התבוננות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(11 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:תפילה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר [[חסיד]] [[התבוננות|מתבונן]] לפני התפילה]]
[[קובץ:תפילה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר [[חסיד]] [[התבוננות|מתבונן]] לפני התפילה]]
'''התבוננות''' היא מושג יסודי ב[[עבודה]], ועניינה [[העמקת הדעת]] והרחבת השכל בענין, על מנת להגיע להתפעלות ה[[מידות]].
'''התבוננות''' היא דרך יסודית ב[[עבודת ה']], ועניינה [[העמקת הדעת]] והרחבת השכל בענין, על מנת להגיע להתפעלות ה[[מידות]].
== שלושה מיני התבוננות ==
ישנם שלושה סוגי התבוננות המפורטים ב[[היום יום]] ל[[חודש תמוז]]{{הבהרה|באיזה יום?}}:
*א) התבוננות למודית, אחר שמבין הענין על בוריו, הוא מתבונן בעומק הענין ההוא, עד שהשכלי מאיר אצלו.
*ב) שקודם ה[[תפילה]], ענינה [[הרגש]] חיות הענין שלמד ולא הרגש ה[[שכל]]י כמו בהתבוננות למודית.
*ג) שבתפילה, ענינה הרגש ה[[הקב"ה|אלקות]] שבהענין שלמד.
 
שלש אלה הם שליבות סולם ההרגשה ורק בחסדי השי"ת עמנו מרגישים לפעמים - דערהערט מען ג-טליכקייט בלי שום עבודה כלל, והוא מפני מעלת העצמות שיש בנשמה, אבל מצד העבודה שבכח עצמו מוכרחים שלש הנ"ל.
 
שלש מדרגות אלו של ההתבוננות הן כנגד שלשת הרבדים של [[אותיות]] התורה, [[עולמות נשמות אלוקות]], כפי שכתב [[הבעש"ט]] לגיסו רבי [[גרשון מקיטוב]].{{הערה|[[כתר שם טוב]] א'}} התבוננות של הבנת העניין הנלמד היא ברובד העולמות, והיא בונה את [[גוף]] ההתבוננות. התבוננות בחיות הפנימית של העניין היא ברובד הנשמות, והיא מכניסה [[חיים]] בגוף ההתבוננות. התבוננות באלוקות שבעניין הנלמד היא ברובד האלוקות, והיא מקשרת את ה[[גוף]] ואת החיים אל [[חיי החיים]] ב"ה.


==התבוננות כללית והתבוננות פרטית==
==התבוננות כללית והתבוננות פרטית==
שורה 7: שורה 16:
[[שער היחוד|קונטרס ההתבוננות]] של [[אדמו"ר האמצעי]] מסביר כיצד להתבונן, ומרחיב בפרטים רבים של עבודת ההתבוננות.
[[שער היחוד|קונטרס ההתבוננות]] של [[אדמו"ר האמצעי]] מסביר כיצד להתבונן, ומרחיב בפרטים רבים של עבודת ההתבוננות.


== שלושה מיני התבוננות ==
==התבוננות בגדולת השם==
 
[[ספירת החסד|גדולת ה']] הוא מן הנושאים אשר בהם עוסקת [[תורת החסידות]]. שנים מבין [[מצוות התורה]] הם [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']] ומובן כי האופן שבו ניתן לקיים את מצוות אלו הוא על ידי [[התבוננות]] והעמקה בנושאים של גדולת ה'. שכאשר אדם מתבונן בשכלו ומרחיב בדעתו בגדולת ה' בהיותו [[ממלא כל עלמין]] ו[[סובב כל עלמין]] ו[[כולא קמיה כלא חשיב]], מתעורר בלבו [[אהבת ה']] ו[[יראת ה'|יראתו]]{{הערה|[[תניא]], פרק ג'.}}.
ב[[היום יום]] ל[[חודש תמוז]], כתוב:
 
שלשה מיני התבוננות הם: א) התבוננות למודית, אחר שמבין הענין על בוריו, הוא מתבונן בעומק הענין ההוא, עד שהשכלי מאיר אצלו. ב) שקודם ה[[תפילה]], ענינה [[הרגש]] חיות הענין שלמד ולא הרגש ה[[שכל]]י כמו בהתבוננות למודית. ג) שבתפילה, ענינה הרגש ה[[הקב"ה|אלקות]] שבהענין שלמד.
 
שלש אלה הם שליבות סולם ההרגשה ורק בחסדי השי"ת עמנו מרגישים לפעמים - דערהערט מען ג-טליכקייט בלי שום עבודה כלל, והוא מפני מעלת העצמות שיש בנשמה, אבל מצד העבודה שבכח עצמו מוכרחים שלש הנ"ל.
 
שלש מדרגות אלו של ההתבוננות הן כנגד שלשת הרבדים של [[אותיות]] התורה, [[עולמות נשמות אלוקות]], כפי שכתב [[הבעש"ט]] לגיסו רבי [[גרשון מקיטוב]].{{הערה|[[כתר שם טוב]] א'}} התבוננות של הבנת העניין הנלמד היא ברובד העולמות, והיא בונה את [[גוף]] ההתבוננות. התבוננות בחיות הפנימית של העניין היא ברובד הנשמות, והיא מכניסה [[חיים]] בגוף ההתבוננות. התבוננות באלוקות שבעניין הנלמד היא ברובד האלוקות, והיא מקשרת את ה[[גוף]] ואת החיים אל [[חיי החיים]] ב"ה.
 
==התבוננות==
'''[[ספירת החסד|גדולת ה']]''' הוא מן הנושאים אשר בהם עוסקת [[תורת החסידות]]. שנים מבין [[מצוות התורה]] הם [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']] ומובן כי האופן שבו ניתן לקיים את מצוות אלו הוא על ידי [[התבוננות]] והעמקה בנושאים של גדולת ה'. שכאשר אדם מתבונן בשכלו ומרחיב בדעתו בגדולת ה' בהיותו [[ממלא כל עלמין]] ו[[סובב כל עלמין]] ו[[כולא קמיה כלא חשיב]], מתעורר בלבו [[אהבת ה']] ו[[יראת ה'|יראתו]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/ner/3/109a&search=%d7%94%d7%aa%d7%91%d7%95%d7%a0%d7%a0%d7%95%d7%aa ספריית חבד ליובאוויטש - שער היחוד]
*'''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/ner/3/109a&search=%d7%94%d7%aa%d7%91%d7%95%d7%a0%d7%a0%d7%95%d7%aa ספריית חבד ליובאוויטש - שער היחוד]'''
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/06/blog-post_61.html התבוננות בחסידות בתפילה • פאנל מיוחד עם משפיעים מרחבי העולם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/11/blog-post_26.html הרב מינצברג מסביר: מהי 'התבוננות פרטית'?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*הרב זלמן גופין, '''[https://sinun770.org/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95%D7%AA/ שיעור בנושא סוגי ההתבוננוית המעוררות את הלב]''', באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב
*הרב זושא אלפרוביץ, '''[https://sinun770.org/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%9F-%D7%9C%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90/ איך ניתן לחשוב חסידות גם היום]''', באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב
*הרב יואל כהן, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/08/62f652ba9d658_1660310202.pdf מי שיחשוב חסידות ייהפך לאיש אחר]''' עלון ליובאוויטש גליון 50, מתוך הספר בדרכי החסידים


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:חסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:ספירת הבינה]]
[[קטגוריה:ספירת הבינה]]

גרסה אחרונה מ־20:09, 16 באפריל 2024

ציור המתאר חסיד מתבונן לפני התפילה

התבוננות היא דרך יסודית בעבודת ה', ועניינה העמקת הדעת והרחבת השכל בענין, על מנת להגיע להתפעלות המידות.

שלושה מיני התבוננות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישנם שלושה סוגי התבוננות המפורטים בהיום יום לחודש תמוז[דרושה הבהרה]:

  • א) התבוננות למודית, אחר שמבין הענין על בוריו, הוא מתבונן בעומק הענין ההוא, עד שהשכלי מאיר אצלו.
  • ב) שקודם התפילה, ענינה הרגש חיות הענין שלמד ולא הרגש השכלי כמו בהתבוננות למודית.
  • ג) שבתפילה, ענינה הרגש האלקות שבהענין שלמד.

שלש אלה הם שליבות סולם ההרגשה ורק בחסדי השי"ת עמנו מרגישים לפעמים - דערהערט מען ג-טליכקייט בלי שום עבודה כלל, והוא מפני מעלת העצמות שיש בנשמה, אבל מצד העבודה שבכח עצמו מוכרחים שלש הנ"ל.

שלש מדרגות אלו של ההתבוננות הן כנגד שלשת הרבדים של אותיות התורה, עולמות נשמות אלוקות, כפי שכתב הבעש"ט לגיסו רבי גרשון מקיטוב.[1] התבוננות של הבנת העניין הנלמד היא ברובד העולמות, והיא בונה את גוף ההתבוננות. התבוננות בחיות הפנימית של העניין היא ברובד הנשמות, והיא מכניסה חיים בגוף ההתבוננות. התבוננות באלוקות שבעניין הנלמד היא ברובד האלוקות, והיא מקשרת את הגוף ואת החיים אל חיי החיים ב"ה.

התבוננות כללית והתבוננות פרטית[עריכה | עריכת קוד מקור]

התבוננות יכולה להעשות בשני אופנים. האופן הראשון הוא התבוננות כללית בכללות העניין, האופן השני הוא התבוננות פרטית בכל פרטי הענין.

קונטרס ההתבוננות של אדמו"ר האמצעי מסביר כיצד להתבונן, ומרחיב בפרטים רבים של עבודת ההתבוננות.

התבוננות בגדולת השם[עריכה | עריכת קוד מקור]

גדולת ה' הוא מן הנושאים אשר בהם עוסקת תורת החסידות. שנים מבין מצוות התורה הם אהבת ה' ויראת ה' ומובן כי האופן שבו ניתן לקיים את מצוות אלו הוא על ידי התבוננות והעמקה בנושאים של גדולת ה'. שכאשר אדם מתבונן בשכלו ומרחיב בדעתו בגדולת ה' בהיותו ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא חשיב, מתעורר בלבו אהבת ה' ויראתו[2].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. כתר שם טוב א'
  2. תניא, פרק ג'.