דוד שמעון חדד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|")
 
(88 גרסאות ביניים של 34 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב דוד שמעון ([[תשט"ו]] - [[ט"ו תשרי]] [[תשפ"א]]) נולד בשנת [[תשט"ו]] להוריו ר' ברכיה ומרת מזלה בעיירה בן גרדאן בסמוך לאי ג'רבה שב[[תוניסיה]].
[[קובץ:דוד חדד.jpeg|ממוזער|הרב דוד שמעון חדד]]
==תולדות חייו==
הרב '''דוד שמעון חדד''' [[י"ז חשוון]] [[תשט"ו]] - [[י"ד תשרי]] [[תשפ"א]]) היה מראשוני החסידים ב[[תוניסיה]] ורבישיבה, משלוחי הרבי לבתי הסוהר בארץ הקודש וממייסדי קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]].
בגיל 13, לאחר שהתייתם מאביו, עברה משפחתו לגור בתוניס ומשם החליט ללמוד בישיבת "אוהלי יוסף יצחק" שנוסדה ע"י ה[[שליח]] הרב [[ניסן פינסון]] ע"ה. אחד מה[[ר"מים]] הבולטים בישיבה היה הרב [[מאיר מאזוז]] (כיום ראש ישיבת "כסא רחמים"), והוא דרש מכלל תלמידי הישיבה ללמוד בכל שבוע את הפרשה על כל טעמיה ודקדוקי, ובסוף השבוע היה בוחן את התלמידים.


במשך הזמן, התמסר ר' דוד לשליחות [[ניסן פינסון|הרב פינסון]] בכל תחום, וראה בו אביו הרוחני. ואכן, ב[[ברית מילה|ברית המילה]] של בנו הראשון, שימש [[ניסן פינסון|הרב פינסון]] כ[[מוהל]].
==תולדות חיים==
===הנסיעה הראשונה לרבי===
נולד ב[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%99%22%D7%96_%D7%91%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F י<nowiki>''</nowiki>ז חשוון] [[תשט"ו]] להוריו ר' ברכיה ומרת מזלה מזל טוב בעיירה בן גרדאן בסמוך ל[[אי ג'רבה]] שב[[תוניסיה]].
שהגיע לגיל 22{{הערה|עוד בטרם חתונתו}}, החל לשמש כ[[ר"מ]] בישיבה. ב[[חג סוכות|חג הסוכות]] שנת [[תשל"ח]] נסע עם ר' [[ניסן פינסון]] [[יום הולדת חסידי|בפעם הראשונה]] לרבי. תורם ל'[[יחידות]]' נקבע למיד אחרי [[שמחת תורה]]. לגודל צערו, ה[[שמיני עצרת תשל"ח|מאורע המצער של שמיני עצרת באותה השנה]] מנע ממנו להכנס ל[[יחידות]].


הרב פינסון ניסה לשכנעו לחזור לישיבה, אך לאחר הפצרות רבות מצד ר' דוד להישאר ל'[[יחידות כללית]] שנערכה בימים הקרובים, התרצה.
בגיל 13, לאחר שהתייתם מאביו, עברה משפחתו לגור בתוניס שם למד בישיבת "אוהלי יוסף יצחק" שנוסדה על ידי ה[[שליח]] הרב [[ניסן פינסון]].


בשנת [[תשל"ט]] השתדך עם בת זוגו תחי' למשפחת בוכריץ, משפחה חרדית אמידה ומוכרת בג'רבה, ובברכת [[הרבי]] נישאו ועברו לגור בתוניס, בסמוך לישיבה. לאחר [[חתונה|חתונתו]] הסתפק עם לעזוב את תוניס. לאחר ששאל את [[הרבי]] ענה לו [[הרבי]] שכל עוד יש לו תפקיד שאף אחד לא יכול להחליפו, עליו להשאר בתוניס.
תקופת לימודו בישיבה פעלה עליו רבות. בגיל 22, החל לשמש כ[[ר"מ]] בישיבה ל[[גמרא]] ול[[דקדוק]].
===עזיבת תוניס===
לאחר תקופה ממושכת, בתחילת שנת [[תשמ"ג]], נמצא מחליף והמשפחה עברה למרסיי שב[[צרפת]], שם הצטרף לרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]] בשליחותו.
לאחר כחצי שנה עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]] והתיישבה ב[[מגדל העמק]]. באותה תקופה העיר הייתה עוד שוממת, וקהילת חב"ד מנתה פחות ממניין{{הערה|ומשפחת חדד הייתה המשפחה החב"דית התשיעית בעיר}}.


בהתחלה שימש כ[[משגיח כשרות]] במפעל עופות באזור הצפון. באחת הפעמים גילה ר' דוד שנשכחו בתוך מטחנת הבשר חתיכות של עופות טריפה שנפלו בהעדר שימת לב. הוא ביקש מהעובדים להוציאם מהמכונה לפני ההפעלה, אך לתדהמתו הגיבו העובדים בקרירות והפעילו את המכונה. ר' דוד הכניס את ידו למטחנה{{הערה|פעולה שהייתה יכולה להסיר את אצבעותיו}} והוציא את החתיכות מהמטחנה, אף שבכך הוא איבד את פרנסתו ונצרך לחפש עבודה אחרת מעולם לא נשמעה ממנו חרטה על מעשהו.  
במשך הזמן, החל לסייע לרב פינסון ב[[שליחות]] ולהיות יד ימינו בכל ענין. גם הרב פינסון מצידו סמך עליו ב[[כשרות|כשרויות]] ובתחומים רבים.


{{הערות שוליים|}}
הרב פינסון השתדל שלא לשתות מה[[יין]] המקומי בעקבות חשש [[כשרות|כשרותי]], והיין היחיד שהסכים לשתות ולעשות עליו [[קידוש]] היה ה[[יין]] שהכין ר' דוד בביתו.
 
הרב [[מאיר מאזוז]] סיפר, שבתוניס של אותה התקופה, לא היה מן המקובל כלל ל[[גידול זקן|גדל זקן]]. אצל הבחורים הצעירים ובני הנוער בתוניס לא היה בנמצא כלל מגדלי [[זקן]] מלא חוץ מר' דוד ובניו של הרב פינסון.
 
בחג הסוכות [[תשל"ח]] נסע עם ר' [[ניסן פינסון]] לרבי. תורם ל[[יחידות]] נקבע למיד אחרי [[שמחת תורה]]. אך עקב [[ראש חודש כסלו|האירוע הבריאותי בשמיני עצרת]] נמנע ממנו להכנס ל[[יחידות]].
 
בשנת [[תשל"ט]] השתדך עם מרת ורדה למשפחת בוכריץ, ובברכת [[הרבי]] נישאו ועברו לגור בתוניס, בסמוך לישיבה. לאחר [[חתונה|חתונתו]] הסתפק אם לעזוב את [[תוניס]]. הוא שאל על כך את הרבי שהורה לו שכל עוד יש לו תפקיד שאף אחד לא יכול להחליפו, עליו להשאר בתוניס.
 
לאחר תקופה ממושכת, בתחילת שנת [[תשמ"ג]], נמצא לו מחליף והמשפחה עברה למרסיי שב[[צרפת]].
 
לאחר כחצי שנה עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]] והתיישבה ב[[מגדל העמק]]. באותו זמן קהילת חב"ד בעיר מנתה פחות מעשר משפחות אנ"ש.
 
בתחילה כיהן כ[[משגיח כשרות]] במפעל לעופות באזור הצפון.
 
עיסוקו של הרב חדד היה כרב בבתי סוהר שם פעל ו[[קירוב יהודים|קירב יהודים]] רבים לתורה ומצוות קרוב כ35 שנים. במשך השנים אף זכה לקבל ברכות רבות מ[[הרבי]] על עבודתו ובהמשך מונה כ[[שליח]] בבית הסוהר באופן רשמי.
 
נפטר בערב שבת וחג ה[[סוכות]] [[י"ד תשרי]] אחר חצות היום [[תשפ"א]], לאחר שנדבק ב[[קורונה|נגיף הקורונה]] ורבים התפללו לרפואתו.{{הערה|https://col.org.il/news/127070}}
 
לזכרו הוכרז בחודש [[חשוון]] [[תשפ"א]] על מבצע [[שינון תניא בעל פה|לימוד תניא בע"פ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים]] ותלמידי כיתות ח' ברחבי [[ארץ ישראל|ארה"ק]], בשיתוף עם [[מנחם מענדל עמאר#קרן עזרת מנחם בארה"ק|קרן עזרת מנחם]]{{הערה|[https://chabad.info/news/632055/ מבצע לימוד תניא בע"פ ענק] {{אינפו}}|שם=(2)}}.
 
==משפחתו==
;בניו:
*הרב [[ברוך רפאל עוזיאל חדד]] - שליח הרבי במלחה שב[[ירושלים]].
*הרב צבי מענדל חדד - משלוחי הרבי ל[[ראשון לציון]].
*הרב שניאור חדד - משלוחי הרבי ברוקנאלד שב[[ניו יורק]].
*הרב יצחק חדד - משלוחי הרבי ל[[תל אביב]].
*הרב אברהם חדד - משלוחי הרבי ל[[קריית ביאליק]] ומלמד ב'[[חיידר נט]]'.
*הרב בצלאל חדד - משלוחי הרבי ל[[באר שבע]].
*הרב לוי חדד - משלוחי הרבי ל[[ראשון לציון]].
*הרב חננאל פנחס חדד - [[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תות"ל לוד]].
*הרב אריה יהונתן חדד - [[ר"מ]] בישיבת [[תות"ל קריית גת]]
 
;בנותיו:
*מרת דבורה, אשת הרב דוד יוסף קטורזה - שליח הרבי בישוב [[נהלל]].
*מרת ברוריה, אשת הרב שלמה חיים עזאגווי - משלוחי הרבי ל[[נוף הגליל]].
*מרת נחמה דינה, אשת הרב חנניה זוהר - מלמד ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]].
*מרת חיה יהודית, אשת הרב ישראל דוד כהן - קהילת חב"ד [[לוד]].
*מרת מושקא, אשת הרב יוסף יצחק אהרן - [[מגדל העמק]], מחנך בתלמוד תורה חב"ד [[מגדל העמק]].
*מרת אסנת, אשת הרב יוסף יצחק עובדיה - [[מגדל העמק]], מלמד ב'[[חיידר נט]]'.
 
==לקריאה נוספת==
*'''העילוי מג'רבה''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1879
 
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/video/news-video/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93-news-video/630689/ הרב [[מאיר מזוז]] מספיד את הרב דוד שמעון חדד ע"ה ומזהיר מפני הקורונה] {{אינפו}}
 
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חדד, דוד שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]

גרסה אחרונה מ־23:41, 11 בדצמבר 2024

הרב דוד שמעון חדד

הרב דוד שמעון חדד י"ז חשוון תשט"ו - י"ד תשרי תשפ"א) היה מראשוני החסידים בתוניסיה ור"מ בישיבה, משלוחי הרבי לבתי הסוהר בארץ הקודש וממייסדי קהילת חב"ד במגדל העמק.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי''ז חשוון תשט"ו להוריו ר' ברכיה ומרת מזלה מזל טוב בעיירה בן גרדאן בסמוך לאי ג'רבה שבתוניסיה.

בגיל 13, לאחר שהתייתם מאביו, עברה משפחתו לגור בתוניס שם למד בישיבת "אוהלי יוסף יצחק" שנוסדה על ידי השליח הרב ניסן פינסון.

תקופת לימודו בישיבה פעלה עליו רבות. בגיל 22, החל לשמש כר"מ בישיבה לגמרא ולדקדוק.

במשך הזמן, החל לסייע לרב פינסון בשליחות ולהיות יד ימינו בכל ענין. גם הרב פינסון מצידו סמך עליו בכשרויות ובתחומים רבים.

הרב פינסון השתדל שלא לשתות מהיין המקומי בעקבות חשש כשרותי, והיין היחיד שהסכים לשתות ולעשות עליו קידוש היה היין שהכין ר' דוד בביתו.

הרב מאיר מאזוז סיפר, שבתוניס של אותה התקופה, לא היה מן המקובל כלל לגדל זקן. אצל הבחורים הצעירים ובני הנוער בתוניס לא היה בנמצא כלל מגדלי זקן מלא חוץ מר' דוד ובניו של הרב פינסון.

בחג הסוכות תשל"ח נסע עם ר' ניסן פינסון לרבי. תורם ליחידות נקבע למיד אחרי שמחת תורה. אך עקב האירוע הבריאותי בשמיני עצרת נמנע ממנו להכנס ליחידות.

בשנת תשל"ט השתדך עם מרת ורדה למשפחת בוכריץ, ובברכת הרבי נישאו ועברו לגור בתוניס, בסמוך לישיבה. לאחר חתונתו הסתפק אם לעזוב את תוניס. הוא שאל על כך את הרבי שהורה לו שכל עוד יש לו תפקיד שאף אחד לא יכול להחליפו, עליו להשאר בתוניס.

לאחר תקופה ממושכת, בתחילת שנת תשמ"ג, נמצא לו מחליף והמשפחה עברה למרסיי שבצרפת.

לאחר כחצי שנה עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה במגדל העמק. באותו זמן קהילת חב"ד בעיר מנתה פחות מעשר משפחות אנ"ש.

בתחילה כיהן כמשגיח כשרות במפעל לעופות באזור הצפון.

עיסוקו של הרב חדד היה כרב בבתי סוהר שם פעל וקירב יהודים רבים לתורה ומצוות קרוב כ35 שנים. במשך השנים אף זכה לקבל ברכות רבות מהרבי על עבודתו ובהמשך מונה כשליח בבית הסוהר באופן רשמי.

נפטר בערב שבת וחג הסוכות י"ד תשרי אחר חצות היום תשפ"א, לאחר שנדבק בנגיף הקורונה ורבים התפללו לרפואתו.[1]

לזכרו הוכרז בחודש חשוון תשפ"א על מבצע לימוד תניא בע"פ בישיבות תומכי תמימים ותלמידי כיתות ח' ברחבי ארה"ק, בשיתוף עם קרן עזרת מנחם[2].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו
בנותיו
  • מרת דבורה, אשת הרב דוד יוסף קטורזה - שליח הרבי בישוב נהלל.
  • מרת ברוריה, אשת הרב שלמה חיים עזאגווי - משלוחי הרבי לנוף הגליל.
  • מרת נחמה דינה, אשת הרב חנניה זוהר - מלמד בתלמוד תורה מגדל העמק.
  • מרת חיה יהודית, אשת הרב ישראל דוד כהן - קהילת חב"ד לוד.
  • מרת מושקא, אשת הרב יוסף יצחק אהרן - מגדל העמק, מחנך בתלמוד תורה חב"ד מגדל העמק.
  • מרת אסנת, אשת הרב יוסף יצחק עובדיה - מגדל העמק, מלמד ב'חיידר נט'.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים