שמואל ניסנוביץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "= תולדות חייו" ב־"= תולדות חיים")
אין תקציר עריכה
 
(14 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=ר"מ בישיבות תומכי תמימים|אחר=מגדולי ה'משכילים' ומזקני חסידי חב"ד בדורות הקודמים|ראו=שמואל דובער ליפקין מבוריסוב}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ר"מ בישיבות תומכי תמימים בתקופת הרבי הרש"ב|אחר=חסיד הרבי האמצעי, הצמח צדק והמהר"ש|ראו=שמואל דובער ליפוב מבוריסוב}}
{{לעריכה|כל הערך=כן}}
 
ר' '''שמואל בער ניסנוביץ''' (כונה גם '''שמואל בער באריסאווער''', ?-[[י"א אייר]] [[תרפ"ב]]) היה מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]], וכיהן כר"מ בסניפי ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים שצעדרין|שצעדרין]], ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] וב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]].
ר' '''שמואל בער ניסנוביץ''' (כונה גם '''שמואל בער באריסאווער''', ?-[[י"א אייר]] [[תרפ"ב]]) היה מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]], וכיהן כר"מ בסניפי ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים שצעדרין|שצעדרין]], ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] וב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]].
   
   
== תולדות חיים ==
== תולדות חיים ==
לא ידוע הרבה על תולדות חייו, אבל אלו שהכירו אותו סיפרו שהיה גאון עצום ובעל כשרונות עילויים, ותלמידיו היו מספרים בשבחו כל ימי חייהם.
בצעירותו היה גאון עצום ובעל כשרונות עילויים.


בשנת תרע"ב חיפשו ר"מ ראשי למחלקת תומכי תמימים בשצעדרין ופירסמו מודעה על כך בעיתונים באו אז ארבעה גאונים למסור שיעור כדי לבחון אם אכן ראוי הוא למשרה. לאחר כל הבחינות של הרמי"ם ראו שהמובחר שבכולם הוא שמואל בער באריסאווער - שהיה אז בחור בישיבה - והכתירוהו לר"מ ראשי למרות היותו עדיין בחור.
בשנת [[תרע"ב]] חיפשו ר"מ ראשי למחלקת [[תומכי תמימים שצעדרין]] ופירסמו מודעה על כך בעיתונים באו אז ארבעה תלמידי חכמים למסור שיעור כדי לבחון אם אכן ראוי הוא למשרה. לאחר כל הבחינות של הרמי"ם ראו שהמובחר שבכולם הוא שמואל בער באריסאווער - שהיה אז בחור בישיבה - והכתירוהו לר"מ ראשי למרות היותו עדיין בחור.


אחר כך שימש כמה שנים כר"מ בליובאוויטש, ומאוחר יותר בקרעמענצ'וג.
לאחר מכן שימש כמה שנים כר"מ בליובאוויטש, ומאוחר יותר בקרעמענצ'וג.


=== שיעוריו ===
בשנת תרע"ג התחתן עם בתו של הרב [[יואל דוידסון]].
השיעורים של ר' שמואל היו נפלאים ועמוקים. הוא לא היה מכין את שיעוריו, אך מכל מקום היו נפלאים ועמוקים מלא הגיון וסברה בסברות דקות. התלמידים היו שואלים אותו את שאלת ר' עקיבא איגר בלי לומר לו שר' עקיבא איגר שואל זאת, והוא היה מתרץ את זה בעצמו.


היה לו [[דרך הלימוד בליובאוויטש|דרך הלימוד]] מיוחדת שהכניס בתלמידיו. לפי גישתו, על הלימוד להיות יסודי תוך הבנה ישירה של הסוגיא ללא פלפולים מסוגיא אחרת. יש לעיין היטב בדברי רש"י עצמו מבלי לדלג ל"קצות החושן" כדי להבינו, וכן צריך להבין האם רש"י ותוספות חולקים בפשט בלשון הגמרא או בחקירה אודות גדר הענין המדובר.
נפטר בדמי ימיו ב[[י"א אייר]] [[תרפ"ב]] ב[[בוריסוב]] בהיותו עדיין בשנות השלושים לחייו.


יתרה מכך: יש להשיג מתוך דברי רש"י את קושייתו של התוס' עליו, ואילו על התוספות לעורר את שאלותיהם של המהרש"א והפני יהושע עליו. ורק אחר כל זה ניתן לתור אחר תירוצים בספרים שונים.
==שיטת לימודו==
לפי [[דרך הלימוד בליובאוויטש|דרך לימודו]], אותה החדיר בתלמידיו, על הלימוד להיות יסודי תוך הבנה ישירה של הסוגיה עצמה, ללא פלפולים מסוגיה אחרת. עם דגש על עיון בדברי רש"י עצמו מבלי לדלג ל"קצות החושן" להבינו, וכן אם רש"י ותוספות חולקים בפשט בלשון הגמרא או בגדר העניין המדובר. יש להבין מתוך דברי רש"י מה תהיה קושיית התוספות עליו, ומתוך דברי התוספות לעורר את שאלותיהם של המהרש"א והפני יהושע עליו. ורק לאחר מכן ניתן לחפש אחר תירוצים בספרים שונים.


הפלפולים והחקירות נחוצים אף הם - ויעיד על כך הספר "שערי יהודה" מאת [[יהודה עבער|הגה"ח ר' יהודה עבער]], שהיה תלמיד של ר' שמואל וקיבל את שיטת לימודו ממנו - אולם תוך הזהרות מפלפולי הבל, וגם זה רק לאחר הבנה ברורה של הסוגיא עם פרש"י ותוספות. לפעמים היה ר' שמואל מעיר שאם נבין את הסוגיא בפשטותה, לא יהיה מקום לסתירות אלו ואלו.
פעם באמצע שיעורו נכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] לחדר. ור' שמואל שהיה שקוע במסירת השיעור לא הבחין בכך, לאחר שרמזו לו על כך, המשיך את לימודו ביתר התלהבות.
 
פעם באמצע שיעורו נכנס כ"ק אדמו"ר הריי"צ לחדר. ור' שמואל ששקוע היה בתוך דברי עצמו לא הבחין כלל, לאחר שרמזו לו על כך נעשה כמעיין המתגבר בפלפול ובבקיאות.
 
===פטירתו===
נפטר בדמי ימיו ב[[י"א אייר]] [[תרפ"ב]] ב[[בוריסוב]] בהיותו עדיין בשנות השלושים לחייו.


== תלמידיו ==
== תלמידיו ==

גרסה אחרונה מ־20:25, 14 באוגוסט 2023

ר' שמואל בער ניסנוביץ (כונה גם שמואל בער באריסאווער, ?-י"א אייר תרפ"ב) היה מחסידי אדמו"ר הרש"ב, וכיהן כר"מ בסניפי ישיבות תומכי תמימים בשצעדרין, בליובאוויטש ובקרמנצ'וג.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בצעירותו היה גאון עצום ובעל כשרונות עילויים.

בשנת תרע"ב חיפשו ר"מ ראשי למחלקת תומכי תמימים שצעדרין ופירסמו מודעה על כך בעיתונים באו אז ארבעה תלמידי חכמים למסור שיעור כדי לבחון אם אכן ראוי הוא למשרה. לאחר כל הבחינות של הרמי"ם ראו שהמובחר שבכולם הוא שמואל בער באריסאווער - שהיה אז בחור בישיבה - והכתירוהו לר"מ ראשי למרות היותו עדיין בחור.

לאחר מכן שימש כמה שנים כר"מ בליובאוויטש, ומאוחר יותר בקרעמענצ'וג.

בשנת תרע"ג התחתן עם בתו של הרב יואל דוידסון.

נפטר בדמי ימיו בי"א אייר תרפ"ב בבוריסוב בהיותו עדיין בשנות השלושים לחייו.

שיטת לימודו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי דרך לימודו, אותה החדיר בתלמידיו, על הלימוד להיות יסודי תוך הבנה ישירה של הסוגיה עצמה, ללא פלפולים מסוגיה אחרת. עם דגש על עיון בדברי רש"י עצמו מבלי לדלג ל"קצות החושן" להבינו, וכן אם רש"י ותוספות חולקים בפשט בלשון הגמרא או בגדר העניין המדובר. יש להבין מתוך דברי רש"י מה תהיה קושיית התוספות עליו, ומתוך דברי התוספות לעורר את שאלותיהם של המהרש"א והפני יהושע עליו. ורק לאחר מכן ניתן לחפש אחר תירוצים בספרים שונים.

פעם באמצע שיעורו נכנס אדמו"ר הריי"צ לחדר. ור' שמואל שהיה שקוע במסירת השיעור לא הבחין בכך, לאחר שרמזו לו על כך, המשיך את לימודו ביתר התלהבות.

תלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]