איסר יהודה אונטרמן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "=תולדות חייו" ב־"=תולדות חיים") |
אין תקציר עריכה |
||
| (21 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: | [[קובץ:איסר יהודה אונטרמן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב איסר יהודה אונטרמן]] | ||
ה[[רב]] '''איסר יהודה אונטרמן''' | ה[[רב]] '''איסר יהודה אונטרמן''' נולד ב[[י"ד בניסן]] [[ה'תרמ"ו]] (19 באפריל 1886), בעיר בריסק ונפטר ב[[כ"ד בשבט]] [[ה'תשל"ו]] (26 בינואר 1976) ב[[ירושלים]]. | ||
היה ממנהיגי תנועת המזרחי, רבה הראשי השלישי של תל אביב, ולאחר מכן [[הרב הראשי]] האשכנזי השני של [[מדינת ישראל]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ | נולד בעיר בריסק{{הערה|1=אז באימפריה הרוסית, כיום ב[[בלארוס]].}} בי"ד [[ניסן]] [[תרמ"ו]]. | ||
בילדותו למד בשקידה והתמדה ולא מש מבית המדרש. למד בישיבת מיר ולאחר מכן אצל רבו המובהק ר' [[שמעון יהודה שקאפ]]. אחר חתונתו למד בישיבת וולוז'ין שם הוסמך לרבנות. במהלך חייו כיהן כרב בכמה וכמה מקומות ברחבי העולם. | |||
בשנת תש"ו עלה ל[[ארה"ק]] ונתמנה לרבה של [[תל אביב]]. במהלך כהונתו, פיתח ושכלל את שירותי הדת והקים את כולל "שבט מיהודה". ב[[ניסן]] [[תשכ"ד]] נבחר כרב הראשי לישראל וכיהן במשרה זו כעשר שנים. | |||
על ספרו ששיגר לרבי כתב "למעלת כבוד הגה"צ בוצינא דנהורא כקש"ת מוהר"ר מ.מ.ש. (=ראשי | ב[[כ"ד שבט]] [[תשל"ו]] בהיותו בן 90 נסתלק והשאיר את ספרו הגדול "שבט מיהודה". | ||
==קשריו עם חב"ד והרבי== | |||
ביקר בכמה מ[[ישיבות תומכי תמימים]], היה בקשרי מכתבים עם הרבי ואף נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי. כשיצא אמר דברי הערצה על הרבי. הוא התפלא על ההתעניינות של הרבי: ב[[יחידות]] אחת סיפר בצער שיש לו בן מבוגר שטרם נישא. כעבור שנתיים כשנכנס שוב ליחידות, הדבר הראשון שהרבי שאלו היה "מה עם הבן שלך, הוא כבר התחתן"?... הרב הפטיר, "התפלאתי לא רק מהזיכרון המופלא שלו, אלא גם מהאכפתיות שלו דבר שלא ראיתי אצל אף אחד כדוגמתו!"... | |||
על ספרו ששיגר לרבי כתב "למעלת כבוד הגה"צ בוצינא דנהורא כקש"ת מוהר"ר מ.מ.ש. (=ראשי תיבות של שמו של הרבי) שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש יצ"ו ברוב כבוד וברכה מציון". | |||
בערוב ימיו, שלח הרבי בשליחות חשאית את הרב [[גרשון מענדל גרליק]], על-מנת שיפעל להשאיר את הרב אונטרמן לכהן כרב ראשי עד סוף ימיו. | |||
==נסיעת אניות ישראליות בשבת== | ==נסיעת אניות ישראליות בשבת== | ||
כאשר הרבי יצא ב[[המאבק על נסיעת אניות ישראליות בשבת|מאבק נגד נסיעת אניות ישראליות בשבת]], הוא התכתב ואף נפגש ב[[יחידות]] עם הרב אונטרמן, וביקש שינצל את מעמדו כדי לעצור את חילולי השבת. | כאשר הרבי יצא ב[[המאבק על נסיעת אניות ישראליות בשבת|מאבק נגד נסיעת אניות ישראליות בשבת]], הוא התכתב ואף נפגש ב[[יחידות]] עם הרב אונטרמן, וביקש שינצל את מעמדו כדי לעצור את חילולי השבת. | ||
== | ==לקריאה נוספת== | ||
* [[שמן ששון מחבריך]]. | * [[שמן ששון מחבריך]]. | ||
* ממלכת התורה | * ממלכת התורה | ||
*'''היחידות הראשונה של הרב אונטרמן''', שבועון התקשרות משפטים תשפ"א עמוד 9, 'ניצוצי רבי' | |||
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 36. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]|הבא=הרב [[שלמה גורן]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[ד' ניסן]] - [[תשכ"ד]] - [[ז' חשוון]] - [[תשל"ג]]}} | {{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]|הבא=הרב [[שלמה גורן]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[ד' ניסן]] - [[תשכ"ד]] - [[ז' חשוון]] - [[תשל"ג]]}} | ||
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]] | [[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]] | ||
גרסה אחרונה מ־03:45, 7 באוקטובר 2024
הרב איסר יהודה אונטרמן נולד בי"ד בניסן ה'תרמ"ו (19 באפריל 1886), בעיר בריסק ונפטר בכ"ד בשבט ה'תשל"ו (26 בינואר 1976) בירושלים. היה ממנהיגי תנועת המזרחי, רבה הראשי השלישי של תל אביב, ולאחר מכן הרב הראשי האשכנזי השני של מדינת ישראל.
תולדות חייםעריכה
נולד בעיר בריסק[1] בי"ד ניסן תרמ"ו. בילדותו למד בשקידה והתמדה ולא מש מבית המדרש. למד בישיבת מיר ולאחר מכן אצל רבו המובהק ר' שמעון יהודה שקאפ. אחר חתונתו למד בישיבת וולוז'ין שם הוסמך לרבנות. במהלך חייו כיהן כרב בכמה וכמה מקומות ברחבי העולם.
בשנת תש"ו עלה לארה"ק ונתמנה לרבה של תל אביב. במהלך כהונתו, פיתח ושכלל את שירותי הדת והקים את כולל "שבט מיהודה". בניסן תשכ"ד נבחר כרב הראשי לישראל וכיהן במשרה זו כעשר שנים.
בכ"ד שבט תשל"ו בהיותו בן 90 נסתלק והשאיר את ספרו הגדול "שבט מיהודה".
קשריו עם חב"ד והרביעריכה
ביקר בכמה מישיבות תומכי תמימים, היה בקשרי מכתבים עם הרבי ואף נכנס ליחידות אצל הרבי. כשיצא אמר דברי הערצה על הרבי. הוא התפלא על ההתעניינות של הרבי: ביחידות אחת סיפר בצער שיש לו בן מבוגר שטרם נישא. כעבור שנתיים כשנכנס שוב ליחידות, הדבר הראשון שהרבי שאלו היה "מה עם הבן שלך, הוא כבר התחתן"?... הרב הפטיר, "התפלאתי לא רק מהזיכרון המופלא שלו, אלא גם מהאכפתיות שלו דבר שלא ראיתי אצל אף אחד כדוגמתו!"...
על ספרו ששיגר לרבי כתב "למעלת כבוד הגה"צ בוצינא דנהורא כקש"ת מוהר"ר מ.מ.ש. (=ראשי תיבות של שמו של הרבי) שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש יצ"ו ברוב כבוד וברכה מציון".
בערוב ימיו, שלח הרבי בשליחות חשאית את הרב גרשון מענדל גרליק, על-מנת שיפעל להשאיר את הרב אונטרמן לכהן כרב ראשי עד סוף ימיו.
נסיעת אניות ישראליות בשבתעריכה
כאשר הרבי יצא במאבק נגד נסיעת אניות ישראליות בשבת, הוא התכתב ואף נפגש ביחידות עם הרב אונטרמן, וביקש שינצל את מעמדו כדי לעצור את חילולי השבת.
לקריאה נוספתעריכה
- שמן ששון מחבריך.
- ממלכת התורה
- היחידות הראשונה של הרב אונטרמן, שבועון התקשרות משפטים תשפ"א עמוד 9, 'ניצוצי רבי'
- מכון באהלי צדיקים, ספר בסוד שיח ע' 36.
הערות שוליים
| הקודם: הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג |
הרב הראשי האשכנזי ד' ניסן - תשכ"ד - ז' חשוון - תשל"ג |
הבא: הרב שלמה גורן |