי]] [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית|הישיבה ב770]], וחלקן אף הוגהו על ידו והופצו ברחבי העולם, אך לא בצורה קבועה ומסודרת{{הערה|ראו ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=859&ArticleID=306 יומני הרב מרדכי דובינסקי] מחורף [[תשי"א]].}}. וכך המשיך הדבר גם אחרי [[קבלת הנשיאות]]. לקראת [[חג השבועות]] [[תשי"ח]], פנו [[צעירי אגודת חב"ד]] וביקשו מהרבי שיגיה מדי שבוע אחת משיחותיו מהשנים שעברו על [[פרשת השבוע]], כדי לספק חומר עבור החסידים ל[[הקהלת קהילות|חזרת חסידות]] ב[[בית כנסת|בתי כנסיות]] ב[[ניו יורק]]. הרבי הסכים, ומאז החלו להופיע מדי שבוע חוברות שנקראו אז בשם '''תוכן עניינים לחזרת [[דא"ח]] בבתי כנסיות'''. שיחות אלו הופיעו במשך שנה, עד חג השבועות [[תשי"ט]]. מאוחר יותר, לרגל חגיגת שנת השלושים ל[[חתונת הרבי והרבנית]] הדפיסו את שיחות אלו יחד בשני כרכים כמתנה לרבי{{הערה|שם=חלקא|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14924&st=&pgnum=3 פתח דבר ללקוטי שיחות חלק א'].}}.


לאחרונה הדפיס הוועד להפצת שיחות את הסדרה מסודרת לפי פרשיות השבוע ונקראת "לקוטי שיחות פרשיות".
בשנת [[תשכ"ג]], שנת המאתים חמישים ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]], התחדשה ההתעוררות להפצת השיחות והרבי חזר להגיה שיחות מדי שבוע, החל מ[[שבת בראשית]] תשכ"ג ועד ל[[שמחת תורה]] [[תשכ"ד]], וחוברות אלו נאגדו בשני הכרכים הבאים בסדרה{{הערה|שם=חלקג|ראו [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14926&st=&pgnum=4 פתח דבר ללקוטי שיחות חלק ג'].}}. לאחר מכן הייתה הפסקה בהגהת השיחות לשנים ספורות.


הסדרה מורכבת מ'לקוטים' שיצאו לאור במשך השנים (כל שבוע יצא [[לקוט]]), ולאחר כמה שנים כשהצטברו הליקוטים הוציאו לאור את הספר ליקטי שיחות כשלכל שבוע ישנם בין 2 ל-5 שיחות (תלוי באיזו סדרה).
ארבעת הכרכים של ה'תוכן עניינים' נדפסו על ידי [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית|צא"ח בארצות הברית]]{{הערה|אחר כך נמסרה הזכות עליהם ל[[וועד להפצת שיחות]].}}. השם 'לקוטי שיחות' ניתן רק מאוחר יותר{{הערה|ראו פיסקה 'הקמת ועד להפצת שיחות'.}}.


בנוסף לכך הודפסו בכרכים אלה "הוספות", והם ליקוטי מכתבים ושיחות (וקטעי שיחות) שיש בהם ביאורים ורמזים והוראות בעניני פרשיות השבוע והמועדים, כלולים ובלולים מכל חלקי התורה, פעם בקיצור ופעם בארוכה, ואף אלו נלקטו "מגילה מגילה" בכל כרך וכרך.
לאחר [[הסתלקות]] אמו של הרבי, הרבנית [[חנה שניאורסון]], בשנת [[תשכ"ה]], [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] [[הרבי]] מידי שבת והקדיש בכל פעם [[שיחה]] מיוחדת לביאור פירוש [[רש"י]] הראשון והאחרון של [[פרשת השבוע|הפרשה]]. גם חלק משיחות אלו שנאמר בחורף של אותה שנה{{הערה|משבת נח ועד שבת וישלח}} יצא לאור במתכונת דומה כאשר הרבי [[מוגה|מגיה]] את ה[[הנחה]] המלאה מההתוועדות.


בשנים האחרונות זכינו שכ"ק אדמו"ר שליט"א [[מוגה|הגיה]], לעתים תכופות יותר, שיחות שלימות של התוועדויות של שבתות וימים טובים. שיחות אלו נדפסו בהוספות לכרכים האחרונים של לקוטי שיחות במדור בפני עצמו, ונסדרו לפי תאריך אמירתן (כאשר רבו מספר שיחות מוגהות אלו, נדפסו בכרכים בפני עצמם, והיא הסדרה '[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [[תשמ"ז]] - [[תשנ"ב]]' (שמונה כרכים, בהוצאת הועד להפצת שיחות).
===הקמת ועד להפצת שיחות===
{{ערך מורחב|ועד להפצת שיחות}}
בשנים הראשונות השיחות נכתבו על ידי ה[[חוזר]]ים בסיוע [[חסידים]] נוספים{{הערה|בכתיבת ארבעת הכרכים הראשונים וב'תוכן עניינים' השתתפו הרבנים [[יואל כהן]], [[אליהו חיים קרליבך]], [[צבי הירש גנזבורג]] ו[[שלום בער בוטמן]], כשהעיבוד לפני הגהת הרבי נעשה על ידי הרב [[אוריאל צימער]]}}, ונדפסו על ידי [[צעירי אגודת חב"ד]].


==סדר מבנה הסדרה==
בשנת [[תשכ"ז]] החליט הרב [[בן ציון שם טוב]] לחזק את הפצת השיחות בחוגים רחבים, והקים וביסס את ה[[וועד להפצת שיחות]]. באותה שנה דאג הרב שם-טוב להדפיס מחדש את אחת מחוברות 'תוכן ענינים לחזרת דא"ח' ולהפיצן באופן שבועי ברחבי [[ניו יורק]]. כאשר הרב שם-טוב הכין את הקונטרס הראשון ומסרו לרבי בצירוף הודעה כי מתכוונים להפיצו ברבים, העניק להם הרבי את השם "לקוטי שיחות", וציין להוסיף את סמל הוצאת הספרים [[קה"ת]]. מעתה הפכו ה'לקוטי שיחות' לחוברות היוצאות באופן רשמי.


לאחר שיצאו לאור קונטרסים על פרשיות השבוע במשך שנת [[תשי"ט]], הודפסו כולם בכרכים א' (על החומשים בראשית שמות ויקרא) וב' (על במדבר ודברים). שוב נאספו הקונטרסים שיצאו לאור בשנת [[תשכ"ג]] בכרכים ג' וד'. אח"כ נדפסו הלקוטים של שנות [[תשכ"ט]]-[[תשל"א|ל"א]] בחמשת הכרכים ה'-ט' (כרך לכל חומש), של השנים [[תשל"ג]]-[[תשל"ד|ל"ד]] בכרכים י'-י"ד, מהשנים [[תשל"ו]]-[[תש"מ]] בכרכים ט"ו-י"ט, מהשנים [[תשמ"א]]-[[תשמ"ג|מ"ג]] בכרכים כ'-כ"ד, מהשנים [[תשד"מ]]-[[תשמ"ו|מ"ו]] בכרכים כ"ה-כ"ט, מהשנים [[תשמ"ז]]-[[תשמ"ט|מ"ט]] בכרכים ל'-ל"ד, מהשנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ב|נ"ב]] בכרכים ל"ה-ל"ט.
בחורף [[תשכ"ט]], לאחר שהדפיסו במשך שנתיים את השיחות מתוך ארבעת הכרכים הקיימים, ביקש הרב שם-טוב מהרבי להגיה שיחות נוספות עבור השבועות הבאים. לקראת שבת [[פרשת מקץ]] תשכ"ט הופיע 'ליקוט' חדש מהרבי. אבל בסך הכול, השיחות הוגהו באותה שנה רק בשמונה שבועות.


== רשימת דפוסי הלקוטי שיחות==
===ה'ליקוט' השבועי===
{{ערך מורחב|ערך=דפוסי ליקוטי שיחות}}


הדפסת ה[[ליקוטי שיחות]] הייתה תהליך שהתמשך על פני כשלושים שנה (משנת [[תשכ"ב]] עד לשבת [[תשס"א]]), במהלכה הושלמה הסדרה "ליקוטי שיחות" בת השלושים ותשעה כרכים.
בשנת [[תש"ל]], כשתמו כל השיחות הישנות, החל הרבי להגיה שיחה מדי שבוע לקראת כל שבת, סדר זה נמשך כשנתיים, ומהשיחות שהוגהו באותן שנים נדפסו השיחות המופיעות בחלקים ה' - ט'.
 
בשנת [[תשל"ב]], בעקבות התעסקותו של ר' [[יואל כהן]] בכתיבת [[ספר הערכים]] לא נותר לו זמן לעריכת השיחות, ובשל כך הפסיק הרבי להגיה את השיחות, ובשנת [[תשל"ג]] ניגשו יחד חברי ה[[וועד להפצת שיחות]] בשעת חלוקת [[כוס של ברכה]] במוצאי [[שמחת תורה]], וקיבלו את ברכתו של הרבי עבור הועד ובהמשך לכך חזר הרבי להגיה את החוברות שערכו, והחלו לערוך את השיחות בלשון הקודש (עקב טענתם של אנשים בעלי רקע תורני שמעולם לא ראו ספר 'לומדות' שנכתב באידיש{{מקור}}), וכך זה המשיך עד לשנת [[תשל"ו]], עם הפסקה קצרה בשנת [[תשל"ה]], ומאז תשל"ו ברצף עד לשבוע של [[פרשת ויקהל]] [[תשנ"ב]]{{הערה|הליקוט האחרון נדפס לאחר מכן בחלק ל"ו עמוד 187.}}.
 
משיחות אלו נכרכו כל 39 כרכי הלקוטי שיחות, המכילים 1228 ליקוטים{{הערה|ועליהם יש להוסיף 36 ליקוטים המופיעים בהוספות לחלקים ב-ג. יש לציין שבהוספות לחלקים ה,כ-כט,לז מופיעים 126 ליקוטים נוספים הערוכים בסגנון ספר השיחות (מהשנים שקדמו לכרכי ספר השיחות).}} הכרך האחרון הודפס בשנת [[תשס"א]].
 
מאוחר יותר הורגש צורך לאגד את ה[[שיחות]] ה[[מוגה]]ות של הרבי שלא נכללו בסדרה זו, והם יצאו לאור בכרך מ' (בשתי חלקים) שיצאו לאור לכבוד [[יו"ד שבט]] [[תשפ"א]].
 
==סגנון השיחות==
===חלקים א' - ד'===
ה'שיחות' שבארבעת החלקים הראשונים הן מתוך חוברות שיועדו עבור [[הקהלת קהילות|חזרת חסידות בבתי כנסת]], ולצורך כך נבחרו [[שיחות]] או [[מאמרים]] שנאמרו על ידי [[הרבי]] בשנים עברו (ולעיתים נדירות גם נקודות מתוך [[אגרות קודש|מכתב]]) בהם מבאר את היסודות מ[[תורת החסידות]] על [[פרשת השבוע]], ונערכו באופן מעובד ובצורה קלה. כמתבקש ממטרת החוברות, שונה במעט הסגנון, וכן הדברים נכתבו בסדר שונה מכפי שנאמרו{{הערה|שם=חלקא}}{{הערה|שם=חלקג}}.
 
בעריכת שיחות אלו עבור [[מוגה|הגהתם]] על ידי [[הרבי]] השתתפו הרבנים [[יואל כהן]], [[יהושע דובראווסקי]], [[צבי הירש גנזבורג]] ו[[שלום בער בוטמן]], כשהעיבוד הסופי לפני הגהת הרבי נעשה על ידי הרב [[אוריאל צימר]].
 
בפי [[חסיד]]ים מקובל שבארבעת החלקים הראשונים של הסדרה נמצאים יסודות ההשקפה ה[[יהודי]]ת - חסידית. הרב [[יואל כהן]] כינה חלקים אלו: '''ה'[[לקוטי תורה]]' [[אמריקה|האמריקני]]''' (ב[[יידיש]] 'דער אמריקאנער לקוטי תורה'){{הערה|הרב [[סימון יעקבסון]] בראיון ל[[שבועון בית משיח|בית משיח]] גיליון 1272.}}. או: ארבעת חלקי 'ה[[שולחן ערוך]] החסידי'{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]].}}.
 
===חלקים ה' - ט'===
השיחות שבחלקים אלו הן החוברות הראשונות שיצאו כ"לקוטי שיחות", ויועדו עבור הפצתן בקרב [[חסידי חב"ד]], ובקרב [[יהודים]] בכל רחבי העולם. לכן הסגנון של השיחות השתנה מקודמיהן, והן ערוכות כחידושים על פרשיות השבוע והמועדים. השיחות בדרך כלל פותחות בשאלות, ממשיכות בביאור ומסתיימות בהוראה ב[[עבודת השם]]. וכך נקבעה הצורה של השיחות גם בשאר כרכי הסדרה.
 
כמו כן, שיחות אלו יצאו לאור אחרי שהרבי החל לבאר מידי שבוע את [[פירוש רש"י]] על התורה בשיטתו המיוחדת, ולכן חלק גדול מהשיחות בכרכים אלו (ובכרכים הבאים) כוללות ביאורים אלו{{הערה|ראו [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=&pgnum=3 פתח דבר ללקוטי שיחות חלק ג'].}}. כמה משיחות בחלקים אלו כוללים שיחות עיוניות ב[[השכלה]] של [[תורת החסידות]], ובזכותן התפרסמו חידושיו של הרבי בסוגיות העמוקות ביותר.
 
בעבודת העריכה של השיחות התעסק הרב [[יואל כהן]] בסיוע הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]]{{הערה|במקביל לעבודתם המשותפת בעריכת [[ספר הערכים]]. ראו לקט [[יחידות|יחידויות]] של הרב ליפסקר בתוך [https://drive.google.com/file/d/1ZpTNIfkjxMIA10Hup-zKMcuqsitkhUTn/view?usp=drive_link 'התמים' גיליון מט].}}. הרבי הורה שכיוון שהשיחות מופיעות בדפוס, עליהן להיות כתובות בצורה בהירה{{הערה|ב[[יחידות]] לרב [[יואל כהן]] משנת [[תשכ"ז]], על פי [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1185&ArticleID=5119 רשימת הרב אברהם גרליצקי].}}.
 
===חלקים י' - ל"ט===
בשנים בהם יצאו שיחות אלו לאור, התרחבה [[הפצת המעיינות]] עוד ועוד, וממילא השתנה קצת סגנון השיחות, לסגנון של הציבור התורני, ובהמשך גם בצורה בשפה פשוטה עבור ציבור רחב יותר. שיחות אלו נערכו בידי ה[[וועד להפצת שיחות]], כשהעריכה מלווה בהנחיות מפורטות מ[[הרבי]], אפילו בנוגע למבנה, למשל: מה צריך להיות בגוף השיחה ומה בהערות השוליים. כמו כן הרבי הקפיד שהסגנון והניסוח יהיו מקצועיים ונוחים לקריאה, יחד עם דיוק מפליא בכל מילה ואות{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/PLS-Teitzei.pdf ראו דוגמה משיחה שלמה עם הגהות הרבי].}}.
 
כל שיחה הוגהה על ידי הרבי בדרך כלל פעמיים, כאשר בפעם השניה סידרו את כל השיחה בטור אחד ארוך, ולפעמים בהגהה השניה שינה הרבי או הוסיף קטעים שלמים, כשפעמים רבות הוסיף הרבי בהגהה קטעים וענינים שלמים שלא נאמרו בשיחה מסיבות שונות{{הערה|עדות הרב שלום ג'ייקובסון. שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 22. ושם, שקטע שמודגש כולו הוא הוספה בכתב ידו של הרבי (יש חמישה כאלו בכל הלקוטי שיחות), וכן סימן שאלה בתוך סוגריים, הוא מהרבי. כשהרבי הגיה שיחות, לא נהג להסביר את ההגהות, בשונה מהגהת כתבות שונות שהוכנסו שהרבי הסביר בדרך כלל את סיבת ההגהה.}}.
 
בהוראת הרבי, הסגנון בשיחות המופיעות בחלקים ל - לט הותאם יותר עבור לומדי התורה שאינם רגילים לביטויים אפילו הפשוטים של עולם החסידות{{מקור}}.
 
===שפת הכתיבה===
בעקבות סיבות שונות, חלקים מהסדרה מופיעים בשפת ה[[אידיש]] וחלקים אחרים ב[[לשון הקודש]].
 
בשנים הראשונות אחרי ה[[שואה]], רוב קהל [[חסיד|חסידי חב"ד]] היו יוצאי ארצות [[אירופה]] ושפת הדיבור שלהם הייתה [[אידיש]]. זוהי גם שפת הדיבור של הרבי, ומובן שהשיחות נכתבו אף הן בשפה זו.
 
עם השנים גדל היישוב החב"די ב[[ארץ הקודש]], ואט אט, במיוחד אחרי התפתחות תנועת החזרה ב[[תשובה]], התהווה ציבור חסידים גדל והולך שלא הבין את לשונו של הרבי ונוצר צורך בשיחות בלשון הקודש.
 
בתחילת שנת [[תשל"ג]] הסכים הרבי להתחיל להגיה את הליקוטים בלשון הקודש. לשם כך נבחרו קבוצת אברכים שלמדו בכולל שעל ידי מזכירות הרבי ב[[קראון הייטס]]{{מקור}}.
 
בשנתיים הבאות יצאו לאור הליקוטים בלה"ק, אלו הן השיחות המרכיבות את כרכים י' - י"ד. במשך הזמן התברר שהאברכים שעסקו בהכנת השיחות אינם בקיאים די הצורך בלשון הקודש, והם לא עמדו בציפיות המקצועיות של הרבי. בתחילת שנת [[תשל"ה]] הודיע הרבי שסדר זה אינו יכול להמשך ופסק מהגהת השיחות למשך כשנה.
 
במשך השנה הבאה יצאו לאור חוברות "לקוטי שיחות - הנחה בלתי מוגה", ובהם בדרך כלל ליקוטים מעובדים מהשיחות של אותה שנה ([[תשל"ה]]). כמה מהם הוגהו על ידי הרבי אחר כך והודפסו בספרי הלקוטי שיחות{{הערה|והם הליקוטים לפ' בראשית, נח, בשלח ופקודי, וכן כמה בהוספות לכרכים י'-י"ד.}}, וחלקם עברו עריכה מחדש והוגהו והודפסו בשנים הבאות. רובם נערכו בלשון הקודש וחלקם באידיש.
 
בשנת [[תשל"ו]] חזר הרבי להגיה את השיחות באידיש (השיחות מחלקים ט"ו - כ"ט), ורק בשנת [[תשמ"ז]] חזר הרבי שוב להגיה את השיחות בלשון הקודש, עד [[דבר מלכות ויקהל|שבת פרשת ויקהל תשנ"ב]]. אלו הן השיחות המופיעות בכרכים ל' - ל"ט.
 
==מבנה הסדרה==
[[קובץ:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]
[[קובץ:לקוש כרך מ.png|250px|שמאל|ממוזער|200px|כרכי המילואים]]
סדרת ספרי ה'לקוטי שיחות' מסודרת לפי סדר פרשיות התורה והמועדים, ומורכבת מתשעה 'ספרים' (ספר = השלמת סדרה של שיחות על פרשיות כל התורה). הספר הראשון כמו הספר השני (מתוך התשעה), מחולקים כל אחד לשני כרכים, כך שכרך א' כולל שיחות על פרשות שלושת החומשים; "בראשית" "שמות" ו"ויקרא". וכרך ב' כולל שיחות על שני החומשים; "במדבר" ו"דברים". באותו האופן מסודרים גם כרכים ג' וד', שהם שני חלקים של ה'ספר' השני.
 
החל מה'ספר' השלישי, כל 'ספר' מתחלק לחמישה כרכים, בחלוקה מקבילה לחמשת חומשי התורה, כשכל כרך כולל [[שיחה|שיחות]] השייכות (רק) לאחד מחמשת חומשי התורה. נמצא אם כן, שבכל סדרת "לקוטי שיחות", ישנם תשעה 'ספרים' על חמשה חומשי תורה.
 
הסדרה מורכבת מ'לקוטים' שיצאו לאור במשך השנים (כל שבוע יצא 'ליקוט'), ולאחר כמה שנים כשהצטברו הליקוטים הם הודפסו יחד בתוך ספר ליקוטי שיחות לחומש מסויים, כשלכל פרשה מופיעות בספר בין שתים לחמש שיחות.
 
בנוסף לכך הודפסו בכרכים אלה "הוספות", והם ליקוטי מכתבים ושיחות{{הערה|וקטעי שיחות.}} בהם יש ביאורים, רמזים והוראות בעניני פרשיות השבוע והמועדים, מכל חלקי התורה, פעם בקיצור ופעם באריכות, ואפילו נלקטו אגרות ששלח הרבי לאנשים בתור תשובה בכרכים. ענין זה התחיל שנים רבות לפני תחילת ההוצאה לאור של סדרת [[אגרות קודש]]. בשנים אלו היה זה המקום היחיד בו פורסמו מכתביו של הרבי. המכתבים התקבלו מידי המקבלים, והיוו בסיס לסדרת האגרות.
 
לקראת הוצאה לאור של השיחות בספר, הגיה הרבי פעם נוספת את השיחות והמכתבים שבהוספות, והוסיף ותיקן בהם{{הערה|מסיבה זו כשיש שינוי בין המכתבים באגרות קודש למכתבים כפי שנדפסו בלקוטי שיחות, המהדורה הסופית והמדוייקת היא דווקא זו שנדפסה בלקוטי שיחות. הגהה זו היא הסיבה שאחרי [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], כאשר לא רואים את הרבי באופן זמני, התעכבה ההוצאה לאור של כרכים נוספים של לקוטי שיחות, כיון שהעורכים רצו להמתין להגהת הרבי על הספרים, עד שהתקבלה ההחלטה במשרדי ה[[וועד להפצת שיחות]] להוציא לאור את הספרים בכל זאת כפי שהם ללא הגהה.}}.
 
החל מחורף [[תשל"ח]] הרבי [[מוגה|הגיה]], לעיתים תכופות יותר, שיחות שלימות של התוועדויות משבתות וימים טובים. שיחות אלו נדפסו בהוספות לכרכים האחרונים של לקוטי שיחות במדור בפני עצמו, ונסדרו לפי תאריך אמירתן (כאשר הגהת ההתוועדויות נהפכה לדבר קבוע, אותם החלו להדפיס בכרכים בפני עצמם, והיא הסדרה '''[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [[תשמ"ז]] - [[תשנ"ב]]''' (שנים-עשר כרכים, בהוצאת ה[[וועד להפצת שיחות]]).
 
הסדרה מורכבת מ-41 כרכים (בנוסף ישנם שבעה ספרי 'מפתחות'){{הערה|חלק א' על כרכים א' - י', חלק ב' כרכים י"א - ט"ו, חלק ג' כרכים ט"ו - כ', חלק ד' כרכים כ"א - כ"ה, סט "מפתח ספרים ומאחז"ל כרכים א' - כ"ט" ב' חלקים (מפתח ענינים לכרכים כ"ה - ל"ט נדפס בסוף כל כרך), ספר "תוכן ומפתח".}}.
 
בשנת [[תשנ"ב]] יצא לאור כרך מיוחד בשם "לקוטי שיחות - ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]]". בהדפסה המחודשת הוא הודפס כחלק מכרך ל"ט בסדרה הכללית.
 
בשנים מאוחרות יותר, נדפסו סדרות ליקוטים מיוחדות — מתוך 39 כרכים אלו של הסדרה הכללית, כמו הסדרה "לקוטי שיחות מועדים", הכוללת אחד-עשר כרכים{{הערה|[[חנוכה]] (3 כרכים), [[פורים]] (3 כרכים), ד' פרשיות (2 כרכים), סוכות, שמיני-עצרת וחודש אייר.}}. וכמו סדרת "[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]", הכוללת חמשה כרכים{{הערה|וכרך הוספות.}}.
 
לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"א]]{{הערה|[https://chabad.info/special/648113/ חשיפה בלעדית: שני כרכים חדשים בסדרת לקוטי שיחות] {{אינפו}}}} יצא לאור על ידי ה[[וועד להפצת שיחות]] שני כרכי מילואים - כרך מ', המכילים את שיחותיו המוגהות של הרבי שלא באו בדפוס{{הערה|כגון השיחות שהוגהו עבור בטאון '[[המאור]]' של הרב מאיר אמסעל, השיחה על משחק ה[[שחמט]] שהגיה הרבי עבור הספר 'ימי בראשית', 'קונטרס ענינה של תורת החסידות', ועוד.}}, הכרך הראשון מכיל שיחות שלמות, והכרך השני מכיל קטעי שיחות, המסודרות לפי סדר אמירתם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/648264/ חברי הועד להפצת שיחות בראיון חגיגי לרגל הוצאת הכרך החדש]{{אינפו|}}}}{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/648128/ שיחה בפרסום ראשון מהכרך החדש של לקוטי שיחות] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://chabadshop.com/collections/המומלצים-שלנו/products/לקוטי-שיחות-חלק-מ-מילואים-2-כרכים הספר לקנייה באתר חב"ד שופ]}}.
 
בשנת [[תשפ"א]] הודפסה מהדורה מוקלדת מחדש של כרכים י'-י"ד{{הערה|מלבד ההוספות, והם יודפסו מחדש בהוצאות הבאות כחלק מפרוייקט ההקלדה מחדש של תורת הרבי.}} וכרכים ל' - ל"ט{{הערה|במהדורה שיצאה לאור בשם [[קה"ת]] [[ניו יורק]] בשנת [[תשע"ט]] הוקלדו מחדש כרכים א'-ד', ובהוצאת תשפ"א הוקלדו כרכים י'-י"ד, ול׳-ל״ט. בכרכים י׳-י״ד נוספו מפתחות. בהוצאת תשפ״ג הוקלדו כרכים ט״ו-י״ט, גם הם בהוספת מפתחות.}}.
 
==מימון ההוצאה לאור==
[[קובץ:מאיר זאיינץ מוסר לקוש.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב [[מאיר זאינץ]] מוסר לרבי כרך חדש בסדרה]]
מראשי התורמים להדפסת הלקוטי שיחות ולשאר ספרי ה[[וועד להפצת שיחות]] בעבר ובהווה הם:
*הרב [[חיים אליעזר לפידות]] מארגנטינה.
*הרב [[מאיר זאינץ]] מברזיל שאף זכה לקירובים מיוחדים מהרבי בקשר לכך.
* מר זאב הורביץ מברזיל, שגם הוא זכה לקירובים מיוחדים על כך.
 
==חלוקתו על ידי הרבי==
הרבי חילק במספר הזדמנויות חלקים שונים שיצאו לאור מתוך הסדרה, בסמוך למועד הוצאתם לאור.
*כאשר הקבוצה הראשונה של [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] יצאה בשליחות הרבי בשנת [[תשל"ו]] (בי"א שבט), חילק להם הרבי את חלק י"א שיצא באותה שעה ממכבש הדפוס.
*גם לקבוצה הבאה שנשלחה על ידי הרבי לארץ הקודש בשנת [[תשל"ז]], חילק הרבי לחברי הקבוצה את חלק י"ב.
*הדבר חזר ונשנה ב[[שושן פורים]] [[תשל"ח]] כאשר חברי הקבוצה השלישית נכנסו לרבי קודם הנסיעה וזכו לקבל את חלק י"ג כשהוא כרוך בכריכת עור.
*ב[[ל' שבט|א' דראש חודש אדר]] [[תש"מ]], חילק הרבי את חלק ט"ו ל{{ה|תלמידים השלוחים}} לישיבת חב"ד באוסטרליה.
 
==לימוד הלקוטי שיחות==
===סדר לקוטי שיחות===
סדר לקוטי שיחות הוא [[סדר]] רשות בישיבות חב"ד בו לומדים התמימים מידי לילה שיחה של הרבי על הפרשה. ה'סדר' נוסד על-ידי התמימים בישיבת 770 כמתנת יום הולדת לרבי לקראת [[י"א ניסן]] [[שנת השבעים]] - תשל"א, בו הקדישו מדי ערב שבעים דקות לעיון ולימוד בשיחותיו של הרבי.
 
עם השנים הפך הסדר והתקבע, וכיום הוא מצוי בישיבות [[תומכי תמימים]] בעולם.
 
=== פרוייקט ליקוטי שיחות ===
[[קובץ:פרוייקט לקוטי שיחות.png|שמאל|ממוזער|200px|סמל 'פרוייקט לקוטי שיחות']]
{{הפניה לערך מורחב|פרוייקט לקוטי שיחות}}
 
פרוייקט לקוטי שיחות, הנו פרוייקט המיועד לכלל חסידי חב"ד, שנפתח לרגל 70 שנה לנשיאות הרבי מלך המשיח ב[[י' שבט]] [[תש"פ]], על-ידי כמה [[שלוחים]], ובמסגרתו לומדים אלפי חסידים ומקורבים מדי שבוע שתים או שלוש שיחות של [[הרבי]] מתוך סדרת לקוטי שיחות, לפי סדר מסויים, כאשר המטרה היא לגמור בתוך שמונה שנים את כל הסדרה.
 
==הוצאות שונות לסדרה==
[[קובץ:לקוטי שיחות המתורגם.JPG|ממוזער|שמאל|סדרת לקוטי שיחות מתורגמת לעברית בהוצאת [[מכון לוי יצחק]]]]
[[קובץ:לקוטי שיחות באנגלית.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[לקוטי שיחות]] בתרגום לאנגלית]]
[[קובץ:אוצר לקוטי שיחות6.jpg|שמאל|ממוזער|200px|'''אוצר ליקוטי שיחות''']]
* '''ב[[עברית]]''' - בשנת [[תשל"ד]] הוקם ב[[ארץ ישראל|ישראל]] [[מכון לוי יצחק]] כאשר הפרויקט המרכזי שלהם הוא תרגום הסדרה לעברית. בשנת [[תשע"ד]] השלים המכון את הוצאת כרך כ"ט, ובכך הושלמה הסדרה (אלא שלא הודפסו השיחות באידיש שנדפסו בהוספות). בנוסף לכך, בשנים [[תש"ל]]-[[תשל"א]] תורגמו השיחות של כרכים א' - ד' והודפסו בב' כרכים בכריכה רכה כאשר בכל כרך שיחה א' לכל פרשה  .
 
וכן בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ו]] הדפיסו ועד להפצת שיחות תרגומים ללה"ק (ולא לעברית מדוברת כמו ההוצאה שתחת מכון לוי יצחק) של רוב השיחות מכרכים כ"ה - כ"ט, וחלק מכרכים ו' - ז'בכריכה רכה כאשר לכל פרשה שיחה א'  , בשנת תשנ"ו הופסקה עריכה זו.
* כחלק מ[[פרוייקט לקוטי שיחות]] יוצא מדי שבוע תרגום מדוייק וחדיש לשיחות הנלמדות באותו שבוע כולל מספר עמודים תואם ללקוטי שיחות באידיש.
* '''ב[[אנגלית]]''' - תרגום הסדרה לאנגלית נעשה על ידי 'ועד להפצת שיחות' - חלקים 1–5 הכוללים את כרכים א' - ב' תורגמו ע"י הרב [[עמנואל שחט]], וחלקים 6–10 הכוללים את כרכים ג'- ד' תורגמו ע"י הרב [[אליהו תגר]]. משום מה, תרגום הסדרה הופסק. בנוסף לזה, יצא לאור ע"י [[ועד שיחות באנגלית]] "selections from likkutei sichos", והוא כולל ג' שיחות לשבוע מתוך הסדרה.
* '''ליקוטי שיחות פרשיות''' - בשנת [[תשס"ד]] הוציא לאור ה[[וועד להפצת שיחות]] מהדורה של "ליקוטי שיחות פרשיות", המרכזת את כל השיחות של אותה פרשה לכרך אחד. במהדורה זו הוסיפו לכל כרך גם את השיחות שהודפסו בסדרת [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]]. בשנת [[תשע"א]] יצא סט זה במהדורת כיס.
*'''[[אוצר לקוטי שיחות]]''' - בשנת תשע"א החלה לצאת סדרת ספרים נוספת המאגדת את השיחות - בתרגום לעברית, לפי נושאים בצירוף פתיחים וסיכומים. הסדרה יצאה על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] תחת הוצאת [[מעיינותיך]] ונקראה 'אוצר לקוטי שיחות'. בין עורכי הסדרה נמנים הרבנים [[שניאור זלמן הכט]] ו[[אלי וולף]]. הסדרה מתייחדת בתרגום חדיש ומדוייק ומחולקת לשלושה נושאים, פשוטו של מקרא, חסידות בפרשה וסוגיה בפרשה כשכל כרך מקיף את שלושתם. בנוסף לכרכים על-פי סדר הפרשיות והמועדים, ישנם כרכים על נושאים מיוחדים, כמו 'אוצר לקוטי שיחות לשיטתייהו' - ליקוט שיחות העוסקות במחלוקות [[תנאים]] ו[[אמוראים]], וכן 'אוצר ליקוטי שיחות כלל ישראל' - מבחר שיחות על ייחודם של [[עם ישראל]], 'אוצר לקוטי שיחות תשובה' הכולל את השיחות בחלק ל"ט על אגרת התשובה, ועוד. הסדרה יצאה גם בפורמט קטן.
*'''ליקוטי שיחות גאולה ומשיח''' - בשנת תשס"ב יצא לאור סדרה המאגדת בתוכה כ3 שיחות בכל פרשה על גאולה ומשיח. הסדרה יוצאת לאור על ידי [[וועד להפצת שיחות]], וכוללת 6 כרכים{{הערה|5 פרשיות וספר הוספה}}.
 
===ליקוטים ערוכים של רעיונות מתוך הסדרה===
*'''[[ביאורים לפירש"י על התורה]]'''
*'''[[ביאורים לפרקי אבות]]'''
*'''[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]'''
*'''[[חידושים וביאורים בש"ס]]'''
*'''[[חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם]]'''
*ועוד.


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]
* [[מוגה]]
[[קטגוריה: ספרי אדמו"ר שליט"א]] [[קטגוריה:סדרות]]
* [[ועד להפצת שיחות]]
* [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]
* [[אוצר לקוטי שיחות]]
* [[פרוייקט לקוטי שיחות]]
* [[תורת מנחם - התוועדויות]]
* [[דברי משיח]]
 
==לקריאה נוספת==
* [[ועד חיילי בית דוד]], '''כך יוצאים לאור שיחותיו של הרבי מלך המשיח''', בתוך "[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57211_he_1.pdf תורתו של משיח]", תשרי [[תשע"א]], ע' 19
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7241&CategoryID=1444 שלבים בהפצת תורתו של הרבי]'''
*הרב [[אליהו מאיר אליטוב]], '''משנתו של הרבי מליובאוויטש''' - ספר הסוקר את דרך לימודו של הרבי בלקוטי שיחות, [[תשע"ב]].
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''חיי רבי''' - שבועון כפר חב"ד גליונות 1737, 1738, 1739, 1740, 1846.{{שבועון כפר חב"ד}}
 
==קישורים חיצוניים==
;כרכי ה'לקוטי שיחות'
* לצפייה והורדה לפי חלקים: '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/9d/לקוטי_שיחות_כרך_א'.pdf כרך א']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/1a/לקוטי_שיחות_כרך_ב'.pdf כרך ב']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/7/76/לקוטי_שיחות_כרך_ג'.pdf כרך ג']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/a/ac/לקוטי_שיחות_כרך_ד'.pdf כרך ד']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e7/לקוטי_שיחות_כרך_ה'.pdf כרך ה']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/94/לקוטי_שיחות_כרך_ו'.pdf כרך ו']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/לקוטי_שיחות_כרך_ז'.pdf כרך ז']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/0e/לקוטי_שיחות_כרך_ח'.pdf כרך ח']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/4/45/לקוטי_שיחות_כרך_ט'.pdf כרך ט']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/86/לקוטי_שיחות_כרך_י'.pdf כרך י']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f1/לקוטי_שיחות_כרך_י%22א.pdf כרך י"א]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/6/61/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ב.pdf כרך י"ב]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/d/d6/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ג.pdf כרך י"ג]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/d/d5/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ד.pdf כרך י"ד]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/9f/לקוטי_שיחות_כרך_ט%22ו.pdf כרך ט"ו]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/93/לקוטי_שיחות_כרך_ט%22ז.pdf כרך ט"ז]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/81/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ז.pdf כרך י"ז]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/0d/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ח.pdf כרך י"ח]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/3f/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ט.pdf כרך י"ט]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/08/לקוטי_שיחות_כרך_כ'.pdf כרך כ']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/d/d9/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22א.pdf כרך כ"א]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5d/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ב.pdf כרך כ"ב]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/d/df/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ג.pdf כרך כ"ג]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/1c/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ד.pdf כרך כ"ד]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/11/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ה.pdf כרך כ"ה]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ו.pdf כרך כ"ו]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/6/62/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ז.pdf כרך כ"ז]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/3c/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ח.pdf כרך כ"ח]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ט.pdf כרך כ"ט]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/9c/לקוטי_שיחות_כרך_ל'.pdf כרך ל']''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/b3/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22א.pdf כרך ל"א]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/0a/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ב.pdf כרך ל"ב]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/03/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ג.pdf כרך ל"ג]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c0/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ד.pdf כרך ל"ד]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/d/d9/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ה.pdf כרך ל"ה]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/58/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ו.pdf כרך ל"ו]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a9/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ז.pdf כרך ל"ז]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/2/28/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ח.pdf כרך ל"ח]''' {{*}} '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/b0/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ט.pdf כרך ט"ל]
* '''[https://drive.google.com/drive/folders/18ZT9YZtpBslNz_Ooo1AW1jK7bNEcigzu?usp=sharing כל ספרי ה'לקוטי שיחות' בתוך תיקיית דרייב מסודרת]''' - לצפייה והורדה (למעט כרכי מ')
* '''[https://chabadlibrary.org/books/1300000000 חלק מספרי ה'לקוטי שיחות' בפורמט טקסט]''' {{ספרייה}}
* '''[https://www.sichos.net/home תוכן הענינים - לקוטי שיחות]''' - תוכן הענינים מפורט וקיצור על ספרי לקוטי שיחות (ועוד ספרי חסידות)
 
;על הסדרה
* [[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/news/121190 סקירה היסטורית על ההוצאה לאור של הלקוטי שיחות - פרק א']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/121323 פרק ב']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/121405 פרק ג']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/121530 פרק ד']''' - {{וידאו}}{{COL}}
* [https://col.org.il/news/136151 כך תורתו של הרבי יצאה לאור • ראיון וידיאו עם חברי ועד להפצת שיחות] לחברת [[JEM]] {{וידאו}}{{COL}}
* [https://chabad.info/magazine/648264/ חברי ה'ועד להפצת שיחות' בראיון חגיגי לרגל הוצאת הכרך המילואים (כרך מ') החדש] {{אינפו}}
* '''[https://chabad.info/seven-seventy/648198/ הכרכים החדשים של ה'לקוטי שיחות' התקבלו בשמחה ובהתרגשות]''' {{אינפו}}
 
;שונות
*'''[https://toratchabad.com/גדולי-ישראל-על-הלקוטי-שיחות מדברי גדולי ישראל על ה'לקוטי שיחות']''', בתוך אתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
* [https://chabad.info/magazine/746146/ הגביר מאחורי הדפסת 1,200,000 ספרי הרבי מלך המשיח שליט"א] {{אינפו}}
 
{{במחיצת הרבי}}
{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סדרות]]
[[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]]
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]

גרסה אחרונה מ־02:24, 17 בנובמבר 2024

סדרת ה'ליקוטי שיחות'

לקוטי שיחות הינה סדרת הספרים העיקרית הכוללת את תורת הרבי מליובאוויטש מלך המשיח, וכוללת 40 חלקים[1]. הסדרה מכילה אוסף נבחר של שיחות שאמר הרבי במהלך השנים והוגהו מדי שבוע בקפידה על ידו, לצורך פירסומן והפצתן בכל העולם.

השיחות מסודרות לפי פרשיות השבוע[2], וכל אחת מקיפה לעומק נושא אחד מתוך הפרשה[3] ומעגל השנה, כולל חגי ומועדי ישראל, ותאריכים חסידיים מיוחדים.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאז בואו של הרבי לארצות הברית בשנת תש"א, החל בהוראת חמיו הרבי הריי"צ להתוועד עם החסידים ב770 מידי שבת מברכים. החל מהסתלקות הרבי הריי"צ בשנת תש"י היו השיחות שנאמרו בהתוועדויות אלו ובהזדמנויות נוספות מועלות על הכתב על ידי כמה מתלמידי הישיבה ב770, וחלקן אף הוגהו על ידו והופצו ברחבי העולם, אך לא בצורה קבועה ומסודרת[4]. וכך המשיך הדבר גם אחרי קבלת הנשיאות. לקראת חג השבועות תשי"ח, פנו צעירי אגודת חב"ד וביקשו מהרבי שיגיה מדי שבוע אחת משיחותיו מהשנים שעברו על פרשת השבוע, כדי לספק חומר עבור החסידים לחזרת חסידות בבתי כנסיות בניו יורק. הרבי הסכים, ומאז החלו להופיע מדי שבוע חוברות שנקראו אז בשם תוכן עניינים לחזרת דא"ח בבתי כנסיות. שיחות אלו הופיעו במשך שנה, עד חג השבועות תשי"ט. מאוחר יותר, לרגל חגיגת שנת השלושים לחתונת הרבי והרבנית הדפיסו את שיחות אלו יחד בשני כרכים כמתנה לרבי[5].

בשנת תשכ"ג, שנת המאתים חמישים להסתלקות אדמו"ר הזקן, התחדשה ההתעוררות להפצת השיחות והרבי חזר להגיה שיחות מדי שבוע, החל משבת בראשית תשכ"ג ועד לשמחת תורה תשכ"ד, וחוברות אלו נאגדו בשני הכרכים הבאים בסדרה[6]. לאחר מכן הייתה הפסקה בהגהת השיחות לשנים ספורות.

ארבעת הכרכים של ה'תוכן עניינים' נדפסו על ידי צא"ח בארצות הברית[7]. השם 'לקוטי שיחות' ניתן רק מאוחר יותר[8].

לאחר הסתלקות אמו של הרבי, הרבנית חנה שניאורסון, בשנת תשכ"ה, התוועד הרבי מידי שבת והקדיש בכל פעם שיחה מיוחדת לביאור פירוש רש"י הראשון והאחרון של הפרשה. גם חלק משיחות אלו שנאמר בחורף של אותה שנה[9] יצא לאור במתכונת דומה כאשר הרבי מגיה את ההנחה המלאה מההתוועדות.

הקמת ועד להפצת שיחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ועד להפצת שיחות

בשנים הראשונות השיחות נכתבו על ידי החוזרים בסיוע חסידים נוספים[10], ונדפסו על ידי צעירי אגודת חב"ד.

בשנת תשכ"ז החליט הרב בן ציון שם טוב לחזק את הפצת השיחות בחוגים רחבים, והקים וביסס את הוועד להפצת שיחות. באותה שנה דאג הרב שם-טוב להדפיס מחדש את אחת מחוברות 'תוכן ענינים לחזרת דא"ח' ולהפיצן באופן שבועי ברחבי ניו יורק. כאשר הרב שם-טוב הכין את הקונטרס הראשון ומסרו לרבי בצירוף הודעה כי מתכוונים להפיצו ברבים, העניק להם הרבי את השם "לקוטי שיחות", וציין להוסיף את סמל הוצאת הספרים קה"ת. מעתה הפכו ה'לקוטי שיחות' לחוברות היוצאות באופן רשמי.

בחורף תשכ"ט, לאחר שהדפיסו במשך שנתיים את השיחות מתוך ארבעת הכרכים הקיימים, ביקש הרב שם-טוב מהרבי להגיה שיחות נוספות עבור השבועות הבאים. לקראת שבת פרשת מקץ תשכ"ט הופיע 'ליקוט' חדש מהרבי. אבל בסך הכול, השיחות הוגהו באותה שנה רק בשמונה שבועות.

ה'ליקוט' השבועי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"ל, כשתמו כל השיחות הישנות, החל הרבי להגיה שיחה מדי שבוע לקראת כל שבת, סדר זה נמשך כשנתיים, ומהשיחות שהוגהו באותן שנים נדפסו השיחות המופיעות בחלקים ה' - ט'.

בשנת תשל"ב, בעקבות התעסקותו של ר' יואל כהן בכתיבת ספר הערכים לא נותר לו זמן לעריכת השיחות, ובשל כך הפסיק הרבי להגיה את השיחות, ובשנת תשל"ג ניגשו יחד חברי הוועד להפצת שיחות בשעת חלוקת כוס של ברכה במוצאי שמחת תורה, וקיבלו את ברכתו של הרבי עבור הועד ובהמשך לכך חזר הרבי להגיה את החוברות שערכו, והחלו לערוך את השיחות בלשון הקודש (עקב טענתם של אנשים בעלי רקע תורני שמעולם לא ראו ספר 'לומדות' שנכתב באידיש[דרוש מקור]), וכך זה המשיך עד לשנת תשל"ו, עם הפסקה קצרה בשנת תשל"ה, ומאז תשל"ו ברצף עד לשבוע של פרשת ויקהל תשנ"ב[11].

משיחות אלו נכרכו כל 39 כרכי הלקוטי שיחות, המכילים 1228 ליקוטים[12] הכרך האחרון הודפס בשנת תשס"א.

מאוחר יותר הורגש צורך לאגד את השיחות המוגהות של הרבי שלא נכללו בסדרה זו, והם יצאו לאור בכרך מ' (בשתי חלקים) שיצאו לאור לכבוד יו"ד שבט תשפ"א.

סגנון השיחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

חלקים א' - ד'[עריכה | עריכת קוד מקור]

ה'שיחות' שבארבעת החלקים הראשונים הן מתוך חוברות שיועדו עבור חזרת חסידות בבתי כנסת, ולצורך כך נבחרו שיחות או מאמרים שנאמרו על ידי הרבי בשנים עברו (ולעיתים נדירות גם נקודות מתוך מכתב) בהם מבאר את היסודות מתורת החסידות על פרשת השבוע, ונערכו באופן מעובד ובצורה קלה. כמתבקש ממטרת החוברות, שונה במעט הסגנון, וכן הדברים נכתבו בסדר שונה מכפי שנאמרו[5][6].

בעריכת שיחות אלו עבור הגהתם על ידי הרבי השתתפו הרבנים יואל כהן, יהושע דובראווסקי, צבי הירש גנזבורג ושלום בער בוטמן, כשהעיבוד הסופי לפני הגהת הרבי נעשה על ידי הרב אוריאל צימר.

בפי חסידים מקובל שבארבעת החלקים הראשונים של הסדרה נמצאים יסודות ההשקפה היהודית - חסידית. הרב יואל כהן כינה חלקים אלו: ה'לקוטי תורה' האמריקני (ביידיש 'דער אמריקאנער לקוטי תורה')[13]. או: ארבעת חלקי 'השולחן ערוך החסידי'[14].

חלקים ה' - ט'[עריכה | עריכת קוד מקור]

השיחות שבחלקים אלו הן החוברות הראשונות שיצאו כ"לקוטי שיחות", ויועדו עבור הפצתן בקרב חסידי חב"ד, ובקרב יהודים בכל רחבי העולם. לכן הסגנון של השיחות השתנה מקודמיהן, והן ערוכות כחידושים על פרשיות השבוע והמועדים. השיחות בדרך כלל פותחות בשאלות, ממשיכות בביאור ומסתיימות בהוראה בעבודת השם. וכך נקבעה הצורה של השיחות גם בשאר כרכי הסדרה.

כמו כן, שיחות אלו יצאו לאור אחרי שהרבי החל לבאר מידי שבוע את פירוש רש"י על התורה בשיטתו המיוחדת, ולכן חלק גדול מהשיחות בכרכים אלו (ובכרכים הבאים) כוללות ביאורים אלו[15]. כמה משיחות בחלקים אלו כוללים שיחות עיוניות בהשכלה של תורת החסידות, ובזכותן התפרסמו חידושיו של הרבי בסוגיות העמוקות ביותר.

בעבודת העריכה של השיחות התעסק הרב יואל כהן בסיוע הרב חיים שלום דובער ליפסקר[16]. הרבי הורה שכיוון שהשיחות מופיעות בדפוס, עליהן להיות כתובות בצורה בהירה[17].

חלקים י' - ל"ט[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנים בהם יצאו שיחות אלו לאור, התרחבה הפצת המעיינות עוד ועוד, וממילא השתנה קצת סגנון השיחות, לסגנון של הציבור התורני, ובהמשך גם בצורה בשפה פשוטה עבור ציבור רחב יותר. שיחות אלו נערכו בידי הוועד להפצת שיחות, כשהעריכה מלווה בהנחיות מפורטות מהרבי, אפילו בנוגע למבנה, למשל: מה צריך להיות בגוף השיחה ומה בהערות השוליים. כמו כן הרבי הקפיד שהסגנון והניסוח יהיו מקצועיים ונוחים לקריאה, יחד עם דיוק מפליא בכל מילה ואות[18].

כל שיחה הוגהה על ידי הרבי בדרך כלל פעמיים, כאשר בפעם השניה סידרו את כל השיחה בטור אחד ארוך, ולפעמים בהגהה השניה שינה הרבי או הוסיף קטעים שלמים, כשפעמים רבות הוסיף הרבי בהגהה קטעים וענינים שלמים שלא נאמרו בשיחה מסיבות שונות[19].

בהוראת הרבי, הסגנון בשיחות המופיעות בחלקים ל - לט הותאם יותר עבור לומדי התורה שאינם רגילים לביטויים אפילו הפשוטים של עולם החסידות[דרוש מקור].

שפת הכתיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעקבות סיבות שונות, חלקים מהסדרה מופיעים בשפת האידיש וחלקים אחרים בלשון הקודש.

בשנים הראשונות אחרי השואה, רוב קהל חסידי חב"ד היו יוצאי ארצות אירופה ושפת הדיבור שלהם הייתה אידיש. זוהי גם שפת הדיבור של הרבי, ומובן שהשיחות נכתבו אף הן בשפה זו.

עם השנים גדל היישוב החב"די בארץ הקודש, ואט אט, במיוחד אחרי התפתחות תנועת החזרה בתשובה, התהווה ציבור חסידים גדל והולך שלא הבין את לשונו של הרבי ונוצר צורך בשיחות בלשון הקודש.

בתחילת שנת תשל"ג הסכים הרבי להתחיל להגיה את הליקוטים בלשון הקודש. לשם כך נבחרו קבוצת אברכים שלמדו בכולל שעל ידי מזכירות הרבי בקראון הייטס[דרוש מקור].

בשנתיים הבאות יצאו לאור הליקוטים בלה"ק, אלו הן השיחות המרכיבות את כרכים י' - י"ד. במשך הזמן התברר שהאברכים שעסקו בהכנת השיחות אינם בקיאים די הצורך בלשון הקודש, והם לא עמדו בציפיות המקצועיות של הרבי. בתחילת שנת תשל"ה הודיע הרבי שסדר זה אינו יכול להמשך ופסק מהגהת השיחות למשך כשנה.

במשך השנה הבאה יצאו לאור חוברות "לקוטי שיחות - הנחה בלתי מוגה", ובהם בדרך כלל ליקוטים מעובדים מהשיחות של אותה שנה (תשל"ה). כמה מהם הוגהו על ידי הרבי אחר כך והודפסו בספרי הלקוטי שיחות[20], וחלקם עברו עריכה מחדש והוגהו והודפסו בשנים הבאות. רובם נערכו בלשון הקודש וחלקם באידיש.

בשנת תשל"ו חזר הרבי להגיה את השיחות באידיש (השיחות מחלקים ט"ו - כ"ט), ורק בשנת תשמ"ז חזר הרבי שוב להגיה את השיחות בלשון הקודש, עד שבת פרשת ויקהל תשנ"ב. אלו הן השיחות המופיעות בכרכים ל' - ל"ט.

מבנה הסדרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)
כרכי המילואים

סדרת ספרי ה'לקוטי שיחות' מסודרת לפי סדר פרשיות התורה והמועדים, ומורכבת מתשעה 'ספרים' (ספר = השלמת סדרה של שיחות על פרשיות כל התורה). הספר הראשון כמו הספר השני (מתוך התשעה), מחולקים כל אחד לשני כרכים, כך שכרך א' כולל שיחות על פרשות שלושת החומשים; "בראשית" "שמות" ו"ויקרא". וכרך ב' כולל שיחות על שני החומשים; "במדבר" ו"דברים". באותו האופן מסודרים גם כרכים ג' וד', שהם שני חלקים של ה'ספר' השני.

החל מה'ספר' השלישי, כל 'ספר' מתחלק לחמישה כרכים, בחלוקה מקבילה לחמשת חומשי התורה, כשכל כרך כולל שיחות השייכות (רק) לאחד מחמשת חומשי התורה. נמצא אם כן, שבכל סדרת "לקוטי שיחות", ישנם תשעה 'ספרים' על חמשה חומשי תורה.

הסדרה מורכבת מ'לקוטים' שיצאו לאור במשך השנים (כל שבוע יצא 'ליקוט'), ולאחר כמה שנים כשהצטברו הליקוטים הם הודפסו יחד בתוך ספר ליקוטי שיחות לחומש מסויים, כשלכל פרשה מופיעות בספר בין שתים לחמש שיחות.

בנוסף לכך הודפסו בכרכים אלה "הוספות", והם ליקוטי מכתבים ושיחות[21] בהם יש ביאורים, רמזים והוראות בעניני פרשיות השבוע והמועדים, מכל חלקי התורה, פעם בקיצור ופעם באריכות, ואפילו נלקטו אגרות ששלח הרבי לאנשים בתור תשובה בכרכים. ענין זה התחיל שנים רבות לפני תחילת ההוצאה לאור של סדרת אגרות קודש. בשנים אלו היה זה המקום היחיד בו פורסמו מכתביו של הרבי. המכתבים התקבלו מידי המקבלים, והיוו בסיס לסדרת האגרות.

לקראת הוצאה לאור של השיחות בספר, הגיה הרבי פעם נוספת את השיחות והמכתבים שבהוספות, והוסיף ותיקן בהם[22].

החל מחורף תשל"ח הרבי הגיה, לעיתים תכופות יותר, שיחות שלימות של התוועדויות משבתות וימים טובים. שיחות אלו נדפסו בהוספות לכרכים האחרונים של לקוטי שיחות במדור בפני עצמו, ונסדרו לפי תאריך אמירתן (כאשר הגהת ההתוועדויות נהפכה לדבר קבוע, אותם החלו להדפיס בכרכים בפני עצמם, והיא הסדרה ספר השיחות תשמ"ז - תשנ"ב (שנים-עשר כרכים, בהוצאת הוועד להפצת שיחות).

הסדרה מורכבת מ-41 כרכים (בנוסף ישנם שבעה ספרי 'מפתחות')[23].

בשנת תשנ"ב יצא לאור כרך מיוחד בשם "לקוטי שיחות - ביאורים בלקוטי לוי יצחק על אגרת התשובה". בהדפסה המחודשת הוא הודפס כחלק מכרך ל"ט בסדרה הכללית.

בשנים מאוחרות יותר, נדפסו סדרות ליקוטים מיוחדות — מתוך 39 כרכים אלו של הסדרה הכללית, כמו הסדרה "לקוטי שיחות מועדים", הכוללת אחד-עשר כרכים[24]. וכמו סדרת "לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח", הכוללת חמשה כרכים[25].

לקראת י' שבט תשפ"א[26] יצא לאור על ידי הוועד להפצת שיחות שני כרכי מילואים - כרך מ', המכילים את שיחותיו המוגהות של הרבי שלא באו בדפוס[27], הכרך הראשון מכיל שיחות שלמות, והכרך השני מכיל קטעי שיחות, המסודרות לפי סדר אמירתם[28][29][30].

בשנת תשפ"א הודפסה מהדורה מוקלדת מחדש של כרכים י'-י"ד[31] וכרכים ל' - ל"ט[32].

מימון ההוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב מאיר זאינץ מוסר לרבי כרך חדש בסדרה

מראשי התורמים להדפסת הלקוטי שיחות ולשאר ספרי הוועד להפצת שיחות בעבר ובהווה הם:

  • הרב חיים אליעזר לפידות מארגנטינה.
  • הרב מאיר זאינץ מברזיל שאף זכה לקירובים מיוחדים מהרבי בקשר לכך.
  • מר זאב הורביץ מברזיל, שגם הוא זכה לקירובים מיוחדים על כך.

חלוקתו על ידי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי חילק במספר הזדמנויות חלקים שונים שיצאו לאור מתוך הסדרה, בסמוך למועד הוצאתם לאור.

  • כאשר הקבוצה הראשונה של שלוחי הרבי לארץ הקודש יצאה בשליחות הרבי בשנת תשל"ו (בי"א שבט), חילק להם הרבי את חלק י"א שיצא באותה שעה ממכבש הדפוס.
  • גם לקבוצה הבאה שנשלחה על ידי הרבי לארץ הקודש בשנת תשל"ז, חילק הרבי לחברי הקבוצה את חלק י"ב.
  • הדבר חזר ונשנה בשושן פורים תשל"ח כאשר חברי הקבוצה השלישית נכנסו לרבי קודם הנסיעה וזכו לקבל את חלק י"ג כשהוא כרוך בכריכת עור.
  • בא' דראש חודש אדר תש"מ, חילק הרבי את חלק ט"ו לתלמידים השלוחים לישיבת חב"ד באוסטרליה.

לימוד הלקוטי שיחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

סדר לקוטי שיחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

סדר לקוטי שיחות הוא סדר רשות בישיבות חב"ד בו לומדים התמימים מידי לילה שיחה של הרבי על הפרשה. ה'סדר' נוסד על-ידי התמימים בישיבת 770 כמתנת יום הולדת לרבי לקראת י"א ניסן שנת השבעים - תשל"א, בו הקדישו מדי ערב שבעים דקות לעיון ולימוד בשיחותיו של הרבי.

עם השנים הפך הסדר והתקבע, וכיום הוא מצוי בישיבות תומכי תמימים בעולם.

פרוייקט ליקוטי שיחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

סמל 'פרוייקט לקוטי שיחות'
ערך מורחב – פרוייקט לקוטי שיחות

פרוייקט לקוטי שיחות, הנו פרוייקט המיועד לכלל חסידי חב"ד, שנפתח לרגל 70 שנה לנשיאות הרבי מלך המשיח בי' שבט תש"פ, על-ידי כמה שלוחים, ובמסגרתו לומדים אלפי חסידים ומקורבים מדי שבוע שתים או שלוש שיחות של הרבי מתוך סדרת לקוטי שיחות, לפי סדר מסויים, כאשר המטרה היא לגמור בתוך שמונה שנים את כל הסדרה.

הוצאות שונות לסדרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

סדרת לקוטי שיחות מתורגמת לעברית בהוצאת מכון לוי יצחק
לקוטי שיחות בתרגום לאנגלית
אוצר ליקוטי שיחות
  • בעברית - בשנת תשל"ד הוקם בישראל מכון לוי יצחק כאשר הפרויקט המרכזי שלהם הוא תרגום הסדרה לעברית. בשנת תשע"ד השלים המכון את הוצאת כרך כ"ט, ובכך הושלמה הסדרה (אלא שלא הודפסו השיחות באידיש שנדפסו בהוספות). בנוסף לכך, בשנים תש"ל-תשל"א תורגמו השיחות של כרכים א' - ד' והודפסו בב' כרכים בכריכה רכה כאשר בכל כרך שיחה א' לכל פרשה .

וכן בשנים תשנ"ג - תשנ"ו הדפיסו ועד להפצת שיחות תרגומים ללה"ק (ולא לעברית מדוברת כמו ההוצאה שתחת מכון לוי יצחק) של רוב השיחות מכרכים כ"ה - כ"ט, וחלק מכרכים ו' - ז'בכריכה רכה כאשר לכל פרשה שיחה א' , בשנת תשנ"ו הופסקה עריכה זו.

  • כחלק מפרוייקט לקוטי שיחות יוצא מדי שבוע תרגום מדוייק וחדיש לשיחות הנלמדות באותו שבוע כולל מספר עמודים תואם ללקוטי שיחות באידיש.
  • באנגלית - תרגום הסדרה לאנגלית נעשה על ידי 'ועד להפצת שיחות' - חלקים 1–5 הכוללים את כרכים א' - ב' תורגמו ע"י הרב עמנואל שחט, וחלקים 6–10 הכוללים את כרכים ג'- ד' תורגמו ע"י הרב אליהו תגר. משום מה, תרגום הסדרה הופסק. בנוסף לזה, יצא לאור ע"י ועד שיחות באנגלית "selections from likkutei sichos", והוא כולל ג' שיחות לשבוע מתוך הסדרה.
  • ליקוטי שיחות פרשיות - בשנת תשס"ד הוציא לאור הוועד להפצת שיחות מהדורה של "ליקוטי שיחות פרשיות", המרכזת את כל השיחות של אותה פרשה לכרך אחד. במהדורה זו הוסיפו לכל כרך גם את השיחות שהודפסו בסדרת ספר השיחות. בשנת תשע"א יצא סט זה במהדורת כיס.
  • אוצר לקוטי שיחות - בשנת תשע"א החלה לצאת סדרת ספרים נוספת המאגדת את השיחות - בתרגום לעברית, לפי נושאים בצירוף פתיחים וסיכומים. הסדרה יצאה על ידי תורת חב"ד לבני הישיבות תחת הוצאת מעיינותיך ונקראה 'אוצר לקוטי שיחות'. בין עורכי הסדרה נמנים הרבנים שניאור זלמן הכט ואלי וולף. הסדרה מתייחדת בתרגום חדיש ומדוייק ומחולקת לשלושה נושאים, פשוטו של מקרא, חסידות בפרשה וסוגיה בפרשה כשכל כרך מקיף את שלושתם. בנוסף לכרכים על-פי סדר הפרשיות והמועדים, ישנם כרכים על נושאים מיוחדים, כמו 'אוצר לקוטי שיחות לשיטתייהו' - ליקוט שיחות העוסקות במחלוקות תנאים ואמוראים, וכן 'אוצר ליקוטי שיחות כלל ישראל' - מבחר שיחות על ייחודם של עם ישראל, 'אוצר לקוטי שיחות תשובה' הכולל את השיחות בחלק ל"ט על אגרת התשובה, ועוד. הסדרה יצאה גם בפורמט קטן.
  • ליקוטי שיחות גאולה ומשיח - בשנת תשס"ב יצא לאור סדרה המאגדת בתוכה כ3 שיחות בכל פרשה על גאולה ומשיח. הסדרה יוצאת לאור על ידי וועד להפצת שיחות, וכוללת 6 כרכים[33].

ליקוטים ערוכים של רעיונות מתוך הסדרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כרכי ה'לקוטי שיחות'
על הסדרה
שונות


במחיצת הרבי
חלוקות מיד הרבי
כלליות חלוקת דולרים · חלוקת דולרים לטנקיסטים · כוס של ברכה · חלוקת לעקאח · חלוקת משקה · חלוקת מטבעות · חלוקת ארבעת המינים · סידור לחתנים · דמי חנוכה · חלוקת קונטרסים · חלוקת תניא · חלוקת מצות · חלוקת לקוטי שיחות
פרטיות החלצו תרנ"ט · ושבתי בשלום תשל"ח · כי ישאלך בנך תשל"ח · מאמר 'ושאבתם מים בששון' · קונטרס אהבת ישראל · קונטרס י"ב-י"ג תמוז תרפ"ח · קונטרס עץ החיים · קונטרס אנכי מגן לך תרע"ח · קונטרס ברוך שעשה ניסים תרס"ד · קונטרס דבר מלכות י"ב · קובץ כ"ח סיון - יובל שנים · קונטרס כ"ף מרחשוון תשנ"ב · קונטרס סיום והכנסת ספר תורה · קונטרס דרושי חתונה · קונטרס מאמרים תרפ"ב · קובץ כ"ב שבט · קונטרס פורים קטן - תשנ"ב · מכתבים כלליים לחג הפסח · קיצורים והערות לתניא · סידור תהילת ה'
אירועים ראלי · פאראד · סאטלייט · התוועדות · אמירת שיחה · אמירת מאמר · צאתכם לשלום
מעמדים נוספים יחידות · יחידות לגבירים · יחידות כללית · ברכת התמימים · ברכה לאורחים בחג הסוכות · ברכה על ארבעת המינים של הרבי · התוועדויות שמחת בית השואבה · שאיבת מים שלנו · ביקור בסדרים ציבוריים · דברי כיבושין · סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ · הגרלות על ספרים שהרבי השתמש בהם
תורת הרבי
ספרי אדמו"ר שליט"א היום יום · לוח כיס יומי לילדים · הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים · לקוטי שיחות · ספר השיחות · אגרות קודש · דברי משיח · תורת מנחם התוועדויות · ספר המאמרים - פרשיות · ספר המאמרים - מלוקט · מעייני הישועה · המלך במסיבו · יין מלכות · דבר מלכות · רשימות
מכונים להדפסת והפצת תורת הרבי המכון להפצת תורתו של משיח · ועד כתבי קודש · ועד להפצת שיחות · ועד הנחות בלה"ק · ועד הנחות התמימים · היכל מנחם · ועד שיחות קודש · ועד שיחות באנגלית · מכון לוי יצחק · מרכז ההפצה ממש · מכון אנכ"י · מערכת שיחות קודש בלשון הקודש · מערכת שיחות קודש בלשון הקודש (צפת) · סיכום מאמרי הרבי
חוזרים ומניחים יואל כהן · יעקב משה וולברג · יוסף וינברג · יוסף יצחק ג'יקובסון · סימון ג'יקובסון · דוד פלדמן · יעקב יהודה לייב אלטיין · דוד אולידורט · שלום חריטונוב · אפרים פישל דמיחובסקי · יוסף קרסיק · אפרים פיקרסקי · אברהם יצחק ברוך גרליצקי · צבי גרינבלט · אלימלך צוויבל · נחמן שפירא · דב מנחם דוברוסקין · יוסף הכט · שלום בער לויטין · חיים לוי יצחק גינזבורג · נחמן הולצברג

הערות שוליים

  1. ↑ כרך מ' (מילואים) מחולק ל־2 חלקים, כך שהסדרה כוללת למעשה 41 כרכים, מלבד ספרי המפתחות המצורפים אליה.
  2. ↑ בתשעה 'מחזורים' כעשרים שיחות על כל פרשה.
  3. ↑ שיחות רבות עוסקות בפשוטו של מקרא, ואחרות עוסקות במצווה הלכה או מנהג המוזכרים או קשורים לפרשה, ומעמיקות בנושא.
  4. ↑ ראו ביומני הרב מרדכי דובינסקי מחורף תשי"א.
  5. ↑ 5.0 5.1 פתח דבר ללקוטי שיחות חלק א'.
  6. ↑ 6.0 6.1 ראו פתח דבר ללקוטי שיחות חלק ג'.
  7. ↑ אחר כך נמסרה הזכות עליהם לוועד להפצת שיחות.
  8. ↑ ראו פיסקה 'הקמת ועד להפצת שיחות'.
  9. ↑ משבת נח ועד שבת וישלח
  10. ↑ בכתיבת ארבעת הכרכים הראשונים וב'תוכן עניינים' השתתפו הרבנים יואל כהן, אליהו חיים קרליבך, צבי הירש גנזבורג ושלום בער בוטמן, כשהעיבוד לפני הגהת הרבי נעשה על ידי הרב אוריאל צימער
  11. ↑ הליקוט האחרון נדפס לאחר מכן בחלק ל"ו עמוד 187.
  12. ↑ ועליהם יש להוסיף 36 ליקוטים המופיעים בהוספות לחלקים ב-ג. יש לציין שבהוספות לחלקים ה,כ-כט,לז מופיעים 126 ליקוטים נוספים הערוכים בסגנון ספר השיחות (מהשנים שקדמו לכרכי ספר השיחות).
  13. ↑ הרב סימון יעקבסון בראיון לבית משיח גיליון 1272.
  14. ↑ מפי הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי.
  15. ↑ ראו פתח דבר ללקוטי שיחות חלק ג'.
  16. ↑ במקביל לעבודתם המשותפת בעריכת ספר הערכים. ראו לקט יחידויות של הרב ליפסקר בתוך 'התמים' גיליון מט.
  17. ↑ ביחידות לרב יואל כהן משנת תשכ"ז, על פי רשימת הרב אברהם גרליצקי.
  18. ↑ ראו דוגמה משיחה שלמה עם הגהות הרבי.
  19. ↑ עדות הרב שלום ג'ייקובסון. שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 22. ושם, שקטע שמודגש כולו הוא הוספה בכתב ידו של הרבי (יש חמישה כאלו בכל הלקוטי שיחות), וכן סימן שאלה בתוך סוגריים, הוא מהרבי. כשהרבי הגיה שיחות, לא נהג להסביר את ההגהות, בשונה מהגהת כתבות שונות שהוכנסו שהרבי הסביר בדרך כלל את סיבת ההגהה.
  20. ↑ והם הליקוטים לפ' בראשית, נח, בשלח ופקודי, וכן כמה בהוספות לכרכים י'-י"ד.
  21. ↑ וקטעי שיחות.
  22. ↑ מסיבה זו כשיש שינוי בין המכתבים באגרות קודש למכתבים כפי שנדפסו בלקוטי שיחות, המהדורה הסופית והמדוייקת היא דווקא זו שנדפסה בלקוטי שיחות. הגהה זו היא הסיבה שאחרי ג' בתמוז תשנ"ד, כאשר לא רואים את הרבי באופן זמני, התעכבה ההוצאה לאור של כרכים נוספים של לקוטי שיחות, כיון שהעורכים רצו להמתין להגהת הרבי על הספרים, עד שהתקבלה ההחלטה במשרדי הוועד להפצת שיחות להוציא לאור את הספרים בכל זאת כפי שהם ללא הגהה.
  23. ↑ חלק א' על כרכים א' - י', חלק ב' כרכים י"א - ט"ו, חלק ג' כרכים ט"ו - כ', חלק ד' כרכים כ"א - כ"ה, סט "מפתח ספרים ומאחז"ל כרכים א' - כ"ט" ב' חלקים (מפתח ענינים לכרכים כ"ה - ל"ט נדפס בסוף כל כרך), ספר "תוכן ומפתח".
  24. ↑ חנוכה (3 כרכים), פורים (3 כרכים), ד' פרשיות (2 כרכים), סוכות, שמיני-עצרת וחודש אייר.
  25. ↑ וכרך הוספות.
  26. ↑ חשיפה בלעדית: שני כרכים חדשים בסדרת לקוטי שיחות
  27. ↑ כגון השיחות שהוגהו עבור בטאון 'המאור' של הרב מאיר אמסעל, השיחה על משחק השחמט שהגיה הרבי עבור הספר 'ימי בראשית', 'קונטרס ענינה של תורת החסידות', ועוד.
  28. ↑ חברי הועד להפצת שיחות בראיון חגיגי לרגל הוצאת הכרך החדש
  29. ↑ שיחה בפרסום ראשון מהכרך החדש של לקוטי שיחות
  30. ↑ הספר לקנייה באתר חב"ד שופ
  31. ↑ מלבד ההוספות, והם יודפסו מחדש בהוצאות הבאות כחלק מפרוייקט ההקלדה מחדש של תורת הרבי.
  32. ↑ במהדורה שיצאה לאור בשם קה"ת ניו יורק בשנת תשע"ט הוקלדו מחדש כרכים א'-ד', ובהוצאת תשפ"א הוקלדו כרכים י'-י"ד, ול׳-ל״ט. בכרכים י׳-י״ד נוספו מפתחות. בהוצאת תשפ״ג הוקלדו כרכים ט״ו-י״ט, גם הם בהוספת מפתחות.
  33. ↑ 5 פרשיות וספר הוספה
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=לקוטי_שיחות&oldid=720968"