יצחק אייזיק רוזנבוים – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "=תולדותיו" ב־"=תולדות חייו"
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Male no free image yet-he.svg.png|שמאל|ממוזער|150px|קישור=תבנית:אין תמונה/עזרה]]
{{אין תמונה}}
רבי '''יצחק אייזיק רוזנבוים''' האדמו"ר מזוטשקא נולד ב[[כ"א בטבת]] [[תרס"ו]] בעיר טשרנוביץ לאביו רבי איתמר מנדבורנה.
רבי '''יצחק אייזיק רוזנבוים''' האדמו"ר מזוטשקא ([[כ"א בטבת]] [[תרס"ו]] - [[י"ד בתמוז]] [[תש"ס]]) בעיר טשרנוביץ לאביו רבי איתמר מנדבורנה.
==תולדות חייו==
נולד בצ'רנוביץ בכ"א בטבת תרס"ו ונקרא ע"ש זקנו האדמו"ר מקאמרנא, בהגיעו לפרקו בנה את בתו עם זוגתו מרת חנה בת רבי נתן דוד הכהן הולנדר רבה של אמסאנא שב[[גליציה]]. תיכף אחר נישואיו קבע את מקום מגוריו בזוטשקא, [[עיירה]] קטנה בפרברי טשרנוביץ, על שמה נקרא ונודע בשמו לדורות כאדמו"ר מזוטשקא. לאחר שנים ספורות עבר לכהן בעיר וואשקוביץ שם כיהן ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]] עד פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] בה שתה את כוס התרעלה.


אחר [[השואה]] ממנה שרד בניסים, קבע את מקומו ב[[ארצות הברית]], תחילה באיסט ניו יורק ו[[קראון הייטס]], ולאחר מכן ב[[בורו פארק]] שהיתה אז עדיי מדבר שממה רוחני שם נאבק לסגירת החניות ב[[ש"ק]] ושמירת השבת, ופעולותיו נשאו פרי.
==תולדות חיים==
נולד בצ'רנוביץ בכ"א בטבת תרס"ו ונקרא ע"ש זקנו האדמו"ר מקאמרנא. בהגיעו לפרקו בנה את בתו עם זוגתו מרת חנה בת רבי נתן דוד הכהן הולנדר רבה של אמסאנא שב[[גליציה]]. תיכף אחר נישואיו קבע את מקום מגוריו בזוטשקא, [[עיירה]] קטנה בפרברי טשרנוביץ, על שמה נקרא ונודע בשמו לדורות כאדמו"ר מזוטשקא. לאחר שנים ספורות עבר לכהן בעיר וואשקוביץ שם כיהן ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]] עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] בה שתה את כוס התרעלה.
 
אחר [[השואה]] ממנה שרד בניסים, קבע את מקומו ב[[ארצות הברית]], תחילה באיסט ניו יורק ו[[קראון הייטס]], ולאחר מכן ב[[בורו פארק]] שהייתה אז עדיין מדבר שממה רוחני שם נאבק לסגירת החנויות ב[[ש"ק]] ושמירת השבת, ופעולותיו נשאו פרי.
 
בשנת [[תשל"ג]] עם פטירת אביו רבי איתמר ב[[כ"ב בניסן]], עלה למלאות את מקומו בהנהגת העדה בבית מדרשו בשכונת יד אליהו ב[[תל אביב]] שם השפיע רבות על תושבי האיזור. בשנת [[תשמ"א]] עבר להתגורר ב[[בני ברק]], שם יסד את בית מדרשו. ייסד את גם את מפעל שונה [[הלכה|הלכות]] במסגרתו נבחנים מאות אברכים ובחורים מדי חודש על שו"ע ומשנ"ב הלכות שבת. היה לוחם על עניני ה[[צניעות]] וחומת ה[[כשרות]] בעיר.


בשנת [[תשל"ג]] עם פטירת אביו רבי איתמר ב[[כ"ב בניסן]], עלה למלאות את מקומו בהנהגת העדה בבית מדרשו בשכונת יד אליהו ב[[תל אביב]] שם השפיע רבות על תושבי האיזור. בשנת [[תשמ"א]] עבר להתגורר ב[[בני ברק]], שם יסד את בית מדרשו. ייסד את גם את מפעל שונה [[הלכה|הלכות]] במסגרתו נבחנים מאות אברכים ובחרוים מדי חודש על שו"ע ומשנ"ב הלכות שבת. היה לוחם על עניני ה[[צניעות]] וחומת ה[[כשרות]] בעיר.
==הקשר לחב"ד ==
==הקשר לחב"ד ==
[[קובץ:מכתב זוצ'קא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו בעד לימוד [[תקנת לימוד הרמב"ם]]]]
[[קובץ:מכתב זוצ'קא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו בעד לימוד [[תקנת לימוד הרמב"ם]]]]
ב[[שבט]] [[תשמ"ז]] כאשר התעוררה מחלוקת נגד [[רמב"ם (תקנה)|תקנת הרבי]] בענין לימוד ה[[רמב"ם]], הוא פרסם מכתב תמיכה בתקנה. השתתף בכינוס האדיר לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] בשנת [[תשמ"ג]]. מסר דברי תורה לכבוד הרבי בספר היובל [[קרנות צדיק]].
ב[[שבט]] [[תשמ"ז]] כאשר התעוררה מחלוקת נגד [[רמב"ם (תקנה)|תקנת הרבי]] בענין לימוד ה[[רמב"ם]], הוא פרסם מכתב תמיכה בתקנה. השתתף בכינוס האדיר לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] בשנת [[תשמ"ג]]. מסר דברי תורה לכבוד הרבי בספר היובל [[קרנות צדיק]].


בעקבות פולמוס המחלוקת סביב רבנותו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כתב בספרו "שלום רב":  
בעקבות פולמוס המחלוקת סביב רבנותו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כתב בספרו "שלום רב":


{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ואם מצד האמתלא הגדולה, שמתרצים{{הערה|-את מחלוקתם.}} לפי ש[[משה יהודה לייב לנדא|הרב]] הוא [[חסיד חב"ד]], ויש שם כאילו פסול אפיקורסות מחמת ענין [[משיח]]. הנה בעל כרחם מתברר, שבכל מקום שאתה מוצא שפלותם, שמבזים אותם שהם חוטאים ופושעים וכו', מתברר גדלותם, שכל דבריהם{{הערה|-של חסידי חב"ד.}} דברי תורה הם.. כי באמת לא הם חידשו שיטה זו, וכבר הזכירה הכהן הגדול, הגאון הקדוש המפורסם מוה"ר צדוק הכהן{{הערה|בספרו "פרי צדיק" על התורה פרשת דברים אות י"ג.}} וז"ל: "שבכל דור יש [[נפש]] אחד שראוי להיות משיח אם יהיה הדור זכאי".. ובספר "נועם מגדים"{{הערה|פרשת משפטים. בפסוק אם כסף תלוה רמז ו'.}} כתב נמי וז"ל: "את העני עמך ר"ל משיח צדקנו, הקרוי [[עני]] ורוכב כו', גם הוא בעוני ועינוי בין סובלי חלאים, והוא עמנו בכל דור ודור", עכ"ל. וכן כתב ה[[חתם סופר]].. "כי מיום שחרב [[בית המקדש]] נולד משיח בכל דור ודור.. שמשיח הוא אחד מצדיקי הדור"... הרי מבואר שחב"ד לא חידשו שום דבר בזה, והוא שיטה ישנה מגדולי עולם שלמדו כן מהש"ס ומ[[הרמב"ם]].. ואיך יבואו לפסול חלק מכלל ישראל ר"ל רק משום דשמא גרים שנקראו חב"ד.. הנמצא כזה בכל חוקי תורתנו הקדושה.. שאפילו [[הגר"א]] לא כיון בזה אל ה[[אמת]], והבאים אחריו עזבו דרך הרדיפה, כי נתברר שהיה טעות, ואיך אתם לא מפחדים כלל לפסול בניו של [[הקב"ה]].. כאילו ח"ו אין להם אב לדרוש את דמם".}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ואם מצד האמתלא הגדולה, שמתרצים{{הערה|-את מחלוקתם.}} לפי ש[[משה יהודה לייב לנדא|הרב]] הוא [[חסיד חב"ד]], ויש שם כאילו פסול אפיקורסות מחמת ענין [[משיח]]. הנה בעל כרחם מתברר, שבכל מקום שאתה מוצא שפלותם, שמבזים אותם שהם חוטאים ופושעים וכו', מתברר גדלותם, שכל דבריהם{{הערה|-של חסידי חב"ד.}} דברי תורה הם.. כי באמת לא הם חידשו שיטה זו, וכבר הזכירה הכהן הגדול, הגאון הקדוש המפורסם מוה"ר צדוק הכהן{{הערה|בספרו "פרי צדיק" על התורה פרשת דברים אות י"ג.}} וז"ל: "שבכל דור יש [[נפש]] אחד שראוי להיות משיח אם יהיה הדור זכאי".. ובספר "נועם מגדים"{{הערה|פרשת משפטים. בפסוק אם כסף תלוה רמז ו'.}} כתב נמי וז"ל: "את העני עמך ר"ל משיח צדקנו, הקרוי [[עני]] ורוכב כו', גם הוא בעוני ועינוי בין סובלי חלאים, והוא עמנו בכל דור ודור", עכ"ל. וכן כתב ה[[חתם סופר]].. "כי מיום שחרב [[בית המקדש]] נולד משיח בכל דור ודור.. שמשיח הוא אחד מצדיקי הדור"... הרי מבואר שחב"ד לא חידשו שום דבר בזה, והוא שיטה ישנה מגדולי עולם שלמדו כן מהש"ס ומ[[הרמב"ם]].. ואיך יבואו לפסול חלק מכלל ישראל ר"ל רק משום דשמא גרים שנקראו חב"ד.. הנמצא כזה בכל חוקי תורתנו הקדושה.. שאפילו [[הגר"א]] לא כיון בזה אל ה[[אמת]], והבאים אחריו עזבו דרך הרדיפה, כי נתברר שהיה טעות, ואיך אתם לא מפחדים כלל לפסול בניו של [[הקב"ה]].. כאילו ח"ו אין להם אב לדרוש את דמם".}}
שורה 17: שורה 19:
נפטר באור ל[[י"ד בתמוז]] [[תש"ס]] בגיל צ"ד, ומנוחתו באוהל אדמו"רי נדבורנא בהר הזיתים.
נפטר באור ל[[י"ד בתמוז]] [[תש"ס]] בגיל צ"ד, ומנוחתו באוהל אדמו"רי נדבורנא בהר הזיתים.


בניו: ר' ישראל מסטאניסלאוו מאנסי  
בניו: ר' ישראל מסטאניסלאוו מאנסי


ר' נתן דוד מזוטשקא
ר' נתן דוד מזוטשקא
שורה 29: שורה 31:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא|רוזנבוים יצחק אייזיק]]
[[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא|רוזנבוים יצחק אייזיק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ס]]