תכלית בריאת העולם: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (23 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תכלית בריאת העולם''' היא שאלה שהתחבטו בה גדולי החוקרים והמקובלים, והובאו לה מספר סיבות. [[תורת החסידות]] מוכיחה, שאין סיבות אלו הסיבה '''האמיתית המוחלטת''' לבריאה, ולכן מסיקה שזוהי תאווה בלתי מוסברת של הקב"ה. | |||
'''תכלית בריאת העולם | |||
==הסבר הפרי עץ חיים== | ==הסבר הפרי עץ חיים== | ||
ה[[פרי עץ חיים]]{{הערה|ספר קבלה מה[[אריז"ל]] שכתב תלמידו הרב [[חיים ויטאל]].}} מסביר, שה' ברא את העולם בשביל שיהיה שלם בכל כוחותיו, כשיהיו בגילוי. כי לפני שבורא בפועל, כוחותיו הם בהעלם, וכך אינם מושלמים. ובכדי שיתגלו ברא את העולם. | |||
[[תורת החסידות]]{{הערה|שם=א|יום טוב של ראש השנה - [[המשך תרס"ו]]}} אומרת | [[תורת החסידות]]{{הערה|שם=א|יום טוב של ראש השנה - [[המשך תרס"ו]]}} אומרת סיבה זו אינה הסיבה האמיתית, כי{{הערה|כמו שכתב הפרי עץ חיים בעצמו בהגהה.}} עובדת היות הכח חסר את הפועל (כלומר, שכל עוד הכח לא בגילוי, הוא חסר) זהו רק אצל בני אדם. אבל אצל [[הקב"ה]] הכח לא חסר את הפועל. (ולכן, מיד כשעלה ה[[רצון]] ל[[בריאת העולם|ברוא את העולמות]] - נצטיירו ונבראו [[עשר ספירות הגנוזות]]). ואם כן, אין הסיבה לבריאה, בגלל שהכח היה חסר את הפועל{{הערה|כמובן שלגבי ה' אין זה באמת בבבחינת כח, כי כח הוא מגביל, ולגבי [[עצמות ומהות אין סוף ב"ה]] אין שייך לומר כח. אלא זהו בשם המושאל}}. | ||
==הסבר | ==הסבר הזוהר== | ||
[[ספר | [[ספר הזוהר]] מתרץ את סיבת בריאת העולם {{ציטוטון|בגין דישתמודעון ביה}} [=בשביל שיוודעו בו]. כלומר, שה' יכול להיות רם ונשא ו[[בלי גבול]], אך אם אין בריאה, אין מי שידע שהוא כה רם ויעריץ אותו, ואז אין יתרון בכוחו כביכול. | ||
{{הערות שוליים | [[תורת החסידות]]{{הערה|שם=א}} מסבירה שהסבר זה אינו מספק. כי ההכרה במהותו ומעלתו של ה', שייכת רק ב[[עולמות]] העליונים ד[[אצילות]] שהם משיגים את מעלת השם. אבל אם כוונת הבריאה היא, כדי שהנבראים יכירו במעלת ה', למה נברא גם עולם ה[[עשייה]], שהנבראים לא משיגים בו את מהות ה[[אלוקות]], והיה צריך לברוא רק את [[עולם האצילות]]?! | ||
==הכרעת החסידות== | |||
לאור הפרכות בתשובות המקובלים, חסידות מכריעה{{הערה|שם=א}}, ש[[בריאת העולם]] הייתה מצד רצונו ותאוותו של [[הקב"ה]] שתהיה לו דירה 'בתחתונים' דווקא, ועל [[רצון]] ו[[תאוה]] לא שואלים שאלות (בלשון [[האדמו"ר הזקן]] ב[[יידיש]]: "אויף א תאווה נישטא קיין קשיא"). שהרצון שרשו למעלה מה[[שכל]] ואי אפשר להבינו. | |||
להכרעה זו, יש סיוע מן הכתוב{{הערה|שיר השירים ה טו}}: {{ציטוטון|שוקיו עמודי שש}} שאמרו על כך [[חז"ל]]{{הערה|במדבר רבה, תחלת פרק י'.}}, {{ציטוטון|זה ה[[עולם]] שנשתוקק הקב"ה לבראותו}}. שבריאת העולם הייתה רק מצד רצון ותשוקת ה', ואין לזה כל הסבר שכלי. | |||
ברצון ה' עצמו, ישנם כמה פרטים שהחליט שיהיו תכלית הבריאה. כלומר, שאינם '''תכלית''' הסיבה לבריאה, אלא מטרה שתהיה בבריאה שנוצרה ללא סיבה, רק מרצון ה'. והעיקרית היא, שיומשך [[אור אין סוף]] ה[[בלי גבול]], בתוך ה[[גבול]] של העולם. שבתוך ההעלם והסתר של העולם הזה, יומשך האור האלוקי כמו שהיה קודם הבריאה, על ידי קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] שעל ידם ממשיכים את [[עצמות אין סוף]]. | |||
==ראו גם== | |||
*[[דירה בתחתונים]] | |||
*[[תכלית ירידת הנשמה לעולם הזה]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*[[אדמו"ר הרש"ב]], '''[[המשך תרס"ו]]''' | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://drive.google.com/file/d/15BqwDJqIsMyfatZI71suT9UZZBnaVw_3/view בענין טעמי הבריאה]''', 'פלפול התלמידים' וועטשעסטר (גליון טז), י' שבט תשפ"ג עמוד 5 | |||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1UdHa7e--s_TY_4GbHw6p1GL-xIwRuAwV/view טעמי הבריאה ודירה בתחתונים]''', קובץ הערות וביאורים 770 תומכי תמימים המרכזית 770 י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 163 | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:בריאת העולם]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:08, 6 באוגוסט 2023
תכלית בריאת העולם היא שאלה שהתחבטו בה גדולי החוקרים והמקובלים, והובאו לה מספר סיבות. תורת החסידות מוכיחה, שאין סיבות אלו הסיבה האמיתית המוחלטת לבריאה, ולכן מסיקה שזוהי תאווה בלתי מוסברת של הקב"ה.
הסבר הפרי עץ חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפרי עץ חיים[1] מסביר, שה' ברא את העולם בשביל שיהיה שלם בכל כוחותיו, כשיהיו בגילוי. כי לפני שבורא בפועל, כוחותיו הם בהעלם, וכך אינם מושלמים. ובכדי שיתגלו ברא את העולם.
תורת החסידות[2] אומרת סיבה זו אינה הסיבה האמיתית, כי[3] עובדת היות הכח חסר את הפועל (כלומר, שכל עוד הכח לא בגילוי, הוא חסר) זהו רק אצל בני אדם. אבל אצל הקב"ה הכח לא חסר את הפועל. (ולכן, מיד כשעלה הרצון לברוא את העולמות - נצטיירו ונבראו עשר ספירות הגנוזות). ואם כן, אין הסיבה לבריאה, בגלל שהכח היה חסר את הפועל[4].
הסבר הזוהר[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספר הזוהר מתרץ את סיבת בריאת העולם "בגין דישתמודעון ביה" [=בשביל שיוודעו בו]. כלומר, שה' יכול להיות רם ונשא ובלי גבול, אך אם אין בריאה, אין מי שידע שהוא כה רם ויעריץ אותו, ואז אין יתרון בכוחו כביכול.
תורת החסידות[2] מסבירה שהסבר זה אינו מספק. כי ההכרה במהותו ומעלתו של ה', שייכת רק בעולמות העליונים דאצילות שהם משיגים את מעלת השם. אבל אם כוונת הבריאה היא, כדי שהנבראים יכירו במעלת ה', למה נברא גם עולם העשייה, שהנבראים לא משיגים בו את מהות האלוקות, והיה צריך לברוא רק את עולם האצילות?!
הכרעת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאור הפרכות בתשובות המקובלים, חסידות מכריעה[2], שבריאת העולם הייתה מצד רצונו ותאוותו של הקב"ה שתהיה לו דירה 'בתחתונים' דווקא, ועל רצון ותאוה לא שואלים שאלות (בלשון האדמו"ר הזקן ביידיש: "אויף א תאווה נישטא קיין קשיא"). שהרצון שרשו למעלה מהשכל ואי אפשר להבינו.
להכרעה זו, יש סיוע מן הכתוב[5]: "שוקיו עמודי שש" שאמרו על כך חז"ל[6], "זה העולם שנשתוקק הקב"ה לבראותו". שבריאת העולם הייתה רק מצד רצון ותשוקת ה', ואין לזה כל הסבר שכלי.
ברצון ה' עצמו, ישנם כמה פרטים שהחליט שיהיו תכלית הבריאה. כלומר, שאינם תכלית הסיבה לבריאה, אלא מטרה שתהיה בבריאה שנוצרה ללא סיבה, רק מרצון ה'. והעיקרית היא, שיומשך אור אין סוף הבלי גבול, בתוך הגבול של העולם. שבתוך ההעלם והסתר של העולם הזה, יומשך האור האלוקי כמו שהיה קודם הבריאה, על ידי קיום התורה ומצוות שעל ידם ממשיכים את עצמות אין סוף.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בענין טעמי הבריאה, 'פלפול התלמידים' וועטשעסטר (גליון טז), י' שבט תשפ"ג עמוד 5
- טעמי הבריאה ודירה בתחתונים, קובץ הערות וביאורים 770 תומכי תמימים המרכזית 770 י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 163
הערות שוליים
- ↑ ספר קבלה מהאריז"ל שכתב תלמידו הרב חיים ויטאל.
- ↑ 2.0 2.1 2.2 יום טוב של ראש השנה - המשך תרס"ו
- ↑ כמו שכתב הפרי עץ חיים בעצמו בהגהה.
- ↑ כמובן שלגבי ה' אין זה באמת בבבחינת כח, כי כח הוא מגביל, ולגבי עצמות ומהות אין סוף ב"ה אין שייך לומר כח. אלא זהו בשם המושאל
- ↑ שיר השירים ה טו
- ↑ במדבר רבה, תחלת פרק י'.